יתר על כן, כב' השופט י. עמית קבע בהסתמך על המצגים שהוצגו בתיק, ואני מצטט:
"איננו צריכים להרחיק עדותנו כדי לדעת שבמקום היו אנשים נוספים שלא תוחקרו בנושא. מהדוח שצורף לרשימה ת/95 אנו למדים כי רכז המודיעין יוסי לוי, שתושאל ביום 3.1.2007, הבחין באדם חובש כיפה ליד השירותים, שאינו מכיר אותו, וכי אל מבנה השירותים הגיעו שני פרמדיקים מתחנת גולן, בשם אייל בן משה וצביקה נבו. לא ברור מי הוא אותו אדם חובש כיפה שהיה בזירה, בנוסף לרופא, ד"ר צור, לגביו נכתב כי לא הוכנס לזירה. אחד הנוכחים בזירה בשם רמי דאודי (להלן: דאודי), סיפר כי כאשר הגיע לבית הספר בסביבות שש ומשהו בערב, הוא כבר פגש את כל החבר'ה מחכים בחניה, כאלה שהגיעו לפניו לחניית בית הספר "יואב חדד, צביקה חוטר, מוטי בן צור, מיכאל אברהם ועוד שאני לא זוכר", וכן אביה של המנוחה, גלילה מהמתנ"ס, ומאיר אמסלם שהוא אב הבית של המתנ"ס. שמותיהם של חדד, חוטר, אמסלם ובן צור נכללים ברשימה האנשים שהיו בזירה, אך שמו של אברהם מיכאל ואחרים, שאיננו יודעים את שמותיהם, ושידוע לנו כי היו בבית הספר בסמיכות זמן ומקום, לא נכללים ברשימה".
(עמ' 249 סעיף 52 סיפא לחוות דעתו).
כב' השופט עמית מתייחס שם לרשימה שסומנה ת/95 בהליך הראשון (ולא הוצגה בפנינו) הכוללת שמות של אנשים שונים, שמיד אדרש לעדותם וכן לעדותו של רמי דאודי, שאף אליה אדרש מיד.
כל אותם עדים, כן העידו לפנינו (או שהוצגו מזכרים או הודעות בהסכמה) ומעדותם עולה באופן ברור, מי האנשים הראשונים שהגיעו לתא השירותים בו נמצאה הגופה, מי נכנס פנימה, אם בכלל, ומתי;
אעיר כאן, כי המאשימה בסיכומיה טוענת, כי לפחות החל מהשעה 20.00 ועד הגעתם של אנשי המז"פ לא ברור מי היה זה ששמר על דלת תא השירותים. משכך יהיה צורך לדון הן בפרק הזמן הראשון כלומר, מרגע פתיחת תא השירותים ועד השעה 20.00 והן בפרק הזמן השני שמשעה 20.00 ועד, כאמור, הגעת אנשי מז"פ.
ז1. העדים (אזרחים) שמצאו את הגופה - פרק הזמן הראשון
78. עד התביעה צבי חוטר - צבי חוטר (להלן: "חוטר"), הינו תושב קצרין זה 36 שנים, ולו היכרות עם משפחת המנוחה. עם היוודע לו דבר היעדרותה של תאיר, באמצעות חברי הקהילה (בשעה 17:30 לערך ביום הרצח) השתתף בחיפושים אחריה.
בעדותו הראשית תיאר חוטר את החיפושים בשטח בית הספר, בהם השתתפו גם קובי סומברנו, יואב חדד, רמי דאודי ומרדכי (מוטי) בן צור. לדבריו, לאחר שהתפצלו, הוא הגיע יחד עם יואב חדד למתחם שירותי הבנות, שהיה נראה נקי סך הכל. הם החלו לבדוק את תאי השירותים ויואב חדד הבחין בדם בתא מס' 2 כאשר התכופף מתחת לדלת תא זה. חוטר סיפר, כי הדלת הייתה נעולה. הם הביאו כיסא, הניחו אותו סמוך לקיר החיצוני של תא מס' 1, הוא (חוטר) עלה על כיסא, והציץ לתוך תא מס' 2, תוך שהוא מניח רגל על קיר המחיצה שבין תא מס' 1 לתא מס' 2, משם הציץ לתוך התא, ונגלה לעיניו מראה הזוועה. חוטר הסביר, כי לא יכול היה לדעת בוודאות, שתאיר ז"ל היא זו המוטלת בתא מאחר שלא ניתן היה לראות את פניה (ראשה נטה ימינה לכיוון דופן תא מס' 3 ושיערות ראשה כיסו את פניה). חוטר המשיך וסיפר, כי הוא ויואב חדד הזמינו מיד את כוחות ההצלה, והוא התקשר גם למוטי בן צור, על מנת שימנע מאביה של המנוחה להגיע לחדר השירותים. חוטר המשיך והעיד, כי הוא ביקש מקובי סומברנו (להלן: "סומברנו"), אשר שימש אב הבית בבית הספר, אותו פגש בקומה הראשונה, להביא כלי פריצה כלשהו. סומברנו הביא "שפיץ - פלייר" וניסה לפרוץ עמו את דלת התא, כשגופו רועד ממש, משלא הצליח לפרוץ את התא לקח ממנו חוטר את כלי הפריצה ופרץ את דלת התא.
חוטר אישר, כי האופן שבו הייתה המנוחה שרועה בתא השירותים תואם את התמונה שהוצגה בפניו ואשר סומנה נ/1.