404. לטעמי, תשובה זו אינה נותנת הסבר מספק לעובדה שהנאשם לא רק ידע לתאר באופן מדויק שני פרטי לבוש שונים של המנוחה, אלא גם את הצבע של כל פריט. אוסיף, כי גם אילו הייתי נכונה לקבל את הסברה כי מכנסי הג'ינס הינם לכאורה פרט שגרתי בנוף בית הספר (ואפילו ג'ינס בצבע כחול כהה), אין הדבר מסביר כיצד ידע הנאשם לתאר כי המנוחה נעלה דווקא נעלי ספורט, ואף ידע לתאר את שילוב הצבעים הייחודי של אותן נעליים במקום סתם להציע צבע אחיד או שילוב צבעים אחר או להימנע בכלל מלציין את צבען. תשובת הנאשם, לפיה בחר בשילוב הצבעים הראשון שבא לראשו, בהתאם לשילוב הצבעים של הנעלים אותן הוא נעל, הינה תשובה סתמית וחסרת היגיון.
405. אכן, כפי שציין חברי, הנאשם לא הזכיר את הפס האדום המצוי בצדי הנעליים של המנוחה, אולם כפי שהבהרתי קודם לכן, הוא זכר את הצבעים הנוספים של הנעליים. מכל מקום, גם אם אתן משקל מסוים להעדרו של נתון זה, אין הדבר מבטל קיומו של הפרט המוכמן, במסגרתו מסר כאמור הנאשם, באופן מדויק למדי, לא רק את סוג פריטי הלבוש של המנוחה, אלא גם את צבעיהם. חשוב להדגיש, שאיני רואה כי נגרע ממשקלו של פרט מוכמן זה, בשל העובדה שהנאשם לא ידע לתאר במדויק את הבגד העליון שלבשה המנוחה. כפי שכבר אמרתי לעיל, הציפייה שהנאשם יזכור במדויק כל פריט לבוש של נערה אותה ראה לפרק זמן קצר, בסיטואציית קיצון, היא לא סבירה. דווקא העובדה שהנאשם התלבט ו"התייסר" בינו ובין עצמו בכל הנוגע לחלק הלבוש העליון של המנוחה, מבלי לנסות לתת תשובה "לוגית" או "למסור את הדבר הראשון שעולה בראשו", ולא ענה בלי היסוס כמו לעניין הג'ינס והנעליים, מלמדת לטעמי על האותנטיות של הדברים.
406. אם כן , גם יכולתו של הנאשם לתאר באופן מדויק למדי את פרטי הלבוש של המנוחה ואת צבעם, ובעיקר את נעלי הספורט שנעלה על שילוב הצבעים הייחודי שלהם, מהווה פרט מוכמן בעל משקל גבוה.
407. כך אף לעניין האופן בו היה אסוף שיערה של המנוחה. גם בעניין דעתי שונה משל חברי. הנאשם תיאר במקומות שונים את שיערה של המנוחה כעטוף ברישול – מגולגל. במסגרת התוודותו ולשאלת ארתור בהקשר זה, השיב והדגים כי "הן היו בצמה. לא ראיתי את הצמות. אני... (רומן מסובב ליד הראש) (מט 165/06 (26) חלק 3 עמ' 22). בהודאותיו לאחר מכן אף חידד כי היה אסוף ללא גומי - בהודאתו מיום 19.12.06 "השערות היו כמו זה... ממ, עטופות (מגולגל) בצמה. לא קלועות אלא ממש עטופות (מגולגלות) בצמה... נו, קוקו.. לא קלוע, אלא עטוף (מגולגל)" (מט 172/06 (1) חלק 3 עמ' 60) בהמשך לכך השיב "לדעתי, אתה יודע, כמו שהן תמיד ק... קולעות, כאילו צמות... כאילו קולעות ככה צמות... רק שלא קושרות, אלא קלעו ככה וזרקו.. בלי גומי, בלי כלום, רק לשים... ככה" (שם (2) חלק 2 עמ' 29). במסגרת השחזור וביוזמתו, לאחר שנשאל האם תפס או משך אותה בשערה, השיב כי "אצלה ככה היה לא קלוע, אלא עטוף כזה, אני תפסתי... השערות היו (עטופות) ... כמו שלוקחות ככה סתם. כמו ... לא צמה. כמו שלא קולעות (הכוונה לצמות), אלא סתם ככה וזורקות אחורה" (שחזור 19.12 עמ' 80). העובדה ששיער המנוחה היה ללא גומייה טרם התקיפה, מתיישבת היטב עם העובדה שתוך כדי התקיפה התפזר, כפי שנמצא לבסוף, וכאשר הגומי (שלא אסף אותו) מצוי על ידה (חוות דעת זייצב ת/442). עם זאת, נוכח העובדה שיפרח לא יכולה הייתה לאשר כי המנוחה אספה את שיערה בקומה מהפרגולה, לא אתן לפרט זה משקל גבוה כפרט מוכמן, אך בוודאי שאיני רואה אותו כפרט סותר.