87. סיכום עדותם של יוסי לוי, חוטר ומאיר, אשר עדותם משלימה זה את זה, מוכיח בבירור, שיוסי לוי, הוא אכן השוטר שהגיע ראשון לזירה כעדות חוטר וכי הוא השוטר שפגש את חוטר בכניסה לתא השירותים, חוטר הוא אכן אדם חבוש כיפה וחוטר אישר שחיכה לשוטר (יוער, כי בכך נפתרה ה"חידה" אותה הציב כב' השופט עמית בחוות דעתו, סעיף 77 לעיל, בדבר זהותו של האיש חובש הכיפה).
כזכור, מיד עם גילוי הגופה חוטר הזעיק את המשטרה, ובפועל מאיר הוא זה שהגיע ליוסי לוי והוביל אותו אל תא השירותים, לעדותו של יוסי לוי תוך 30-20 שניות הוא הגיע לתא השירותים ומיד כשהגיע נתן הוראות שאף אחד לא ייכנס למתחם השירותים!
יוער, כי במהלך הביקור בזירה, מדדתי אף אני את זמן ההליכה מאולם הספורט ועד לתא השירותים ובהליכה מהירה (לא בריצה) הגעתי תוך דקה ועשרים שניות (ראו פרוטוקול ביקור בזירה מיום 6.12.21 ודיסק הצילום -ת/427).
88. עד התביעה צבי נבו - צבי נבו, נהג האמבולנס, (להלן: "נבו") העיד, כי עם קבלת הודעה על האירוע בבית הספר הוא יצא למקום יחד עם הפרמדיק אייל בן משה. כשהגיעו הוכוונו אל מתחם השירותים. מחוץ למתחם השירותים היו שוטרים ואנשים נוספים, לרבות תלמידים. בתוך מתחם השירותים היו כשניים שלושה שוטרים. השוטרים תחילה סירבו לכך, שהוא ייכנס למתחם השירותים יחד עם הפרמדיק, אולם משסירב הפרמדיק להיכנס לבדו, אפשרו השוטרים את כניסתו יחד עם הפרמדיק למתחם כאמור. נבו פרט שמתחם השירותים היה נקי, לא היו סימני דם, דלת תא מס' 2 הייתה פתוחה והמנוחה הייתה שעונה על האסלה כשפניה מוסטות ימינה לכיוון דופן תא מס' 3, פנים התא היה מוכתם בהרבה דם.
נבו סיפר, כי הפרמדיק נכנס ראשון לתא לבדוק את המנוחה, יצא ועדכן אותו שיש לה חתך בצוואר וביקש ממנו לחבר מוניטור. הוא עשה כן כשלצורך הדבקת המדבקות של המוניטור הוא נאלץ להסיט מעט את שיערה וחולצתה של המנוחה. לאחר שהוצא "סטריפ" המעיד על מות המנוחה, נכנס הפרמדיק שוב לתא על מנת להעריך את גודל, עומק ורוחב החתך בצוואר, וכן כדי לבדוק אם יש פציעות נוספות.
89. נבו שלל אפשרות שהוא טיפס בין התאים או בכלל. בהקשר זה העיד, כי אחד השוטרים טיפס מתא 3 והציץ לתוך תא 4 שהיה נעול על מנת לוודא שלא מתחבא שם מישהו. למיטב זכרונו גם הפרמדיק טיפס והציץ לתוך תא 4 על מנת לוודא שאין שם איש (עמ' 733, ש' 26-25).
נבו הופנה להודעתו במשטרה ת/292 שם סיפר, כי לצורך קביעת המוות, היה חייב לחבר מוניטור, "אני נכנסתי וכן אחרים אחד אחרי השני", ונשאל מי נכנס אחריו מלבד הפרמדיק. הוא השיב, כי איננו זוכר, יחד עם זאת אישר, כי בפרק הזמן של חיבור המוניטור לקביעת מוות באמצעותו, רק הפרמדיק והוא עצמו נכנסו לתא השירותים. בהמשך עדותו אישר, כי במילים "אני נכנסתי וכן אחרים אחד אחרי השני", כוונתו לכך, שהוא והפרמדיק נכנסו אחד אחרי השני, שכן נוכח הצפיפות במקום לא יכלו להיכנס יחד:
"כב' השופט א. קולה: ...אבל דבר אחד שיהיה ברור בשלב הזה של בדיקת המוות באמצעות המוניטור רק אייל ואתה נכנסתם לשירותים.
העד, מר צ. נבו: כן". (עמ' 737, ש' 18-18).
נבו המשיך והעיד, כי לאחר שהוא יצא מהשירותים יחד עם הפרמדיק, הוא זוכר במעומעם, כי נכנסו אנשים לפתח, הסתכלו ויצאו.
אכן צודקת המאשימה, כי עדותו של נבו, הייתה מבולבלת "קמעא" לעניין זה. אולם, התרשמותי הייתה, כי אכן לתוך התא ממש, נכנסו רק הוא וכן הפרמדיק אייל בן משה ואילו שוטרים נוספים וכלשונו "...נכנסו לפתח הסתכלו ויצאו" מכל מקום, זהות אנשי המשטרה שהיו שם בשלב זה ידועה ואיש מהם לא אישר שנכנס לתוך התא.
בחקירתו הנגדית אישר נבו, כי גורמי המשטרה ביקשו מהפרמדיק וממנו לא להזיז את גופת המנוחה, והם אכן לא הזיזו אותה והוא הדביק את המדבקות באופן עדין ביותר (עמ' 740, ש' 23-15). כמו כן אישר, כי השוטרים לא אפשרו לרופא שהוזעק למקום, לצורך קביעת מוות, להיכנס לתא השירותים, ו"הרופא התעצבן על כך" (עמ' 741, ש' 19).