פיאמנטה הסביר, כי טביעת הנעל באבק שנמצאה בתא השירותים הראשון (תמונה 42) "קפצה להם לעין" תוך כדי תיעוד הממצאים בחלל מתחם השירותים, ולכן צולמה בחופף לעבודתם בחלל מתחם השירותים כאמור (עמ' 1198).
פיאמנטה סיפר בעדותו שהוא יחד עם אחר (ככל הנראה ינאי ז"ל עפ"י התיעוד בחוות דעתו), הוציאו את גופת המנוחה מהתא על מנת שיוכלו לבצע את הבדיקות הנדרשות (עמ' 1202).
102. דומה, שאי אפשר לסיים פרק זה בלי התייחסות ולו מועטה לטיעוני הפרקליטות לעניין זה. הפרקליטות הקדישה פרק שלם שכותרתו "כאוס" המכיל 30 עמודים! שכל עניינו להראות שאין לסמוך על עדים, אין לסמוך על ממצאי הזירה, אין לסמוך על עבודת המז"פ ועוד ועוד. בכל הכבוד הראוי דומני, דווקא (וצר לי על כך), כי פרק זה בסיכומיה הוא ה"כאוס" בהתגלמותו וכהגדרה אותה טרחה המאשימה לצטט בתת פרק זה מתוך מילון אבן שושן. אכן, "ערבוביה, מצב ללא סדרים!" העובדות כהווייתן הן אלו שתוארו על ידי לעיל. ריבוי הדברים והמלל לא ישנו את העובדות וחבל שהמאשימה אינה מדייקת, כך לדוגמא אפנה שוב לתיאור עדותו של חוטר ולפיה, כך לטענת המאשימה, לא סגרו את הזירה ולקח 30 דקות לסגור את הזירה (עמ' 438). למרבה הצער, המאשימה טועה, שכן חוטר הבהיר היטב למה כוונתו במונח זירה, ראה סעיף 79 לעיל ועמודי הפרוטוקולים הרלוונטיים, אלא שהמאשימה נעצרה וכאמור, בחקירה הראשית.
עוד מפנה המאשימה לעקבות שכונו על ידה "עקבות הזיגזג" שנמצאו במבואת השירותים ולהן לא נמצאה נעל מתאימה ומכך מסיקה המאשימה שלא מן הנמנע שהיו אנשים נוספים שנכנסו למתחם או לתא ולא זוהו.
עוד לטענת המאשימה בעניין זה, בהכרח שמי שנעל את נעלי ה"זיגזג" נכנס לתא, שכן הצבע הכחול בתמונות 51-49 לת/67, מעיד על כך שהנעל הייתה טבולה בדם. לטענת המאשימה העובדה שלא נמצאו בתא עקבות "זיגזג" נוספות, מעידה אף היא על הכאוס ששרה בזירה. לעניין זה אבקש להעיר 7 הערות וכדלהלן:
א. ככל שאכן היה כאוס בזירה, אזי מחדל זה צריך להיזקף לזכותו של הנאשם ולא לחובתו.
ב. אין ראיה פוזיטיבית בוודאי שלא מכרעת ולפיה אכן מדובר באדם שהיה קודם בתוך
התא ויתכן שכתם הדם וככל שמדובר בכתם דם, מקורו במקור אחר, בדרך של העברת דם מנעלי הפרמדיקים למתחם השירותים.
ג. העקבה נמצאה במתחם השירותים ולא בתא וכבר ראינו שלמתחם נכנסו אנשים נוספים.
ד. יש שוטרים ואזרחים כמפורט לעיל שנכנסו למתחם השירותים ונעליהם לא נתפסו (עוד אעיר, כי גם ראובן ארבל מאשר שהכניס רגל אחת לתא, ונעליו לא נבדקו ולא נתפסו).
ה. אין לפנינו קביעה פוזיטיבית של מומחה שמדובר בטביעת נעל (כזכור דווקא המאשימה סברה שבהעדר נעל להשוואה אין אפשרות לקבוע שמדובר בנעל...).
ו. הפרמדיק העיד כזכור, שתחתית מכשיר המוניטור דומה לנעל עם סוליית גומי. כלום נבדקה טענה זו על מנת לשלול או לאשר שעקבת ה"זיגזג", הינה למעשה תחתית המוניטור?
ז. גם בעקבת ה"זיגזג" אין כל הסבר לעקבה שעל גבי מושב האסלה. עוד אעיר לעניין זה, כי המאשימה צירפה נספח מטעמה אותו כינתה היא, "אי דיוקים בסיכומי ההגנה". בין השאר טענה שם המאשימה, כי בניגוד לטענת ב"כ הנאשם ולפיה, כלל לא היתה בדיקה של עקבת ה"זיגזג", הרי שבחוות הדעת של שור ובעמ' 25 לתיק העבודה, היתה לכך התייחסות. עיינתי אפוא שוב בחוות הדעת של שור ובעמ' 25 הנ"ל ובכל הכבוד אין שם את מה שטוענת לו המאשימה. אומנם צילום ה"זיגזג" נמצא בעמ' 25 ואולם כעובדה בלבד לכך שסימן שכזה נמצא על רצפת מתחם השירותים מבלי שנקבעו מסמרות לגביו.