ט2. חוות דעתו של מומחה המאשימה פרופ' רוטשילד ת/522
136. פרופ' רוטשילד התבקש לענות בהתחשב בנתונים מתוך דו"ח הנתיחה שלאחר המוות ומהזירה, כמות הדם על טביעת הנעל ופעולותיהם של הפרמדיקים, האם אפשרי שהדם על טביעת הנעל זלג עליה לאחר גילוי הגופה?
פרופ' רוטשילד השיב: "לדעתי אפשרי שהדם על טביעת הנעל הגיע לשם לאחר גילוי הגופה 5 שעות לאחר המוות, למשל עקב פעולות הפרמדיקים...
את כמות הדם על טביעת הנעל ניתן להעריך באופן גס בלבד. להערכתי מדובר ב-5 עד 10 מיליליטרים של דם בקירוב, אשר הגיעו על גבי טביעת הנעל של מושב האסלה.
לדעתי בהחלט מתקבל על הדעת שכמות כזו של דם שהיה עדיין נוזלי נאגר/נלכד בקפלי הבגדים ובבד. הזזת הגופה יכולה היתה לגרום לתזוזת הבגדים וגם ללחץ מסויים על הבד ולגרום עקב כך לדם לטפטף או אף לזלוג מהבגדים על גבי מושב האסלה, ולגרום לכתם דם כפי שרואים בתמונה MG_6887 הזזת הגופה ו/או הבגדים היתה צריכה להיות משמעותית מספיק כדי לגרום לתנועת בד מבגדים ולגרום לו לנזול או לזרום על מושב האסלה. לדעתי תנועה משמעותית מסוג זה יכולה היתה להתרחש כאשר הפרמדיקים הצמידו 2 רפידות אק"ג בכתפיים. כפי שנראה בתמונות מהזירה, גופת הנערה היתה מסובבת על צידה הימני כאשר אזורי הכתפיים מלפנים ומאחור היו מכוסים לחלוטין בבגדים. הצמדת רפידות אק"ג לעור שבאזורי הכתפיים חייב היה לגרום לפחות לתזוזה מסוימת של הבגדים. והמידע שאחד הפרמדיקים ביצע בדיקה יסודית של הגופה גם הוא מצביע על כך שאמורה הייתה להיות תזוזה של הגופה או לפחות של הבגדים, דבר שלדעתי היה בו די כדי להניע כמות מספיקה של דם מהבגדים באופן שיגרום לכתם הדם על טביעת הנעל".
137. אסטה לרגע קל מניתוח חוות דעתו של פרופ' רוטשילד ואעבור לניתוח עדותו של מומחה ההגנה פול קיש (להלן: "קיש"), מומחה לבדיקת ראיות פיזיקליות וצורות/תבניות כתמי דם. קיש התבקש להתייחס למצב הדלת במועד הרצח. בחוות דעתו (נ/149) קבע קיש שדלת התא הייתה סגורה במהלך הרצח וזאת בסתירה לשחזורו של הנאשם, אולם לכך אדרש בהמשך. לענייננו עתה וכמפורט לעיל, ב"כ המאשימה שאלה את קיש בחקירתו הנגדית, על האפשרות שדם נאגר/נלכד בקפלים או ב"קפוצ'ון" של מעיל המנוחה במשך חמש שעות ולאחר מכן כשהועברה המנוחה, זרם הדם מהקפלים/קפוצ'ון אל מכסה מושב האסלה וכיסה את טביעת הנעל.
קיש השיב, כי לדעתו "תזה" זו אינה סבירה, זאת בעיקר בשל מאפייני כתם הדם שכיסה את הטביעה שעל מכסה מושב האסלה המצביעים על כך, שהדם הגיע אל מכסה מושב האסלה בעודו טרי ובמצב נוזלי. עוד הוסיף קיש, כי לדעתו דם שנלכד במשך כחמש שעות בבגד, אמור להיות צמיגי במרקם הדומה "לג'לי". לפיכך, כתם הדם שכיסה את טביעת הנעל שעל מכסה מושב האסלה לא הגיע מבגדי המנוחה לאחר שנלכד במשך כחמש שעות בבגדיה:
"העד, מר פ. קיש: אם הבסיס היה 5 שעות מאוחר יותר, הדם נקווה במשך 5 שעות. הבסיס של ההיקוות שנקרש היה למשך 5 שעות, נוצר דפוס של זרימה, חשש שמבוסס על כמות הדם הקינטי על המעיל בצורה שאני לא יודע איך והגורם הנוסף שהדם היה נקרש בצורה של היקוות על המעיל והוא היה נקרש שעות לפני כן, הוא היה נקרש ונשאר בצורה של היקוות בזמן של בין 3 ל-15 דקות ואני לא רואה זרימה של קרישה על מכסה האסלה. זה לא כל כך מתקבל על הדעת" (תורגם מאנגלית 02:38:34) (עמ' 4833 ש' 12-6).