אשר לעדות הפרמדיקים השיב פרופ' רוטשילד בחוות-דעתו המשלימה, כי "ביסודו של דבר ככל שגופת המנוח מוזזת יותר, כך גדל הסיכוי שניתן יהיה לגייס דם שיגיח מהבגדים ויגיע אל מכסה מושב האסלה. בהינתן העדות האחרונה של הפרמדיקים, רק הצמדת ארבע רפידות אק"ג היא רלוונטית לגבי גיוס אפשרי של דם. אין זה סביר שנגיעה עדינה בפצע תגרום לכמות משמעותית של דם לזרום מן הגופה.
מהתמונות אנו יודעים, כי שתיים מרפידות האק"ג הוצמדו לעור הבטן התחתונה, ממש מעל חגורת המותניים של המכנסיים. הצמדת שתי רפידות אק"ג אלו אמורה הייתה להתבצע ללא תזוזה משמעותית של הגופה. ואולם, הצמדת רפידות האק"ג לכתפיים אמורה להיות כרוכה במאמץ רב יותר, הואיל וגופתה של המנוחה הייתה לבושה ושרויה בתנוחה מעוותת מאוד על גבי מושב האסלה. מלבד המידע שנמסר לבקשת פרקליטות המדינה בדצמבר 2020, לפיו שתי רפידות האק"ג העליונות הוצמדו לכתפי המנוחה, לא נמסר לי מידע נוסף על מיקומן המדויק של רפידות אלה. לא ברור לי האם שתי רפידות האק"ג העליונות היו מוצמדות לכתפיים הקדמיות או האחוריות.
הצמדת רפידות אק"ג לעור בשתי הכתפיים הקדמיות, הייתה גורמת לתזוזה ניכרת לגופה, הואיל וגופת המנוחה הייתה מעוותת כאשר חזית בית החזה מופנית לקיר תא השירותים. רק על ידי נגיעה בבגדים ומשיכתם, ניתן היה להצמיד את רפידות האק"ג לשם. לפי דעתי, תזוזות אלה של הבגדים היו מספיקות כדי לגייס כמות משמעותית של דם הלכוד בתוך החומר של המעיל/הז'קט, כך שתכסה חלקית את טביעת הנעל שעל מכסה מושב האסלה. הצמדת רפידות אק"ג לעור בכתפיים האחוריות הייתה גורמת לתזוזה דומה של הגופה, שכן די להצמיד את רפידות האק"ג לכתפיים האחוריות, הפרמדיק שפעל צריך היה להרים שלוש שכבות של ביגוד (מעיל/ז'קט אחד, שתי חולצות טריקו [דוח נתיחה שלאחר המוות, עמ' 2 מס' 1.א, ב, ג]), או לשים את זרועותיו מתחת לבגדים כדי להגיע לאזורי בכתפיים. החלק שאמור היה להיות קשה במיוחד, היה להגיע לחלק האחורי של הכתף הימנית. לפי דעתי, גם פעולה זו של הצמדת שתי רפידות אק"ג הייתה אמורה לגרום לתזוזה וסחיטה ניכרת של הבגדים, כדי לגייס די דם שיכסה חלקית את טביעת הנעל.
ניתן להניח כי הפרמדיקים הצמידו רפידת אק"ג אחת בלבד בכל פעם, ולכן מן ההכרח שתזוזות אלה שנגרמו לבגדים התרחשו פעמיים (כתף ימין, כתף שמאל)".
עדותו של פרופ' רוטשילד בבית המשפט
140. פרופ' רוטשילד הובא כאמור כעד הזמה. בחקירתו הנגדית אישר פרופ' רוטשילד, שבשתי חוות הדעת מטעמו דיבר על אפשרות של יציאת דם מהבגדים ולא מהגופה; (עמ' 5148 ש' 12). בהתאם נשאל פרופ' רוטשילד על שתי האפשרויות בהתאם לחוות הדעת. האחת, דם שנשאר 5 שעות בקפל המעיל והשנייה, סחיטת הבגד. פרופ' רוטשילד הסביר שכנראה לא השתמש במינוח הנכון, שכן אנגלית אינה שפת האם שלו וכי השתמש בפועל "סחיטה" לתיאור פעולה של לחיצה עם אגרוף היד על הבגד "אני נאחז בבגדים ואני מושך אותם למעלה" (עמ' 5185 ש' 22).