158. זהבה דמתי, רכזת שכבת כיתות ט' (ת/336, הודעתה במשטרה מיום 10.12.06) העידה, שלימדה עד השעה 11:00 וירדה למשרדה שנמצא בקומה הראשונה כ-30 מטר מהמדרגות המובילות לקומה השנייה (ובסמוך לירידה למקלט 2) ולשירותים בהם קרה המקרה. בשעה 12:50 בהפסקה, יצאה להשגיח על הנעשה בשטח השכבה. בשעה 13:05, כשכל התלמידים נכנסו לכיתות, נכנסה לעבוד במשרד עם דלת פתוחה. זכור לה היטב, שהשעה הייתה 13:45 מאחר והייתה צריכה לצאת בשעה זו לחברה שחיכתה לה בחנייה וממש לפני שיצאה שמעה קולות של תלמידים ברחבה של השכבה. יצאה אליהם וראתה את שי, את נועם שרון ואת נבו זכריה שהיה עם כובע סרוג לראשו. שי ונועם ישבו על הספסל ולידם שכב על הרצפה במרכז הרחבה נבו זכריה והיו איתם עוד שניים או שלושה שישבו איתם. היא פנתה לכולם ושאלה מדוע הם לא בכיתות. הם השיבו לה, שסיימו שיעור או שאין להם שיעור ואז אמרה להם שיצאו לפרגולה ושלא יפריעו לאחרים. כשהלכו סגרה את המשרד שלה ועזבה את בית הספר בסביבות 13:50.
159. תלמידה נוספת שפגשה את תאיר הינה ספיר תירוש. הודעותיה במשטרה ועדותה בהליך הקודם ת/405 – ת/409 הוגשו בהסכמה ללא שנשמעה עדותה. בת/409, (עדותה בבית המשפט בהליך הראשון מיום 06.03.08) העידה ספיר, שפגשה את תאיר ז"ל בשעה 13:15 לאחר שנגמרה ההפסקה. ספיר ישבה עם חברים בספסל ליד הברזייה, המנוחה הגיעה לבדה ושתתה מהברזייה. המנוחה קראה לה ולקחה ממנה את מכשיר ה- mpשלה (שנמצא על המנוחה ביום הרצח), נפרדה ממנה ואמרה לה שתפגוש אותה בחוג בשעה 16:30 (עמ' 575, ש' 7-5). לאחר מכן לא ראתה לאן הלכה תאיר. עוד אעיר כאן, כי דני אכן העיד שפגש את ספיר על הספסל שעל יד הברזייה. כשם שגם העיד שלאחר שיצא מהכיתה בפעם השנייה והלך לכיוון היציאה, (שם נפגש לגרסתו עם אלון )תאיר הגיעה לקראתו מהכיוון של הברזייה!
160. נשוב לרגע קל למיקומו של הנאשם בין השעות 13:00 ל-13:30.
אין מחלוקת, כי בשעה 13:23 הייתה שיחה טלפונית בין מר דעי (המעביד של הנאשם) לבין הנאשם, שעניינה הבאת דבק שנצרך לנאשם להמשך העבודה.
על פי עדותו של מר דעי (עמ' 1012, ש' 3- 18), הרי שכעבור 2 דקות, לכל היותר, הגיע לחניית בית הספר, ומסר את הדבק לנאשם.
משכך, ניתן להסיק בוודאות גבוהה שבשעה 13:30 או מעט קט לפניה, נכנס הנאשם לבית הספר כשהוא נושא עימו שקי דבק.
161. עניין זה משתלב גם עם עדותה של שי, שראתה מישהו סוחב דבר כבד. כאמור לעיל, לפי לוח הזמנים של שי, הדבר היה בסביבות 13:30. (לא נעלמה מעייני טענת הסנגור בדבר חוסר המהימנות של שי לגבי תיאורה זה) עניין זה משתלב גם עם עדותו של גל אבוטבול (עמ' 1177 ש' 17- 24), אשר לטענתו ראה את הנאשם בחצר בית הספר, כשהוא נושא עמו שקי דבק (גל דיבר על שני שקים, ב"כ הנאשם אישר טענה זו, ראו עמ' 1184- 1186). אומנם גל גם העיד, שתאיר נכנסה לבית הספר אחרי הנאשם, אולם בחקירה הנגדית דייק, כי ראה את תאיר ז"ל צועדת לעבר הכניסה, אך לא ראה אותה נכנסת פנימה (עמ' 1182 ש' 16- 18).
על האמור יש להוסיף, שיש ראיות לכך, שאכן הנאשם היה בחניית בית הספר והמתין לדעי (ראו לעניין זה עדות השומרים- עמ' 707- 714).
עניין זה גם נתמך בעדותה של אחת המורות אשר ביקשה סיוע מהשומרים להחלפת נורה שרופה ברכבה (ראו ת/258).