213. אשוב לעדותו של פיאמנטה, אשר העיד בעניין זה: "מי שביצע את התקיפה הזאת בהכרח עמד מחוץ לתא, התא מאד קטן לא סביר שמישהו יעמוד יחד אתה ומאחוריה ועמד מחוץ לתא וביצע את התקיפה". לשאלת בית המשפט: "לתפיסתך שלך המקצועית אי אפשר לקיים מצב שהרוצח עמד מאחוריה". פיאמנטה השיב: "סבירות אפסית עד כמעט בלתי אפשרית, עוד פעם התא מאד מאד קטן, הסבירות שהיא תקרה היא כמעט בלתי אפשרית דמיונית והסבירות שמתאימה לנו גם מבחינת התזות הדם גם מבחינת המיקום, השטף של הדם". (עמ' 1214ש' 14-12). אולם, מן הראוי לשוב ולהדגיש כי בעמ' 1220 – 1221 העיד פיאמנטה היפוכם של דברים, שמהם השתמע שהרוצח והקורבן יחד היו בתא קטן!
לעומתו, אישר לייפר, כי ייתכן שהרצח בוצע כשהרוצח עמד מאחורי המנוחה:
"עו"ד ירום הלוי: ...במסגרת המאבק בין התוקף לקורבן בתא, תסכים איתי כמובן שהתוקף יכול היה להיות מאחורי הקורבן? להחזיק אותה ולחתוך אותה כשהוא עם חזה שלו לגב שלה צמוד?
העד, מר עמיהוד לייפר: יכול להיות". (עמ' 1586 ש' 19).
214. מכל מקום, קביעותיו של פיאמנטה, שהסבירות שהרוצח והמנוחה היו יחד בתא היא כמעט בלתי אפשרית, הוכחה לפנינו, בביקורנו בזירה כאמור כאפשרית בהחלט, מה גם וכאמור לעיל, גם פיאמנטה הודה בכך.
215. על פי פיאמנטה, המסקנה המתחייבת מממצאי הזירה היא, כי דלת התא הייתה פתוחה בשעת הרצח.
פיאמנטה שלל את ה"תזה" של ב"כ הנאשם לפיה, אילו דלת התא הייתה פתוחה בשעת הרצח, המשקוף הפנימי של הדלת, בדומה למשקוף החיצוני וכל חלל התא 360 מעלות, היה קולט התזות/מריחות של דם. לשיטתו של פיאמנטה הסיבה בעטיה לא נקלטו התזות דם על המשקוף הפנימי היא ש"שם היה המיקום של הרוצח" (עמ' 1279- 1281).
לטעמי, ההסבר הנ"ל של פיאמנטה איננו מתיישב עם עמדתו לפיה, הרוצח עמד בסף הדלת או מעבר לסף מחוץ לתא בשעת הרצח, שכן אז הוא איננו חוסם את המשקוף הפנימי מפני קליטת התזות דם.
כשהוטח בפיאמנטה, כי ההסבר שסיפק גם איננו מתיישב עם ההתזות על הדלת, הסביר פיאמנטה, כי ההתזות על הדלת נוצרו בדינמיקה שהתרחשה בתא לפני שהרוצח נכנס לתא וסגר את הדלת (עמ' 1283). אלא שבכל הכבוד הסבר זה אינו סביר, שכן אילו הדלת הייתה פתוחה, כיצד זה הגיעו התזות לדלת? ובכלל איזו דינמיקה הייתה בתא לפני שהרוצח נכנס לתא?
ב"כ הנאשם הפנה לשחזור של הנאשם (מונה 19:46:41) בו מסר הנאשם, כי לאחר שחתך את המנוחה, היא נפלה ורק אז הוא נכנס לתא וסגר את הדלת. ב"כ הנאשם הטיח בפיאמנטה כי "כל המאבק היה בתוך התא, כל ההתזות היו בתוך התא כשהיא בחיים, כלומר תואיל לתקן את תשובתך שכל המאבק וכל ההתזות היו כשהדלת הייתה סגורה עוד לפני שהיא התמוטטה ומתה נכון?" פיאמנטה השיב בשלילה והוסיף: "אני עדיין משוכנע שבזמן הרצח הרוצח עמד מחוץ לדלת, זה הומחש היטב גם בשחזור ..." (עמ' 1286- 1287).
לאחר שבית המשפט הקשה על פיאמנטה בנקודה הנ"ל, נאלץ פיאמנטה להסכים, כי גרסת הנאשם בשחזור לפיה, הוא נכנס לתא וסגר את הדלת רק לאחר שהמנוחה נפלה, איננה מתיישבת עם ממצאי הזירה:
"כב' הש' דני צרפתי: תקשיב, הסברת לנו שראינו כתמים של התזה על דלת על משקוף שקראת לו חיצוני ולא בעיקרם על המשקוף הפנימי זה אותה תנועת סיבוב או אותו חלק מהמאבק היה כשהדלת סגורה.
העד, מר שמואל פיאמנטה : נכון.
כב' הש' דני צרפתי: אתה מסכים שבשחזור אם זה נכון או לא אנחנו לא יודעים כמו שאמר לך אב בית הדין אבל זה לא תואם את מה שהוא אומר בשחזור כי הוא אומר דקרתי נפלה ושכבה ואחר כך סגרתי את הדלת, זאת השאלה, האם זה נכון שמה שאדוני אומר ומנתח מתוך ממצאי הזירה לא תואם את מה שהוא אומר בשחזור, נכון או לא נכון אנחנו לא נכנסים לזה אבל יש אי התאמה בין ממצאי הזירה לבין מה שהוא מספר לנו בשחזור נכון או לא נכון. העד, מר שמואל פיאמנטה: מה שהוא מספר משתלב בסדר גמור, אני עוד פעם אומר שזה שהוא אומר שהיא נפלה (הדוברים מדברים יחדיו)
כב' הש' אשר קולה אב"ד : איך זה משתלב? לא, לא, אנחנו מקשים בכוונה, אנחנו רוצים לחדד, אנחנו לא יודעים מה היה כפי שאדוני לא יודע מה היה ובהחלט יכול להיות שהנאשם רומן זדורוב החליט בקטע הזה לבלבל את החוקרים אנחנו לא יודעים, לפי מה שהוא מתאר לא היה מאבק בתוך התא נקודה, עכשיו אתה יכול להגיד לי הוא משקר בסדר מקבל את זה אבל לפי מה שהוא מתאר בשחזור לא היה מאבק בתוך התא.
העד, מר שמואל פיאמנטה: זה לא תואם את הממצאים בזירה.
כב' הש' אשר קולה אב"ד: השחזור שלו לא תואם את הממצאים בזירה.
העד, מר שמואל פיאמנטה: הקטע הספציפי הנקודה שהיא נפלה לא תואם.
כב' הש' אשר קולה אב"ד: על זה אנחנו מדברים כבר רבע שעה, תודה רבה אדוני". (עמ' 1287 ש' 24 –עמ' 1288 ש' 15).