226. נחזור אפוא לדיון במצב הדלת בעת ביצוע הרצח. לטעמי ההסתברות, בוודאי זו הדרושה להגנת הנאשם (אם לא למעלה מכך) הינה, כי הדלת הייתה סגורה בעת ביצוע הרצח, ולהלן טעמיי לכך:
לא נמצאו כלל כתמי דם במבואת השירותים ובסמוך לדלת תא מספר 2. לו הדלת הייתה פתוחה, בהכרח צריכים היו להימצא כתמי דם רבים גם מעבר למפתן הדלת.
ער אני לכך, כי יכול והדם שהיה שם נוקה על ידי אחד המנקים, או אפילו על ידי המנקה ויקטור אלא, שכזכור דווקא המאשימה טוענת, שויקטור ניקה את שירותי הבנים ולא את שירותי הבנות! ומנקה נוסף או נוספת, אשר ניקו את כתמי הדם במבואות תאי השירותים,
לא העיד לפנינו.
זאת ועוד, כזכור, לשירותים אלו נכנסו תלמידות רבות, לאחר השעה 14:00 (ועוד לפני שעובדי הנקיון הגיעו לבית הספר, ראה להלן בעדות המנקה לידיה לדיז'ינסקי, שעובדי הניקיון היו מגיעים לקראת השעה 16:00) והגם שחלקן העידו על כתמי דם בתוך תא מספר 3 (ראה גם לעיל, ועוד להלן) הרי שאף אחת מהן לא העידה על דם שנקווה, או כתמי דם במבואה בסמוך לדלת תא מספר 2.
וראה תמצית העדויות להלן:
ספיר תירוש– הודעתה במשטרה מיום 07.12.06 ת/405 הוגשה בהסכמה ללא שנשמעה עדותה. ממנה עולה, כי בשעה 13:45, הייתה יחד עם לי לחיאני בשירותי הרצח. ספיר מתארת ששלושה תאי שירותים היו סגורים למעט תא מס' 1 (עמ' 1 ש' 14-11). השתיים דפקו על דלתות התאים. מהתא השני שמעו "רעש של נייר שמוציאים". מהתא השלישי שמעו "קול של בת שלא מוכר להן, שאומר 'תפוס'". השתיים יצאו מהשירותים מבלי שהשתמשו בהם "כי היו מסריחים". משם הלכו אל חדר השירותים ליד מגמת קולנוע, שם יש שני תאים בלבד. הן רשמו על כל דלת מבפנים ומבחוץ עם טוש את התאריך ולידו "לילו וסטיץ היו כאן".
אביב אהרונוביץ - אביב העידה בפנינו, כי בשעה 14:00 בערך, היא לא בדיוק זוכרת, עלתה לשירותי הרצח ע"מ לקחת נייר לשטוף את הפנים (עמ' 2094 ש' 6-4). מתארת שתא השירותים הרביעי תמיד סגור. זוכרת שתא מס' 3, אליו רצתה להיכנס, היה סגור גם הוא. מתוך סקרנות הסתכלה מתחת לדלת וראתה זוג נעלי "אולסטאר" בצבע אפרסק וטיפות דם.
טוענת שזה מראה לגיטימי בשירותי הבנות. לקחה נייר מתא מס' 2, אם היא לא טועה, ויצאה. (עמ' 2094 ש' 23-17). לאחר מכן יצאה החוצה (ליד ההסעות), פגשה את חברתה נוי גיספן וסיפרה לה ששירותי הבנות היו מסריחים ועם טיפות דם. החברה הסכימה איתה. (עמ' 2094 ש' 33-25). העדה אישרה שחוץ מטיפות הדם שראתה בתא מס' 3 כאשר התכופפה, היא לא ראתה עוד בחדר השירותים כולו טיפות דם נוספות (עמ' 2099).