הנה כי כן, גם מעדותה עולה כי אין בסיס לטענת הגניבה והזיוף של השיקים.
- אשר לשיקים בסך 30,000 ₪ ובסך 14,000 ₪ (בתיק אזרחי בסדר דין מהיר 19573-05-17) - לא היה ויתור מפורש של הנתבעת על טענת הזיוף והגניבה וזו לא הוחרגה מההתנגדות שהתקבלה. מכל מקום אני סבורה כי הטענה אינה עומדת לנתבעת גם בקשר לשיקים אלו, מהנימוקים להלן.
ראשית - די בעובדה שהנתבעת עצמה טענה ביחד עם טענת הזיוף כי היא עצמה חתומה על השיקים, כדי לשמוט הבסיס לטענת לזיוף השיקים.
שנית - בנוגע לטענה בדבר גניבת השיקים - בדיון בהתנגדות שהתקיים ביום 30.10.17, העידה ד"ר דן שנגנב ממנה פנקס שיקים אחד וסך של 2,000 ₪ שהיו בארנק שבתיקה, אשר היה מונח במשרד וטענה כי השיקים דנן נלקחו מהפנקס. בהמשך סתרה עדותה ואמרה כי אינה יודעת אם בבדיקה של מספרי השיקים אל מול הפנקס שנגנב, יימצא שמדובר באותם המספרים אלא טענה בחוסר וודאות כי אינה יודעת ו"צריך להניח" (בפרוטוקול עמ' 1 ש' 27-20 ועמ' 2 ש' 6-1). בהמשך אישרה בעדותה שלא הוגשה תלונה למשטרה בגין שיקים אלה וציינה שאינה יודעת אם השיקים היו בתוך פנקס זה שנגנב (בפרוטוקול עמ' 3 ש' 11-8). ואף העידה כי לא ידעה מי גנב ושלא אמרה שהתובעת היא שגנבה (עמ' 2 ש' 31-30). לאחר קבלת ההתנגדות, הנתבעת לא הביאה ראיות להוכחת גניבת השיקים למעט עדותה של ד"ר דן בדיון ההוכחות במסגרתו העידה כי אכן נגבו לה השיקים אבל היא לא הפנתה אצבע מאשימה כנגד התובעת (בפרוטוקול עמ' 26 ש' 30-29 ועמ' 27 ש' 3-1).
- לאור כל האמור - מצאתי כי גם לולא זנחה הנתבעת את טענתה בדבר גניבת וזיוף השיקים, הרי שדין הטענה להידחות, הן לאור הסתירה העומדת בבסיס טענתה, והן בהיעדר ראיה פוזיטיבית המעידה כי השיקים הספציפיים הנדונים אכן נגנבו מאת הנתבעת. על כן הטענה בדבר גניבת וזיוף השיקים נדחית.
אחיזה כשורה
- אין חולק בענייננו כי המדובר בצדדים הקרובים לשטר. אין גם חולק כי התובעת קיבלה את השיקים כשהסכום אינו מופיע בהם והיא מילאה את סכומם. על כן בנסיבות המקרה שלפנינו, התובעת, שהיא הנפרעת בשיקים, אינה יכולה להיחשב אוחזת כשורה בהם (ראו: ערעור אזרחי 1886/97 יהודה נ' זלמה, פ''ד נג(1) 132 (1999)). אי לכך וחרף העובדה כי הצדדים בחרו להרחיב בעניין זה איני רואה רלבנטיות לטענות הללו במקרה זה, בו כאמור אין המדובר בשיקים שסוחרו לתובעת אלא היא הנפרעת על פיהם והיא גם הצד הקרוב לעסקה עם הנתבעת.
השלמת השיקים
- בטרם אבחן הטענות לגופן, אציין כבר עתה כי אמנם המדובר בתביעה המוגדרת כתביעה שטרית, אולם לטעמי לא ניתן להתייחס לתביעה כתביעה שטרית גרידא ולהטיל מלוא הנטל על הנתבעת להדוף אותה, מהטעמים שיובהרו להלן.
אין חולק כי התובעת אשר אחזה בידיה בשיקים או למצער בשיק שנועד לשיטתה להבטיח תשלום סחורה, מילאה את סכום השיקים והציגה לפירעון. השיקים לא כובדו ועל כן הוגשו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.