ראה עמוד 3 לפרוטוקול שורות 16 - 18.
מבחן התלות והסיוע בין הזוכה לבין המצווה:
- כפי שעולה מחומר הראיות ומעדויות הצדדים המנוחה נזקקה אכן לעזרת התובעת בעיקר בתקופה שלאחר האירוע המוחי ולא לפני זה. מחומר הראיות מעדויות כל בעלי הדין, כי בטרם האירוע תפקדה המנוחה בצורה טובה ולא הייתה לה תלות מוחלטת בתובעת. הבן י. י. העיד שהוא היה מבקר אצל אמו וכך מסר בעדות:
"אני לא מדבר על התקופה ההיא. היינו מבקרים שם כל המשפחה בשבתות כשאמא שלי הייתה בסדר לפני האירוע".
ראה עדותו בעמוד 19 לפרוטוקול שורות 1 - 2.
- כך גם העיד הבן ע. י. שאמר, כי הוא היה מבקר את אמו ומגיע לאכול אצלה באופן קבוע גם באמצע השבוע וגם בסופי שבוע (ראה עדותו בעמוד 72 שורות 8 - 9). גם הבן א. י. העיד, כי הוא היה מגיע בסופי שבוע וגם בחגים לבקר את אמו. כך גם הבן א. י. אשר העיד, כי הוא היה כל הזמן עם המנוחה "לא, לא, לא. הייתי איתה כל הזמן. כל הזמן. לא עזבתי את אמא לרגע" (ראה עמוד 83 לפרוטוקול שורות 12 - 14).
- כאמור המתנגדים בעצמם העידו, כי הם ביקרו את אמם המנוחה באפון סדיר וקבוע והם לא העידו כלל וכלל כי הביקורים נערכו תחת השגחתה או פיקוחה או בליוויה או בשליטתה של התובעת. מהעדויות אף עולה, כי כל אחד היה מגיע לבקר את אמו המנוחה לבד וללא נוכחותם של ילדים נוספים. אי לכך לא ניתן לקבוע, כי המנוחה הייתה תלויה אך ורק בתובעת.
- מהעדויות והראיות שהובאו בפני עולה, כי מערכת היחסים בין המנוחה לבין התובעת הייתה מערכת יחסים רגילה ולא הדוקה וקרובה. לא הוכח ע"י הנתבעים, כי התובעת שלטה במנוחה, כפי שטענו בהתנגדותם, וכי התובעת היא זה שניהלה את כל ענייניה בתקופה הרלוונטית ליום עריכת הצוואה, נהפוך הוא, מהראיות עולה, כי כמעט רוב המתנגדים ביקרו את המנוחה והיו בקשר אתה. לא הוכח כלל וכלל ע"י המתנגדים, כי התובעת הייתה מעורבת בלעדית בחיי המנוחה, וכן לא הוכח כלל וכלל, כי המנוחה הייתה תלויה פיזית בבתה התובעת עד שניתן להניח כי נשלל רצונה החופשי והבלתי תלוי.
- מהראיות והעדויות שנשמעו לא עלה, והנתבעים לא הצליחו להוכיח, כי המנוחה הייתה תלוי במידה רבה בתובעת. הנתבעים לא הכחישו, כי המנוחה הייתה עצמאית, התניידה לבד ועשתה פעולות רבות בעצמה, וללא כל עזרה, בתקופה הרלוונטית למועד עריכת הצוואה.
- ולמעלה מן הצורך, ומבלי להמעיט בקביעות שלעיל, טבעי הוא כי המנוחה בהיותה אישה מבוגרת, הזקוקה לסיוע ועזרה בערוב ימיה, תיזקק לסיועם ועזרתם של ילדיה האהובים עליה או הגרים בקרבתה והתובעת הייתה שם כמו כל בת טובה שדואגת ועזרה לה. בכל מקרה, וכפי שקבעתי לעיל, לא הוכח, כי המנוחה נזקקה לסיוע ועזרת התובעת באופן יסודי ובלעדי וכי היא הייתה תלויה תלות מוחלטת בה.
מבחן קשרי המצווה עם אחרים זולת הזוכה על- פי הצוואה:
- במקרה שלנו וכפי שעולה מחומר הראיות, המנוחה הייתה בקשר גם עם הנתבעים הגם שלא מדובר בקשר יומיומי אך לא היה ניתוק ביניהם. מעדויות הצדדים עולה, כי המנוחה הייתה בקשר עם כל בני המשפחה.
- מחומר הראיות עולה, כי המנוחה הייתה בקשר גם עם אנשים אחרים חוץ מבני משפחתה, המנוחה עבדה בבית חולים וסביר גם כן להניח, כי היא הייתה בקשר ומגע עם אנשים בעבודה שלה. לא ניתן לומר במצב דברים המתואר לעיל, כי בתקופה הרלוונטית לעריכת הצוואה, המנוחה הייתה מנותקת לחלוטין מאנשים אחרים או שקשריה עם אחרים היו מועטים ונדירים.
- בכל מקרה, לא הובאו ראיות, ולו הקל שבהן, על ידי המתנגדים המוכיחות, כי המנוחה הייתה תלויה פיזית בתובעת או מי מטעמה עד שניתן להניח כי נשלל רצונה החופשי והבלתי תלוי כדרישת הפסיקה.
מבחן נסיבות עריכת הצוואה, לרבות מידת מעורבותו של הזוכה בעריכתה:
- טענת המתנגדים, כי התובעת היא זו שניהלה את כל ענייניה של המנוחה ואף ניצלה אותה ועשתה שימוש בכספיה וזנחה אותה, לא היה לה כל תימוכין. טענות הנתבעים בעניין זה נטענו בעלמא וללא כל ראיות ואסמכתאות. מעדויות הצדדים, ללא יוצא מן הכלל, עולה כי כל המתנגדים הסכימו והשלימו עם העובדה, כי התובעת הייתה האחראית על המנוחה, לקחה אותה לביתה לשנתיים וטיפלה בה, כאשר לשאר המתנגדים לא היה חלק ניכר ומשמעותי בעניין זה, למעט ביקורים, כפי שהם בעצמם העידו.
- על נסיבות עריכת הצוואה נלמד מפיו של עו"ד פ. שזומן למתו עדות ונחקר ע"י ב"כ בעלי הדין. אציין כבר בשלב זה, כי עדותו של עו"ד פ. הותירה בי רושם חיובי, לא מצאתי טעם לפקפק בה, ועדותו מקובלת עלי באופן מלא. עו"ד פ. אישר בעדותו, כי הוא ערך את הצוואה של המנוחה נשוא התיק דנן ותיאר בצורה כרונולוגית ומפורטת את השתלשלות ונסיבות עריכת הצוואה.
- גם טענת המתנגדים, כי התובעת היא זו שעומדת אחר הצוואה שערכה המנוחה לא גובתה באסמכתאות או בראיות ונטענו בעלמא. אכן התובעת אישרה, כי היא זו שקבעה את הפגישה של המנוחה עם עו"ד פ., אולם הדבר נעשה ללא ידיעתו של עו"ד פ.. עו"ד פ. אישר בעדותו בפני ביהמ"ש, כי הפגישה תואמה עם מזכירתו והוא לא ידע כלל על תיאום הפגישה ומי עשה אותה, כך שלא הייתה לתובעת כל מעורבות למעט קביעת מועד. גם עו"ד פ. וגם מזכירותו, שהעידה גם היא בפני ביהמ"ש, אישרו כי התובעת לא נכחה במשרד עו"ד פ. עת נערכה צוואת המנוחה.
- עו"ד פ. ומזכירתו, שקיבלה את פניה של המנוחה, העידו על מהלך הפגישה שהתקיימה עת הגיעה המנוחה למשרד לצורך חתימה על הצוואה. המזכירה העידה שזו הייתה הצוואה הראשונה שהיא שימשה בה כעדה ולכן היא זכרה את האירוע והמפגש שהיה בינה לבין המנוחה. המזכירה אישרה, כי המנוחה הגיעה למשרד לבדה וכי איש לא המתין לה בהמשך גם בחדר ההמתנה. המזכירה אישרה שהמנוחה מסרה לה, כי היא הגיעה לעניין הצוואה וגם אישרה שהמנוחה דיברה אתה בשפה העברית בטרם כניסתה לחדרו של עו"ד פ.. וכך הייתה עדותה בעניין:
ש: מה קרה? מי ישב בזמן שדיברו איתה על צוואה?