לא נעלם מעיני, כי הנהג ומנהלו לא עמדו על מצבם הרפואי של התובעת והנתבע עובר לקבלת החלטה זו. בשים לב לכך שההחלטה התקבלה בצל הנחיות הקורונה ובהינתן המסד העובדתי השגוי שעל בסיסו התקבלה ההחלטה, ברור הוא שאין מדובר במעשה מכוון שבוצע על ידי עובדי התובעת, כפי שקובע סעיף 4(ב) לפוליסה לצורך הקביעה שנסיבות האירוע מוחרגות מהפוליסה.
מבחינה זו, לא ניתן לשלול את עמדת הנתבעת, כי יש לראות במנהל הנתבעת כמי ששקל שיקול רפואי של הימנעות מהותרת חולה קורונה במרחב הציבורי, כאשר בית התובעת מצוי בסמוך, אף אם הפינוי נועד לצורך בידוד מהאוכלוסייה ולא לצורך קבלת טיפול רפואי.
- סיכומם של דברים, ההחלטה את מי להסיע לא מנותקת מעצם השגיאה הראשונה של עובדי הנתבעת וקיומן של הנחיות הקורונה. במצב דברים זה ההחלטה להסיע את הנתבע ולא התובעת בשל הנחיות הקורונה אינה חסרת בסיס. הנתבע אמנם לא ירד מהאמבולנס ולא סיכן איש, אך עובדי הנתבעת פעלו בתוך הנחה שגויה זו לפיה הנתבע ירד או החל לרדת מהאמבולנס או לכל הפחות סברו שהוא לא ימשיך בנסיעה ובכך יפר את הנחיות הקורונה.
- בבחינת התנהלות עובדי הנתבעת בקשר לתנאי הפוליסה כן מצאתי לתת משקל לעובדה שמדובר בחודשים הראשונים של הקורונה, של התפשטות המגיפה שתוצאותיה היו קשות וגבו חיי אדם ותחילת הפעלת מלוניות הקורונה והעובדה שהנתבעת החלה להפעיל את שירות ההסעות כשבועיים עובר לאירוע בתיק זה.
הנהג ומנהלו כשלו בקבלת ההחלטה, אך ביריבות שבין הנתבעת לחב' איילון יש לתת משקל לרקע להחלטה ולכך שזו מתקבלת בנסיבות של טעות מצידם.
נוכח כל האמור, החלטת הנהג ומנהלו חוסה תחת הפוליסה שרכשה הנתבעת אצל חב' איילון ולכן על חב' איילון לשפותה בגין החיובים שיושתו בתיק זה.
- נוכח כל האמור, דין ההודעה לחב' איילון להתקבל.
שאלת ההוצאות
- תקנות 151 עד 157 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט - 2018 עוסקות בפסיקת הוצאות משפט. תקנה 151 שעניינה "תכלית ההוצאות" קובעת את הפרמטרים בהם יש להתחשב ואת האיזונים שיש לערוך בפסיקת ההוצאות. תקנה 152 קובעת, כי על ההוצאות להיות סבירות והוגנות.
- משהתקבלה התביעה כנגד הנתבעת, עליה לשאת בהוצאות התובעת. לא הוגשו אסמכתאות בעניין זה ולכן הנתבעת תישא בהוצאות התובעת בגין שכר טרחת עו"ד בסך של 14,228 ₪.
- משנדחתה התביעה כנגד הנתבע, על התובעות לשאת בהוצאות הנתבע. לא הוגשו אסמכתאות בעניין ולכן התובעות יישאו בהוצאות הנתבע בגין שכר טרחת עו"ד בסך של 14,228 ₪.
- משהתקבלה ההודעה לחב' איילון, על חב' איילון לשאת בהוצאות שהוטלו על הנתבעת בהליך זה וכן בהוצאותיה כשולחת ההודעה בגין שכר טרחת עו"ד בסך 14,288 ₪.
סוף דבר
- נהג הנתבעת מנע את הסעתה של התובעת למלונית קורונה של פיקוד העורף בהיותה חולה מאומתת לקורונה בטענה ללבוש "לא צנוע" או "חשוף" של התובעת. התובעת סירבה להשלים עם ההחלטה ושוחחה עם מנהלו של הנהג, אך גם זה לא הואיל וההחלטה נותרה על כנה, תוך ששבו ודרשו מהתובעת להחליף לבגדים "צנועים", שלא היו לה בנמצא. משכך הנתבעת מנעה מהתובעת את שירותי הפינוי למלונית בשל דרישה ללבוש, בניגוד לחוק, ובכך השפילה וביזתה את התובעת על רקע מינה ומיניותה. בכך הפלתה הנתבעת את התובעת במתן שירות והתייחסות עובדיה לאופן לבושה עולה כדי הטרדה מינית ולכן עליה לפצותה.
התובעת זכאית לפיצוי מכח סעיף 5(ב) לחוק איסור הפליה ומכח סעיף 6(ב) לחוק למניעת הטרדה מינית, אך אינה זכאית לכפל פיצוי מכח שני החוקים. בנסיבותיו של תיק זה מצאתי, כי הפגיעה עיקרה הטרדה מינית ולכן יש לפצות את התובעת בסכום המקסימלי הקבוע בחוק למניעת הטרדה מינית.
- קבעתי, כי דרישת הנתבע שלא להוסיף נוסעת נוספת ברכב לא הייתה קשורה בלבושה של התובעת, אלא חששו השגוי שנוכחות חולה מאומתת נוספת במחיצתו תחמיר את מצבו הרפואי.
- עוד קבעתי, כי החלטת הנתבעת להסיע את הנתבע ולא את התובעת נעשתה ברשלנות, מפאת שעובדיה סברו בשוגג שזו דרישתו של הנתבע ולא מאחר שהם עצמם החזיקו בעמדות לפיהן היא אינה זכאית לקבל השירות מפאת לבוש "לא צנוע"/"חשוף".
בהינתן הטעות של עובדי הנתבעת, כי בנסיבות שנוצרו לא ניתן להסיע את התובעת והנתבע יחד, אזי ההחלטה להורות לתובעת לשוב לביתה ולהמתין להסעה אחרת ולהמשיך בנסיעה עם הנתבע שמתגורר באשדוד הייתה בהתאם להנחיות הקורונה שחייבו הימצאות חולה מאומתת בבידוד מחשש לסיכון בריאות הציבור. בנסיבות אלה, מעשיהם של עובדי הנתבעת נעשו ברשלנות ולא במכוון או בזדון ולכן טענות חב' איילון להיעדר כיסוי ביטוחי נדחית.
- סיכומים של דברים:
- אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 120,582 ₪ בצירוף ריבית שיקלית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל. כן תישא הנתבעת בתשלום אגרת בית משפט בסך 4,942 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך 14,228 ₪, שניהם בצירוף ריבית שקלית מועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.
- אני מורה על דחיית התביעה כנגד הנתבע ומחייבת את התובעות לשלם לנתבע שכר טרחת עו"ד בסך 14,228 ₪, בצירוף ריבית שקלית ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.
- אני מקבלת את ההודעה לחב' איילון ומחייבת את חב' איילון לשלם לנתבעת את החיובים שהוטלו עליה בסעיף א' לעיל.
משהתקבלה ההודעה לחב' איילון, אני מחייבת את חב' איילון לשלם לנתבעת אף שכר טרחת עו"ד בסך של 14,228 ₪ בצירוף אגרת בית משפט בסך 4,944 ₪ בגין ההודעה, שניהם בצירוף ריבית שקלית ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.
- חב' איילון יכולה לשאת בתשלומים ישירות לתובעת 1 ובכך למנוע תקלות/עיכובים בתשלום הסכומים שנפסקו.
זכות ערעור כחוק.