הנוסעת הנוספת הופיעה ברשימת עדי הנתבעת, אך בפועל לא הוגש תצהיר על ידה והיא לא זומנה להעיד מטעם הנתבעת. הימנעות הנתבעת מהבאת הנוסעת הנוספת לעדות תיזקף לחובתה ויש בה לחזק את גרסת התובעת והנתבע, כי הנתבע כלל לא התייחס ללבושה של התובעת ולא יצא מהרכב בשל כך.
- הנתבעת בסיכומיה ביקשה לזקוף לחובת התובעת את אי הבאת שכניה שהיו עדים לאירוע, אך לא מצאתי לעשות כן. התובעת מסרה, כי עברה להתגורר במקום בסמוך למועד בו חלתה בקורונה ולכן לא הכירה את שכניה ואינה יודעת מי מהם היה עד לאירוע. גרסה זו של התובעת לא נסתרה ולכן בנסיבות אלה, אין לצפות כי תפנה באופן יזום לכל שכן ושכן על מנת לברר מי היה עד לאירוע ובכך להעצים ולידע את שכניה בנסיבות האירוע, שגם ככה גרמו לה לתחושות קשות.
- נוכח כל האמור לעיל, הוכח כי עובדי הנתבעת סירבו להסיע את התובעת באמבולנס לצורך פינוי למלונית קורונה. הוכח כי הם עשו כן לנוכח דרישה שהוצבה בפניה להחליף את בגדיה, מכנס קצר וגופיה, לבגדים "צנועים", בטענה שהנתבע הציב דרישה זו כתנאי להצטרפותה להסעה, אף שלא הייתה דרישה שכזו מצד הנתבע. מאחר שלא היו בידי התובעת בגדים כדרישת עובדי הנתבעת, ותחנוניה לאפשר לה להצטרף לנסיעה לא נענו, היא נאלצה לשוב לביתה ולהמתין להסעה שתואמה לשעה מאוחרת יותר באותו יום.
עובדי הנתבעת לא ניסו לברר עם הנתבע לפשר דרישתו ולא ניסו להניעו מכך (שאז היו מגלים את טעותם) ולא הציעו כל חלופה שתאפשר לתובעת להצטרף לנסיעה. יחסם של עובדי הנתבעת לתובעת היה מזלזל ומשפיל בעת האירוע, כפי שאלה עולים מהסבריהם בעדותם בפניי.
האם קמה לתובעת זכות לפיצוי
- לטענת התובעות הצבת דרישה כלפי אישה לתקן צניעות לא כתוב ושרירותי מהווה הפליה. משכך די היה בקיומה של החזקה בסעיף 3 לחוק איסור הפליה כדי להעביר את הנטל אל הנתבעת. מעבר לצורך, נהג הנתבעת הודה שהדרישה לסטנדרט לבוש "צנוע" הופנתה לתובעת בלבד, בטענה שהנתבע, אדם חרדי, דורש זאת כתנאי להצטרפותה להסעה.
- סעיף 2 לחוק איסור הפליה מגדיר מהו שירות:
"'שירות ציבורי" - שירותי תחבורה, תקשורת, אנרגיה, חינוך, תרבות, בידור, תיירות ושירותים פיננסיים, המיועדים לשימוש הציבור;
…
"שירותי תחבורה" - אוטובוסים, רכבות, תובלה אווירית, אניות, שירותי הסעה והשכרת רכב".
- סעיף 3 לחוק איסור הפליה קובע כך:
" (א) מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי, לא יפלה בהספקת המוצר או השירות הציבורי, במתן הכניסה למקום הציבורי או במתן שירות במקום הציבורי, מחמת גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטיה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, גיל, מעמד אישי, הורות או לבישת מדי כוחות הביטחון וההצלה או ענידת סמליהם.