אף אם הנתבע היה יורד מהרכב, עובדי הנתבעת יכלו לנקוט בשלל פעולות לטפל באירוע, אך אלו לא נקטו באף אחת מהן והלכו על האפשרות הקלה מבחינתם- והקשה מאוד מבחינת התובעת- השפלתה וביזויה של התובעת תוך התייחסות חוזרת ללבושה ה"חשוף", מבלי שהנתבע הציב דרישה שכזו.
לו סברו עובדי הנתבעת שהנתבע מסכן את שלום הציבור בסירובו להמשיך בנסיעה, בוודאי אם אכן יצא מהאמבולנס, היה עליהם להזמין משטרה באופן מידי כדי למנוע את הסיכון לבריאות הציבור.
- לתובעת לא הוצעה כל חלופה למעט הדרישה שתחליף בגדים, לא נעשתה כל פניה לנתבע לברר עמו את הדרישה ללבוש "צנוע" או להבהיר לו שהדרישה אינה לגיטימית ולא תענה. עובדי הנתבעת לא ניסו לפנות למשטרה ולא ניסו לסדר מקומות ישיבה באופן שונה.
יתרה מכך, אף לאחר שהתובעת הבהירה, שאין ברשותה בגדים אחרים, כי עברה דירה לאחרונה, וכי כל בגדיה הם בגדי קיץ קצרים, לא חשבו הנהג ו/או המנהל לפנות לנתבע להסביר לו את המצב, שאז גם היו מגלים את טעותם, והעדיפו לכפות על התובעת להמתין להסעה אחרת.
בנסיבות אלה, עובדי הנתבעת יצרו סיטואציה בה לא היה לתובעת כל סיכוי לשכנעם לאפשר לה לעלות לאמבולנס והכל בשל התייחסות ללבושה והצבת קוד לבוש באופן פסול.
- הנוסעת השנייה שהייתה באמבולנס לא הובאה לעדות וכל צד ביקש לזקוף זאת לחובת הצד האחר.
מר קושניר הסביר, כי הוא ניסה לאתר אותה, אולם בהעדר שיתוף פעולה מצידה לא ניתן היה להביאה לעדות (עמ' 99 שורות 5 - 8). לא הוצגה כל ראיה לכך וממילא לא הוגשה על ידי הנתבעת בקשה לזימונה באמצעות בית המשפט בנימוק זה.
- הנתבעת בסיכומיה טענה שיש לזקוף את אי הבאת העדה לחובת הנתבע וכפועל יוצא מכך לקבוע, כי עלה בידה להוכיח שהנתבע התנגד לעליית התובעת לאמבולנס בשל לבושה והציב אולטימטום זה בפני הנתבעת. דין טענת הנתבעת להידחות.
ראשית, לא עלה בידי הנתבעת להוכיח שהנתבע הציב האולטימטום הנטען. הוכח, שלא הייתה דרישה מצד הנתבע הקשורה בלבוש של התובעת.
שנית, אף אם היה מוכח אותו אולטימטום הקשור בלבושה של התובעת, היה על הנתבעת לדחות בתוקף את דרישת הנתבע ולא להיענות לה. אף במצב בו עובדי הנתבעת נעתרו לדרישתו של אחר, ולא נתנו שירות, לא יכולה לעמוד להם הגנה מעצם ההיענות לדרישה פסולה שנעשית בניגוד לדין. לכל היותר, מדובר במי שיכולה להיות לו תרומה לפגיעה בתובעת באופן שמקים חבות גם כלפי הנתבע, אך לא כך הדברים במקרה שבפניי.
- על פי ההלכה הפסוקה אי הבאת עד רלוונטי מקימה חזקה, כי אילו הושמעה העדות היה בכך לחזק את גרסת הצד שכנגד (ערעור אזרחי 641/87 קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציוד בערעור מיסים [נבו] (8.1.90), עמ' 244) ערעור אזרחי 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בערעור מיסים נ' טלקאר חברה בערעור מיסים [נבו] (14.11.90), עמ' 603).
הנתבעת ידעה היטב שגרסת התובעת והנתבע היא, כי הנתבע לא הביע כל התנגדות שהתובעת תעלה לאמבלונס מפאת לבושה, ובכל זאת לא הובאה לעדות אותה נוסעת- עדה נייטרלית- כדי לתמוך בגרסת הנתבעת, כי הנתבע אכן סירב לנסוע עם התובעת באותו רכב בשל לבושה ובהמשך, כי אף יצא מהרכב וצעק שלא ישוב אליו אם התובעת תצטרף לנסיעה. מדובר בנוסעת שישבה ליד הנתבע ויכלה להעיד על כל מה שנאמר על ידו וכמובן לשפוך אור בשאלה האם הנתבע יצא מהרכב אם לאו ומדוע.