בית משפט השלום ברחובות
ת"א 39908-02-24 נבו נ' שרון ואח'
תיק חיצוני:
מספר בקשה:4
לפני כבוד השופטת רונית כהן
מבקשים 1. תומר שרון
2. יצחק שרון
נגד
משיבים אבי נבו
החלטה
לפניי בקשת הנתבעת לסילוק התביעה על הסף מחמת היעדר סמכות בינלאומית לבית משפט זה בשל היותו פורום בלתי נאות, וכן בקשה להורות על מחיקת התביעה כנגד נתבע 2.
המדובר בתביעה כספית בסך 957,850 ₪, שהוגשה על רקע התקשרות בין התובע - תושב ישראל המנהל בישראל עסק לשיווק מכונות לייזר קוסמטי, לבין הנתבע 1 - המתגורר בקליפורניה ארה"ב, להקמת מיזם כלכלי משותף לייבוא מכונות לייזר מסין לארה"ב. לטובת העניין, הקימו השניים חברה זרה המאוגדת במדינת קליפורניה. ואולם, עקב טרגדיה אישית שפקדה את הנתבע 1, הוא לא היה זמין למשך תקופה מסוימת שלאחר הקמת החברה, ובשלב מסוים, משנתגלו מחלוקות בין הצדדים, ייפה את כוחו של אחיו - תושב ישראל, הוא הנתבע 2, לעמוד בקשר עם התובע בשמו. בסופו של יום, לא גובשו הסכמות בין הצדדים, והתובע הגיש את התביעה דנן במסגרתה הוא עותר לקבלת שורה של סעדים כספיים מהנתבעים בגין נטילת כספים שלא כדין ממכירת 5 מכונות, בגין עלות 4 מכונות נוספות, בגין אומדן הפסדים ובגין נזקים בלתי ממוניים.
עיקרי טענות התובע בכתב התביעה
1. על-פי כתב התביעה, התובע מנהל בישראל עסק לשיווק מכונות לייזר קוסמטי תחת המותג "קוסמטיקס אקספרס". בחודש נובמבר 2023 הקים התובע ביחד עם הנתבע 1 שמתגורר בלוס אנג'לס בארה"ב את חברת COSMETICS EXPRESS USA LLC אשר מאוגדת במדינת קליפורניה (להלן: "החברה הזרה"). החברה הזרה הוקמה על-מנת להפעיל עסק למכירת מכונות לייזר קוסמטי בלוס אנג'לס. לטענת התובע, החברה הזרה התבססה על הידע המקצועי של התובע, וכן היתה אמורה להתבסס על עבודת הנתבע 1 בלוס אנג'לס.
2. עוד טוען התובע בכתב התביעה, כי בשל נסיבות אישיות קשות אשר פקדו את הנתבע 1, במשך כארבעה חודשים לאחר הקמת החברה הזרה הוא לא עבד ולא פעל כלל בענייניה, ולפיכך פעילותה היתה משותקת למעשה, סניף החברה הזרה לא פעל ולא התבצעו מכירות, בעוד שהתובע המשיך לשאת בהוצאות. לטענת התובע, על-מנת לצמצם את הפסדיו, דרש מהנתבע 1 להעביר לו את מניותיו בחברה הזרה תמורת סך של 40,000 דולר ו/או הסכום שיוכח על-ידו שהשקיע בחברה הזרה וכן לפרוש מכל תפקידיו בחברה הזרה.
3. עוד מציין התובע בכתב התביעה, כי הודיע לנתבע 1 שהוא שולח לו הצעת "במבי", אך בתגובה הנתבע 1 הודיע לו כי עליו לשלוח את ההצעה לאחיו, הנתבע 2, שיש לו ייפוי כוח מטעמו. בנוסף, טוען התובע כי לפני הגשת התביעה גילה שהנתבע 2 פנה לספק של התובע בסין, מאחורי גבו, בניסיון לעבוד עמו באופן עצמאי תוך הסתרת העניין מהתובע.
עיקרי טענות הנתבעים בבקשה:
4. במסגרת הבקשה שלפניי, אשר הוגשה על-ידי הנתבעים עוד בטרם הגישו כתב הגנה, עותרים הנתבעים לסילוק התביעה על הסף מחמת היעדר סמכות עניינית בינלאומית, ולמחיקת התביעה כנגד נתבע 2 בשל היעדר עילת תביעה כנגדו.
5. מהבקשה עולה, כי הנתבע 1 הנו תושב ארה"ב בעל דרכון אמריקאי ובעל דרכון ישראלי, המתגורר מזה כ- 15 שנים בארה"ב ואינו תושב ישראל, בעוד שאחיו, הנתבע 2, הנו תושב ישראל, אך לגביו נטען כי הוא צורף לתביעה באופן מלאכותי ומעושה, על-מנת להוות מנוף לחץ פסול על הנתבע 1 ובניסיון נפסד להקנות לבית המשפט סמכות.
6. עוד עולה מהבקשה, כי הקשר בין הצדדים נוצר בספטמבר 2023 ביוזמת נציגה מטעם התובע המכונה ג'ני, עת שהגיע הנתבע 1 לביקור בישראל. בהמשך נערכה פגישה בנוכחות התובע, הנתבע 1 וג'ני, במסגרתה הביע התובע את רצונו לשתף פעולה עם הנתבע 1 במדינת קליפורניה ארה"ב, תוך שהציע כי השניים יקימו חברה בקליפורניה שתעסוק ביבוא מכונות קוסמטיות להסרת שיער, המיוצרות בסין, ועתידות להישלח מסין ישירות לארה"ב. הנתבעים טוענים כי תחת הסכמות אלה, הוקמה החברה הזרה שהתאגדה בהתאם לדין של מדינת קליפורניה ארה"ב.
7. הנתבעים טוענים כי העסקה נרקמה בין התובע ונתבע 1 משום שהתובע לא יכול היה להקים חברה הרשומה בקליפורניה ולפתוח חשבון בנק בארה"ב, מאחר שאינו אזרח או תושב ארה"ב. על כן, הם סבורים כי הסוגיות המשפטיות שעולות מהסכמה זו מצריכות הבנה בדין הפדרלי של ארה"ב וכן בחוקי מדינת קליפורניה, וכי הפורום הנאות הוא בארה"ב. עוד טוענים הנתבעים כי הסעד המבוקש הוא קבלת כספים המצויים בחשבון הבנק של החברה הזרה, וכי העובדה שמדובר בתביעה לקבלת תשלום כספי בדולרים, מהווה אינדיקציה נוספת לכך שהפורום הנאות הוא בית המשפט בארה"ב.
8. ביחס לנתבע 2, הנתבעים מדגישים כי גם לשיטת התובע, הוא לא קיים שום מהלך עסקים עם הנתבע 2 ולא התקשר עמו בהסכם כלשהו. לטענתם, לאחר שפקד את הנתבע 1 אסון אישי כבד (בתו אושפזה ושהתה בתרדמת כחודשיים עד לפטירתה המצערת בטרם עת), התובע בחר שלא להבין את מצוקתו ויומיים לאחר תום השבעה, וכשהנתבע 1 הגיע ארצה על-מנת להתייחד עם משפחתו, התובע לא הניח לו וחתר בכל דרך לקיים עמו פגישות עבודה. או אז, הנתבע 1 הסמיך את הנתבע 2 להיפגש בשמו עם התובע, בבחינת מיופה כוח לתקופה קצרה ומוגבלת לצורך איתור פתרונות למחלוקות שנוצרו, לאחר שאלו נתגלעו כבר, וזאת שעה שהוא מצוי באבל כבד. אשר על כן, הנתבעים מבקשים למחוק את התביעה כנגד נתבע 2, בשל היעדר עילת תביעה.
9. הנתבעים טוענים כי בית המשפט נעדר סמכות עניינית בינלאומית לדון בתביעה, ולשיטתם, על-פי המבחנים אשר נקבעו בפסיקה, הפורום המוסמך לדון בתביעה הינו בית המשפט בקליפורניה.
10. הנתבעים מוסיפים כי ניהול המשפט בישראל, והכרעה על-פי הדין הישראלי, יהיו כרוכים בהוצאת משאבים רבים באופן מאולץ. לטענתם, לא הוצגו ראיות הקושרות את ההליך אל תחומי מדינת ישראל ולמערכת המשפט הפועלת בה, בעוד שניהול המשפט בארה"ב יהיה יעיל וזול יותר, משום שאנשי המקצוע הרלוונטיים, ובהם הנהלת חשבונות ורואה חשבון - נמצאים במדינת קליפורניה.
טענות התובע בתגובה לבקשה
11. התובע טוען כי התיק עוסק בפרויקט עסקי שמרבית הזיקות בו קשורות לישראל, והרוח החיה העסקית העומדת מאחוריו הנה חברה ישראלית - חברת יול-רום בע"מ (להלן: "החברה הישראלית"), שבאמצעותה נרכשות המכונות עבור החברה. כן טוען התובע כי כל הצדדים הם ישראלים ואזרחי ישראל.
12. עוד טוען התובע כי נתבע 2 מעורב בעסקי נתבע 1. לטענתו, מעבר לכך שהנתבע 1 הודיע לו כי עליו לשלוח את הצעת ה"במבי" לאחיו הנתבע 2, הוא גם גילה שהנתבע 2 פנה לספק שלו בסין מאחורי גבו בניסיון לעבוד אתו באופן עצמאי, והדבר ממחיש את הזיקה הברורה של התביעה לאחים שניהם ולישראל.
13. במישור המשפטי טוען התובע כי כיום מגמת הפסיקה נוטה לצמצם קביעות לפיהן בתי המשפט בישראל אינם הפורום הנאות, וזאת עקב ההתפתחויות הטכנולוגיות אשר מקלות על קיום משפט בישראל, גם כאשר מעורבים גורמים שאינם תושבי הארץ.
טענות הנתבעים בתשובה לתגובה
14. הנתבעים חזרו על טענותיהם כי כתב התביעה עוסק בטענות בדבר ההתנהלות השוטפת של בעלי המניות בחברה הזרה, עליה חלים דיני מדינת קליפורניה. נתבע 1 היה גורם הכרחי בעסקה משום שהוא אזרח ארה"ב, ובלעדיו התובע לא יכול היה להקים חברה שם. המיזם העסקי אמור היה לפעול ממדינת קליפורניה, כרטסות הנהלת החשבונות מלמדות כי התשלום נעשה בדולר ארצות הברית.
15. עוד טוענים הנתבעים כי התובע הטעה את בית המשפט עת ציין כתובת מגורים של הנתבע 1 בישראל, אף שידע שזו אינה כתובתו, ועשה כן בניסיון להקנות סמכות לבית המשפט, ויש לזקוף זאת לחובתו של התובע בעת קביעת הפורום הנאות.
דיון והכרעה
16. אקדים ואומר כי מצאתי לדחות את הבקשה לסילוק על סף מחמת היעדר סמכות בינלאומית. מצאתי גם לדחות את הבקשה למחיקת התביעה כנגד נתבע 2.
קיומן של עילת תביעה ועילת המצאה
17. בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן "תקסד"א"), כאשר מדובר בנתבע הנמצא מחוץ לגבולות המדינה, נרכשת סמכותו של בית המשפט בישראל על נתבע זה בהתקיים שלושה תנאים:
א. קיומה של עילת המצאה, מהעילות הקבועות בתקנה 166 לתקסד"א;
ב. קיומה של עילת תביעה, בהתאם לתקנה 157(א) לתקסד"א;
ג. הפורום הישראלי הוא הפורום הנאות לדיון בתובענה בהתאם לתקנה 168 לתקסד"א.
לדיון בתנאים אלה והתאמת הפרשנות שניתנה להם בפסיקה לתקסד"א החדשות ראו ת"א (מחוזי תל-אביב) 53568-07-22 אופיס טקסטיל בע"מ נ' Brooklinen ) Inc. [נבו] 6.2.2023) (להלן: "עניין אופיס טקסטיל").
18. באשר לבחינת עילת ההמצאה, בת"א (מחוזי ת"א) 40773-10-18 Ashland Inc נ' רותם אמפרט נגב בע"מ [נבו] (6.2.2022) נקבע כי "עילת ההמצאה מחפשת קשר מספק של הסכסוך לישראל באופן המצדיק את הרחבת הסמכות של הפורום הישראלי על הנתבע הזר. כך למשל אם הסכסוך נוגע בקרקע המצויה בתחום המדינה; או שהוא מבוסס על מעשה או על מחדל שאירע כאן; אם חוזה הופר בתחום המדינה או שחלים עליו דיניה וכיו"ב, כל אלה יוצרים זיקה מהותית של הסכסוך לפורום הישראלי."
הנתבעים מצדם לא כפרו בקיומה של עילת ההמצאה, ואולם למען הסדר הטוב אציין את עילת ההמצאה הקבועה בתקנה 166(4)(א) לתקסד"א, ולפיה:
“)4) התובענה היא בקשר לחוזה, ומתקיים אחד מהמקרים האלה:
(א) החוזה, כולו או מקצתו, נעשה או הופר בתחומי המדינה או שנשללה האפשרות לקיימו בתחומה;..."
כפי שעולה מגרסת הנתבעים, הקשר הראשוני בין הצדדים התקיים בחודש ספטמבר 2023, כאשר הנתבע 1 שהה בישראל, ונערכה פגישה בהשתתפות התובע, הגב' ג'ני מטעמו ונתבע 1, במסגרתה סוכם על הקמת המיזם העסקי. בהמשך, לאחר שנתגלעו מחלוקות בין התובע לנתבע 1, גם לשיטת הנתבע 1, הוא הסמיך את הנתבע 2 - שהנו תושב ישראל - להיפגש בשמו עם התובע, כמיופה כוחו לצורך איתור פתרונות למחלוקות שנוצרו.
הנה כי כן, משההתקשרות הראשונית בין התובע לנתבע 1 התקיימה בישראל, כמו גם העובדה שאינה שנויה במחלוקת כי הנתבע 1 הפנה את התובע לבוא בדברים עם הנתבע 2, שהנו תושב ישראל, על-מנת לנסות ליישב את המחלוקות שנתגלעו בנוגע להתקשרות ביניהם, די באמור על-מנת לקבוע כי מתקיימת בענייננו עילת המצאה.
19. בכל הנוגע לבחינת עילת התביעה, נפסק כי על בית המשפט "לוודא כי התובענה אינה טורדנית או תובענת סרק. זהו סטנדרט נמוך יותר מ'תביעה הראויה לטיעון'...אין סיבה שבית המשפט ינהל דיון ארוך לגבי עילת התובענה עצמה, ואין סיבה שיטיל על המבקש נטל כבד, בשלב של הליך מקדמי זה... כלומר, אין להפוך את הדיון בהיתר ההמצאה לדיון מלא ומקיף בעילת התובענה, כפי שעוד ייעשה בגדר ההליך העיקרי, אם היתר ההמצאה יעמוד על כנו" (ע"א 9725/04 אשבורן חברה לסוכנויות ומסחר בע"מ נ' CAE Electroics Ltd, פסקה 7 [נבו] (4.9.2007)).
בענייננו, התובע תמך את תביעתו בשורה של מסמכים, ובכללם מסמכים המלמדים כי ההתקשרות בין הצדדים באה לידי ביטוי בהקמת החברה הזרה, תכתובות (בין התובע לבין הנתבע 1 ובין נתבע 2 לבין הספק בסין) וטבלאות בהן ריכז התובע את טענותיו בדבר נזקים נטענים. כל אלה, בצירוף טענות עובדתיות שעוד צריכות להידון ולהתברר, די בהם, בשלב מקדמי זה, על-מנת לעמוד ברף הנמוך הנדרש בשלב זה לעניין עילת התביעה.
20. סיכומו של חלק זה, התובע עמד בתנאים הנדרשים הן לעניין עילת ההמצאה והן לעניין עילת התביעה. מכאן שבית המשפט הישראלי קנה סמכות בינלאומית ביחס לנתבעים.
שאלת הפורום הנאות
21. כעת אדרש לשאלת נאותות הפורום הישראלי. לעניין זה, אזכיר "שאף אם קיימת עילת המצאה אל מחוץ לתחום, לעולם מסור לבית המשפט שיקול הדעת האם להפעיל את סמכות שיפוטו על הנתבע הזר. בין יתר השיקולים הנלקחים בחשבון, יש לבחון אם בית המשפט בישראל הוא הפורום הנאות לדיון בהליך" (חדל"ת (מחוזי ת"א) 15599-05-21 בן־ארי נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, פסקה 33 [נבו] (27.10.2022)).
22. תקנה 168 לתקסד"א קובעת כדלקמן:
"הומצא לבעל דין כתב טענות מחוץ לתחום המדינה, רשאי הוא לכפור בסמכות בית המשפט לדון בתובענה או לטעון כי הפורום הישראלי אינו הפורום הנאות לדון בתובענה; רצה הנתבע לכפור או לטעון כאמור, יגיש בקשה בכתב לא יאוחר מהמועד הקבוע להגשת כתב ההגנה; עשה כן, יימנה המועד להגשת כתב הגנה מיום ההחלטה בבקשה".
23. בענייננו, משבית המשפט קנה סמכות מכוח ההמצאה, אין בכך כדי לגרוע מאפשרות הנתבעים לטעון כי הפורום הישראלי אינו הפורום הנאות לדון בתובענה, ואולם הנטל הוא על הנתבעים הטוענים לאי-נאותות הפורום הישראלי לשכנע כי פורום זר (שיש לו סמכות לדון בתובענה) הוא הפורום הנאות וה"טבעי" לדון בתובענה (ראו ע"א 4601/02 ראדא תעשיות אלקטרוניות בע"מ נ' BODSTRAY COMPANY LTD, פ"ד נח(2) 465, 472; ע"א 3908/08 תיקו בע"מ נ' FOREM BAGCO INC [נבו] (26.8.2010), פסקה 17; בנוגע לתחולת הלכות אלה בעניין נטל ההוכחה גם לאחר התקנת תקסד"א החדשות, ראו גם הדיון שנערך בעניין אופיס טקסטיל, פסקה 16).
לעניין זה יובהר כי המבחן לקביעה כי בית משפט בישראל הינו "פורום בלתי נאות" אינו אך במאזן נוחות רגיל, ועל הטוען טענת "פורום בלתי נאות" לשכנע את בית המשפט בישראל כי המאזן נוטה בבירור ובמובהק אל עבר הפורום הזר (ראו ע"א 45/90 שמעון עבאדה נ' תקווה עבאדה, מח(2) 77, 83; ע"א 3299/06 יובינר נ' סקלאר, פסקה 18 [נבו] (26.4.2009)).
24. בבחינת הפורום הנאות, נהוג להידרש לשלושה מבחנים עיקריים: מבחן "מירב הזיקות"; מבחן ציפיותיהם הסבירות של הצדדים לגבי מקום ההתדיינות ומבחן השיקולים הציבוריים (רע"א 7342/11 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' Incomacs Ltd, פסקה 5 [נבו] (2.8.2012) (להלן:" עניין כלל"); רע"א 1785/15 Alison Transport Inc נ' Cosco Container Lines Co Ltd [נבו] (15.7.2015)).
25. בנוגע למבחן "מירב הזיקות", נקבע ברע"א 8066/22 וסלין פיוביץ' נ' עוה"ד ליאור דגן, נאמן לנכסי החייב [נבו] (5.3.2023) פסקה 41, כדלקמן:
"במסגרת מבחן 'מירב הזיקות', אשר התקבע בפסיקה כמבחן המרכזי לזיהוי הפורום הנאות, יש לבחון גם את זיקותיהם של בעלי הדין הזרים לפורום הישראלי. ואולם, לבית המשפט הנדרש לעניין מסור שיקול דעת רחב, והוא רשאי לבחון גורמים מגוונים הנוגעים לקשר של התובענה הנדונה לפורום העומד לבחינה, ליעילות ניהול ההליך ולאינטרסים שיש לפורומים עצמם לדון בהליך."
ראו גם האמור בע"א 2705/91 רג'אח סאלם אבו-ג'חלה נ' חברת החשמל מזרח ירושלים בע"מ, מח(1) 554, אליו התייחסו הצדדים בטיעוניהם:
"דהיינו, המבחן לקיומו של "פורום טבעי" אחר הוא מבחן מרב הזיקות. הפורום הטבעי לדיון יהיה הפורום שאליו מצביעות מרב הזיקות הרלוונטיות ואשר לו הקשר 'האמיתי והמהותי' למקרה נושא הדיון. לצורך בחינת הזיקות הרלוואנטיות יתחשב בית המשפט לא רק בשיקולים של נוחות הצדדים והוצאות הדיון, אלא גם בדין השולט על המקרה, במקום מגורי הצדדים או במקום שבו הם מנהלים את עסקיהם.
על-מנת לעכב את ההליכים, על בית המשפט להשתכנע, בהקשר למבחן מרב הזיקות, כי אכן קיים פורום שבאופן ברור מתאים יותר לניהול הדיון. אם הנתבע לא הצליח לשכנע את בית המשפט בקיומו של פורום כזה, הרי לא יעכב בית המשפט את הדיון." (פסקה 19)
26. יישום מבחן מירב הזיקות בענייננו, מוביל למסקנה כי הפורום הטבעי אשר לו הקשר "האמיתי והמהותי" לעניין, הוא בית המשפט בישראל. אפרט.
בכל הנוגע לשיקולים הקשורים לבעלי הדין, במסגרתם מובאים בחשבון בין היתר נוחות הצדדים, מקום מושבם של הצדדים, המקום בו הם מנהלים את עסקיהם ומקום מגורי העדים. בענייננו, התובע והנתבע 2, שניהם תושבי ישראל. באשר לנתבע 1 נטען כי אינו תושב ישראל ומתגורר מזה כ- 15 שנים בארה"ב, אך הובהר כי לצד דרכונו האמריקאי הוא גם מחזיק בדרכון ישראלי, ומטענות הנתבע 1 ניתן ללמוד כי הוא מגיע לעתים לישראל (גם במסגרת אותה פגישה ראשונית בספטמבר 2023, וגם ציין כי שהה בישראל עם משפחתו עקב נסיבות טראגיות ומצערות שפקדו אותו, כאמור בסעיפים 16-15 לבקשה), כך שלא ניתן לטעון כי הוא מנותק לחלוטין ממדינת ישראל ומהקשר אליה.
יתר על כן, התובע טוען כי העסקה נעשתה במעורבות החברה הישראלית, אשר היתה הרוח החיה מאחורי העסקה והיתה אמורה לרכוש את המכשירים מהיצרן בסין, כאשר התובע הוסיף וטען כי פעילותו בחברה הזרה אמורה היתה להתבצע מישראל, תוך שימוש בידע ובניסיון שלו, בהיותו מנהל עסק דומה בישראל.
אמנם, לא נעלם מעיניי כי קיימות זיקות אחרות שעשויות להצביע על קליפורניה ארה"ב כפורום רלוונטי לבירור התביעה - הנתבע 1 הוא כאמור תושב ארה"ב, במסגרת המיזם הוקמה החברה הזרה בקליפורניה ארה"ב, נשכרו משרדים בארה"ב, נטען כי הפעילות המסחרית בין הצדדים התבצעה במטבע דולר ארה"ב והמכונות אמורות היו להישלח מסין לארה"ב. כאשר לצד זאת קיימות גם זיקות העשויות להצביע על אף על סין כפורום רלוונטי, שהרי המיזם כולו מבוסס על ההתקשרות עם הספק הסיני ממנו נרכשו המכונות. יחד עם זאת, לא התרשמתי כי זיקות אלה מקיימות קשר משמעותי לבתי המשפט במדינת קליפורניה ארה"ב, או לחילופין לבתי המשפט בסין, אשר גובר על הזיקות לבתי המשפט לישראל.
זאת ועוד. התנהלות הנתבעים לאחר שנתגלעו המחלוקות בין התובע לבין הנתבע 1, מחזקת עוד יותר את הזיקות למדינת ישראל. שכן, בשלב שלאחר שנתגלעו המחלוקות, גם לשיטת הנתבע 1 הוא כאמור הסמיך את הנתבע 2 - שהנו תושב ישראל - להיפגש בשמו עם התובע, כמיופה כוחו לצורך איתור פתרונות למחלוקות שנוצרו (אין חולק כי הנתבע 1 העניק ייפוי כוח לאחיו להידבר עם התובע, והנתבע 1 העלה טענות בנוגע להיקף ייפוי הכוח ומשכו). בהקשר זה, גם טענת התובע כי גילה שהנתבע 2 פנה לספק של התובע בסין, מאחורי גבו, בניסיון לעבוד עמו באופן עצמאי (טענה המגובה לכאורה בתכתובת בין הספק בסין לבין הנתבע 2), מחזקת את הקשר של הנתבע 2 לסוגיות שבמחלוקת, וכפועל יוצא מכך מגבירה עוד יותר את הזיקות למדינת ישראל.
27. יודגש, כי מצאתי לאבחן את ענייננו מת"א (מחוזי י-ם) 26136-03-22 כץ נ' גפן [נבו] (12.2.2023) אליו הפנו הנתבעים. באותו העניין הסעד המבוקש היה קבלת חשבונות של חברות זרות, בקשר עם פרויקטים אשר התנהלו באנגליה, תיקון רישום במרשם בעלי המניות אשר התנהל באנגליה, וכן קבלת חשבונות מחשבונות פרטיים של תושב אנגליה. בעלי המניות של החברות לא התגוררו בישראל, לבד מהתובע. עוד נקבע כי על ההסכמים שנערכו בין התובע והנתבע, חל הדין האנגלי. נסיבות אלה שונות מהנסיבות המתקיימות בענייננו, בהן כאמור לעיל חלות זיקות רבות ומשמעותיות יותר למדינת ישראל.
28. עוד יוטעם כי נוכח ההתפתחויות הטכנולוגיות המאפשרות תקשורת ותנועה בין מדינות, כמו גם העדתם של עדים באמצעים דיגיטליים, בתי המשפט ייטו שלא לקבל טענות בנוגע להיות הפורום בלתי נאות בשל קושי בזימון עדים למתן עדות (רע"א 2705/97 הגבס א' סיני (1989) בע"מ נ The Lockformer Co. נב(1) 109, 115 (1998); רע"א 5318/18 Unibin Resourcer Ltd נ' יעקב מרוז [נבו] (16.1.2019)).
29. אשר למבחן ציפיות הצדדים, על בית המשפט לבחון את ציפיותיהם הסבירות של הצדדים ואת היכולת לנהל הליך יעיל בארץ (ראו עניין כלל, פסקה 5). גם ציפיות הצדדים מלמדות כי אין העדפה של הפורום בארצות הברית על פני הפורום בישראל. ההתקשרות הראשונית נעשתה בעת שהנתבע 1 שהה בישראל, וגם לאחר שנתגלעו מחלוקות, נתבע 1 הפנה את התובע כאמור לשאת ולתת עם אחיו, נתבע 2, תושב ישראל. ממילא הנתבעים לא הציגו תניית שיפוט לפיה הליכים משפטים יתקיימו במדינה אשר איננה ישראל.
30. בבחינת השיקולים הציבוריים, על בית המשפט לבחון האם שיקולים ציבוריים מטים את הכף לטובת קיום ההתדיינות בפורום הישראלי או הזר, דוגמת קיומם של תובעים פוטנציאליים דומים בישראל (ראו: בש"א (מחוזי ת"א) 5730/06 Conference of Jewish Material Claims Against Germany Inc נ' פרי, עמ' 15-14 [נבו] (30.5.2006); רע"א 2737/08 ארבל נ' TUI AG [נבו] (29.1.2009) פסקה 20). בענייננו, לא מצאתי גם כי שיקולים ציבוריים מונעים את קיום הדיון בישראל, או מלמדים על אינטרס שיש לפורום הזר לדון בתובענה.
31. סיכומו של חלק זה, לא מצאתי כי הנתבעים עמדו בנטל המוטל עליהם להוכיח כי הפורום בישראל אינו הפורום הנאות לדון בתביעה, או כי קיים פורום אחר בעל זיקה חזקה יותר לדון בה.
בקשה למחיקת התביעה כנגד נתבע 2
32. הנתבעים טענו כי הנתבע 2 שורבב לתביעה על-מנת להקנות לבית המשפט בישראל סמכות שיפוט, וכי כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה כנגדו. לא מצאתי לקבל את טענותיהם בעניין זה.
33. מעורבותו של הנתבע 2 בסכסוך, עולה הן מטענותיו של התובע - אשר צירף לכתב התביעה הודעת וואטסאפ ששלח לו הנתבע 1 במסגרתן הפנה אותו אל הנתבע 2, והן מטענות הנתבעים עצמם. הנתבע 1 טען במפורש במסגרת הבקשה, כי הסמיך את הנתבע 2 להיפגש בשמו עם התובע, כמיופה כוחו לצורך איתור פתרונות למחלוקות שנוצרו. הסתייגויותיו לעניין ייפוי הכוח שנתן כאמור לאחיו הנתבע 2, נוגעות להיקף ייפוי הכוח, בהדגישו כי זה ניתן לתקופה קצרה ומוגבלת בלבד, אך הוא אינו חולק על עצם מתן ייפוי הכוח ומעורבות האח במסגרת זו בקשר שבין הצדדים.
34. יתר על כן, כתב התביעה מגלה עילה - ולו לכאורית - גם ביחס לנתבע 2, אשר מועלות כנגדו טענות לפיהן פנה, ללא ידיעת התובע, לספק המכונות בסין, וביקש לעבוד עמו באופן עצמאי, תוך הסתרת הדבר מהתובע. לביסוס טענותיו צירף התובע התכתבות שנערכה לכאורה בין הנתבע 2 לבין הספק בסין.
35. ודוק: בהתאם להלכה הפסוקה, השימוש בסמכותו של בית המשפט לסילוק על הסף ייעשה במשורה ובזהירות המתחייבת, כאשר רק במקרים חריגים ייטה בית המשפט לקבל בקשות מסוג זה בטרם נערך בירור ראייתי וליבון ראוי של טענות הצדדים (רע"א 6992/14 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' קיבוץ אושה [נבו] (29.12.14)). כן נפסק, כי אין מסלקים תובענה על הסף, מקום בו קיים סיכוי ולו דחוק אשר עלול להצמיח סעד לתובע.
36. אשר על כן, לא מצאתי כי כתב התביעה כלל אינו מגלה עילת תביעה כנגד נתבע 2, ולפיכך לא מצאתי למחוק את התביעה כנגדו על הסף.
סוף דבר
37. בשולי הדברים יצוין כי הבקשה לסילוק התובענה על הסף הוגשה ללא תצהיר מאומת כדין. הנתבעים ביקשו, ביום 12.8.2024, ארכה להגשת תשובתם לתגובת התובע, מן הטעם שהארכה נדרשת על מנת לאפשר לנתבע 1 להגיע לתור שנקבע בקונסוליה הישראלית בקליפורניה, על-מנת לאמת שם את תצהירו, ולצרפו לתשובה. אף שניתנה ארכה כמבוקש (החלטה מיום 20.8.2024), לא הוגש תצהיר חתום לתמיכה בבקשה. נוכח התוצאה אליה הגעתי, אין בהיעדרו של תצהיר חתום כדי לשנות את החלטתי, אולם הדבר נלקח בחשבון במסגרת פסיקת ההוצאות.
38. סופו של דבר, הבקשה לסילוק התביעה על הסף נדחית. הנתבעים יגישו כתב הגנה עד ליום 12.3.2025.
39. הנתבעים יישאו בהוצאות התובע בסך 1,500 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 ימים מהיום.
ניתנה היום, ט' שבט תשפ"ה, 07 פברואר 2025, בהעדר הצדדים.