“)4) התובענה היא בקשר לחוזה, ומתקיים אחד מהמקרים האלה:
(א) החוזה, כולו או מקצתו, נעשה או הופר בתחומי המדינה או שנשללה האפשרות לקיימו בתחומה;..."
כפי שעולה מגרסת הנתבעים, הקשר הראשוני בין הצדדים התקיים בחודש ספטמבר 2023, כאשר הנתבע 1 שהה בישראל, ונערכה פגישה בהשתתפות התובע, הגב' ג'ני מטעמו ונתבע 1, במסגרתה סוכם על הקמת המיזם העסקי. בהמשך, לאחר שנתגלעו מחלוקות בין התובע לנתבע 1, גם לשיטת הנתבע 1, הוא הסמיך את הנתבע 2 - שהנו תושב ישראל - להיפגש בשמו עם התובע, כמיופה כוחו לצורך איתור פתרונות למחלוקות שנוצרו.
הנה כי כן, משההתקשרות הראשונית בין התובע לנתבע 1 התקיימה בישראל, כמו גם העובדה שאינה שנויה במחלוקת כי הנתבע 1 הפנה את התובע לבוא בדברים עם הנתבע 2, שהנו תושב ישראל, על-מנת לנסות ליישב את המחלוקות שנתגלעו בנוגע להתקשרות ביניהם, די באמור על-מנת לקבוע כי מתקיימת בענייננו עילת המצאה.
- בכל הנוגע לבחינת עילת התביעה, נפסק כי על בית המשפט "לוודא כי התובענה אינה טורדנית או תובענת סרק. זהו סטנדרט נמוך יותר מ'תביעה הראויה לטיעון'...אין סיבה שבית המשפט ינהל דיון ארוך לגבי עילת התובענה עצמה, ואין סיבה שיטיל על המבקש נטל כבד, בשלב של הליך מקדמי זה... כלומר, אין להפוך את הדיון בהיתר ההמצאה לדיון מלא ומקיף בעילת התובענה, כפי שעוד ייעשה בגדר ההליך העיקרי, אם היתר ההמצאה יעמוד על כנו" (ערעור אזרחי 9725/04 אשבורן חברה לסוכנויות ומסחר בערעור מיסים נ' CAE Electroics Ltd, פסקה 7 [נבו] (4.9.2007)).
בענייננו, התובע תמך את תביעתו בשורה של מסמכים, ובכללם מסמכים המלמדים כי ההתקשרות בין הצדדים באה לידי ביטוי בהקמת החברה הזרה, תכתובות (בין התובע לבין הנתבע 1 ובין נתבע 2 לבין הספק בסין) וטבלאות בהן ריכז התובע את טענותיו בדבר נזקים נטענים. כל אלה, בצירוף טענות עובדתיות שעוד צריכות להידון ולהתברר, די בהם, בשלב מקדמי זה, על-מנת לעמוד ברף הנמוך הנדרש בשלב זה לעניין עילת התביעה.
- סיכומו של חלק זה, התובע עמד בתנאים הנדרשים הן לעניין עילת ההמצאה והן לעניין עילת התביעה. מכאן שבית המשפט הישראלי קנה סמכות בינלאומית ביחס לנתבעים.
שאלת הפורום הנאות
- כעת אדרש לשאלת נאותות הפורום הישראלי. לעניין זה, אזכיר "שאף אם קיימת עילת המצאה אל מחוץ לתחום, לעולם מסור לבית המשפט שיקול הדעת האם להפעיל את סמכות שיפוטו על הנתבע הזר. בין יתר השיקולים הנלקחים בחשבון, יש לבחון אם בית המשפט בישראל הוא הפורום הנאות לדיון בהליך" (חדל"ת (מחוזי ת"א) 15599-05-21 בן־ארי נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, פסקה 33 [נבו] (27.10.2022)).
- תקנה 168 לתקסד"א קובעת כדלקמן:
"הומצא לבעל דין כתב טענות מחוץ לתחום המדינה, רשאי הוא לכפור בסמכות בית המשפט לדון בתובענה או לטעון כי הפורום הישראלי אינו הפורום הנאות לדון בתובענה; רצה הנתבע לכפור או לטעון כאמור, יגיש בקשה בכתב לא יאוחר מהמועד הקבוע להגשת כתב ההגנה; עשה כן, יימנה המועד להגשת כתב הגנה מיום ההחלטה בבקשה".
- בענייננו, משבית המשפט קנה סמכות מכוח ההמצאה, אין בכך כדי לגרוע מאפשרות הנתבעים לטעון כי הפורום הישראלי אינו הפורום הנאות לדון בתובענה, ואולם הנטל הוא על הנתבעים הטוענים לאי-נאותות הפורום הישראלי לשכנע כי פורום זר (שיש לו סמכות לדון בתובענה) הוא הפורום הנאות וה"טבעי" לדון בתובענה (ראו ערעור אזרחי 4601/02 ראדא תעשיות אלקטרוניות בערעור מיסים נ' BODSTRAY COMPANY LTD, פ"ד נח(2) 465, 472; ערעור אזרחי 3908/08 תיקו בערעור מיסים נ' FOREM BAGCO INC [נבו] (26.8.2010), פסקה 17; בנוגע לתחולת הלכות אלה בעניין נטל ההוכחה גם לאחר התקנת תקסד"א החדשות, ראו גם הדיון שנערך בעניין אופיס טקסטיל, פסקה 16).
לעניין זה יובהר כי המבחן לקביעה כי בית משפט בישראל הינו "פורום בלתי נאות" אינו אך במאזן נוחות רגיל, ועל הטוען טענת "פורום בלתי נאות" לשכנע את בית המשפט בישראל כי המאזן נוטה בבירור ובמובהק אל עבר הפורום הזר (ראו ערעור אזרחי 45/90 שמעון עבאדה נ' תקווה עבאדה, מח(2) 77, 83; ערעור אזרחי 3299/06 יובינר נ' סקלאר, פסקה 18 [נבו] (26.4.2009)).
- בבחינת הפורום הנאות, נהוג להידרש לשלושה מבחנים עיקריים: מבחן "מירב הזיקות"; מבחן ציפיותיהם הסבירות של הצדדים לגבי מקום ההתדיינות ומבחן השיקולים הציבוריים (רשות ערעור אזרחי 7342/11 כלל חברה לביטוח בערעור מיסים נ' Incomacs Ltd, פסקה 5 [נבו] (2.8.2012) (להלן:" עניין כלל"); רשות ערעור אזרחי 1785/15 Alison Transport Inc נ' Cosco Container Lines Co Ltd [נבו] (15.7.2015)).
- בנוגע למבחן "מירב הזיקות", נקבע ברשות ערעור אזרחי 8066/22 וסלין פיוביץ' נ' עוה"ד ליאור דגן, נאמן לנכסי החייב [נבו] (5.3.2023) פסקה 41, כדלקמן:
"במסגרת מבחן 'מירב הזיקות', אשר התקבע בפסיקה כמבחן המרכזי לזיהוי הפורום הנאות, יש לבחון גם את זיקותיהם של בעלי הדין הזרים לפורום הישראלי. ואולם, לבית המשפט הנדרש לעניין מסור שיקול דעת רחב, והוא רשאי לבחון גורמים מגוונים הנוגעים לקשר של התובענה הנדונה לפורום העומד לבחינה, ליעילות ניהול ההליך ולאינטרסים שיש לפורומים עצמם לדון בהליך."