ובהמשך (סע' 25 לפסה"ד):
"בית המשפט שלפניו מתבררת תביעת לשון הרע מחויב לבחון, במקרים המתאימים, אם הפרסום שבמחלוקת הוא פרסום שאדם מן הישוב יבין שיש להוציא מידי פשט תיבותיו ומשמעותן המילונית. בעשותו כן, על בית המשפט לתת דעתו על השאלה מהו המסר שיִקלט מן הפרסום; ולהתחשב בכך שאין זה רצוי כי דיני לשון הרע ידחקו מן השיח צורות ביטוי ציוריות, אף לא כאלה הנעשות על דרך הגוזמה, כאשר הן חפות מיומרה להצגת עובדות. בחינה זו, במקרים מסוימים, עשויה להביא לכלל מסקנה כי על אף שמדובר בפרסום בעל חזות חיצונית עובדתית ('ידיו של פלוני הן ששפכו את הדם', באחת מהדוגמאות שלעיל), נכון יהיה לראות בדברים משום עזיבה של עולם העובדות הקשיחות, אל עבר הבעת דעה על מושא הפרסום ועל תפקודו".
נראה כי יש בדברים אלו להביע את הסלידה מגידופים לא מנומסים, מחד, לרבות כאלו המתייחסים לייחוסו של אדם ומקצועה של אימו, ואת מידת הרצינות שיש לייחס לגידופים אלו בהתייחס לדיני לשון הרע, מאידך.
ידועים דבריו של רבי עילאי בתלמוד הבבלי: "בשלשה דברים אדם ניכר: בכוסו, ובכיסו, ובכעסו" (עירובין סה, ב), אך הדברים מתייחסים למי שממלא פיו בגידופים בשעת כעסו. על כך נאמר, שאותו אדם ניכר בכעסו. אין הדברים אמורים ביחס למושא הפרסום, למי שעליו נאמרו הדברים. לפיכך הטחת כינויי גנאי באדם אחר בשעת כעס, אין בה לגרום לכך, שמושא הפרסום אכן ראוי לאותם דברים, וכי נפל בו פגם כלשהו. ממילא אם מישהו יכול להתבזות הוא דווקא המפרסם ולא מושא הפרסום.
- בטרם אבור להתייחס למקרה דנן, שאלת הפרסומים ברשת האינטרנט וברשתות החברתיות נדונה בהרחבה בשנים האחרונות בפסיקת בתי המשפט, וכבר הוכרע כי יש להחיל על פרסומים אלה את הדינים הקיימים ביחס לכל פרסום. לעניין זה ראה רשות ערעור אזרחי 4447/07, מור נ' ברק אי.טי.סי. [1995] החברה לשרותי בזק בינלאומיים בע"מ, פד"י סג(3) 664.
- תביעת התובע:
התובע מבסס תביעתו על פוסט, שפירסמה הנתבעת בעמוד הפייסבוק "סטטוסים מצייצים". עוד פורסם אותו פסוט בעמוד הפייסבוק של הכתב סיוון כהן, לאחר שעבר עריכה והוצאו ממנו הגידופים השונים.
בסיס נוסף לתביעתו של התובע היא התלונה, שהגישה הנתבעת בעקבות האירוע, למנהל תחנת המוניות בה עבד התובע בזמנים הרלוונטיים, וכן על פוסט נוסף, שפירסמה התובעת בפייסבוק ביום 2.11.19, שבו ציינה, בין היתר, כי הפוסט הקודם הוסר על-ידי פייסבוק, לאחר שהתובע "התבכיין".
- תחילה אתייחס לפרסום הראשון בעמוד הפייסבוק "סטטוסים מצייצים". כך נאמר באותו פרסום:
"בן זונה. חתיכת בן זונה. ותתבע אותי יה אפס. קוראים לו דוד. נהג מונית. נוסע במרצדס. 'עלתה לי 200,000 ₪'. הוא הנהג מונית של הבת שלי. אוטיסטית. ילדה שעושה מאמץ עילאי להשתלב בהסעה לבית ספר. הוא צורח עלי ועליה כשאני מושיבה אותה במונית בעדינות 'היא לא תאכל אצלי במונית'. 'אדוני אל תצעק לידה. היא אוטיסטית, יהיה לה התקף זעם' אני מסבירה בנחת, ברור לי איזה נזק הצעקות שלו גורמות לילדה אוטיסטית. אני קולטת על העיניים של אוריה את הפחד. תקשיבו טוב. הוא יוצא אלי מהמונית. 'אם היא תאכל במונית אני עוצר ת'מונית ומוריד אותה באמצע הדרך'.