תיק פלילי (תל אביב) 61890-12-21 מדינת ישראל נ' איילה שרח כהן - חלק 2

מטעם המאשימה:

28. דא/1 - כתב האישום המתוקן נגד בירנבאום (תיק פלילי (כלכלית ת"א) 61866-12-21).
29. דא/2 - גזר הדין בעניינו של בירנבאום מיום 23.10.2023.

מטעם ההגנה:

30. דא/3 - משוב על עבודתה של הנאשמת לשנת 2023 מטעם מעסיקה, המעלה כי הנאשמת זוכה לשבחים מרשימים על עבודתה, מבצעת את תפקידה לשביעות רצון מעסיקתה, מגיעה להישגים גבוהים, מתקדמת ומתפתחת בהיבט האישי והמקצועי.
31. דא/4 - תוכן כתוב מתוך אתר האינטרנט של המעסיקה לפיו החברה עורכת לעובדיה בדיקת רקע פלילי, לרבות הרשעות בתחום הפיננסי.
32. דא/5 - סיכום בדיקות של הנאשמת מיום 19.11.23 ומיום 10.12.23 ומסמכים רפואיים נוספים שלא יפורטו מטעמי צנעת הפרט.
33. דא/6 - מסמכים מטעם שירות המבחן, מיום 24/7/24, הנוגעים לתיאום תכנית של"צ והתאמת הנאשמת לביצוע התכנית שגובשה עבורה, אליהם צורפה המלצה של ארגון "דור לדור" שם התנדבה הנאשמת בסיוע לקשישים בודדים ולניצולי שואה ובה צוין כי היא "בחורה רגישה ומלאה בנתינה אין סופית לאחר". וכן "בעלת לב רחב וגמילות חסדים".
34. דא/7 - מסמך רפואי של הנאשמת מיום 3.1.24 שלא יפורט גם הוא מטעמי צנעת הפרט.

עדויות לעונש

35. הגב' מרים קרח כהן, אם הנאשמת, סיפרה על ילדות הנאשמת בצל נסיבות חיים מורכבות. בכלל זאת סיפרה על מצוקה כלכלית עמה התמודדה המשפחה לאורך שנים, ועל יחסי הנאשמת עם אביה אשר נפטר בעת האחרונה.  בנוסף, סיפרה על נסיבות חייה ואבדן שני ילדיה, אחיה ואחותה של הנאשמת, בנסיבות מצערות ובין היתר על כך שהנאשמת נפרדה לאחרונה מבן זוגה בשנים האחרונות.  לדבריה, כיום עובדת הנאשמת והצליחה לסלול דרך חיים טובה, חרף הקשיים, והרשעה תכתים אותה ותפגע בה.  בקשתה היא כי אתחשב בנאשמת ובמאמציה להשתקם ואבטל את הרשעתה.
36. מר אלי שאול, גיסה של הנאשמת, נישא לאחות הנאשמת ומכיר היטב את הנאשמת ומשפחתה מזה כ- 26 שנים. לדבריו, ליווה את הנאשמת לאורך השנים ונחשף למורכבות שבחייה.  עוד מסר, כי הוא מבחין במידה של שיקום אצל הנאשמת ובהתקרבותה לבני המשפחה, וחושש כי הרשעה תביא להתדרדרותה.  בקשתו היא כי אתחשב בנסיבותיה ואבטל את הרשעתה.

טיעוני המאשימה לעונש בתמצית

37. ב"כ המאשימה הפנו לעובדות כתב האישום, ולכך שהנאשמת הורשעה בביצוע שלוש עבירות לפי סעיף 52ד לחוק ניירות ערך. לטענתם, בביצוע העבירות פגעה הנאשמת בעוצמה גבוהה בערכים החברתיים החשובים המוגנים בעבירה, הנוגעים לשמירה על הוגנות שוק הון ותדמיתו בעיני המשקיעים, ובצורך המוסרי למנוע ניצול יתרון בלתי הוגן בסחר בניירות ערך הנובע מהנגישות של חלק מהשחקנים למידע, אשר אף עלול להביא לכך שמרבית הציבור שלא מחזיק במידע ימשוך ידו מהשקעות בשוק ההון.  ב"כ המאשימה הפנו להחמרה בענישה בגין העבירה במהלך השנים על ידי המחוקק, וטענו שעוד בשנת 2013 הזהיר בית המשפט העליון כי יוטלו עונשי מאסר מאחורי סורג ובריח על עושי השימוש במידע פנים, גם כאשר מדובר בהיקף מצומצם ובמי שאינם שחקנים חוזרים או עבריינים מקצועיים, תוך שהפנה לערעור פלילי 6020/12 מדינת ישראל נגד עדן (29.4.2013) (להלן : עניין קדץ).
38. בקשר לנסיבות ביצוע העבירות, טענו להתנהלות נמשכת של הנאשמת במסגרת הקשר עם בירנבאום איש הפנים, משנת 2012 ועד לשנת 2018, וניצולו לשם קבלת יתרון כמשקיעה, כשבירנבאום "לרוב נמנע" ממסירתו. בהקשר זה הפנו לכך שעל פי כתב האישום, הנאשמת נהגה להפעיל לחץ על בירנבאום למסור לה מידע פנים.  לטענת ב"כ המאשימה, תחילה, ניסה בירנבאום להניא אותה מפני עשיית שימוש במידע הפנים שמסר לה כחלק ממידע שיתופי במסגרת הקשר ביניהם, מתוך ציפייה שלא תעשה שימוש במידע, ואף כעס עליה כשעשתה בו שימוש, כמפורט באישום הראשון.  היא מצידה כעסה עליו כשהמידע לא הניב לה את התוצאה שרצתה.  עוד לטענתם, בהמשך, בשל הקשר והלחצים שהפעילה הנאשמת, מסר לה מרצונו מידע פנים.  לטענתם, נסיבות ביצוע העבירות מלמדות על התנהלות מתוכננת של הנאשמת על מנת להשיא את המיטב מהמידע שבו החזיקה ועל כך שניצלה את המידע באופן אבסולוטי.
39. לשיטת ב"כ המאשימה, הנאשמת החטיאה את בירנבאום והיא מחוללת העבירות. זאת נוכח חלקה היחסי הגבוה וביצוע העבירות תוך השפעה על בירנבאום, חרף ניסיונותיו להניא אותה מלעשות שימוש במידע, וביתר שאת במסגרת האישום הראשון.  עוד לטענתם, הנאשמת פעלה מתוך מניע של "בצע כסף טהור", וגרמה לנזק גבוה לציבור המשקיעים, בהיקף של כ- 184,000 ₪.  בנסיבות הכוללות, עתירתם היא כי יקבע מתחם ענישה שנע בין 9 חודשי עבודות שירות ועד שנת מאסר בפועל.  בהקשר זה הפנו לענישה שהוטלה על בירנבאום בהסכמה ובמסגרת הליך גישור, וכן לערעור פלילי 5830/21 כהן נ' מדינת ישראל (21.6.2022) (להלן: עניין כהן).
40. עתירת המאשימה היא כי יוטל על הנאשמת עונש זהה לזה שהוטל על בירנבאום, או מעט נמוך ממנו, היינו, שני חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח או לכל הפחות מאסר בעבודות שירות לתקופה של 9 חודשים. לטענתם, נקודת המוצא בקביעת עונשה של הנאשמת היא העונש אשר הוטל על בירנבאום, ולאו דווקא מדיניות הענישה הנוהגת הכללית שגם אליה הפנו, תוך שציינו שבעניינו של בירנבאום לא הסכימה המאשימה להסתפק בעונש מאסר לריצוי בעבודות שירות.  עוד עתרו לחילוט מלוא הכספים התפוסים המגלמים את הרווח לחשבונה של הנאשמת כתוצאה מביצוע העבירות, והבהירו שהמאשימה אינה עותרת להטלת קנס, ככל שאורה על החילוט המבוקש.
41. תוך השוואה בין עניינה של הנאשמת לעניינו של בירנבאום הפנו לכך שבירנבאום הורשע באישום אחד של מסירת מידע כאיש פנים, על החומרה שבכך, אך לצד זאת לכך שהנאשמת הורשעה בשני אישומים. בנוסף, טענו לצמצום הפער בין הנאשמת לבירנבאום, חרף החומרה הפחותה שנקבעה בעניינם של מי שאינם אנשי פנים, בשל הקשר וחשיבות הרתעת הרבים בנסיבות.  עוד נטען כי מידת מודעותו של בירנבאום היא ברף הגבוה מעט מרף של רשלנות, כך שמידת האשם לצד מעשיו פחותה מזו שלצד מעשי הנאשמת.  עוד הפנו לכך שבניגוד לנאשמת, בירנבאום לא גרף רווח כספי לכיסו.  בנוסף, הפנו ב"כ המאשימה לכך שבירנבאום נטל אחריות לביצוע העבירות לאחר העדת עד אחד בלבד, כשעוד לפני הליך הגישור הוסכם על הגשת כל ראיות המאשימה, זאת בניגוד לנאשמת, אשר הודתה בשלב פרשת ההגנה במשפט הזוטא אשר התנהל.
42. בקשר לעתירת הנאשמת לביטול הרשעה טענו ב"כ המאשימה כי נסיבותיה של הנאשמת, כפי שעלו בתסקיר שירות המבחן, אינן מצדיקות להיעתר לבקשתה, ואף לא הוצגה ראייה לפיה קיימת ודאות כי הנאשמת תפוטר מעבודתה ככל וההרשעה תיוותר על כנה. בטיעוניהם, הפנו לכך שפסיקת בית המשפט העליון מנחה כי בעבירות ניירות ערך וצווארון לבן, נדחות נסיבותיהם האישיות של הנאשמים מפני האינטרס הציבורי, בין היתר, בשל הצורך בהרתעת הרבים.

טיעוני ההגנה לעונש בתמצית

43. בטיעוני ב"כ הנאשמת לעונש (כמו בתסקיר שירות המבחן) עלתה מורכבות בנסיבות חייה של הנאשמת בהיבטים שונים. הפרטים שנשמעו בטיעונים לעונש מובאים בתמצית ובאופן חלקי, על מנת לשמור על פרטיותה של הנאשמת.  יובהר כי שמתי לפני את כל אשר נטען והדברים נשקלו במלואם בעת גזירת הדין.
44. ב"כ הנאשמת הפנתה לתסקיר והעמיקה בטיעוניה על אודות נסיבות חייה של הנאשמת, הקשר עם בירנבאום משנת 2012 ולמשך כשבע שנים, ואירועים קשים שחוותה לאורך השנים. לטענתה, הנאשמת ביצעה את העבירות על רקע מצוקה כספית ואישית, הרווח הכלכלי היווה מעין "צידה לדרך" עבורה, ואין מדובר במי שביצעה את העבירות מבצע כסף אלא מטעמי מצוקה ודלות.  בהקשר זה טענה כי במסגרת הקשר עם בירנבאום נחשפה הנאשמת למידע רב בקשר למניית חברת סודה סטרים לאורך השנים שיכול היה להעניק לה יתרון, אך היא בחרה שלא לעשות שימוש במידע, עד למועד בסמוך לסיום הקשר.  בטיעוניה, פירטה ב"כ הנאשמת את הנסיבות והאירועים שלטענתה ברקע הדברים.
45. ב"כ הנאשמת הביעה תרעומת על המבנה "האסטרטגי הטקטי" בו לטענתה נקטה המאשימה בין הנאשמת ובירנבאום, ועל בקשתה כי עונשו המוסכם של בירנבאום ישמש אמת מידה לעונשה של הנאשמת. בהקשר זה טענה שבשל הסכמת בירנבאום לרצות עונש מאסר מאחורי סורג ובריח הסכימה המאשימה לתקן את כתב האישום נגדו באופן מקל, כפי שתוקן, גם תוך מחיקת האישום הראשון, בעוד שהמאשימה לא הסכימה למחוק את האישום הראשון בעניינה של הנאשמת.
46. עוד לטענתה, קיים שוני מובהק בין עניינו של בירנבאום לעניינה של הנאשמת, הנלמד מפער הגילים ביניהם ומפער המעמדות. כך, טענה שבעוד שהנאשמת היא מרקע קשה ומוחלשת, נטולת ידע בשוק ההון, בירנבאום אדם בעל כוח והשפעה, מנכ"ל מוכשר של חברה מצליחה, המבצע עסקאות ענק עם גופים בינלאומיים.  עוד הפנתה לכך שעל פי עובדות האישום השני בכתב האישום בו הודתה הנאשמת, בירנבאום האיץ בנאשמת לפעול כפי שפעלה.  בנוסף, הפנתה לכך שבירנבאום אמנם נדון ל- 60 ימי מאסר, אך שוחרר לאחר שקיבל חנינה, לטענתה בחלוף 12 ימי מאסר שריצה, בהליך מואץ.  כן הפנתה לכך שעל בירנבאום הוטל קנס בסך של 50,000 ₪ בלבד.
47. ב"כ הנאשמת עתרה לביטול הרשעת הנאשמת וטענה כי קיים צורך מובהק לנקוט בענישה שיקומית ומקדמת בעניינה, כמשתקף בתסקיר שירות המבחן שאת המלצתו לביטול ההרשעה עתרה לאמץ במלואה על נימוקיה. בנוסף, טענה כי הרשעה תביא לפיטוריה של הנאשמת מעבודתה מזה מספר שנים, בחברה הנסחרת בנאסד"ק ונדרשת לרגולציות האמריקאיות הגבוהות ביותר.  לטענתה, ההרשעה תגרום לאבדן מקור פרנסתה.  בהקשר זה הגישה את דא/3 המעיד על הצלחתה בעבודתה, ואת דא/4.
48. עוד טענה לפגיעה בהיבט המשפחתי מהרשעת הנאשמת. זאת משלפני כשנה נפטרה אחותה של הנאשמת שהתגוררה עם משפחתה בארה"ב.  לטענתה, הנאשמת עומדת בקשר קרוב עם אחייניה, והרשעה תסכל כל אפשרות לטוס לארה"ב לבקרם ולתמוך בהם.  הוטעם מצבה השברירי של הנאשמת, לנוכח נסיבותיה המשפחתיות והאישיות שפורטו בתסקיר, וכן בעקבות קשר זוגי מיטיב שניהלה הנאשמת ולאחרונה, לטענתה, בשל ההליך המשפטי, בא על סיומו.  ב"כ הנאשמת אף הפנתה לתסקיר ולמסמך דא/5 בקשר למצבה של הנאשמת ולקושי ואובדן שחוותה בשנים האחרונות, וכן לקושי נטען שחוותה בעת החיפוש שנערך במסגרת החקירה בדירתה.
49. בנסיבות הכוללות טענה כי הרשעה ופיטורין יסבו לנאשמת נזק חמור וישברו את רוחה. נטען כי בעניינה של הנאשמת האינטרס השיקומי והאינטרס הציבורי מתכנסים יחדיו שכן מדובר באדם חיובי, שעומל ופועל למען החברה ולמען האחר, שעוסק בפעילות טובה ומיטיבה, לרבות פעילות התנדבותית שוטפת, וטובת החברה משתקפת בשיקום הנאשמת ובהצלת נפשה.
50. בטיעוניה, הפנתה לתיק פלילי (כלכלית ת"א) 29436-05-16 מדינת ישראל נ' רדו (30.11.2017) (להלן: עניין רדו) ולטעמים שעמדו בבסיס החלטת בית המשפט שם לבטל את ההרשעה בגין אותה העבירה, בשל נזק שיגרם לרדו מן ההרשעה, ומחשש שמיזמים בהם הייתה מעורבת יפגעו. זאת הגם שלטענת הסנגורית, רדו יכולה הייתה ככל הנראה להישאר בחברה בה עבדה, כשדובר באשת עסקים בתפקיד בכיר, שככל הנראה הרקע ונסיבות חייה אינן דומות לאלה של הנאשמת.
51. עתירת ב"כ הנאשמת היא כאמור לביטול הרשעתה וכי יוטל עליה, תוך אימוץ המלצת שירות המבחן, עונש שיקומי בדמות צו מבחן וצו של"צ, תוך שהבהירה שהנאשמת נכונה לבצע עבודות של"צ בהיקף גבוה מזה שנקבע על ידי שירות המבחן. לחילופין, שהרשעתה תיוותר על כנה, עתרה להסתפק בענישה הרתעתית, צופה פני עתיד, ולהורות על השבת הכספים התפוסים לידי הנאשמת.  לטענתה, הוגשה תביעה אזרחית והנאשמת שילמה במסגרתה את מלוא הסכום.  בנוסף טענה כי הנאשמת היא היחידה התומכת באימה וכי בעניינו של בירנבאום כלל הסדר הטיעון רכיב כספי בסך 50,000 ₪ בלבד.

דברי הנאשמת

52. הנאשמת התייחסה לביצוע העבירות, הביעה צער על מעשיה ועל הפגיעה שהסבו. כמו כן, התייחסה לתקופה שעברה בסמוך לביצוע העבירות וקשיים עמם נאלצה להתמודד.  הנאשמת שיתפה, בנסיבות מורכבות ואירועים שחוותה.  לדבריה, עברה את העבירה כשהיא חסרת מודעות מספקת בנוגע לחומרת המעשים והפגיעה החברתית הכרוכה בהם.  לטענתה, פעלה מתוך מצוקה "ולא ממקום להתעשר", בתקווה שתוכל לנהל חיים עצמאיים ולא להיות תלויה באחרים.  הנאשמת ביקשה התחשבות במצבה, בכך שההליך ובכללו החיפוש, החקירה והמשפט כשלעצמם היו קשים מנשוא עבורה, והסבו לה צער גדול, כאב ובושה.  בנוסף, שיתפה בקושי שחווה מפטירתם של אחיה, מחלתו ומותו של אביה, אובדן חברתה הטובה במסיבת הנובה ומכך שנכחה בזירת פיגוע.  לדבריה, למרות כל הקשיים היא עובדת, ומצליחה להתפרנס ולסייע לבני משפחתה הזקוקים לעזרתה, ולתמוך באחייניה היתומים.  בקשתה היא לסיוע בשיקומה תוך ביטול הרשעתה, כאקט של אמון בה מצד בית המשפט.

שאלת ההרשעה

53. ככלל, הליך משפטי של אדם בגיר שהוכח כי עבר עבירה פלילית יסתיים בהרשעה.  סיום הליך בלא הרשעה הוא חריג שיש לו מקום בהתקיימן של נסיבות יוצאות דופן, בהן אין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה לבין חומרת העבירה.  בפסיקה נקבעו שני תנאים מצטברים אותם יש לבחון על מנת להימנע מהרשעה או לבטלה: האחד, כאשר ההרשעה תפגע בשיקום הנאשם פגיעה חמורה; והשני, כאשר סוג העבירה מאפשר לוותר על ההרשעה בנסיבות המקרה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים (ערעור פלילי 2083/96 תמר כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 337, 342 (1997) (להלן: הלכת כתב).
54. על ההגנה מונח הנטל לשכנע כי בנסיבות המקרה יש להעדיף את שיקולי השיקום האינדיבידואלים של הנאשם על פני שיקולי האינטרס הציבורי שבהרשעה (ראו התייחסות נורמטיבית בערעור פלילי 5985/13 אבן נ' מדינת ישראל (2.4.2014) פסקה 7). "מקום שבנסיבות מיוחדות וחריגות עלול להיווצר יחס בלתי סביר באורח קיצוני בין חשיבות ההרשעה הציבורי הכללי לבין עוצמת הפגיעה בנאשם הצפויה מההרשעה, עשויה לקום הצדקה לעשות שימוש בסמכות השיפוטית של אי הרשעה" והשאלה תלויה גם במיהות הנאשם ויתר נסיבותיו (ערעור פלילי 9893/06 לאופר נ' מדינת ישראל, תק-על 2007 (4) 4546, עמ' 4561).
55. כפי שנקבע לא אחת בפסיקה, בעת בחינת הנזק שייגרם לנאשם מההרשעה, על ההגנה להצביע על נזק חמור ממשי וקונקרטי, ולא די בהעלאת תרחישים תיאורטיים שאין לדעת אם יתממשו בעתיד. עם זאת, גם כאשר מוכח נזק קונקרטי חמור מההרשעה, מובן שאין בכך כדי להביא באופן אוטומטי לביטולה, ומדובר בנוסחת איזון עדינה.  ביטול הרשעה יהיה מוצדק, כאמור, רק באותם המקרים בהם מתקיים יחס בלתי סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה לבין חומרת העבירה, כשהצטברות הנסיבות הקשורות בנאשם ובעבירה מצדיקות שלא להטביע בו "אות קלון של פליליות" (הלכת כתב).  וזאת גם כאשר מדובר בנאשם נעדר עבר פלילי.
56. בבואי לבחון את התנאים הנדרשים, נתתי דעתי לכך שהנאשמת מבקשת לבטל הרשעתה בביצוע שלוש עבירות של שימוש במידע פנים לפי סעיף 52ד לחוק ניירות ערך. שמתי לפני את חומרת העבירה, בהתחשב בערכים המוגנים ובתכליות שבבסיסה, בהיבט המוסרי והמעשי, ואת חשיבות השמירה על הוגנות שוק ההון ועל השוויון בין המשקיעים.  זאת גם לצורך הבטחת תפקודו התקין של שוק ההון באופן יעיל, ביסוס אמון הציבור בו, ועל מנת שמרבית הציבור לא ידיר רגליו מהשקעות (ראו דברי בית המשפט העליון בעניין קדץ ועניין כהן).
57. עוד נתתי דעתי למאפייני העבירה המעלים על פני הדברים קושי בביטול ההרשעה בגין ביצועה. במסגרת זאת לכך שמדובר בעבירה שבבסיסה מניע כלכלי, אשר ביצועה קל וגילויה קשה, כך שקיימת חשיבות רבה ויתרה להרתעת הרבים מביצועה.  זו עלולה להישחק מביטול ההרשעה (ראו ערעור פלילי 2555/13 נחמיאס נ' מדינת ישראל (9.1.2024) פסקה 22 (להלן: עניין נחמיאס).  בשל המניע הכלכלי שבבסיס העבירה, רכיב ענישה אינהרנטי לצידה הוא רכיב ענישה כלכלי כדוגמת קנס.  ואולם, לא ניתן לגזור קנס אם מבוטלת הרשעה.  זאת, משקנס אינו כלול בין הסנקציות האפשריות המנויות בסעיף 192א לחוק סדר הדין הפלילי, תשמ"ב-1982 אותן רשאי בית המשפט להטיל על נאשם בעת ביטול הרשעתו (ראו להרחבה: עניין כהן, פסקאות 13-14).  אשר לחילוט, על פי סעיף 39 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט 1969, בית המשפט רשאי, בנוסף לכל עונש שיוטל, לצוות על חילוט חפץ, אם האדם שהורשע במעשה העבירה שנעשה בחפץ הוא בעליו.
58. הגם שאין משמעות האמור כי קיים חסם הרמטי בפני בית המשפט לעשות שימוש בסמכותו לביטול הרשעה בגין ביצוע העבירה הנדונה במקרים המתאימים, ברי כי נוכח מאפייני העבירה, קבלת עתירה לביטול הרשעה בסוג זה של עבירה צריכה להיעשות במשורה, ובנסיבות יוצאות דופן וחריגות עד מאוד.
59. כך היה בעניינה של רדו אליו הפנתה הסנגורית. בעניין רדו, בדומה לעניינה של הנאשמת שלפני, דובר במי שלא הייתה אשת פנים ולא אשת שוק ההון.  רדו כיהנה כסגנית יו"ר ואחראית תקציבים בחברת מקאן אריקסון ישראל שהיא בבעלות חברת אם אמריקאית הנסחרת בבורסה לניירות ערך בארה"ב.  מטעמה העידו עדים אשר הבהירו כי מנהל בחברה אשר הורשע בעבירות על חוק ניירות ערך מחויב לפרוש מהחברה.  רדו הייתה החוליה השלישית בשרשרת המידע, אותו קיבלה מאחיה באופן חד פעמי והיא השקיעה במניות חברת קומפיוג'ן באופן חד פעמי סך של כ-55,000 ₪.  הרווח הכספי אותו גרפה עמד על כ-20,000 ₪.
60. בהחלטתו לבטל הרשעתה של רדו, התחשב בית המשפט בין היתר בכך שמדובר באירוע נקודתי יחיד ובהיקף השקעה מצומצם, ובכך שרדו לא יזמה את האירוע והמידע נמסר לה על ידי אחיה (עמו היו לה יחסים מורכבים) אשר פנה אליה, ולא על ידי אשת הפנים. נקבע כי רדו ביססה בראיות כי הרשעה תביא להפסקת עבודתה וכי יהיה בכך לפגוע בשיקומה באופן משמעותי.  בנוסף, נסיבותיה האישיות הוגדרו כ"יוצאות דופן", והיא הוגדרה כדמות חברתית פעילה המעורבת בפרויקטים חברתיים ציבוריים ראשונים במעלה בחשיבותם במסגרת מקאן ואלי, אותם יזמה והוציאה לפועל, שהרשעה עלולה לבטל או לצמצם את מעורבותה בהם.  כמו כן, ביחס להליך נגדה צוין קושי "במישור הנראות" לאור הסדר אכיפה שנערך עם אחר אשר הודה בשימוש במידע פנים הגיע אליו מאחיה של רדו, כשהיקף העבירה בעניינו היה גבוה יותר מבחינת סכום ההשקעה, הרווח והתחכום.
61. בענייננו, לעומת רדו, הנאשמת הורשעה בביצוע 3 עבירות בשנים 2017-2018, במסגרת שני אישומים. על פי האישומים הנאשמת השקיעה במניות סודה סטרים, תוך שעשתה שימוש במידע פנים, ביצעה עסקאות רכש ומכר של המניות, במספר פעימות, אשר הסבו לה רווח כספי בסך כולל של כ- 184,000 ₪.  בשונה מרדו, אשר קיבלה את מידע הפנים כאמור מאחיה באופן חד פעמי, אותו קיבל הוא מאשת הפנים, ולא יזמה את קבלתו, הנאשמת, אשר קיבלה את המידע במסגרת הקשר עם בירנבאום משנת 2012, איש הפנים, הודתה ש"הייתה מודעת לכך שקרבתה לבירנבאום עשויה להעניק לה יתרון כמשקיעה במניות סודה סטרים, ולכן הפעילה עליו מעת לעת, לחץ למסור לה מידע על אודות החברה שיהיה בו כדי להשיא לה רווחים כתוצאה ממסחר במניותיה" (סעיף 5 לחלק הכללי בכתב האישום).  מפרטי האישום הראשון אף עולה כי הנאשמת השתמשה במרבית כספי העו"ש שבחשבון הבנק שלה בעת רכישת המניות בעקבות המידע, וכי הביעה בפני בירנבאום כעס על כך שהמידע שהעביר לא הניב לה את הרווח לו ציפתה .
62. על פי כתב האישום, הנאשמת אף המשיכה ופעלה לשימוש במידע פנים כמפורט באישום השני, הוא האישום המרכזי בכתב האישום, ובכך חומרה לא מבוטלת. האישום אף מפרט שורת פעולות אקטיביות שביצעה הנאשמת במטרה לנצל את המידע שקיבלה ולמקסם רווחיה.  כך פורט כי הנאשמת פנתה עשרות פעמים לחברת "הפניקס" על מנת לזרז פידיון קופת חיסכון שבבעלותה וגבתה כספי הלוואה שנתנה לבן משפחה.  העובדות אף מפרטות כי עוד טרם פרסום הדו"ח, הנאשמת הזרימה הוראות מכירה למניות שרכשה בשער גבוה משערי העסקאות האחרונות במניה, כשידעה שלא יענו באופן מיידי ובציפייה לעליית מחיר המניה בעקבות פרסום הדו"ח.
63. מבלי להתעלם מכך שעל פי עובדות האישום השני, בירנבאום האיץ בנאשמת להשקיע את כל חסכונותיה במניות החברה על בסיס מידע הפנים הרלוונטי לאישום, וכן הנחה אותה לבצע פעולות לטשטוש המסחר החריג ולהסתרת העבירות שביצעו, והיא רכשה בהמלצתו, לצד מניות סודה סטרים, גם מניות של חברת אמזון - עולה כי נסיבות ביצוע העבירות שונות עד מאוד וחמורות מנסיבות ביצוע העבירה על ידי רדו.
64. ודוק, בשל חזרתיות המעשים ושכלולם, באופן ברור, מעשי הנאשמת אינם ספונטניים וחד פעמיים (בניגוד לרדו), ומדובר במעשים מתמשכים המאופיינים בתכנון מוקדם, תחכום, היערכות ואקטיביות. זאת, מבלי למעט מחלקו של בירנבאום המפורט בעובדות כתב האישום בו הודתה הנאשמת, ומבלי לקבוע שהנאשמת היא מחוללת העבירות או זו שהחטיאה אותו כטענת המאשימה.  זו מסקנתי אף לאחר מתן משקל מסוים לדברי הנאשמת לפיהם לא הייתה מודעת באופן מלא למשמעות מעשיה ולפגיעה הנגרמת מהם, ולכך שכפי שעולה מעובדות כתב האישום "הייתה לה הבנה בסיסית ביותר בשוק ההון" ופעולות המסחר מעטות שביצעה בוצעו לאחר התייעצות עם בירנבאום (סעיף 4 לכתב האישום).
65. אשר לסיבות שהביאו את הנאשמת לבצע את העבירות, הצדדים חלוקים בשאלה אם הנאשמת פעלה מתוך "בצע כסף טהור" כטענת המאשימה או בשל תקופה משברית וקושי אישי, לצד מצוקה כלכלית והיעדר עורף תומך כטענתה - אך כך או כך, וגם אם פעלה מתוך מצוקה ודלות, בתקופה משברית על רקע התמודדויות לאורך חייה, ורק קרוב לניתוק הקשר עם בירנבאום - אין בכך כדי למעט במידה ממשית מחומרת מעשיה ביחס לשיקולים לביטול ההרשעה. זאת בהינתן סדרת הפעולות האקטיביות בהן נקטה כאמור, בסכומים הניכרים, כשמדובר במי שפעלה לשם השאת רווחים וממניע כלכלי, אף תוך מימוש כל חסכונותיה לשם מקסום הרווח.  באופן זה בין חודש פברואר 2017 ועד אוגוסט 2018, השקיעה הנאשמת במניות סודה סטרים כ- 450,000 ₪ בשני האישומים, והרוויחה ממכירת המניות רווח כספי כולל של כ- 184,000 ₪.
66. בהינתן נסיבות ביצוע העבירות ומאפייניהן, על פני הדברים, קיים קושי לבטל את הרשעה במקרה זה, והיה על ההגנה לבסס בראיות נזק קונקרטי משמעותי ביותר וחמור לנאשמת מההרשעה, על מנת לנסות לשכנע כי מתקיים "יחס בלתי סביר באורח קיצוני בין חשיבות ההרשעה לאינטרס הציבורי הכללי לבין עוצמת הפגיעה בנאשם הצפויה מההרשעה" (הלכת כתב) - אך לאחר בחינת את כלל טענות ההגנה, אף לצד תסקיר שירות המבחן והמלצתו והמסמכים הנוגעים לנסיבותיה האישיות הנאשמת, ובכלל זאת למורכבות מצבה ולעבודתה (דא/3 - דא/7) הגעתי לכלל מסקנה כי אלה אינם פני הדברים בעניינו.
67. בכל הנוגע לחשש הנאשמת שתפוטר ממקום עבודתה: הנאשמת מוערכת במקום עבודתה וזוכה לשבחים רבים על הישגיה. ניכר כי היא מקדישה מאמצים רבים לטובת הישגיה המקצועיים (דא/3).  חששה כי לאור בדיקת הרקע הפלילי לרבות בתחום הפיננסי והרגולציה האמריקאית תפוטר מעבודתה אם הרשעתה תיוותר על כנה מובן וטבעי, אך הגם שחשיבות השמירה על מקור פרנסתה של הנאשמת מובנת, לא מצאתי שיש בכך כדי להצדיק את ביטול הרשעתה בנסיבות.
68. ראשית, לא הובאה ראייה חד משמעית לכך שהנאשמת אכן תפוטר מעבודתה ככל שהרשעתה תיוותר על כנה. שנית, גם אם תפוטר הנאשמת כטענת ההגנה, לא שוכנעתי כי לא תוכל למצוא עבודה אחרת התואמת את כישוריה.  יש לזכור שאיננו עוסקים במי שעוסקת במקצוע המצריך רישיון אשר עלול להישלל בעקבות הרשעה (וכבר נקבע כי גם כאשר נמצא נאשם בסיכון שרישיונו יישלל, ראוי ששאלת שלילת הרישיון תוכרע על ידי הגורם המוסמך לכך בחוק ולא על ידי בית המשפט (רשות ערעור פלילי 5018/18 עומר בוזגלו נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (21.10.2018); רשות ערעור פלילי 923/19 פלונית נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (2.4.2019)).  כידוע, עצם קיומה של השלכה כלכלית להרשעה, שאף אינה ודאית, אינה מבססת נזק קונקרטי חמור המצדיק ביטול הרשעה, בפרט כשמדובר במי שביצע עבירה כלכלית כבעניינינו (עניין נחמיאס, פסקה 2).  אף לא די בכך שלצד האפשרות לפגיעה כלכלית השלכה רגשית, הנובעת מחשיבות מקום העבודה עבור הנאשמת, ופגיעה בדימויה העצמי.
69. גם הנזק הנטען המתבטא ברצונה של הנאשמת לבקר את אחייניה המתגוררים בארצות הברית, אשר התייתמו מאמם, וחששה שמא הרשעה תמנע זאת לא מצדיק את ביטול ההרשעה. טענה זו לא הוכחה, אך גם אם אניח כי הרשעתה של הנאשמת עלולה ליצור קשיים בכניסה לארצות הברית, הרי שלא די בכך כדי להוות משקל נגד לאינטרס הציבורי שבהרשעה במאזן השיקולים שנזכר לעיל.  ויש לזכור כי הרשעה, מטבע הדברים, נושאת עימה תוצאות לוואי שאינן חלק מהענישה הקונקרטית, המשליכות על המורשע בתחומי חיים שונים.
70. נתתי דעתי להמלצת שירות המבחן לשקול בחיוב את ביטול הרשעת הנאשמת, לטענות ההגנה ביחס לנסיבותיה וכן לדברים שמסרה בעדותה. במסגרת זו שקלתי את כלל המפורט בתסקיר ביחס לנסיבות חייה ומאפייניה וכן את ההתרשמות שהנאשמת אינה מאופיינת בדפוסי מרמה או דפוסים שוליים, כשנראה שהעבירות בוצעו על ידה בתקופה משברית בחייה והיא הורתעה מההליך המשפטי, ומשתתפת בטיפול מיטיב.  תסקיר שירות המבחן והמסמכים (דא/5) מעלים כי מצבה של הנאשמת עלול להתערער בעתות משבר.  לא מן הנמנע כי עלול להתממש החשש הנטען כי הרשעה תפגע ברוחה, תביא להידרדרות מסוימת במצבה ותצריך ממנה התמודדות לא פשוטה.
71. לצד האמור, עיון במסמכים חושף גם מצבי חיים קשים עמם התמודדה הנאשמת לאורך השנים. הנאשמת, בגבורתה וחוסנה, הצליחה פעם אחר פעם להתגבר על אותם המכשולים שנקרו בדרכה.  כיום, ולהבדיל מנסיבות העבר, הנאשמת רואה בבני משפחתה דמויות תומכות, וכך התרשמתי גם מאימה וגיסה שמסרו עדותם לעונש ודיברו בשבחה.  עוד עולה כי הנאשמת מטופלת, היא מודעת לקשייה, מתקדמת בטיפול ועומלת עמל רב לשפר את מצבה.
72. לא נעלמו ממני הישגיה של הנאשמת בפן המקצועי וכן מעלותיה, כעולה מתסקיר שירות המבחן ומהראיות שהוגשו לעונש. גם מאמציה להשתקם ולהקדיש את זמנה לטובת פעילות מקדמת, חיובית ומיטיבה ניכרים ובאים בין שיקולי.  כך גם הקושי שחוותה במסגרת החקירה והמשפט כפי ששיתפה גם בעדותה.  עם זאת, לא די במפורט לעיל, אף לצד כלל הנזקים הנטענים מההרשעה גם יחד, כדי להצדיק את ביטול ההרשעה בנסיבות הכוללות, ולא שוכנעתי כי מתקיים יחס בלתי סביר באורח קיצוני בין חשיבות ההרשעה לאינטרס הציבורי הכללי לבין עוצמת הפגיעה הצפויה בה מההרשעה.
73. יש לזכור כי אמנם, המלצת שירות המבחן לשקול את ביטול ההרשעה היא בעלת ערך, אך כידוע בית המשפט אינו כבול להמלצתו, ושיקוליו רחבים יותר (ראו לדוגמא: רשות ערעור פלילי 9118/12 פריגין נ' מדינת ישראל (1.1.2013) פסקה 11).
74. לסיום, ראיתי להביא מדברי כב' השופט סולברג בעניין כהן שם נדחתה עתירת המערערים לבטול ההרשעה:

"ניסינו להפּך בזכויותיהם של המערערים - זכויותיהם רבות, מעלותיהם ניכרות - אך רבים הם הנאשמים בעבירות כלכליות בכלל, ובעבירות ניירות ערך - בעיקר עבירות שימוש במידע פנים - בפרט, שאורח חייהם איננו עברייני, אלא נורמטיבי ומיטיב.