המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו
ת"פ 61890-12-21 מדינת ישראל נ' כהן
לפני כבוד השופטת דנה אמיר
המאשימה מדינת ישראל
נגד
הנאשמת איילה שרח כהן
גזר דין חלקי
רקע ועובדות כתב האישום
1. הנאשמת הורשעה על יסוד הודאתה בעובדות כתב אישום מתוקן (להלן: כתב האישום) בביצוע שלוש עבירות לפי סעיף 52ד לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק ניירות ערך). הודאת הנאשמת באה במהלך הליך משפט זוטא, וטרם הכרעה בטענות שהועלו במסגרתו, לאחר תיקון כתב האישום המקורי. בהמשך להודאתה, הופנה עניינה של הנאשמת לשירות המבחן לצורך עריכת תסקיר לעונש.
2. על פי עובדות החלק הכללי לכתב האישום בהן הודתה הנאשמת, חברת סודה סטרים אינטרנשיונאל בע"מ (להלן: סודה סטרים או החברה) הייתה בתקופה הרלוונטית חברה ציבורית דואלית, ונסחרה בנאסד"ק ובבורסה לניירות ערך בתל אביב. כחברה דואלית פרסמה סודה סטרים דו"חות כספיים בנאסד"ק ובורסה לניירות ערך בתל אביב במועדים הקבועים על פי הרגולציה האמריקאית, היינו, דו"ח שנתי בתוך 60 יום מתום שנת הדיווח ודו"חות רבעוניים תוך 40 יום מתום הרבעון. בתקופה הרלוונטית, היה דניאל בירנבאום (להלן: בירנבאום) מנכ"ל סודה סטרים, כך שהיה איש פנים כהגדרתו בחוק ניירות ערך. הנאשמת, עובדת לשעבר בסודה סטרים, עמדה בקשר קרוב עם בירנבאום החל משנת 2012 וידעה על היותו איש פנים בחברה. לנאשמת הייתה הבנה בסיסית ביותר בשוק ההון, ופעולות המסחר המעטות שביצעה נעשו לאחר התייעצות עם בירנבאום או על סמך מידע שקיבלה ממנו.
3. בחלק הכללי לכתב האישום פורט כי הנאשמת הייתה מודעת לכך שקרבתה לבירנבאום עשויה להעניק לה יתרון כמשקיעה במניות סודה סטרים, ולכן הפעילה עליו מעת לעת לחץ למסור לה מידע על אודות החברה שיהיה בו כדי להשיא לה רווחים כתוצאה ממסחר במניות החברה. עוד פורט כי בירנבאום היה מודע לעניין הרב של הנאשמת ברכישת מניות סודה סטרים ולרצונה להפיק תועלת מהמידע שיש ברשותו על החברה ועסקיה. הגם שלרוב ניסה להניא אותה מלסחור במניות החברה, מחשש שפעילותה במניה עלולה לסבך אותו, בירנבאום חשף בפני הנאשמת מידע על החברה ומהלך עסקיה, למרות שחשש שהנאשמת עלולה שלא להיענות לבקשותיו ולעשות שימוש במידע שמסר לה.
4. עוד על פי אותו חלק כללי, הנאשמת הייתה בעלים של חשבון בנק מספר 40602, בסניף 170 בבנק הפועלים (להלן: חשבון הבנק של הנאשמת).
5. על פי עובדות האישום הראשון בהן הודתה הנאשמת, ביום 15.2.17 פרסמה סודה סטרים דו"ח תקופתי ושנתי לשנת 2016, אשר הציג עלייה ניכרת במספר מדדים מהותיים, לרבות עליה של 213% ברווח הנקי של החברה ביחס לרבעון המקביל בשנת 2015. בהודעה לעיתונות שצורפה לדו"ח הכספי דיווח בירנבאום כי החברה הגיעה לרווחיות שיא ברבעון 4/2016. בעקבות פרסום הדו"ח עלה שער המניה בכ – 9%. בירנבאום, מתוקף תפקידו, היה חשוף לתוצאות החיוביות במהלך הכנת הדו"ח לפני שפורסם לציבור, ולקראת הפרסום חתם עליו. המידע על כך שהדו"ח הכספי צפוי להציג את השיפור בביצועי החברה היה מידע פנים כהגדרתו בסעיף 52א לחוק ניירות ערך (להלן: מידע הפנים לשנת 2016). בימים 16.12.2016 – 17.2.2017 חלה בחברה תקופת הדממה ונושאי משרה היו מנועים מלסחור במניותיה מחשש לשימוש במידע פנים ביחס לדו"ח.
6. על פי האישום, במועד שאינו ידוע בסמוך לפני פרסום הדו"ח, מסר בירנבאום לנאשמת את מידע הפנים 2016, על אף שידע, ולו על דרך של "עצימת עיניים", כי כהן תעשה בו שימוש. ביום 13.2.17 ובעקבות המידע שמסר לה בירנבאום, רכשה הנאשמת 858 מניות של סודה סטרים תמורת כ- 150,000 ₪, שהיוו את מרבית כספי העו"ש שהיו ברשותה.
7. מהיום שלמחרת פרסום הדו"ח ועד לחודש אוגוסט 2017 הנאשמת, בשלוש עסקאות שונות, מכרה הנאשמת את כל מניות סודה סטרים שרכשה תמורת סך כולל של 178,000 ₪. פעילות זו במניות סודה סטרים הניבה לה רווח בשווי של כ- 28,000 ₪. במהלך התקופה בה ניסתה הנאשמת למכור את מניות סודה סטרים, הביעה הנאשמת את כעסה כלפי בירנבאום על כי המידע שמסר לה לא הניב לה את הרווח הכספי לו ציפתה. בירנבאום הביע את כעסו כלפיה על כי עשתה שימוש במידע שמסר לה. במעשיה אלה עשתה הנאשמת שימוש במידע פנים על דרך של ביצוע עסקאות בניירות ערך שעה שמידע פנים שמקורו באיש פנים מצוי בידיה, ובגין כך הורשעה בביצוע עבירה של שימוש במידע פנים שמקורו באיש פנים.
8. על פי עובדות האישום השני בהן הודתה, ביום 1.8.18 פרסמה סודה סטרים דו"ח רבעון 2/2018 שהצביע על עלייה ניכרת בהכנסות החברה וברווחיה. העלייה בהכנסות החברה עמדה על 31% והעלייה ברווח התפעולי עמדה על 89%. בהודעה לעיתונות שצורפה לדו"ח הכספי הגדיר בירנבאום את הדו"ח כדו"ח הטוב ביותר בתולדות החברה. בעקבות פרסום הדו"ח עלה שער המניה בכ- 23%. מתוקף תפקידו, נחשף בירנבאום לתוצאות החריגות לטובה של רבעון 2/2018 לפני הפרסום וחתם על הדו"ח לקראת הפרסום. המידע על כך שהדו"ח הכספי עתיד להציג עלייה משמעותית בהכנסות החברה ורווחיה היה מידע פנים כהגדרתו בסעיף 52א לחוק ניירות ערך (להלן: מידע הפנים 2/2018). בימים 16.6.2018 עד 3.8.2018 חלה תקופת ההדממה בחברה ונושאי המשרה היו מנועים מלסחור במניותיה מחשש לשימוש במידע פנים ביחס לדו"ח.
9. עוד על פי עובדות האישום, במהלך השנים ניהלו החברה וחברת PepsiCo Inc (להלן: חברת פפסי) מגעים לשיתוף פעולה עסקי ואף למיזוג שלא נשאו פרי. בהמשך לאמור, בעקבות פניה של מנהל לשעבר בחברת פפסי לבירנבאום במהלך יוני-יולי 2018, נקבעה פגישה עסקית בין בירנבאום למנכ"לית חברת פפסי (להלן: נווי) לתאריך 15.7.2018 בלונדון, מועד בו שהה בירנבאום בלונדון במסגרת חופשה משותפת עם הנאשמת אשר נמשכה עד 18.7.2018.
10. ביום 15.7.2018 נפגש בירנבאום עם נווי ונשיא חברת פפסי (להלן: הפגישה). במהלך הפגישה העלתה נווי אפשרות לשיתוף פעולה עסקי בין החברות והשקעה אסטרטגית של פפסי בחברה ובירנבאום דחה הצעותיה. בשלב זה הציעה נווי כי פפסי תרכוש את מניות החברה במלואן כך שהחברה תירכש על ידי פפסי ותימחק ממסחר. בירנבאום הביע עניין רב בהצעה והשניים הסכימו למתווה לפיו לאחר הרכישה מפעלי סודה סטרים יישארו בישראל תחת ניהולו של בירנבאום והחברה תמשיך למכור בקבוקי פלסטיק רב פעמיים. הגם שמחיר העסקה לא סוכם בפגישה בירנבאום ציין בפני נווי כי בעלי המניות יצפו לפרמיה גבוהה ונווי הסכימה לכך עקרונית.
11. נוכח מהותיותו של המידע בדבר הצעת נווי לרכוש את החברה וההסכמה בנוגע למתווה העסקה היווה מידע זה מידע פנים כהגדרתו בסעיף 52א לחוק ניירות ערך כבר ממועד הפגישה (להלן: מידע הפנים עסקת מיזוג פפסי).
12. ביום 19.7.2018, בהמשך לפגישה, מיד לאחר חזרת בירנבאום לישראל, פנתה חברת פפסי לבירנבאום והצדדים המשיכו לדון בגובה הפרמיה לבעלי המניות, והחליפו הסכמי סודיות ובלעדיות. בהמשך, ביום 22.7.2018, גיבשה סודה סטרים צוות מצומצם לצורך המשך ניהול המשא ומתן וחברי הצוות הונחו על ידי בירנבאום לחתום על הסכמי סודיות תוך שהוזהרו על ידו לבל ידליפו פרטים על עצם קיום המשא ומתן. ביום 19.8.2018 אישר דירקטוריון סודה סטרים את מחיר העסקה ואת תנאיה הסופיים, וביום 20.8.2018 דיווחה סודה סטרים על הסכם המיזוג עם חברת פפסי, לפיו החברה תירכש תמורת 3.2 מיליארד דולר. המחיר שיקף פרמיה של כ- 11% על מחיר המניה בשוק באותה עת. בעקבות פרסום הדיווח עלה שער המניה בשיעור של כ- 9%.
13. על פי העובדות בהן הודתה הנאשמת, במהלך חופשתה המשותפת עם בירנבאום, בין ה 15-16.7.2018, סמוך לאחר הפגישה עם נציגי חברת פפסי, כאשר מידע הפנים 2/2018 ומידע הפנים על עסקת פפסי בידיו, האיץ בה בירנבאום להשקיע במניית סודה סטרים את כל חסכונותיה באופן מידי. בדרך זו העביר בירנבאום לנאשמת מסר לפיו יש בידו מידע פנים שחשיפתו לציבור צפויה להעלות באופן משמעותי את שער המניה, והנאשמת הבינה שבירנבאום מאיץ בה לנהוג בדרך זו מאחר שיש בידו מידע פנים שעתיד להשיא את מחיר המניה. הנאשמת אף הבינה שתוצאות הרבעון יהיו טובות וכי צפוי אירוע משמעותי חיובי נוסף.
14. בנסיבות אלה, ביום 17.7.2018, בעודה בלונדון עם בירנבאום, השתמשה הנאשמת כמעט בכל יתרת המזומנים שהייתה ברשותה ורכשה לחשבונה 614 מניות של סודה סטרים, בסכום כולל של כ- 200,000 ₪. במקביל, פנתה לחברת "הפניקס" במטרה לפדות קופת חסכון שבבעלותה כדי לממן רכישות נוספות של מניות סודה סטרים. ביום 19.7.2018, מיד עם שובה לארץ, שבה הנאשמת ופנתה ל"הפניקס" בדרישה לפדות את קופת החיסכון והוסיפה ופנתה לנציגי "הפניקס" בימים העוקבים עשרות פעמים תוך שהפצירה בהם לזרז את פידיון הכספים, על מנת לנצל את מידע הפנים שברשותה. הנאשמת עדכנה את בירנבאום בדבר קשייה בפדיון הכספים.
15. על פי העובדות בהן הודתה, במטרה לטשטש את המסחר החריג שביצעה במניית סודה סטרים ולהסתיר את העבירות שביצעו, הנחה בירנבאום את הנאשמת לרכוש בסמוך לרכישת מניות סודה סטרים מניות נוספות שהוא אינו קשור אליהן. הנאשמת פעלה כהנחייתו ובמקביל למאמציה לגייס כספים לניצול מידע הפנים שבידיה ולביצוע רכישות נוספות של מניית סודה סטרים, פעלה לרכישת מניות נוספות. כך, רכשה מניות אמזון, בסך 62,000 ₪ בהמלצתו של בירנבאום.
16. ביום 29.7.2018, לאחר שכספי קופת החיסכון מ"הפניקס" הועברו לחשבון העו"ש של הנאשמת, ולאחר שגבתה כספי הלוואה שנתנה בעבר לבן משפחה, מיהרה הנאשמת ורכשה 312 מניות נוספות של סודה סטרים בסך כ- 100,000 ₪.
17. הנאשמת ביצעה את הרכישות ביודעה כי החברה צפויה לפרסם דו"ח כספי חיובי מאוד וכי בחברה צפוי מהלך חיובי נוסף שפרטיו אינם ידועים לציבור, ואשר צפוי לגרום לעלייה משמעותית במחיר המניה. בתאריך 1.8.2018, עוד לפני פרסום הדו"ח הכספי של החברה, הזרימה הנאשמת הוראות מכירה במטרה לממש חלק מהרווחים הצפויים ממידע הפנים שבידה. הוראות המכירה היו בשער גבוה משערי העסקאות האחרונות, כשהנאשמת יודעת כי הן לא יענו באופן מידי ובציפייה לעליית מחיר המניה בעקבות פרסום הדו"ח.
18. בסמוך לאחר פרסום דו"ח רבעון 2/2018 התגבשו הוראותיה של כהן לכדי עסקאות בהם מכרה מחשבונה 185 מניות סודה סטרים תמורת 70,000 ₪. בתאריך 20.8.2018, סמוך לאחר שסדה סטרים דיווחה לציבור על חתימת הסכם המיזוג עם חברת פפסי, מכרה הנאשמת את יתרת מניות סודה סטרים שבחשבונה, 741 מניות, תמורת 386,000 ₪.
19. הפעילות שביצעה הנאשמת במניית סודה סטרים הסבה לה רווח ממומש בסך 156,000 ₪. במעשיה אלה עשתה הנאשמת שימוש במידע פנים על דרך של ביצוע עסקאות בניירות ערך שעה שמידע פנים שמקורו באיש פנים מצוי בידיה. בגין מעשיה הורשעה בביצוע שתי עבירות של שימוש במידע פנים שמקורו באיש פנים.
עניינו של בירנבאום (ת"פ (כלכלית ת"א) 61866-12-21 מדינת ישראל נ' בירנבאום)
20. בירנבאום הורשע בהתאם להודאתו בעבירה אחת של שימוש במידע פנים בידי איש פנים לפי סעיף 52ג לחוק ניירות ערך. הודאתו באה במסגרת הסדר טיעון בו הסכמה עונשית, לפני הודאת הנאשמת, ובהמשך להליך גישור. בעניינו של בירנבאום אימץ בית המשפט את העונש המוסכם בהסדר הטיעון וגזר עליו, ביום 23.10.2023, 60 ימי מאסר בפועל. זאת לצד 5 חודשי מאסר מותנה וקנס כספי בסך 50,000 ₪ שנקבעו על פי שיקול דעתו של בית המשפט (גובה הקנס התחשב בהצהרתו של בירנבאום להעמיד תרומה בסך 50,000 ₪). במסגרת הסדר הטיעון עם בירנבאום אף תוקן כתב האישום נגדו, אשר במקור היה סוג של תמונת ראי לכתב האישום המקורי כנגד הנאשמת, וכיום קיים שוני בין העובדות בהן הודה לבין אלה המצוינות באשר לחלקו בכתב האישום נגד הנאשמת.
עיקרי התסקיר
21. בתסקיר מיום 8.8.24 פורט רקע הנאשמת ונסיבות חייה. על מנת שלא תיפגע פרטיותה, עיקריו יפורטו בתמצית אך כלל המפורט בו בא בין שיקולי. מהתסקיר עולה התמודדות לנאשמת במהלך חייה במסגרת המשפחתית. עולה כי למרות זאת הצליחה הנאשמת להשלים את לימודיה, לימודי סמינר, ולימודי תואר ראשון, ומזה 4 שנים עובדת כמנהלת צוות תמיכה טכנית. מכתבי המלצה מטעם מעסיקיה הצביעו מסירותה, יושרה, אמינותה והשקעתה. בנוסף, הנאשמת התנדבה בסיוע לקשישים ולניצולי שואה בודדים משך מספר שנים. לפני כ – 4 שנים, בעקבות מות שניים מאחיה חודש הקשר המשפחתי, במסגרתו טיפלה באביה אשר נפטר בעת האחרונה.
22. מהתסקיר עולה טיפול בו השתלבה הנאשמת בשנים 2017- 2019 והתרשמות המטפלת ממנה ומאפייניה על רקע נסיבות חייה, אשר הביאו אותה לפעול לעיתים באופן אימפולסיבי. צוין כי הנאשמת הביעה רצון להעמיק חקר בחלקים אלה באישיותה, במטרה להתמודד באופן מקדם עם קשיה השונים.
23. על פי דברי הנאשמת לשירות המבחן, על רקע הקושי שחוותה לצד ההליך המשפטי בשילוב האירועים במשפחתה בשנים האחרונות, החליטה לפנות פעם נוספת לטיפול. דווח הפסיכולוג המטפל העלה כי הנאשמת החלה בטיפול לפני כשנתיים, אך בחלוף תקופה קצרה בחרה להפסיקו. בחודש יולי 2024 שבה לטיפול. התרשמות הפסיכולוג המטפל היא כי הנאשמת אינה מאופיינת בדפוסי מרמה או דפוסים שוליים, עוסקת בשיקום וקידום מצבה ומביעה רצון לטיפול ארוך טווח.
24. להתרשמות שירות המבחן, חוויותיה של הנאשמת לאורך חייה הובילו אותה לביצוע בחירות שגויות שברקע העבירות. ההתרשמות היא כי הנאשמת פעלה באופן מרמתי ומניפולטיבי על רקע מצוקה רגשית, לאחר תקופה ארוכה בה חוותה תחושת העדר שליטה וניצול, כדרך להשגת חווית שליטה וביטחון ורווח כספי, וכי התקשתה לחשוב על תוצאות וחומרת מעשיה.
25. בתסקיר צוין כי הנאשמת הודתה במיוחס לה, הפנימה את הגורמים שהביאו אותה לנהוג כפי שנהגה, היא מתחרטת ומתביישת במעשיה, השתלבה מיוזמתה בהליך טיפולי נוסף ומביעה מוטיבציה להמשך העמקה בטיפול הדרוש לה. להתרשמות שירות המבחן, הנאשמת נעדרת דפוסים שוליים ויש בהליך הטיפולי כדי לסייע לה לרכוש כלים להתנהלות מקדמת במצבי דחק ומשבר, כאשר ההתרשמות היא מצורך להמשך הליך טיפולי. עוד צוינה בתסקיר ההתרשמות מכוחותיה של הנאשמת, אשר חרף קשייה לאורך חייה והעדר גורמי תמיכה, השקיעה משאביה בהתנהלות תקינה במסגרות שונות, הצליחה לשמור על יציבות תעסוקתית והגיעה להישגים בתחום זה.
26. כגורמי סיכון ציין שירות המבחן את חומרת העבירות והתנהלותה המניפולטיבית של הנאשמת לאורך תקופה ממושכת תוך ניצול קשריה, וכן את נטייתה לפעול באופן הישרדותי ומורכבות משפחת מוצאה. כגורמי סיכוי נשקל העדר עבר פלילי לנאשמת, היותה בעלת יכולות וכישורים, התנהלותה התקינה במישור התעסוקתי, היותה נעדרת דפוסים שוליים והבושה והחרטה שחשה בגין מעשיה, כמו גם ההליך הטיפולי. המלצת שירות המבחן היא כי יוטל על הנאשמת לצד צו מבחן, אשר יאפשר מעקב אחר התקדמותה בטיפול, צו של"צ בהיקף של 200 שעות, אשר יהווה עונש חינוכי וקונקרטי שיפחית את הסיכון להישנות עבירות, ויקדם את שיקומה.
27. שירות המבחן המליץ לשקול בחיוב את בקשת הנאשמת לביטול הרשעתה. בתוך כך ציין כי הנאשמת הציגה מסמכים המעידים כי יתכן ותפוטר מעבודתה בעקבות ההרשעה, כך שתתיכן פגיעה קונקרטית בפרנסתה. זאת, לצד חשש הנאשמת מפגיעה בדימויה העצמי עקב ההרשעה. כן צוינה העובדה שמדובר בעבירה ראשונה שביצעה הנאשמת, חרטתה, הכרתה בחומרת מעשיה והשתלבותה בהליך טיפולי מפחית סיכון.
ראיות לעונש
מטעם המאשימה:
28. דא/1 – כתב האישום המתוקן נגד בירנבאום (ת"פ (כלכלית ת"א) 61866-12-21).
29. דא/2 – גזר הדין בעניינו של בירנבאום מיום 23.10.2023.
מטעם ההגנה:
30. דא/3 – משוב על עבודתה של הנאשמת לשנת 2023 מטעם מעסיקה, המעלה כי הנאשמת זוכה לשבחים מרשימים על עבודתה, מבצעת את תפקידה לשביעות רצון מעסיקתה, מגיעה להישגים גבוהים, מתקדמת ומתפתחת בהיבט האישי והמקצועי.
31. דא/4 – תוכן כתוב מתוך אתר האינטרנט של המעסיקה לפיו החברה עורכת לעובדיה בדיקת רקע פלילי, לרבות הרשעות בתחום הפיננסי.
32. דא/5 – סיכום בדיקות של הנאשמת מיום 19.11.23 ומיום 10.12.23 ומסמכים רפואיים נוספים שלא יפורטו מטעמי צנעת הפרט.
33. דא/6 – מסמכים מטעם שירות המבחן, מיום 24/7/24, הנוגעים לתיאום תכנית של"צ והתאמת הנאשמת לביצוע התכנית שגובשה עבורה, אליהם צורפה המלצה של ארגון "דור לדור" שם התנדבה הנאשמת בסיוע לקשישים בודדים ולניצולי שואה ובה צוין כי היא "בחורה רגישה ומלאה בנתינה אין סופית לאחר". וכן "בעלת לב רחב וגמילות חסדים".
34. דא/7 – מסמך רפואי של הנאשמת מיום 3.1.24 שלא יפורט גם הוא מטעמי צנעת הפרט.
עדויות לעונש
35. הגב' מרים קרח כהן, אם הנאשמת, סיפרה על ילדות הנאשמת בצל נסיבות חיים מורכבות. בכלל זאת סיפרה על מצוקה כלכלית עמה התמודדה המשפחה לאורך שנים, ועל יחסי הנאשמת עם אביה אשר נפטר בעת האחרונה. בנוסף, סיפרה על נסיבות חייה ואבדן שני ילדיה, אחיה ואחותה של הנאשמת, בנסיבות מצערות ובין היתר על כך שהנאשמת נפרדה לאחרונה מבן זוגה בשנים האחרונות. לדבריה, כיום עובדת הנאשמת והצליחה לסלול דרך חיים טובה, חרף הקשיים, והרשעה תכתים אותה ותפגע בה. בקשתה היא כי אתחשב בנאשמת ובמאמציה להשתקם ואבטל את הרשעתה.
36. מר אלי שאול, גיסה של הנאשמת, נישא לאחות הנאשמת ומכיר היטב את הנאשמת ומשפחתה מזה כ- 26 שנים. לדבריו, ליווה את הנאשמת לאורך השנים ונחשף למורכבות שבחייה. עוד מסר, כי הוא מבחין במידה של שיקום אצל הנאשמת ובהתקרבותה לבני המשפחה, וחושש כי הרשעה תביא להתדרדרותה. בקשתו היא כי אתחשב בנסיבותיה ואבטל את הרשעתה.
טיעוני המאשימה לעונש בתמצית
37. ב"כ המאשימה הפנו לעובדות כתב האישום, ולכך שהנאשמת הורשעה בביצוע שלוש עבירות לפי סעיף 52ד לחוק ניירות ערך. לטענתם, בביצוע העבירות פגעה הנאשמת בעוצמה גבוהה בערכים החברתיים החשובים המוגנים בעבירה, הנוגעים לשמירה על הוגנות שוק הון ותדמיתו בעיני המשקיעים, ובצורך המוסרי למנוע ניצול יתרון בלתי הוגן בסחר בניירות ערך הנובע מהנגישות של חלק מהשחקנים למידע, אשר אף עלול להביא לכך שמרבית הציבור שלא מחזיק במידע ימשוך ידו מהשקעות בשוק ההון. ב"כ המאשימה הפנו להחמרה בענישה בגין העבירה במהלך השנים על ידי המחוקק, וטענו שעוד בשנת 2013 הזהיר בית המשפט העליון כי יוטלו עונשי מאסר מאחורי סורג ובריח על עושי השימוש במידע פנים, גם כאשר מדובר בהיקף מצומצם ובמי שאינם שחקנים חוזרים או עבריינים מקצועיים, תוך שהפנה לע"פ 6020/12 מדינת ישראל נגד עדן (29.4.2013) (להלן : עניין קדץ).
38. בקשר לנסיבות ביצוע העבירות, טענו להתנהלות נמשכת של הנאשמת במסגרת הקשר עם בירנבאום איש הפנים, משנת 2012 ועד לשנת 2018, וניצולו לשם קבלת יתרון כמשקיעה, כשבירנבאום "לרוב נמנע" ממסירתו. בהקשר זה הפנו לכך שעל פי כתב האישום, הנאשמת נהגה להפעיל לחץ על בירנבאום למסור לה מידע פנים. לטענת ב"כ המאשימה, תחילה, ניסה בירנבאום להניא אותה מפני עשיית שימוש במידע הפנים שמסר לה כחלק ממידע שיתופי במסגרת הקשר ביניהם, מתוך ציפייה שלא תעשה שימוש במידע, ואף כעס עליה כשעשתה בו שימוש, כמפורט באישום הראשון. היא מצידה כעסה עליו כשהמידע לא הניב לה את התוצאה שרצתה. עוד לטענתם, בהמשך, בשל הקשר והלחצים שהפעילה הנאשמת, מסר לה מרצונו מידע פנים. לטענתם, נסיבות ביצוע העבירות מלמדות על התנהלות מתוכננת של הנאשמת על מנת להשיא את המיטב מהמידע שבו החזיקה ועל כך שניצלה את המידע באופן אבסולוטי.
39. לשיטת ב"כ המאשימה, הנאשמת החטיאה את בירנבאום והיא מחוללת העבירות. זאת נוכח חלקה היחסי הגבוה וביצוע העבירות תוך השפעה על בירנבאום, חרף ניסיונותיו להניא אותה מלעשות שימוש במידע, וביתר שאת במסגרת האישום הראשון. עוד לטענתם, הנאשמת פעלה מתוך מניע של "בצע כסף טהור", וגרמה לנזק גבוה לציבור המשקיעים, בהיקף של כ- 184,000 ₪. בנסיבות הכוללות, עתירתם היא כי יקבע מתחם ענישה שנע בין 9 חודשי עבודות שירות ועד שנת מאסר בפועל. בהקשר זה הפנו לענישה שהוטלה על בירנבאום בהסכמה ובמסגרת הליך גישור, וכן לע"פ 5830/21 כהן נ' מדינת ישראל (21.6.2022) (להלן: עניין כהן).
40. עתירת המאשימה היא כי יוטל על הנאשמת עונש זהה לזה שהוטל על בירנבאום, או מעט נמוך ממנו, היינו, שני חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח או לכל הפחות מאסר בעבודות שירות לתקופה של 9 חודשים. לטענתם, נקודת המוצא בקביעת עונשה של הנאשמת היא העונש אשר הוטל על בירנבאום, ולאו דווקא מדיניות הענישה הנוהגת הכללית שגם אליה הפנו, תוך שציינו שבעניינו של בירנבאום לא הסכימה המאשימה להסתפק בעונש מאסר לריצוי בעבודות שירות. עוד עתרו לחילוט מלוא הכספים התפוסים המגלמים את הרווח לחשבונה של הנאשמת כתוצאה מביצוע העבירות, והבהירו שהמאשימה אינה עותרת להטלת קנס, ככל שאורה על החילוט המבוקש.
41. תוך השוואה בין עניינה של הנאשמת לעניינו של בירנבאום הפנו לכך שבירנבאום הורשע באישום אחד של מסירת מידע כאיש פנים, על החומרה שבכך, אך לצד זאת לכך שהנאשמת הורשעה בשני אישומים. בנוסף, טענו לצמצום הפער בין הנאשמת לבירנבאום, חרף החומרה הפחותה שנקבעה בעניינם של מי שאינם אנשי פנים, בשל הקשר וחשיבות הרתעת הרבים בנסיבות. עוד נטען כי מידת מודעותו של בירנבאום היא ברף הגבוה מעט מרף של רשלנות, כך שמידת האשם לצד מעשיו פחותה מזו שלצד מעשי הנאשמת. עוד הפנו לכך שבניגוד לנאשמת, בירנבאום לא גרף רווח כספי לכיסו. בנוסף, הפנו ב"כ המאשימה לכך שבירנבאום נטל אחריות לביצוע העבירות לאחר העדת עד אחד בלבד, כשעוד לפני הליך הגישור הוסכם על הגשת כל ראיות המאשימה, זאת בניגוד לנאשמת, אשר הודתה בשלב פרשת ההגנה במשפט הזוטא אשר התנהל.
42. בקשר לעתירת הנאשמת לביטול הרשעה טענו ב"כ המאשימה כי נסיבותיה של הנאשמת, כפי שעלו בתסקיר שירות המבחן, אינן מצדיקות להיעתר לבקשתה, ואף לא הוצגה ראייה לפיה קיימת ודאות כי הנאשמת תפוטר מעבודתה ככל וההרשעה תיוותר על כנה. בטיעוניהם, הפנו לכך שפסיקת בית המשפט העליון מנחה כי בעבירות ניירות ערך וצווארון לבן, נדחות נסיבותיהם האישיות של הנאשמים מפני האינטרס הציבורי, בין היתר, בשל הצורך בהרתעת הרבים.
טיעוני ההגנה לעונש בתמצית
43. בטיעוני ב"כ הנאשמת לעונש (כמו בתסקיר שירות המבחן) עלתה מורכבות בנסיבות חייה של הנאשמת בהיבטים שונים. הפרטים שנשמעו בטיעונים לעונש מובאים בתמצית ובאופן חלקי, על מנת לשמור על פרטיותה של הנאשמת. יובהר כי שמתי לפני את כל אשר נטען והדברים נשקלו במלואם בעת גזירת הדין.
44. ב"כ הנאשמת הפנתה לתסקיר והעמיקה בטיעוניה על אודות נסיבות חייה של הנאשמת, הקשר עם בירנבאום משנת 2012 ולמשך כשבע שנים, ואירועים קשים שחוותה לאורך השנים. לטענתה, הנאשמת ביצעה את העבירות על רקע מצוקה כספית ואישית, הרווח הכלכלי היווה מעין "צידה לדרך" עבורה, ואין מדובר במי שביצעה את העבירות מבצע כסף אלא מטעמי מצוקה ודלות. בהקשר זה טענה כי במסגרת הקשר עם בירנבאום נחשפה הנאשמת למידע רב בקשר למניית חברת סודה סטרים לאורך השנים שיכול היה להעניק לה יתרון, אך היא בחרה שלא לעשות שימוש במידע, עד למועד בסמוך לסיום הקשר. בטיעוניה, פירטה ב"כ הנאשמת את הנסיבות והאירועים שלטענתה ברקע הדברים.
45. ב"כ הנאשמת הביעה תרעומת על המבנה "האסטרטגי הטקטי" בו לטענתה נקטה המאשימה בין הנאשמת ובירנבאום, ועל בקשתה כי עונשו המוסכם של בירנבאום ישמש אמת מידה לעונשה של הנאשמת. בהקשר זה טענה שבשל הסכמת בירנבאום לרצות עונש מאסר מאחורי סורג ובריח הסכימה המאשימה לתקן את כתב האישום נגדו באופן מקל, כפי שתוקן, גם תוך מחיקת האישום הראשון, בעוד שהמאשימה לא הסכימה למחוק את האישום הראשון בעניינה של הנאשמת.
46. עוד לטענתה, קיים שוני מובהק בין עניינו של בירנבאום לעניינה של הנאשמת, הנלמד מפער הגילים ביניהם ומפער המעמדות. כך, טענה שבעוד שהנאשמת היא מרקע קשה ומוחלשת, נטולת ידע בשוק ההון, בירנבאום אדם בעל כוח והשפעה, מנכ"ל מוכשר של חברה מצליחה, המבצע עסקאות ענק עם גופים בינלאומיים. עוד הפנתה לכך שעל פי עובדות האישום השני בכתב האישום בו הודתה הנאשמת, בירנבאום האיץ בנאשמת לפעול כפי שפעלה. בנוסף, הפנתה לכך שבירנבאום אמנם נדון ל- 60 ימי מאסר, אך שוחרר לאחר שקיבל חנינה, לטענתה בחלוף 12 ימי מאסר שריצה, בהליך מואץ. כן הפנתה לכך שעל בירנבאום הוטל קנס בסך של 50,000 ₪ בלבד.
47. ב"כ הנאשמת עתרה לביטול הרשעת הנאשמת וטענה כי קיים צורך מובהק לנקוט בענישה שיקומית ומקדמת בעניינה, כמשתקף בתסקיר שירות המבחן שאת המלצתו לביטול ההרשעה עתרה לאמץ במלואה על נימוקיה. בנוסף, טענה כי הרשעה תביא לפיטוריה של הנאשמת מעבודתה מזה מספר שנים, בחברה הנסחרת בנאסד"ק ונדרשת לרגולציות האמריקאיות הגבוהות ביותר. לטענתה, ההרשעה תגרום לאבדן מקור פרנסתה. בהקשר זה הגישה את דא/3 המעיד על הצלחתה בעבודתה, ואת דא/4.
48. עוד טענה לפגיעה בהיבט המשפחתי מהרשעת הנאשמת. זאת משלפני כשנה נפטרה אחותה של הנאשמת שהתגוררה עם משפחתה בארה"ב. לטענתה, הנאשמת עומדת בקשר קרוב עם אחייניה, והרשעה תסכל כל אפשרות לטוס לארה"ב לבקרם ולתמוך בהם. הוטעם מצבה השברירי של הנאשמת, לנוכח נסיבותיה המשפחתיות והאישיות שפורטו בתסקיר, וכן בעקבות קשר זוגי מיטיב שניהלה הנאשמת ולאחרונה, לטענתה, בשל ההליך המשפטי, בא על סיומו. ב"כ הנאשמת אף הפנתה לתסקיר ולמסמך דא/5 בקשר למצבה של הנאשמת ולקושי ואובדן שחוותה בשנים האחרונות, וכן לקושי נטען שחוותה בעת החיפוש שנערך במסגרת החקירה בדירתה.
49. בנסיבות הכוללות טענה כי הרשעה ופיטורין יסבו לנאשמת נזק חמור וישברו את רוחה. נטען כי בעניינה של הנאשמת האינטרס השיקומי והאינטרס הציבורי מתכנסים יחדיו שכן מדובר באדם חיובי, שעומל ופועל למען החברה ולמען האחר, שעוסק בפעילות טובה ומיטיבה, לרבות פעילות התנדבותית שוטפת, וטובת החברה משתקפת בשיקום הנאשמת ובהצלת נפשה.
50. בטיעוניה, הפנתה לת"פ (כלכלית ת"א) 29436-05-16 מדינת ישראל נ' רדו (30.11.2017) (להלן: עניין רדו) ולטעמים שעמדו בבסיס החלטת בית המשפט שם לבטל את ההרשעה בגין אותה העבירה, בשל נזק שיגרם לרדו מן ההרשעה, ומחשש שמיזמים בהם הייתה מעורבת יפגעו. זאת הגם שלטענת הסנגורית, רדו יכולה הייתה ככל הנראה להישאר בחברה בה עבדה, כשדובר באשת עסקים בתפקיד בכיר, שככל הנראה הרקע ונסיבות חייה אינן דומות לאלה של הנאשמת.
51. עתירת ב"כ הנאשמת היא כאמור לביטול הרשעתה וכי יוטל עליה, תוך אימוץ המלצת שירות המבחן, עונש שיקומי בדמות צו מבחן וצו של"צ, תוך שהבהירה שהנאשמת נכונה לבצע עבודות של"צ בהיקף גבוה מזה שנקבע על ידי שירות המבחן. לחילופין, שהרשעתה תיוותר על כנה, עתרה להסתפק בענישה הרתעתית, צופה פני עתיד, ולהורות על השבת הכספים התפוסים לידי הנאשמת. לטענתה, הוגשה תביעה אזרחית והנאשמת שילמה במסגרתה את מלוא הסכום. בנוסף טענה כי הנאשמת היא היחידה התומכת באימה וכי בעניינו של בירנבאום כלל הסדר הטיעון רכיב כספי בסך 50,000 ₪ בלבד.
דברי הנאשמת
52. הנאשמת התייחסה לביצוע העבירות, הביעה צער על מעשיה ועל הפגיעה שהסבו. כמו כן, התייחסה לתקופה שעברה בסמוך לביצוע העבירות וקשיים עמם נאלצה להתמודד. הנאשמת שיתפה, בנסיבות מורכבות ואירועים שחוותה. לדבריה, עברה את העבירה כשהיא חסרת מודעות מספקת בנוגע לחומרת המעשים והפגיעה החברתית הכרוכה בהם. לטענתה, פעלה מתוך מצוקה "ולא ממקום להתעשר", בתקווה שתוכל לנהל חיים עצמאיים ולא להיות תלויה באחרים. הנאשמת ביקשה התחשבות במצבה, בכך שההליך ובכללו החיפוש, החקירה והמשפט כשלעצמם היו קשים מנשוא עבורה, והסבו לה צער גדול, כאב ובושה. בנוסף, שיתפה בקושי שחווה מפטירתם של אחיה, מחלתו ומותו של אביה, אובדן חברתה הטובה במסיבת הנובה ומכך שנכחה בזירת פיגוע. לדבריה, למרות כל הקשיים היא עובדת, ומצליחה להתפרנס ולסייע לבני משפחתה הזקוקים לעזרתה, ולתמוך באחייניה היתומים. בקשתה היא לסיוע בשיקומה תוך ביטול הרשעתה, כאקט של אמון בה מצד בית המשפט.
שאלת ההרשעה
53. ככלל, הליך משפטי של אדם בגיר שהוכח כי עבר עבירה פלילית יסתיים בהרשעה. סיום הליך בלא הרשעה הוא חריג שיש לו מקום בהתקיימן של נסיבות יוצאות דופן, בהן אין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה לבין חומרת העבירה. בפסיקה נקבעו שני תנאים מצטברים אותם יש לבחון על מנת להימנע מהרשעה או לבטלה: האחד, כאשר ההרשעה תפגע בשיקום הנאשם פגיעה חמורה; והשני, כאשר סוג העבירה מאפשר לוותר על ההרשעה בנסיבות המקרה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים (ע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 337, 342 (1997) (להלן: הלכת כתב).
54. על ההגנה מונח הנטל לשכנע כי בנסיבות המקרה יש להעדיף את שיקולי השיקום האינדיבידואלים של הנאשם על פני שיקולי האינטרס הציבורי שבהרשעה (ראו התייחסות נורמטיבית בע"פ 5985/13 אבן נ' מדינת ישראל (2.4.2014) פסקה 7). "מקום שבנסיבות מיוחדות וחריגות עלול להיווצר יחס בלתי סביר באורח קיצוני בין חשיבות ההרשעה הציבורי הכללי לבין עוצמת הפגיעה בנאשם הצפויה מההרשעה, עשויה לקום הצדקה לעשות שימוש בסמכות השיפוטית של אי הרשעה" והשאלה תלויה גם במיהות הנאשם ויתר נסיבותיו (ע"פ 9893/06 לאופר נ' מדינת ישראל, תק-על 2007 (4) 4546, עמ' 4561).
55. כפי שנקבע לא אחת בפסיקה, בעת בחינת הנזק שייגרם לנאשם מההרשעה, על ההגנה להצביע על נזק חמור ממשי וקונקרטי, ולא די בהעלאת תרחישים תיאורטיים שאין לדעת אם יתממשו בעתיד. עם זאת, גם כאשר מוכח נזק קונקרטי חמור מההרשעה, מובן שאין בכך כדי להביא באופן אוטומטי לביטולה, ומדובר בנוסחת איזון עדינה. ביטול הרשעה יהיה מוצדק, כאמור, רק באותם המקרים בהם מתקיים יחס בלתי סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה לבין חומרת העבירה, כשהצטברות הנסיבות הקשורות בנאשם ובעבירה מצדיקות שלא להטביע בו "אות קלון של פליליות" (הלכת כתב). וזאת גם כאשר מדובר בנאשם נעדר עבר פלילי.
56. בבואי לבחון את התנאים הנדרשים, נתתי דעתי לכך שהנאשמת מבקשת לבטל הרשעתה בביצוע שלוש עבירות של שימוש במידע פנים לפי סעיף 52ד לחוק ניירות ערך. שמתי לפני את חומרת העבירה, בהתחשב בערכים המוגנים ובתכליות שבבסיסה, בהיבט המוסרי והמעשי, ואת חשיבות השמירה על הוגנות שוק ההון ועל השוויון בין המשקיעים. זאת גם לצורך הבטחת תפקודו התקין של שוק ההון באופן יעיל, ביסוס אמון הציבור בו, ועל מנת שמרבית הציבור לא ידיר רגליו מהשקעות (ראו דברי בית המשפט העליון בעניין קדץ ועניין כהן).
57. עוד נתתי דעתי למאפייני העבירה המעלים על פני הדברים קושי בביטול ההרשעה בגין ביצועה. במסגרת זאת לכך שמדובר בעבירה שבבסיסה מניע כלכלי, אשר ביצועה קל וגילויה קשה, כך שקיימת חשיבות רבה ויתרה להרתעת הרבים מביצועה. זו עלולה להישחק מביטול ההרשעה (ראו ע"פ 2555/13 נחמיאס נ' מדינת ישראל (9.1.2024) פסקה 22 (להלן: עניין נחמיאס). בשל המניע הכלכלי שבבסיס העבירה, רכיב ענישה אינהרנטי לצידה הוא רכיב ענישה כלכלי כדוגמת קנס. ואולם, לא ניתן לגזור קנס אם מבוטלת הרשעה. זאת, משקנס אינו כלול בין הסנקציות האפשריות המנויות בסעיף 192א לחוק סדר הדין הפלילי, תשמ"ב-1982 אותן רשאי בית המשפט להטיל על נאשם בעת ביטול הרשעתו (ראו להרחבה: עניין כהן, פסקאות 13-14). אשר לחילוט, על פי סעיף 39 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט 1969, בית המשפט רשאי, בנוסף לכל עונש שיוטל, לצוות על חילוט חפץ, אם האדם שהורשע במעשה העבירה שנעשה בחפץ הוא בעליו.
58. הגם שאין משמעות האמור כי קיים חסם הרמטי בפני בית המשפט לעשות שימוש בסמכותו לביטול הרשעה בגין ביצוע העבירה הנדונה במקרים המתאימים, ברי כי נוכח מאפייני העבירה, קבלת עתירה לביטול הרשעה בסוג זה של עבירה צריכה להיעשות במשורה, ובנסיבות יוצאות דופן וחריגות עד מאוד.
59. כך היה בעניינה של רדו אליו הפנתה הסנגורית. בעניין רדו, בדומה לעניינה של הנאשמת שלפני, דובר במי שלא הייתה אשת פנים ולא אשת שוק ההון. רדו כיהנה כסגנית יו"ר ואחראית תקציבים בחברת מקאן אריקסון ישראל שהיא בבעלות חברת אם אמריקאית הנסחרת בבורסה לניירות ערך בארה"ב. מטעמה העידו עדים אשר הבהירו כי מנהל בחברה אשר הורשע בעבירות על חוק ניירות ערך מחויב לפרוש מהחברה. רדו הייתה החוליה השלישית בשרשרת המידע, אותו קיבלה מאחיה באופן חד פעמי והיא השקיעה במניות חברת קומפיוג'ן באופן חד פעמי סך של כ-55,000 ₪. הרווח הכספי אותו גרפה עמד על כ-20,000 ₪.
60. בהחלטתו לבטל הרשעתה של רדו, התחשב בית המשפט בין היתר בכך שמדובר באירוע נקודתי יחיד ובהיקף השקעה מצומצם, ובכך שרדו לא יזמה את האירוע והמידע נמסר לה על ידי אחיה (עמו היו לה יחסים מורכבים) אשר פנה אליה, ולא על ידי אשת הפנים. נקבע כי רדו ביססה בראיות כי הרשעה תביא להפסקת עבודתה וכי יהיה בכך לפגוע בשיקומה באופן משמעותי. בנוסף, נסיבותיה האישיות הוגדרו כ"יוצאות דופן", והיא הוגדרה כדמות חברתית פעילה המעורבת בפרויקטים חברתיים ציבוריים ראשונים במעלה בחשיבותם במסגרת מקאן ואלי, אותם יזמה והוציאה לפועל, שהרשעה עלולה לבטל או לצמצם את מעורבותה בהם. כמו כן, ביחס להליך נגדה צוין קושי "במישור הנראות" לאור הסדר אכיפה שנערך עם אחר אשר הודה בשימוש במידע פנים הגיע אליו מאחיה של רדו, כשהיקף העבירה בעניינו היה גבוה יותר מבחינת סכום ההשקעה, הרווח והתחכום.
61. בענייננו, לעומת רדו, הנאשמת הורשעה בביצוע 3 עבירות בשנים 2017-2018, במסגרת שני אישומים. על פי האישומים הנאשמת השקיעה במניות סודה סטרים, תוך שעשתה שימוש במידע פנים, ביצעה עסקאות רכש ומכר של המניות, במספר פעימות, אשר הסבו לה רווח כספי בסך כולל של כ- 184,000 ₪. בשונה מרדו, אשר קיבלה את מידע הפנים כאמור מאחיה באופן חד פעמי, אותו קיבל הוא מאשת הפנים, ולא יזמה את קבלתו, הנאשמת, אשר קיבלה את המידע במסגרת הקשר עם בירנבאום משנת 2012, איש הפנים, הודתה ש"הייתה מודעת לכך שקרבתה לבירנבאום עשויה להעניק לה יתרון כמשקיעה במניות סודה סטרים, ולכן הפעילה עליו מעת לעת, לחץ למסור לה מידע על אודות החברה שיהיה בו כדי להשיא לה רווחים כתוצאה ממסחר במניותיה" (סעיף 5 לחלק הכללי בכתב האישום). מפרטי האישום הראשון אף עולה כי הנאשמת השתמשה במרבית כספי העו"ש שבחשבון הבנק שלה בעת רכישת המניות בעקבות המידע, וכי הביעה בפני בירנבאום כעס על כך שהמידע שהעביר לא הניב לה את הרווח לו ציפתה .
62. על פי כתב האישום, הנאשמת אף המשיכה ופעלה לשימוש במידע פנים כמפורט באישום השני, הוא האישום המרכזי בכתב האישום, ובכך חומרה לא מבוטלת. האישום אף מפרט שורת פעולות אקטיביות שביצעה הנאשמת במטרה לנצל את המידע שקיבלה ולמקסם רווחיה. כך פורט כי הנאשמת פנתה עשרות פעמים לחברת "הפניקס" על מנת לזרז פידיון קופת חיסכון שבבעלותה וגבתה כספי הלוואה שנתנה לבן משפחה. העובדות אף מפרטות כי עוד טרם פרסום הדו"ח, הנאשמת הזרימה הוראות מכירה למניות שרכשה בשער גבוה משערי העסקאות האחרונות במניה, כשידעה שלא יענו באופן מיידי ובציפייה לעליית מחיר המניה בעקבות פרסום הדו"ח.
63. מבלי להתעלם מכך שעל פי עובדות האישום השני, בירנבאום האיץ בנאשמת להשקיע את כל חסכונותיה במניות החברה על בסיס מידע הפנים הרלוונטי לאישום, וכן הנחה אותה לבצע פעולות לטשטוש המסחר החריג ולהסתרת העבירות שביצעו, והיא רכשה בהמלצתו, לצד מניות סודה סטרים, גם מניות של חברת אמזון – עולה כי נסיבות ביצוע העבירות שונות עד מאוד וחמורות מנסיבות ביצוע העבירה על ידי רדו.
64. ודוק, בשל חזרתיות המעשים ושכלולם, באופן ברור, מעשי הנאשמת אינם ספונטניים וחד פעמיים (בניגוד לרדו), ומדובר במעשים מתמשכים המאופיינים בתכנון מוקדם, תחכום, היערכות ואקטיביות. זאת, מבלי למעט מחלקו של בירנבאום המפורט בעובדות כתב האישום בו הודתה הנאשמת, ומבלי לקבוע שהנאשמת היא מחוללת העבירות או זו שהחטיאה אותו כטענת המאשימה. זו מסקנתי אף לאחר מתן משקל מסוים לדברי הנאשמת לפיהם לא הייתה מודעת באופן מלא למשמעות מעשיה ולפגיעה הנגרמת מהם, ולכך שכפי שעולה מעובדות כתב האישום "הייתה לה הבנה בסיסית ביותר בשוק ההון" ופעולות המסחר מעטות שביצעה בוצעו לאחר התייעצות עם בירנבאום (סעיף 4 לכתב האישום).
65. אשר לסיבות שהביאו את הנאשמת לבצע את העבירות, הצדדים חלוקים בשאלה אם הנאשמת פעלה מתוך "בצע כסף טהור" כטענת המאשימה או בשל תקופה משברית וקושי אישי, לצד מצוקה כלכלית והיעדר עורף תומך כטענתה – אך כך או כך, וגם אם פעלה מתוך מצוקה ודלות, בתקופה משברית על רקע התמודדויות לאורך חייה, ורק קרוב לניתוק הקשר עם בירנבאום – אין בכך כדי למעט במידה ממשית מחומרת מעשיה ביחס לשיקולים לביטול ההרשעה. זאת בהינתן סדרת הפעולות האקטיביות בהן נקטה כאמור, בסכומים הניכרים, כשמדובר במי שפעלה לשם השאת רווחים וממניע כלכלי, אף תוך מימוש כל חסכונותיה לשם מקסום הרווח. באופן זה בין חודש פברואר 2017 ועד אוגוסט 2018, השקיעה הנאשמת במניות סודה סטרים כ- 450,000 ₪ בשני האישומים, והרוויחה ממכירת המניות רווח כספי כולל של כ- 184,000 ₪.
66. בהינתן נסיבות ביצוע העבירות ומאפייניהן, על פני הדברים, קיים קושי לבטל את הרשעה במקרה זה, והיה על ההגנה לבסס בראיות נזק קונקרטי משמעותי ביותר וחמור לנאשמת מההרשעה, על מנת לנסות לשכנע כי מתקיים "יחס בלתי סביר באורח קיצוני בין חשיבות ההרשעה לאינטרס הציבורי הכללי לבין עוצמת הפגיעה בנאשם הצפויה מההרשעה" (הלכת כתב) – אך לאחר בחינת את כלל טענות ההגנה, אף לצד תסקיר שירות המבחן והמלצתו והמסמכים הנוגעים לנסיבותיה האישיות הנאשמת, ובכלל זאת למורכבות מצבה ולעבודתה (דא/3 – דא/7) הגעתי לכלל מסקנה כי אלה אינם פני הדברים בעניינו.
67. בכל הנוגע לחשש הנאשמת שתפוטר ממקום עבודתה: הנאשמת מוערכת במקום עבודתה וזוכה לשבחים רבים על הישגיה. ניכר כי היא מקדישה מאמצים רבים לטובת הישגיה המקצועיים (דא/3). חששה כי לאור בדיקת הרקע הפלילי לרבות בתחום הפיננסי והרגולציה האמריקאית תפוטר מעבודתה אם הרשעתה תיוותר על כנה מובן וטבעי, אך הגם שחשיבות השמירה על מקור פרנסתה של הנאשמת מובנת, לא מצאתי שיש בכך כדי להצדיק את ביטול הרשעתה בנסיבות.
68. ראשית, לא הובאה ראייה חד משמעית לכך שהנאשמת אכן תפוטר מעבודתה ככל שהרשעתה תיוותר על כנה. שנית, גם אם תפוטר הנאשמת כטענת ההגנה, לא שוכנעתי כי לא תוכל למצוא עבודה אחרת התואמת את כישוריה. יש לזכור שאיננו עוסקים במי שעוסקת במקצוע המצריך רישיון אשר עלול להישלל בעקבות הרשעה (וכבר נקבע כי גם כאשר נמצא נאשם בסיכון שרישיונו יישלל, ראוי ששאלת שלילת הרישיון תוכרע על ידי הגורם המוסמך לכך בחוק ולא על ידי בית המשפט (רע"פ 5018/18 עומר בוזגלו נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (21.10.2018); רע"פ 923/19 פלונית נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (2.4.2019)). כידוע, עצם קיומה של השלכה כלכלית להרשעה, שאף אינה ודאית, אינה מבססת נזק קונקרטי חמור המצדיק ביטול הרשעה, בפרט כשמדובר במי שביצע עבירה כלכלית כבעניינינו (עניין נחמיאס, פסקה 2). אף לא די בכך שלצד האפשרות לפגיעה כלכלית השלכה רגשית, הנובעת מחשיבות מקום העבודה עבור הנאשמת, ופגיעה בדימויה העצמי.
69. גם הנזק הנטען המתבטא ברצונה של הנאשמת לבקר את אחייניה המתגוררים בארצות הברית, אשר התייתמו מאמם, וחששה שמא הרשעה תמנע זאת לא מצדיק את ביטול ההרשעה. טענה זו לא הוכחה, אך גם אם אניח כי הרשעתה של הנאשמת עלולה ליצור קשיים בכניסה לארצות הברית, הרי שלא די בכך כדי להוות משקל נגד לאינטרס הציבורי שבהרשעה במאזן השיקולים שנזכר לעיל. ויש לזכור כי הרשעה, מטבע הדברים, נושאת עימה תוצאות לוואי שאינן חלק מהענישה הקונקרטית, המשליכות על המורשע בתחומי חיים שונים.
70. נתתי דעתי להמלצת שירות המבחן לשקול בחיוב את ביטול הרשעת הנאשמת, לטענות ההגנה ביחס לנסיבותיה וכן לדברים שמסרה בעדותה. במסגרת זו שקלתי את כלל המפורט בתסקיר ביחס לנסיבות חייה ומאפייניה וכן את ההתרשמות שהנאשמת אינה מאופיינת בדפוסי מרמה או דפוסים שוליים, כשנראה שהעבירות בוצעו על ידה בתקופה משברית בחייה והיא הורתעה מההליך המשפטי, ומשתתפת בטיפול מיטיב. תסקיר שירות המבחן והמסמכים (דא/5) מעלים כי מצבה של הנאשמת עלול להתערער בעתות משבר. לא מן הנמנע כי עלול להתממש החשש הנטען כי הרשעה תפגע ברוחה, תביא להידרדרות מסוימת במצבה ותצריך ממנה התמודדות לא פשוטה.
71. לצד האמור, עיון במסמכים חושף גם מצבי חיים קשים עמם התמודדה הנאשמת לאורך השנים. הנאשמת, בגבורתה וחוסנה, הצליחה פעם אחר פעם להתגבר על אותם המכשולים שנקרו בדרכה. כיום, ולהבדיל מנסיבות העבר, הנאשמת רואה בבני משפחתה דמויות תומכות, וכך התרשמתי גם מאימה וגיסה שמסרו עדותם לעונש ודיברו בשבחה. עוד עולה כי הנאשמת מטופלת, היא מודעת לקשייה, מתקדמת בטיפול ועומלת עמל רב לשפר את מצבה.
72. לא נעלמו ממני הישגיה של הנאשמת בפן המקצועי וכן מעלותיה, כעולה מתסקיר שירות המבחן ומהראיות שהוגשו לעונש. גם מאמציה להשתקם ולהקדיש את זמנה לטובת פעילות מקדמת, חיובית ומיטיבה ניכרים ובאים בין שיקולי. כך גם הקושי שחוותה במסגרת החקירה והמשפט כפי ששיתפה גם בעדותה. עם זאת, לא די במפורט לעיל, אף לצד כלל הנזקים הנטענים מההרשעה גם יחד, כדי להצדיק את ביטול ההרשעה בנסיבות הכוללות, ולא שוכנעתי כי מתקיים יחס בלתי סביר באורח קיצוני בין חשיבות ההרשעה לאינטרס הציבורי הכללי לבין עוצמת הפגיעה הצפויה בה מההרשעה.
73. יש לזכור כי אמנם, המלצת שירות המבחן לשקול את ביטול ההרשעה היא בעלת ערך, אך כידוע בית המשפט אינו כבול להמלצתו, ושיקוליו רחבים יותר (ראו לדוגמא: רע"פ 9118/12 פריגין נ' מדינת ישראל (1.1.2013) פסקה 11).
74. לסיום, ראיתי להביא מדברי כב' השופט סולברג בעניין כהן שם נדחתה עתירת המערערים לבטול ההרשעה:
"ניסינו להפּך בזכויותיהם של המערערים – זכויותיהם רבות, מעלותיהם ניכרות – אך רבים הם הנאשמים בעבירות כלכליות בכלל, ובעבירות ניירות ערך – בעיקר עבירות שימוש במידע פנים – בפרט, שאורח חייהם איננו עברייני, אלא נורמטיבי ומיטיב.
מטבע הדברים, ענישה פלילית, בכלל זה מאסר מאחורי סורג ובריח או בעבודות שירות, הריהי מעיקה וקשה; אישית, משפחתית, כלכלית.
ברם, זהו כורח המציאות, זוהי מצוות המחוקק, וכך מורה ההלכה הפסוקה: להחמיר בעונשיהם של עברייני הצווארון הלבן, בכללם עושי השימוש במידע פנים...
גישת המחוקק, המחמירה באופן הדרגתי, הוטמעה אט אט בפסיקה, עקב בצד אגודל, במגמה לשרש את המכשלה המפתה, את העבירה של שימוש במידע פנים; פגיעתה רעה בשוק ההון, ביחידים ובציבור.
שיקולי גמול והרתעה, בד בבד עם התחשבות בנסיבות אישיות ומידה של רחמים, מצדיקים את התוצאה. העונשים שהשית בית המשפט המחוזי על המערערים, הם מתונים. אכן, ההרשעה מעיקה, אך היא נחוצה. נדרש משקל-נגד לפיתוי לעשות שימוש במידע-פנים, "תריס בפני הפורענות" (משנה, אבות ד, יא)" (ההדגשה לא במקור – ד.א).
75. סוף דבר – העתירה לביטול ההרשעה נדחית כאמור – עם זאת, כלל הנתונים אשר פורטו לעיל ישוקללו ויובאו בחשבון במסגרת מערך השיקולים הנוגעים לקביעת עונשה של הנאשמת.
קביעת מתחם ענישה
76. מתחם העונש ההולם נקבע בהתאם לעקרון המנחה בענישה, היינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו, תוך התחשבות בערך החברתי אשר נפגע, במידת הפגיעה בו, בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה ובמדיניות הענישה הנהוגה.
77. במקרה זה יקבע אירוע עונשי אחד בהתאם לאופן טיעון הצדדים ולמבחן הקשר ההדוק (ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.2014)). כידוע, גם כאשר נקבע אירוע עונשי אחד, על בית המשפט לשקול את כלל המעשים והעבירות במסגרתו (ע"פ 688/17 שירזי נ' מדינת ישראל (10.12.2018)) וכך יעשה בעת קביעת מתחם הענישה.
78. אשר לערכים המוגנים בעבירות שימוש במידע פנים, יוזכר, כפי שפורט לעיל, כי מדובר בסוג עבירות הפוגע פגיעה קשה בציבור רחב, ציבור המשקיע את הונו בשוק ההון. הצורך להגן על תקינותו של שוק ההון, ועל תפקודו היעיל והאמין הוא הכרחי, כך גם הצורך בשמירה על שוויון והגינות בין המשקיעים, תוך מניעה של ניצול יתרון בלתי הוגן. כאמור, העבירה הנדונה נועדה להתמודד עם העדיפות האינהרנטית של אותם המקורבים לפעילות החברה על פני משקיעים מן השורה, ומצביעה על החשיבות שמצא המחוקק למנוע קיומן של עסקאות המבוססות על עודף המידע, שאינו נחלת הכלל. זאת כאמור לצורך הגנה על התכלית המוסרית – כיבוד חובות האמון בין התאגיד למשקיעים, ועל תכלית המעשית – שמירה על שוק ההון כמרחב יעיל ואמין. התרת ניצול בלתי הוגן של מידע פנים תפגע באמון שרוכשים המשקיעים בשוק ההון ובתדמיתו, ותוביל להדרת רגליהם של אותם המשקיעים ממנו (ראו: עניין קדץ וכן ההפניה לרע"פ 5174/97 משה קרן נ' מדינת ישראל (28.4.1998); וע"פ 4675/97 רוזוב נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(4) 337 (1999)).
79. חומרת העבירות והצורך להגן על אותם הערכים המוגנים שנזכרו משתקפים בתיקוני החקיקה שבוצעו במהלך השנים בחוק ניירות ערך והחמירו את הענישה בסוג זה של עבירות. כך, בשנת 1998 הוחמר העונש בגין ביצוע העבירה לשנת מאסר, ובשנת 2011 הועמד על שנתיים. כפי שטענה המאשימה, מגמת ההחמרה בעבירות כלכליות, בהן גם עבירות השימוש במידע פנים, אף עולה מפסיקת בית המשפט העליון וגם כאשר מדובר במי שאינם שחקנים חוזרים או עבריינים מקצועיים (ראו לדוגמא עניין קדץ וכן ע"פ 8465/15 בן זקן נ' מדינת ישראל (12.9.2016) אשר לקביעה הנורמטיבית מפי הנשיאה (כתוארה דאז) חיות).
80. נסיבות ביצוע העבירות במקרה זה פורטו בהרחבה בפרק הדן בעתירה לביטול ההרשעה. בתמצית, כפי שציינתי לעיל, עולה כי הנאשמת ניצלה את ערוץ תקשורת מול בירנבאום, איש הפנים בסודה סטרים, שהיה לרשותה מכוח קשר בין השניים וביצעה פעולות רכש ומכר במניות שתוזמנו לפי המידע שקיבלה ובהיקף ממשי. דפוסם החוזר של המעשים והשתכללותם, האקטיביות, התחכום, והפעולות בהן נקטה למקסום רווחיה מעצימים את רמת החומרה, וכך גם העובדה שמעת לעת הפעילה על בירנבאום לחץ למסור לה מידע. האמור מלמד כי מעשיה של הנאשמת פגעו פגיעה לא מבוטלת בערכים המוגנים בעבירה. מידת הפגיעה ממותנת במידת מה בשים לב לפער הגילאים, הניסיון והידע בין בירנבאום לבינה, בהיותה בחורה צעירה ללא ניסיון קודם או רקע מקצועי בשוק ההון, והמצוקה שברקע ביצוע העבירות. נסיבות ביצוע העבירות באישום השני מותנו במידת מה גם בשל השפעתו של בירנבאום עליה בעת ביצוען, והעובדה שהאיץ בה לבצען, כשעל פי העובדות, בהנחייתו אף פעלה לטשטש ולהסתיר את ביצוע העבירות.
81. בעת קביעת מתחם הענישה והעונש לנאשמת, טרם סקירת הענישה הנוהגת הכללית, יש לתת את הדעת לעניינו של בירנבאום, אליו התייחסו גם ב"כ הצדדים. כמפורט בפתח גזר הדין עניינו של בירנבאום הסתיים בהסדר טיעון שבו עונש מוסכם לאחר הליך גישור. בית המשפט אימץ את הסדר הטיעון ודן אותו ל- 60 ימי מאסר בפועל, 5 חודשי מאסר מותנה וקנס כספי בסך 50,000 ₪ (גובה הקנס התחשב בהצהרתו של בירנבאום להעמיד תרומה נוספת בסך 50,000 ₪). בירנבאום הורשע, בהתאם להודאתו בכתב אישום אשר תוקן כחלק מהסדר הטיעון בעבירה יחידה של שימוש במידע פנים בידי איש פנים, שהיא חמורה יותר מהעבירות שביצעה הנאשמת ולצידה עונש של 5 שנות מאסר, בגין מידע פנים שמסר לנאשמת בתקופה בה כיהן כמנכ"ל החברה (בגין עובדות דומות לאלה שבאישום השני נגד הנאשמת בגינן הורשעה בביצוע שתי עבירות).
82. גזר הדין מעלה כי הסדר הטיעון הוא תולדה של הליך גישור אינטנסיבי וממושך, והשיח במסגרתו עסק בין היתר בנושאים הקשורים בראיות ו"למסכת מורכבת וייחודית שאפיינה את נסיבות מסירת המידע". על פי גזר הדין: "מרבית שיקולים אלה מוזגו ושוקללו לתוך כתב האישום המתוקן ולתוך ההסכמה העונשית, ובראייה הכוללת – טוב שעשו כך הצדדים". בית המשפט עמד על מכלול הנסיבות שאפיינו את עניינו של בירנבאום, לרבות מעמדו הבכיר בחברה, אופי המידע שמסר והרווח הכספי שהושג באמצעותו. בסיכום הדברים, שוכנע כי הסדר הטיעון נותן ביטוי הולם לאינטרס הציבורי ומצא לכבדו.
83. במסגרת התיקונים בכתב האישום המתוקן נגד בירנבאום, האישום הראשון (אשר לא נמחק בעניינה של הנאשמת) נמחק בעניינו של בירנבאום, וחלק מעובדותיו פורטו בחלק הכללי, מבלי שבירנבאום הואשם בביצוע עבירה באותן הנסיבות. בנוסף, נמחק האישום השלישי נגד בירנבאום שעניינו שיבוש מהלכי משפט (אשר נמחק גם בעניינה של הנאשמת במסגרת תיקון כתב האישום כנגדה). חלקן של עובדות החלק הכללי והאישום בו הודה בירנבאום דומות לאלה שבחלק הכללי ובאישום השני בעניינה של הנאשמת, אך הנסיבות רוככו בעניינו.
84. בכל הנוגע לחלק הכללי, מכתב האישום המתוקן בעניינו של בירנבאום נמחקה העובדה אשר מפורטת גם בחלק הכללי בכתב האישום בו הודתה הנאשמת לפיה "לכהן הייתה הבנה בסיסית ביותר בשוק ההון, ופעולות המסחר המועטות שביצעה נעשו לאחר התייעצות עם בירנבאום או על סמך מידע שקיבלה ממנו".
85. בנוסף, נמחקה העובדה לפיה הנאשמת הפעילה על בירנבאום לחץ מעת לעת למסור לה מידע על החברה שיהיה בו כדי להשיא לה רווחים. כמו כן, נמחקה העובדה לפיה "הגם שלרוב ניסה להניא אותה (את הנאשמת – ד.א.) מלסחור במניות החברה מחשש שפעילותה במניה עלולה לסבך אותו, חשף בפניה מידע אודות החברה ומהלך עסקיה, למרות שחשש שכהן (הנאשמת – ד.א.) עלולה שלא להיענות לבקשותיו ולעשות שימוש במידע שמסר לה". חלף זאת, נכתב כי בירנבאום חשף בפני הנאשמת מידע אודות החברה ומהלך עסקיה, וכי החל ממועד מסוים היה מודע לעניין הרב שלה ברכישת מניות סודה סטרים ולרצונה להפיק תועלת מהמידע שברשותו על החברה ועסקיה. צוין: "בירנבאום ניסה להניא את כהן (הנאשמת – ד.א) מלסחור במניות החברה, והזהיר אותה שלא לסחור מחשש שפעילותה במניה עלולה לסבך אותו" (סעיף 5 לכתב האישום המתוקן וסעיף 6 בכתב האישום המקורי בעניינו של בירנבאום).
86. אשר לגוף האישום בכתב האישום המתוקן בו הודה בירנבראום, שעניינו האישום השני נגד הנאשמת: בכתב האישום המתוקן נגד בירנבאום נכתב כי בין הימים 15-16.7.2018, בסמוך לאחר הפגישה עם נציגי חברת פפסי, כאשר היה "תחת השפעת אלכוהול", אמר בירנבאום לנאשמת "כי אם יש לה כסף פנוי זה זמן טוב להשקיע במניית סודה סטרים". זאת בשונה מעובדות כתב האישום המקורי בעניינו (ועובדות האישום השני בהן הודתה הנאשמת) לפיהן באותו מועד "האיץ" בנאשמת "להשקיע במניית סודה סטרים את כל חסכונותיה באופן מידי" במהלך חופשה משותפת בחו"ל.
87. כמו כן, מכתב האישום המתוקן בו הודה בירנבאום נמחקה העובדה לפיה במטרה לטשטש את המסחר החריג שביצעה הנאשמת במניית סודה סטרים ולהסתיר את העבירות שביצעו, בירנבאום הנחה אותה לרכוש, בסמוך לרכישת מניות סודה סטרים, מניות נוספות שהוא אינו קשור אליהן, והיא פעלה על פי הנחייתו, ורכשה גם מניות אמזון על פי המלצתו. הגם שעובדות אלה נמחקו מכתב האישום בעניינו של בירנבאום, עובדות אלה הן כאמור חלק מעובדות האישום השני בהן הודתה הנאשמת, ומצאתי שהן בעלות משמעות רבה בעת בחינת הנסיבות. ועוד, בהמשך לאמור, בכתב האישום המתוקן נגד בירנבאום נכתב כי בירנבאום עשה שימוש במידע פנים כשהוא יודע "או כשיש לו יסוד סביר להניח" שמקבלת המידע תעשה בו שימוש – זאת בשונה מכתב האישום המקורי שם נכתב כי עשה שימוש במידע פנים "כשהוא יודע שמקבלת המידע תעשה בו שימוש" ללא התוספת המפורטת לעיל.
88. יש טעם בטענת הסנגורית לפיה אין ללמוד גזרה שווה מהעונש שהוטל על בירנבאום בנסיבות. ראשית, מדובר בהסדר טיעון ובו עונש מוסכם כאמור, בהמשך להליך גישור. שנית, משהגם שבמקור כתבי האישום נגד בירנבאום והנאשמת היו תמונת ראי האחד של השני, במסגרת הסדר הטיעון עם בירנבאום בוצעו תיקונים מקלים בעניינו כך שמידת האשם אשר יוחסה לו פחתה.
89. עם זאת, משלא ניתן להתעלם מעונשו של בירנבאום בעת קביעת עונשה של הנאשמת ומתחם הענישה בעניינה מכוח עיקרון אחידות הענישה, גם העונש אשר נגזר עליו בא בין שיקולי, תוך עריכת התאמות נדרשות ומתן משקל לכך שמדובר בעונש מוסכם על יסוד נסיבות שונות מאלה המפורטות בכתב האישום בעניינה. ויובהר, בעת ההשוואה בין בירנבאום לנאשמת, נבחנו הנסיבות כמפורט בכתב האישום בו הודתה הנאשמת, ולא בכתב האישום המתוקן נגדו.
90. אשר לענישה הנוהגת הכללית: מעיון בפסיקה עולה כי העונשים מושפעים, בין היתר, מהיקף העבירות, קרבת הנאשם לאיש הפנים וזיקתו לשוק ההון, לרבות מעמדו. לצד אלה שיקולים נוספים המשתנים בהתאם לנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה.
91. בפס"ד כהן, המערערים, רועי וטל כהן, הורשעו, לאחר הליך הוכחות בעבירות של שימוש במידע פנים שמקורו באיש פנים (טל הורשע ב-2 עבירות ורועי 2 הורשע ב-6 עבירות). טל ניצל את קשריו עם איש פנים, לצורך קבלת מידע פנים. טל מסר לרועי ולגורמים נוספים את המידע בכוונה שאלה יעשו בו שימוש להפקת רווח, ותוך סיכום כי חלק מהרווחים יעברו לכיסו. לפי הכרעת הדין, לאחר פרסום המידע, ובעקבותיו, עלה שער המניה בכ-36.3%. רועי השקיע סכום של 244,582 ₪ והרוויח 114,073 ₪, מתוכם העביר לטל כ-13,000 ₪. בית המשפט המחוזי קבע בעניינו של טל מתחם עונש שנע בין 9 ל-18 חודשי מאסר ובעניינו של רועי, קבע מתחם הנע בין 3 ל- 9 חודשי מאסר, והטיל עליהם עונשים ברף התחתון של המתחם שנקבע בעניינם, לביצוע בדרך של עבודות שירות, לאחר שדחה את עתירתם לביטול הרשעה. בית המשפט העליון דחה את ערעורים שהוגשו על חומרת העונש.
92. ת"פ (כלכלית ת"א) 57633-06-19 מדינת ישראל נ' קלימי (31.1.2021) – במסגרתו נדונו שלושה נאשמים שהורשעו, על יסוד הודאתם במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של שימוש במידע פנים שמקורו באיש פנים (נאשם 1 הורשע ב-3 עבירות ושני הנאשמים הנוספים הורשעו בעבירה אחת כל אחד). נאשם 1 הוא שקיבל את המידע מאיש הפנים, ומסר אותו לאחרים, והשלושה השקיעו במניית החברה על בסיס שימוש במידע. נאשם 1 השקיע כרבע מיליון ₪ וגרף רווח של כ-78 אלף ₪; נאשמים 3-2 השקיעו כל אחד כ-700 אלף ₪ וגרפו רווח של כ- 200 אלף ₪. במסגרת הסדר הטיעון, הגבילה המאשימה את עתירתה העונשית בעניינו של נאשם 1 ל- 9 חודשי מאסר בעבודות שירות ובעניינם של האחרים ל- 6 חודשי מאסר בעבודות שירות. בגזר דינו, קבע בית המשפט מתחמי ענישה כדלקמן: בעניינו של נאשם 1, מתחם הנע בין 12 ל-24 חודשי מאסר; בעניינם של נאשמים 3-2, מתחם הנע בין 9-3 חודשי מאסר. על נאשם 1 הוטלו 9 חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בסך 150 אלף ₪. עונשו נקבע תוך חריגה לקולא ממתחם הענישה ואימוץ הסדר הטיעון; על נאשמים 2 ו- 3, הוטלו 3 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנסות בסך 400 אלף ₪ ו-300 אלף ₪, בהתאמה. ערעור שהגיש נאשם 3 לבית המשפט העליון על חומרת העונש נדחה בהמלצת בית המשפט (ע"פ 1697/21 שלמה ברק נ' מדינת ישראל (15.12.2021).
93. בת"פ (כלכלית ת"א) 40664-11-21 מדינת ישראל נ' שרון אדיב ואח' (7.7.2023), נאשם 1 הורשע בשתי עבירות של שימוש במידע פנים בידי איש הפנים, בכך שמסר מידע פנים לנאשם 2 שהיה חברו הקרוב; נאשם 2 הורשע בשתי עבירות של שימוש במידע פנים שמקורו באיש פנים, בכך שעשה שימוש במידע הפנים וביצע השקעה כספית בסך כולל של כ- 52,000 ₪, שהניבה לו רווח כספי. נאשם 2 היה בקשר ישיר עם נאשם 1 וביצע פניות אקטיביות וישירות לנאשם 1 לצורך קבלת המידע, תוך ניצול קרבתו אליו; נאשמת 4 הורשעה בעבירה של שימוש במידע פנים שמקורו באיש פנים, בכך שעשתה שימוש במידע הפנים וביצעה השקעה כספית בסך של כ- 250,000 ₪. נאשמת 4 לא הייתה בקשר עם איש הפנים ולא קיבלה את המידע ישירות ממנו, אלא מנאשם 3 עמו הייתה בקשר, והוא שהנחה אותה בביצוע העסקה. בית המשפט אימץ הסדר טיעון שכלל הסכמה עונשית בעניינם של נאשמים 1 ו- 2 והטיל עליהם מאסר לריצוי בעבודות שירות לתקופות של 9 חודשים ו- 4.5 חודשי, בהתאמה, לצד ענישה נלווית. אשר לנאשמת 4, ב"כ הצדדים עתרו במשותף להימנע מהרשעתה ולהסתפק בעניינה בהטלת צו של"צ לצד תרומה בסך 80,000 ₪. בית המשפט החליט שלא לאמץ את ההסכמות בנוגע להרשעה, הורה על הרשעתה והטיל עליה צו של"צ בהיקף 250 שעות. ערעור שהגישה הנאשמת לבית המשפט העליון התקבל, בהסכמת המדינה, והרשעתה בוטלה (ע"פ 6619/23 אלוש נ' מדינת ישראל (8.5.2024)).
94. לסיכום האמור, בהתחשב בעבירות ונסיבות ביצוען, בין היתר היקף העבירות, ניצול הקשר עם בירנבאום ומהותו לשם קבלת יתרון, וביצוע אקטיבי של ההשקעות; ולצד זאת, בהתחשב בנסיבות הממתנות אשר פורטו לעיל, לרבות פערי הגיל והידע בין בירנבאום לנאשמת, והעובדה שעל פי כתב האישום בעניינה הוא זה אשר האיץ בה לבצע את העבירות המרכזיות (באישום השני) והנחה אותה לפעול לטשטש את המסחר החריג שביצעה ולהסתיר את ביצוע העבירות, כמו גם בעונש המוסכם אשר נגזר עליו כאיש פנים – מצאתי לקבוע כי מתחם העונש בעניינה של הנאשמת נע בין 3 חודשי מאסר אותם ניתן לרצות בעבודות שירות בכפוף לחוות דעת הממונה ועד 9 חודשי מאסר בפועל. יצוין כי אלמלא העונש המוסכם שהוטל על בירנבאום (תוך שנתתי דעתי להבחנה בין מאסר מאחורי סורג ובריח לבין ריצוי עונש מאסר בעבודות שירות), נכון היה להחמיר במידת מה את מתחם הענישה.
קביעת העונש המתאים לנאשמת
95. בעניינה של הנאשמת לא מצאתי הצדקה לחרוג לקולא או לחומרה ממתחם העונש שנקבע. הנאשמת היא ילידת שנת 1988, שמהלך חייה עד עתה היה מורכב ורצוף קשיים לא מבוטלים. בעת קביעת עונשה נתתי דעתי לכלל נתוניה האישיים אשר נסקרו לפני ולפנים ולראיות לעונש. שמתי לפני את חלוף הזמן מביצוע העבירות, וכי מלבד המתואר בכתב האישום הנאשמת נעדרת עבר פלילי, אינה מאופיינת בדפוסים שוליים, ומנהלת אורח חיים יצרני ותפקודי, ועשתה ועושה מאמצים רבים לשמור על דרך זו גם כאשר נסיבות החיים לא האירו לה פנים.
96. הנאשמת הודתה בביצוע העבירות והביעה חרטה, ובכך חסכה זמן שיפוטי יקר וויתרה על טענות שהיו בפיה במסגרת משפט הזוטא, תוך שנטלה אחריות למעשיה. הערכת שירות המבחן היא כי ההליך המשפטי כשלעצמו בעל השפעה הרתעתית עליה. שקלתי את הקושי שחוותה במסגרת ההליך ובכללו המשפט, החקירה והחיפוש (מבלי שישתמע כי מצאתי שנפל דופי בהתנהלות החקירה והחיפוש). האופן הסובייקטיבי בו חוותה הנאשמת את הליכי החקירה קיבל ביטוי כאמור גם בעדותה במהלך משפט הזוטא. עוד שקלתי את מצבה של הנאשמת, את ההליכים הרפואיים שעברה ואת מצבה בעקבות ההליך המשפטי והשלכותיו. בנוסף, גם הקושי לבני משפחתה מההרשעה לנגד עיני בעת קביעת עונשה.
97. עוד אציין את מאמציה של הנאשמת להיטיב את מצבה באמצעות אפיק טיפול מקדם ואת נכונותה להוסיף להתמיד בטיפול ארוך טווח התואם את צרכיה, ועל כך יש לברך. גם מידותיה הטובות של הנאשמת, המשתקפות היטב בפעילות התנדבותית שנראה כי מהווה חלק בלתי נפרד מאורחות חייה (דא/6) באות בין שיקולי. פועלה למען האחר מבורכת וראויה להערכה רבה ולהתחשבות בעת גזירת העונש.
98. בנסיבות הכוללות והמיוחדות של מקרה זה, ומבלי להתעלם משיקולי הרתעה שהם בעלי משקל וחשיבות בסוג זה של עבירות ומקבלים בכורה על פני נסיבות אישיות, מצאתי למקם את עונשה של הנאשמת בתחתית מתחם הענישה שנקבע – וכך יקבע. לבקשת ב"כ הנאשמת במעמד הקראת גזר הדין, לפני קבלת החלטה בעניין החילוט והקנס, תינתן לה ארכה נוספת לשם הצגת מסמכים המוכיחים טענתה לפיה הנאשמת שילמה סכום שווה לסכום העבירה במסגרת הליך אזרחי קשור. משכך, גזר דיון זה הוא חלקי – ויושלם ביחס לחילוט ו/או קנס בחלוף המועד להצגת המסמכים – ביום 20.2.25.
99. סוף דבר, על יסוד הנימוקים שלעיל, אני גוזרת על הנאשמת עונשי מאסר כדלקמן:
א. מאסר בפועל לתקופה של 3 חודשים שירוצה בדרך של עבודות שירות על פי חוות דעת הממונה על עבודות השירות ב"בית לשובע", רח' צ'לנוב 18, תל אביב. הנאשמת תתייצב ביום 12.5.25 שעה 8:00 ביחידת ברקאי, עבודות שירות, שלוחת מרכז, רח' סלמה 53 תל אביב (בניין משרד הפנים) (לאור הסכמת הצדדים בפרוטוקול מהיום). מובהר כי יתכנו שינויים במקום העבודה ושעות העבודה כמפורט בחוות דעת הממונה על עבודות השירות. הובהרה לנאשמת המשמעות של אי עמידה בעבודות שירות.
ב. מאסר על תנאי למשך 5 חודשים, לתקופה של 3 שנים, והתנאי שהנאשמת לא תעבור את העבירה בה הורשעה.
זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום.