תיק פלילי (תל אביב) 61890-12-21 מדינת ישראל נ' איילה שרח כהן - חלק 3

מטבע הדברים, ענישה פלילית, בכלל זה מאסר מאחורי סורג ובריח או בעבודות שירות, הריהי מעיקה וקשה; אישית, משפחתית, כלכלית.

ברם, זהו כורח המציאות, זוהי מצוות המחוקק, וכך מורה ההלכה הפסוקה: להחמיר בעונשיהם של עברייני הצווארון הלבן, בכללם עושי השימוש במידע פנים...

גישת המחוקק, המחמירה באופן הדרגתי, הוטמעה אט אט בפסיקה, עקב בצד אגודל, במגמה לשרש את המכשלה המפתה, את העבירה של שימוש במידע פנים; פגיעתה רעה בשוק ההון, ביחידים ובציבור.

שיקולי גמול והרתעה, בד בבד עם התחשבות בנסיבות אישיות ומידה של רחמים, מצדיקים את התוצאה.  העונשים שהשית בית המשפט המחוזי על המערערים, הם מתונים.  אכן, ההרשעה מעיקה, אך היא נחוצה.  נדרש משקל-נגד לפיתוי לעשות שימוש במידע-פנים, "תריס בפני הפורענות" (משנה, אבות ד, יא)" (ההדגשה לא במקור - ד.א).

75. סוף דבר - העתירה לביטול ההרשעה נדחית כאמור - עם זאת, כלל הנתונים אשר פורטו לעיל ישוקללו ויובאו בחשבון במסגרת מערך השיקולים הנוגעים לקביעת עונשה של הנאשמת.

קביעת מתחם ענישה

76. מתחם העונש ההולם נקבע בהתאם לעקרון המנחה בענישה, היינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו, תוך התחשבות בערך החברתי אשר נפגע, במידת הפגיעה בו, בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה ובמדיניות הענישה הנהוגה.
77. במקרה זה יקבע אירוע עונשי אחד בהתאם לאופן טיעון הצדדים ולמבחן הקשר ההדוק (ערעור פלילי 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.2014)). כידוע, גם כאשר נקבע אירוע עונשי אחד, על בית המשפט לשקול את כלל המעשים והעבירות במסגרתו (ערעור פלילי 688/17 שירזי נ' מדינת ישראל (10.12.2018)) וכך יעשה בעת קביעת מתחם הענישה.
78. אשר לערכים המוגנים בעבירות שימוש במידע פנים, יוזכר, כפי שפורט לעיל, כי מדובר בסוג עבירות הפוגע פגיעה קשה בציבור רחב, ציבור המשקיע את הונו בשוק ההון. הצורך להגן על תקינותו של שוק ההון, ועל תפקודו היעיל והאמין הוא הכרחי, כך גם הצורך בשמירה על שוויון והגינות בין המשקיעים, תוך מניעה של ניצול יתרון בלתי הוגן.  כאמור, העבירה הנדונה נועדה להתמודד עם העדיפות האינהרנטית של אותם המקורבים לפעילות החברה על פני משקיעים מן השורה, ומצביעה על החשיבות שמצא המחוקק למנוע קיומן של עסקאות המבוססות על עודף המידע, שאינו נחלת הכלל.  זאת כאמור לצורך הגנה על התכלית המוסרית - כיבוד חובות האמון בין התאגיד למשקיעים, ועל תכלית המעשית - שמירה על שוק ההון כמרחב יעיל ואמין.  התרת ניצול בלתי הוגן של מידע פנים תפגע באמון שרוכשים המשקיעים בשוק ההון ובתדמיתו, ותוביל להדרת רגליהם של אותם המשקיעים ממנו (ראו: עניין קדץ וכן ההפניה לרשות ערעור פלילי 5174/97 משה קרן נ' מדינת ישראל (28.4.1998); וערעור פלילי 4675/97 רוזוב נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(4) 337 (1999)).
79. חומרת העבירות והצורך להגן על אותם הערכים המוגנים שנזכרו משתקפים בתיקוני החקיקה שבוצעו במהלך השנים בחוק ניירות ערך והחמירו את הענישה בסוג זה של עבירות. כך, בשנת 1998 הוחמר העונש בגין ביצוע העבירה לשנת מאסר, ובשנת 2011 הועמד על שנתיים.  כפי שטענה המאשימה, מגמת ההחמרה בעבירות כלכליות, בהן גם עבירות השימוש במידע פנים, אף עולה מפסיקת בית המשפט העליון וגם כאשר מדובר במי שאינם שחקנים חוזרים או עבריינים מקצועיים (ראו לדוגמא עניין קדץ וכן ערעור פלילי 8465/15 בן זקן נ' מדינת ישראל (12.9.2016) אשר לקביעה הנורמטיבית מפי הנשיאה (כתוארה דאז) חיות).
80. נסיבות ביצוע העבירות במקרה זה פורטו בהרחבה בפרק הדן בעתירה לביטול ההרשעה. בתמצית, כפי שציינתי לעיל, עולה כי הנאשמת ניצלה את ערוץ תקשורת מול בירנבאום, איש הפנים בסודה סטרים, שהיה לרשותה מכוח קשר בין השניים וביצעה פעולות רכש ומכר במניות שתוזמנו לפי המידע שקיבלה ובהיקף ממשי.  דפוסם החוזר של המעשים והשתכללותם, האקטיביות, התחכום, והפעולות בהן נקטה למקסום רווחיה מעצימים את רמת החומרה, וכך גם העובדה שמעת לעת הפעילה על בירנבאום לחץ למסור לה מידע.  האמור מלמד כי מעשיה של הנאשמת פגעו פגיעה לא מבוטלת בערכים המוגנים בעבירה.  מידת הפגיעה ממותנת במידת מה בשים לב לפער הגילאים, הניסיון והידע בין בירנבאום לבינה, בהיותה בחורה צעירה ללא ניסיון קודם או רקע מקצועי בשוק ההון, והמצוקה שברקע ביצוע העבירות.  נסיבות ביצוע העבירות באישום השני מותנו במידת מה גם בשל השפעתו של בירנבאום עליה בעת ביצוען, והעובדה שהאיץ בה לבצען, כשעל פי העובדות, בהנחייתו אף פעלה לטשטש ולהסתיר את ביצוע העבירות.
81. בעת קביעת מתחם הענישה והעונש לנאשמת, טרם סקירת הענישה הנוהגת הכללית, יש לתת את הדעת לעניינו של בירנבאום, אליו התייחסו גם ב"כ הצדדים. כמפורט בפתח גזר הדין עניינו של בירנבאום הסתיים בהסדר טיעון שבו עונש מוסכם לאחר הליך גישור.  בית המשפט אימץ את הסדר הטיעון ודן אותו ל- 60 ימי מאסר בפועל, 5 חודשי מאסר מותנה וקנס כספי בסך 50,000 ₪ (גובה הקנס התחשב בהצהרתו של בירנבאום להעמיד תרומה נוספת בסך 50,000 ₪).  בירנבאום הורשע, בהתאם להודאתו בכתב אישום אשר תוקן כחלק מהסדר הטיעון בעבירה יחידה של שימוש במידע פנים בידי איש פנים, שהיא חמורה יותר מהעבירות שביצעה הנאשמת ולצידה עונש של 5 שנות מאסר, בגין מידע פנים שמסר לנאשמת בתקופה בה כיהן כמנכ"ל החברה (בגין עובדות דומות לאלה שבאישום השני נגד הנאשמת בגינן הורשעה בביצוע שתי עבירות).
82. גזר הדין מעלה כי הסדר הטיעון הוא תולדה של הליך גישור אינטנסיבי וממושך, והשיח במסגרתו עסק בין היתר בנושאים הקשורים בראיות ו"למסכת מורכבת וייחודית שאפיינה את נסיבות מסירת המידע". על פי גזר הדין: "מרבית שיקולים אלה מוזגו ושוקללו לתוך כתב האישום המתוקן ולתוך ההסכמה העונשית, ובראייה הכוללת - טוב שעשו כך הצדדים".  בית המשפט עמד על מכלול הנסיבות שאפיינו את עניינו של בירנבאום, לרבות מעמדו הבכיר בחברה, אופי המידע שמסר והרווח הכספי שהושג באמצעותו.  בסיכום הדברים, שוכנע כי הסדר הטיעון נותן ביטוי הולם לאינטרס הציבורי ומצא לכבדו.
83. במסגרת התיקונים בכתב האישום המתוקן נגד בירנבאום, האישום הראשון (אשר לא נמחק בעניינה של הנאשמת) נמחק בעניינו של בירנבאום, וחלק מעובדותיו פורטו בחלק הכללי, מבלי שבירנבאום הואשם בביצוע עבירה באותן הנסיבות. בנוסף, נמחק האישום השלישי נגד בירנבאום שעניינו שיבוש מהלכי משפט (אשר נמחק גם בעניינה של הנאשמת במסגרת תיקון כתב האישום כנגדה).  חלקן של עובדות החלק הכללי והאישום בו הודה בירנבאום דומות לאלה שבחלק הכללי ובאישום השני בעניינה של הנאשמת, אך הנסיבות רוככו בעניינו.
84. בכל הנוגע לחלק הכללי, מכתב האישום המתוקן בעניינו של בירנבאום נמחקה העובדה אשר מפורטת גם בחלק הכללי בכתב האישום בו הודתה הנאשמת לפיה "לכהן הייתה הבנה בסיסית ביותר בשוק ההון, ופעולות המסחר המועטות שביצעה נעשו לאחר התייעצות עם בירנבאום או על סמך מידע שקיבלה ממנו".
85. בנוסף, נמחקה העובדה לפיה הנאשמת הפעילה על בירנבאום לחץ מעת לעת למסור לה מידע על החברה שיהיה בו כדי להשיא לה רווחים. כמו כן, נמחקה העובדה לפיה "הגם שלרוב ניסה להניא אותה (את הנאשמת - ד.א.) מלסחור במניות החברה מחשש שפעילותה במניה עלולה לסבך אותו, חשף בפניה מידע אודות החברה ומהלך עסקיה, למרות שחשש שכהן (הנאשמת - ד.א.) עלולה שלא להיענות לבקשותיו ולעשות שימוש במידע שמסר לה".  חלף זאת, נכתב כי בירנבאום חשף בפני הנאשמת מידע אודות החברה ומהלך עסקיה, וכי החל ממועד מסוים היה מודע לעניין הרב שלה ברכישת מניות סודה סטרים ולרצונה להפיק תועלת מהמידע שברשותו על החברה ועסקיה.  צוין: "בירנבאום ניסה להניא את כהן (הנאשמת - ד.א) מלסחור במניות החברה, והזהיר אותה שלא לסחור מחשש שפעילותה במניה עלולה לסבך אותו" (סעיף 5 לכתב האישום המתוקן וסעיף 6 בכתב האישום המקורי בעניינו של בירנבאום).
86. אשר לגוף האישום בכתב האישום המתוקן בו הודה בירנבראום, שעניינו האישום השני נגד הנאשמת: בכתב האישום המתוקן נגד בירנבאום נכתב כי בין הימים 15-16.7.2018, בסמוך לאחר הפגישה עם נציגי חברת פפסי, כאשר היה "תחת השפעת אלכוהול", אמר בירנבאום לנאשמת "כי אם יש לה כסף פנוי זה זמן טוב להשקיע במניית סודה סטרים". זאת בשונה מעובדות כתב האישום המקורי בעניינו (ועובדות האישום השני בהן הודתה הנאשמת) לפיהן באותו מועד "האיץ" בנאשמת "להשקיע במניית סודה סטרים את כל חסכונותיה באופן מידי" במהלך חופשה משותפת בחו"ל.
87. כמו כן, מכתב האישום המתוקן בו הודה בירנבאום נמחקה העובדה לפיה במטרה לטשטש את המסחר החריג שביצעה הנאשמת במניית סודה סטרים ולהסתיר את העבירות שביצעו, בירנבאום הנחה אותה לרכוש, בסמוך לרכישת מניות סודה סטרים, מניות נוספות שהוא אינו קשור אליהן, והיא פעלה על פי הנחייתו, ורכשה גם מניות אמזון על פי המלצתו. הגם שעובדות אלה נמחקו מכתב האישום בעניינו של בירנבאום, עובדות אלה הן כאמור חלק מעובדות האישום השני בהן הודתה הנאשמת, ומצאתי שהן בעלות משמעות רבה בעת בחינת הנסיבות.  ועוד, בהמשך לאמור, בכתב האישום המתוקן נגד בירנבאום נכתב כי בירנבאום עשה שימוש במידע פנים כשהוא יודע "או כשיש לו יסוד סביר להניח" שמקבלת המידע תעשה בו שימוש - זאת בשונה מכתב האישום המקורי שם נכתב כי עשה שימוש במידע פנים "כשהוא יודע שמקבלת המידע תעשה בו שימוש" ללא התוספת המפורטת לעיל.
88. יש טעם בטענת הסנגורית לפיה אין ללמוד גזרה שווה מהעונש שהוטל על בירנבאום בנסיבות. ראשית, מדובר בהסדר טיעון ובו עונש מוסכם כאמור, בהמשך להליך גישור.  שנית, משהגם שבמקור כתבי האישום נגד בירנבאום והנאשמת היו תמונת ראי האחד של השני, במסגרת הסדר הטיעון עם בירנבאום בוצעו תיקונים מקלים בעניינו כך שמידת האשם אשר יוחסה לו פחתה.
89. עם זאת, משלא ניתן להתעלם מעונשו של בירנבאום בעת קביעת עונשה של הנאשמת ומתחם הענישה בעניינה מכוח עיקרון אחידות הענישה, גם העונש אשר נגזר עליו בא בין שיקולי, תוך עריכת התאמות נדרשות ומתן משקל לכך שמדובר בעונש מוסכם על יסוד נסיבות שונות מאלה המפורטות בכתב האישום בעניינה. ויובהר, בעת ההשוואה בין בירנבאום לנאשמת, נבחנו הנסיבות כמפורט בכתב האישום בו הודתה הנאשמת, ולא בכתב האישום המתוקן נגדו.
90. אשר לענישה הנוהגת הכללית: מעיון בפסיקה עולה כי העונשים מושפעים, בין היתר, מהיקף העבירות, קרבת הנאשם לאיש הפנים וזיקתו לשוק ההון, לרבות מעמדו. לצד אלה שיקולים נוספים המשתנים בהתאם לנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה.
91. בפס"ד כהן, המערערים, רועי וטל כהן, הורשעו, לאחר הליך הוכחות בעבירות של שימוש במידע פנים שמקורו באיש פנים (טל הורשע ב-2 עבירות ורועי 2 הורשע ב-6 עבירות). טל ניצל את קשריו עם איש פנים, לצורך קבלת מידע פנים.  טל מסר לרועי ולגורמים נוספים את המידע בכוונה שאלה יעשו בו שימוש להפקת רווח, ותוך סיכום כי חלק מהרווחים יעברו לכיסו.  לפי הכרעת הדין, לאחר פרסום המידע, ובעקבותיו, עלה שער המניה בכ-36.3%.  רועי השקיע סכום של 244,582 ₪ והרוויח 114,073 ₪, מתוכם העביר לטל כ-13,000 ₪.  בית המשפט המחוזי קבע בעניינו של טל מתחם עונש שנע בין 9 ל-18 חודשי מאסר ובעניינו של רועי, קבע מתחם הנע בין 3 ל- 9 חודשי מאסר, והטיל עליהם עונשים ברף התחתון של המתחם שנקבע בעניינם, לביצוע בדרך של עבודות שירות, לאחר שדחה את עתירתם לביטול הרשעה.  בית המשפט העליון דחה את ערעורים שהוגשו על חומרת העונש.
92. תיק פלילי (כלכלית ת"א) 57633-06-19 מדינת ישראל נ' קלימי (31.1.2021) - במסגרתו נדונו שלושה נאשמים שהורשעו, על יסוד הודאתם במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של שימוש במידע פנים שמקורו באיש פנים (נאשם 1 הורשע ב-3 עבירות ושני הנאשמים הנוספים הורשעו בעבירה אחת כל אחד). נאשם 1 הוא שקיבל את המידע מאיש הפנים, ומסר אותו לאחרים, והשלושה השקיעו במניית החברה על בסיס שימוש במידע.  נאשם 1 השקיע כרבע מיליון ₪ וגרף רווח של כ-78 אלף ₪; נאשמים 3-2 השקיעו כל אחד כ-700 אלף ₪ וגרפו רווח של כ- 200 אלף ₪.  במסגרת הסדר הטיעון, הגבילה המאשימה את עתירתה העונשית בעניינו של נאשם 1 ל- 9 חודשי מאסר בעבודות שירות ובעניינם של האחרים ל- 6 חודשי מאסר בעבודות שירות.  בגזר דינו, קבע בית המשפט מתחמי ענישה כדלקמן: בעניינו של נאשם 1, מתחם הנע בין 12 ל-24 חודשי מאסר; בעניינם של נאשמים 3-2, מתחם הנע בין 9-3 חודשי מאסר.  על נאשם 1 הוטלו 9 חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בסך 150 אלף ₪.  עונשו נקבע תוך חריגה לקולא ממתחם הענישה ואימוץ הסדר הטיעון; על נאשמים 2 ו- 3, הוטלו 3 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנסות בסך 400 אלף ₪ ו-300 אלף ₪, בהתאמה.  ערעור שהגיש נאשם 3 לבית המשפט העליון על חומרת העונש נדחה בהמלצת בית המשפט (ערעור פלילי 1697/21 שלמה ברק נ' מדינת ישראל (15.12.2021).
93. בתיק פלילי (כלכלית ת"א) 40664-11-21 מדינת ישראל נ' שרון אדיב ואח' (7.7.2023), נאשם 1 הורשע בשתי עבירות של שימוש במידע פנים בידי איש הפנים, בכך שמסר מידע פנים לנאשם 2 שהיה חברו הקרוב; נאשם 2 הורשע בשתי עבירות של שימוש במידע פנים שמקורו באיש פנים, בכך שעשה שימוש במידע הפנים וביצע השקעה כספית בסך כולל של כ- 52,000 ₪, שהניבה לו רווח כספי. נאשם 2 היה בקשר ישיר עם נאשם 1 וביצע פניות אקטיביות וישירות לנאשם 1 לצורך קבלת המידע, תוך ניצול קרבתו אליו; נאשמת 4 הורשעה בעבירה של שימוש במידע פנים שמקורו באיש פנים, בכך שעשתה שימוש במידע הפנים וביצעה השקעה כספית בסך של כ- 250,000 ₪.  נאשמת 4 לא הייתה בקשר עם איש הפנים ולא קיבלה את המידע ישירות ממנו, אלא מנאשם 3 עמו הייתה בקשר, והוא שהנחה אותה בביצוע העסקה.  בית המשפט אימץ הסדר טיעון שכלל הסכמה עונשית בעניינם של נאשמים 1 ו- 2 והטיל עליהם מאסר לריצוי בעבודות שירות לתקופות של 9 חודשים ו- 4.5 חודשי, בהתאמה, לצד ענישה נלווית.  אשר לנאשמת 4, ב"כ הצדדים עתרו במשותף להימנע מהרשעתה ולהסתפק בעניינה בהטלת צו של"צ לצד תרומה בסך 80,000 ₪.  בית המשפט החליט שלא לאמץ את ההסכמות בנוגע להרשעה, הורה על הרשעתה והטיל עליה צו של"צ בהיקף 250 שעות.  ערעור שהגישה הנאשמת לבית המשפט העליון התקבל, בהסכמת המדינה, והרשעתה בוטלה (ערעור פלילי 6619/23 אלוש נ' מדינת ישראל (8.5.2024)).
94. לסיכום האמור, בהתחשב בעבירות ונסיבות ביצוען, בין היתר היקף העבירות, ניצול הקשר עם בירנבאום ומהותו לשם קבלת יתרון, וביצוע אקטיבי של ההשקעות; ולצד זאת, בהתחשב בנסיבות הממתנות אשר פורטו לעיל, לרבות פערי הגיל והידע בין בירנבאום לנאשמת, והעובדה שעל פי כתב האישום בעניינה הוא זה אשר האיץ בה לבצע את העבירות המרכזיות (באישום השני) והנחה אותה לפעול לטשטש את המסחר החריג שביצעה ולהסתיר את ביצוע העבירות, כמו גם בעונש המוסכם אשר נגזר עליו כאיש פנים - מצאתי לקבוע כי מתחם העונש בעניינה של הנאשמת נע בין 3 חודשי מאסר אותם ניתן לרצות בעבודות שירות בכפוף לחוות דעת הממונה ועד 9 חודשי מאסר בפועל. יצוין כי אלמלא העונש המוסכם שהוטל על בירנבאום (תוך שנתתי דעתי להבחנה בין מאסר מאחורי סורג ובריח לבין ריצוי עונש מאסר בעבודות שירות), נכון היה להחמיר במידת מה את מתחם הענישה.

קביעת העונש המתאים לנאשמת

95. בעניינה של הנאשמת לא מצאתי הצדקה לחרוג לקולא או לחומרה ממתחם העונש שנקבע. הנאשמת היא ילידת שנת 1988, שמהלך חייה עד עתה היה מורכב ורצוף קשיים לא מבוטלים.  בעת קביעת עונשה נתתי דעתי לכלל נתוניה האישיים אשר נסקרו לפני ולפנים ולראיות לעונש.  שמתי לפני את חלוף הזמן מביצוע העבירות, וכי מלבד המתואר בכתב האישום הנאשמת נעדרת עבר פלילי, אינה מאופיינת בדפוסים שוליים, ומנהלת אורח חיים יצרני ותפקודי, ועשתה ועושה מאמצים רבים לשמור על דרך זו גם כאשר נסיבות החיים לא האירו לה פנים.
96. הנאשמת הודתה בביצוע העבירות והביעה חרטה, ובכך חסכה זמן שיפוטי יקר וויתרה על טענות שהיו בפיה במסגרת משפט הזוטא, תוך שנטלה אחריות למעשיה. הערכת שירות המבחן היא כי ההליך המשפטי כשלעצמו בעל השפעה הרתעתית עליה.  שקלתי את הקושי שחוותה במסגרת ההליך ובכללו המשפט, החקירה והחיפוש (מבלי שישתמע כי מצאתי שנפל דופי בהתנהלות החקירה והחיפוש).  האופן הסובייקטיבי בו חוותה הנאשמת את הליכי החקירה קיבל ביטוי כאמור גם בעדותה במהלך משפט הזוטא.  עוד שקלתי את מצבה של הנאשמת, את ההליכים הרפואיים שעברה ואת מצבה בעקבות ההליך המשפטי והשלכותיו.  בנוסף, גם הקושי לבני משפחתה מההרשעה לנגד עיני בעת קביעת עונשה.
97. עוד אציין את מאמציה של הנאשמת להיטיב את מצבה באמצעות אפיק טיפול מקדם ואת נכונותה להוסיף להתמיד בטיפול ארוך טווח התואם את צרכיה, ועל כך יש לברך. גם מידותיה הטובות של הנאשמת, המשתקפות היטב בפעילות התנדבותית שנראה כי מהווה חלק בלתי נפרד מאורחות חייה (דא/6) באות בין שיקולי.  פועלה למען האחר מבורכת וראויה להערכה רבה ולהתחשבות בעת גזירת העונש.
98. בנסיבות הכוללות והמיוחדות של מקרה זה, ומבלי להתעלם משיקולי הרתעה שהם בעלי משקל וחשיבות בסוג זה של עבירות ומקבלים בכורה על פני נסיבות אישיות, מצאתי למקם את עונשה של הנאשמת בתחתית מתחם הענישה שנקבע - וכך יקבע. לבקשת ב"כ הנאשמת במעמד הקראת גזר הדין, לפני קבלת החלטה בעניין החילוט והקנס, תינתן לה ארכה נוספת לשם הצגת מסמכים המוכיחים טענתה לפיה הנאשמת שילמה סכום שווה לסכום העבירה במסגרת הליך אזרחי קשור.  משכך, גזר דיון זה הוא חלקי - ויושלם ביחס לחילוט ו/או קנס בחלוף המועד להצגת המסמכים - ביום 20.2.25.
99. סוף דבר, על יסוד הנימוקים שלעיל, אני גוזרת על הנאשמת עונשי מאסר כדלקמן:
    • א. מאסר בפועל לתקופה של 3 חודשים שירוצה בדרך של עבודות שירות על פי חוות דעת הממונה על עבודות השירות ב"בית לשובע", רח' צ'לנוב 18, תל אביב. הנאשמת תתייצב ביום 12.5.25 שעה 8:00 ביחידת ברקאי, עבודות שירות, שלוחת מרכז, רח' סלמה 53 תל אביב (בניין משרד הפנים) (לאור הסכמת הצדדים בפרוטוקול מהיום).  מובהר כי יתכנו שינויים במקום העבודה ושעות העבודה כמפורט בחוות דעת הממונה על עבודות השירות.  הובהרה לנאשמת המשמעות של אי עמידה בעבודות שירות.
    • ב. מאסר על תנאי למשך 5 חודשים, לתקופה של 3 שנים, והתנאי שהנאשמת לא תעבור את העבירה בה הורשעה.

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום.