וראו גם: חאלד גנאים, מרדכי קרמניצר, בועז שנור, דיני לשון הרע - הדין המצוי והדין הרצוי עמוד 206 (מהדורה שנייה מורחבת, 2019):
בעת פרשנותה של ידיעה עיתונאית והגדרת המסר העולה ממנה יש ליתן משקל ניכר לאמור בכותרת, ולעיתים אף לבחון את הכותרת בנפרד מגוף הידיעה. הטעם לכך הוא שהכותרת מושכת במיוחד את תשומת ליבו של הקורא או הצופה, ולעיתים הוא נחשף אליה ואליה בלבד, ולפיכך מסר מתון יותר בגוף הידיעה אינו מפיג את הרושם שיצרה הכותרת. ככל שגודלה הפיזי של הכותרת רב יותר, ככל שניסוחה בוטה יותר, וככל שתוכנה שונה יותר מן האמור בידיעה עצמה, כך גוברים לשיטתה של הפסיקה, ייחודה ומשקלה הפרשני.
- בעניין עזור נקבע שאין הצדקה לבחון את כותרת המשנה בנפרד מהכתבה. נקבע כי הכותרת אינה בולטת במיוחד, מתייחסת לסכסוך בין הצדדים, אינה מנוסחת באופן פוגעני וכי מהכתבה מובן ההקשר שהוצג בכותרת (שם, בפסקה 28). בתיק אזרחי (מחוזי י-ם) 2528/00 קרפין נ' מעריב הוצאת מודיעין בערעור מיסים פסקאות 33-32 (28.11.2002) בית המשפט המחוזי קבע שמתקיימים יסודות עוולת לשון הרע בכותרת. בית המשפט שם דגש על הפער ואי ההתאמה בין הכותרת של הכתבה לבין תוכן הכתבה, על כך שניסוחה אינו משתמע לשתי פנים, היא אינה משקפת את האמור בגוף הכתבה עצמה, היא גדולה באופן יחסי מגוף הטקסט וצבועה בצבע אחר.
- יישום אמות מידה אלו בעניינו מביא למסקנה כי קיימים טעמים המצדיקים לבחון את הכותרת בנפרד מגוף הכתבה - זאת לנוכח מאפייניה במקרה זה: גודל האותיות, מידת הדגשתן והביטוי שנבחר שלשונו בוטה והוא מושך את העין. אמנם מדובר בכותרת משנה, ולא בכותרת ראשית, והיא ממוקמת באמצע הכתבה ולא בפתיחה - אולם היא פותחת ומתארת את החלק שעוסק בתובע, ולנוכח סגנונה ניתן להניח שהיא יצרה עניין בקרב הקוראים.
- עולה אפוא השאלה אם עומדת לנתבעות 3-1 הגנת האמת בפרסום בגין הכותרת. לדעתי, התשובה לכך שלילית. נקודת המוצא היא כי נתתי אמון בגרסת "דנה" כי התובע אמר לה את המשפט האמור או לכל הפחות כי זו דוגמה להערה בוטה שהיה מעיר בנוכחותה. מקריאה של הכתבה כמכלול ניתן להבין את ההקשר שבו נאמר המשפט, וכי מדובר בדוגמה לסגנון דיבור שאפיין את התובע של אמירת "הערות לא לגיטימיות". לעומת זאת קריאת הכותרת כמו שהיא במנותק מגוף הכתבה לא בהכרח מאפשרת להבין את ההקשר של המשפט, והרושם שעלול להיות מובן אצל הקורא הסביר מקריאת הכותרת בלבד כי מדובר בתיאור עובדתי גרידא של פעולה שביצע התובע. אם כן, בעוד שהוכח במידת ההסתברות הנדרשת הגנת אמת בפרסום ביחס לאמירת הערות לא לגיטימיות ובוטות - לא קמה הגנת אמת בפרסום לכותרת כשהיא נבחנת במנותק מהכתבה כולה.
ז. סיכום ביניים
- לסיכום חלק זה: מן המקובץ עולה שבוססה הגנת אמת בפרסום בנוגע לכתבה שפורסמה והוכחה גרסת המתלוננות על מעשים ואמירות מטרידים שחוו מצד התובע, ברמת ההסתברות הנדרשת במשפט האזרחי. מנגד, מצאתי כי לא מתקיימים התנאים למתן הגנת אמת הפרסום לכותרת הקטע. כעת אבחן אם לנתבעים 3-1 עומדת הגנת "עיתונות אחראית" בגין הכותרת. למען הזהירות, אתייחס בקצרה ליישומה של הגנה זו אף ביחס לכתבה כולה.
ח. הגנת "עיתונות אחראית"