"אין לכחד כי המנגנונים האמורים עלולים להיות מוגבלים מבחינת יכולתם לאיין לחלוטין את ההשלכות המצננות שעלולות להיות להגשת תביעות בגין פרסומים ברשתות החברתיות. גם במובן זה שומה על הערכאות הדיוניות לגלות ערנות לסכנה ולפעול בשים לב לחששות הרלוונטיים. יש לקוות שלאחר שתיסלל הדרך בנושא, הדברים יתבהרו ומשתמשים ייווכחו כי תביעות סרק חסרות תום לב שמטרתן השתקה אינן מקימות סעד לתובע ומסולקות על הסף. חשוב וחיוני שהרשתות החברתיות יישארו מקום תוסס שכולל הבעת דעות מגוונות, מחאות, ויכוחים חריפים וביקורות נוקבות - וזאת גם על ידי הפצתן של כל אלו באמצעות פעולת השיתוף. כמו בכל הקשר אחר ביחס לדיני לשון הרע - המטרה העומדת לנגד עינינו היא מיגור הביטויים הקיצוניים והשליליים המצויים בשולי השיח, שאינם תורמים לדיון הציבורי אלא מזיקים לו".
- בעניין שאול עומד בית המשפט העליון על כך שיש לתת משקל לסוג הביטוי ששותף ולתוכנו, והאם הוא נחזה כרציני, אמין ומהימן בעיני המשתף - שהרי יש הבדל בין שיתוף פוסט של מאן דהוא ברשת חברתית לשיתוף של "תוכן עובדתי שמקורו בכתבה עיתונאית, במאמר אקדמי או בהקשר אחר המלמד על אמיתותו בעיני הבוחר לשתפו" (מתוך עמדת היועץ המשפט לממשלה שהוגשה בבית המשפט המחוזי בעניין שאול וצוטטה בפסק הדין בבית המשפט העליון, פסקה 25 לפסק דינה של השופטת ד' ברק-ארז). עמדת היועץ שלפיה "במצבים אלו יש לצאת מנקודת הנחה שמתקיים בעניינו של המשתף התנאי של אמירת אמת לצורך ביסוס הגנת אמת הפרסום לפי סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע" אמנם לא אומצה בבית המשפט העליון, אך צוין כי:
"כפי שציין היועץ, דרישה קפדנית לקיים בחינה מקיפה לגבי כל תוכן אותו בוחר משתמש לשתף כתנאי לתחולת ההגנה אינה בהכרח מותאמת לאופן הפעולה ברשתות החברתיות, שבהן שיתוף של כתבות עיתונאיות, למשל, נעשה כעניין שבשגרה. סוגיה זו, שהצדדים לא טענו בעניינה, עוד תצטרך להיבחן בנסיבות המתאימות לכך". (עניין שאול, פיסקה 60)
עוד נקבע שם שבמקרים שבהם הפרסום המקורי עוסק בעניין שהוא בעל חשיבות ציבורית - קיומה של חובה מוסרית או חברתית לשתף (הגנת סעיף 15(2) לחוק) תבחן בעיניים מקלות:
"שכן אין עסקינן בלידתה והורותה של לשון הרע, המחייבת בחינה מדוקדקת של הביטוי ואיזונה למול החובה המוסרית והחברתית לפרסמו, אלא בשיתוף של ביטוי בעל חשיבות חברתית המצוי כבר בספירה הציבורית - מתוך כוונה לעורר דיון או להשתתף בדיון הציבורי אודותיו" (שם, פסקה 57).