לאורך ההליך נעשו ניסיונות שלא צלחו להביא את הצדדים להסכמות. משהושלמה מלאכת הגשת סיכומי הצדדים הגיעה העת להכרעה.
- מתווה ההכרעה יהיה כדלקמן: בשלב ראשון תוצג התשתית הנורמטיבית: (א) מהלך הדיון בתביעות לפי חוק איסור לשון הרע; (ב) יסודות הגנת אמת הפרסום; (ג) הכללים הראייתיים המיוחדים החלים על עדות נפגעת עבירת מין. בשלב הבא ינותח חומר הראיות, ייקבעו ממצאים ויוסקו מסקנות ביחס לכתבה בפוליטיקלי בראי הגנת אמת הפרסום. בשלב השני תידון הגנת "עיתונאות אחראית" תוך הבחנה בין כותרת המשנה של הכתבה לגוף הכתבה. לאחר מכן יבחן ה"אייטם" בערוץ 13; ולבסוף יבחנו הפרסומים המיוחסים לנתבע 6, לוינסון.
- אקדים מסקנה לדיון ואציין כי לאחר שנתתי את דעתי לטענות הצדדים ולחומר הראיות, באתי לכלל מסקנה שדין התביעה להידחות.
ה. התשתית הנורמטיבית
ה(1) מתווה הדיון בתביעות לפי חוק איסור לשון הרע
- הדיון בתביעות לשון הרע מתנהל בשלושה שלבים עיקריים: בשלב הראשון נערכת בחינה אם היה "פרסום" של ביטוי הבא בגדר הגדרת "לשון הרע" (לפי סעיף 1 ו-2 לחוק איסור לשון הרע). בשלב השני נבחנת השאלה אם לנתבע עומדת הגנה. נהוג להבחין בין כמה סוגי הגנות: "הגנות מוחלטות" (סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע), הגנת "אמת הפרסום" (סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע) ו"הגנות תום לב" (סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע, בכפוף לכך שהפעולה נעשתה בתום לב). בשלב השלישי, אם נמצא שפורסמה לשון הרע ולא עומדת לנתבע הגנה נבחנת שאלת הסעד. לבית המשפט שיקול דעת בפסיקת פיצוי ללא הוכחת נזק תוך מתן משקל לשיקולים רלוונטיים שונים, וכן ליתן סעדים לא כספיים של הסרת הפרסום ושל פרסום תיקון. לתיאור תרשים השלבים השונים ראו: ערעור אזרחי 751/10 פלוני נ' דיין-אורבך, פ"ד סה(3), 369, פסקה 6 לחוות דעתו של כב' השופט (כתוארו אז) י' עמית (2012) (להלן: עניין ערעור אזרחי דיין).
- סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע אוסר על פרסום ביטוי או צילום העלול להשפיל או לבזות אדם בעיני הבריות. את הביטוי יש לפרש לפי "המובן הטבעי והרגיל של המילים" (ערעור אזרחי 723/74 הוצאת עיתון הארץ בערעור מיסים נ' חברת החשמל בע"מ, פ"ד לא(2) 281, 318 (1977) (להלן: עניין חברת החשמל)). הבחינה אם ביטוי הוא משפיל או מבזה תעשה באמות מידה המקובלות על האדם הסביר בהקשר אובייקטיבי, באופן שבוחן כיצד הפרסום מובן בעיני הציבור בהתאם למובנן הטבעי של המילים וההיסק של האדם הסביר מבין השורות בהתאם לניסיון חייו והידע הכללי שלו (ערעור אזרחי 6903/12 Canwest Global Communications Corp נ' עזור, פסקה 20 (22.7.2015) (להלן: עניין עזור); ערעור אזרחי 89/04 נודלמן נ' שרנסקי, פסקה 17 (4.8.2008); רשות ערעור אזרחי 10520/03 בן גביר נ' דנקנר, פסקה 5 לפסק דינה של כבוד השופטת ע' ארבל (12.11.2006) (להלן: עניין בן גביר); ערעור אזרחי 740/86 תומרקין נ' העצני, פ"ד מג(2) 333, 337 (1989)). דומה שאין מחלוקת בין הצדדים כי האמור בכתבה בעניינו של התובע בא בגדר "פרסום לשון הרע".
- אשר להגנות, הפסיקה עמדה על כך שיש לבחון גם אותן על פי טיבו של הפרסום בכללותו (ערעור אזרחי 4534/02 רשת שוקן בערעור מיסים נ' הרציקוביץ', פ"ד נח(3), 558, 573 (2004) (להלן: עניין הרציקוביץ')). עוד נפסק כי ההגנות הקבועות בחוק מבקשות לאזן בין הזכות לשם טוב של הנפגע ובין הזכות לחופש הביטוי של המפרסם והאינטרס הציבורי בפרסום ("זכות הציבור לדעת"). ההגנות נבדלות זו מזו וכל הגנה מפורשת על פי האינטרס הייחודי המונח בבסיסה, ועל רקע האיזון שעליו היא מבקשת לשמור (עניין הרציקוביץ', 567).
ה(2) הגנת "אמת הפרסום"
- הגנת אמת הפרסום מעוגנת בהוראת סעיף 14 לחוק, וזו לשונה:
| הגנת אמת הפרסום |