זאת ועוד, לטענת התובעים, אין מקום להידרש לזיקה שבין הנתבעים לישראל אלא אך ורק לעצם ביצוע ההמצאה (מפנים לרשות ערעור אזרחי 3774/22 תרו תעשיה רוקחית בערעור מיסים נ' משה הייט (25/10/22). כמו כן, מפנים התובעים לתמיכה בטענותיהם לקביעה בתיק אזרחי 6573-10-20 רועי פינחס ויסמן נ' אבי קוטליצקי (2/3/21) - הדומה לענייננו הואיל וגם שם כמו כאן - התובעים הם אזרחי ותושבי ישראל, הנתבע הוא אזרח ישראלי, ההתכתבות בין הצדדים נעשתה בעברית כאשר התובעים בישראל וכן שיחת ה - ZOOM התקיימה בעברית, כספי ההשקעה הועברו מישראל והיו אמורים להיות מוחזרים לישראל. נטען כי בנסיבות אלו, הרי שציפיות הצדדים היו שמקום ההתדיינות בסכסוך יהיה בישראל.
עוד נטען - באשר לטענת הנתבעים בנוגע ליעילות הדיונית ולכך שיהא צורך בהבאת עדים לישראל לשם עדות - כי ממילא לפי הודעת בא כוח הנתבעים בדיון מיום 2/7/24, העד היחיד מטעם הנתבעים הוא הנתבע 1 - שהוא אזרח ישראלי כאמור, ואילו מצד התובעים הוגשה ביום 17/4/24 רשימת עדים הכוללת - מלבד התובעים עצמם - עוד ארבעה עדים ישראלים נוספים, האחד מומחה לתחום הקריפטו, ושלושה אחרים משקיעים ועובדים (או עובדים לשעבר) בנתבעות או מי מהן. לאור זאת, נטען כי אף יש לדחות את טענת הנתבעים ולפיה לא ניתן לחייב עדים בעלי אזרחות זרה להעיד, הואיל ומדובר בטענה שאינה רלוונטית שעה שכל העדים בהליך הם אזרחי ישראל.
לאור כל האמור לעיל, טוענים התובעים, כי הפורום הישראלי הוא הפורום הנאות.
לחלופין, נטען כי הנטל להוכיח שהפורום הישראלי אינו הפורום הנאות הוא על הנתבעים והם לא הרימו נטל זה ובכלל כך, הנתבעים לא ביססו כל פורום אלטרנטיבי ראוי יותר לבירור המחלוקות.
אשר לטענת הנתבעים, לפיה לא ניתן לקיים הליך בבית משפט ישראלי כנגד חברות זרות, הכפופות לדינים במדינתן, נטען כי מדובר בטענה מופרכת אשר כלל אינה ראויה לתשובה .
לאור כל האמור נטען כי יש לדחות את הבקשה.
- בתגובה לתשובה , חוזרים וטוענים הנתבעים, כי אין לתביעה שהוגשה ולעובדותיה כל זיקה לישראל, למעט העובדה שמעורבים בה אזרחים ישראלים וכן כי לנתבע 1 - על אף היותו אזרח ישראלי - אין כל זיקה כלשהי לישראל הרלבנטית לתביעה ובכלל כך הוא אף אינו מתגורר בישראל.
בנוגע לטענה כי חלפו שנתיים מאז הגשת התביעה, טוענים הנתבעים, כי טענה זו מתעלמת מהעובדה שהתביעה במתכונתה כיום שונה מהתביעה שהוגשה לפני כשנתיים, אשר ניסתה בעיקרה לבסס יחסי עובד-מעסיק בין התובעים לנתבעים. נטען כי מאז הגשת התביעה לראשונה, שינו התובעים לחלוטין את הבסיס המשפטי לתביעתם ואת עילות התביעה בכתב התביעה המתוקן, ובעקבות כך הוגש כתב הגנה מתוקן. נטען כי בנסיבות אלו, קדם המשפט שהתקיים ביום 8/1/25 הוא קדם המשפט המשמעותי הראשון לאחר הגשת התביעה המתוקנת, וזהו השלב הנכון לבחון לעומק טענות מקדמיות משכך אין פה שיהוי כלל.