אשר למבחן הציפיות הסבירות של הצדדים, נקבע כי מבחן זה נובע מהרציונל המהווה יסוד מוצק בשיטת משפטנו ולפיו התובע הוא "אדון לתביעתו" והוא זכאי לעצב את מסגרת התביעה על היבטיה השונים, ולרבות את הפורום שבו היא תוגש. הפסיקה עמדה לא פעם על כך שבהתאם לרציונל זה, גופים הפועלים במדינות שונות לקוחים בחשבון כי טמונים בכך סיכונים, וביניהם האפשרות להיתבע במדינות שבהן הם פועלים (עניין אופיס טקסטיל פסקה 19; עניין יעקובזון בפסקה 37; ערעור אזרחי 9725/04 אשבורן חברה לסוכנויות ומסחר בערעור מיסים נ' CAE Electronics Ltd (4/9/07); רשות ערעור אזרחי 5318/18 Unibin Resourcer Ltd נ' מרוז (16/1/19)).
בבחינת השיקולים הציבוריים, על בית המשפט לבחון האם קיימים שיקולים ציבוריים אשר מטים את הכף לטובת קיום ההתדיינות בפורום הישראלי או בפורום הזר.
- להשלמת התמונה, יצוין, כי הפסיקה מבחינה בין מצב בו התובע מבקש היתר המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט, ואז הוא הנושא בנטל להוכיח שהפורום המקומי הוא הפורום הנאות, לבין מצב בו נרכשה כבר סמכות מכוח המצאה בתוך תחום השיפוט - כבענייננו, ואז הנתבע הוא שצריך להוכיח באופן ברור ומובחן שהפורום המקומי הוא אינו נאות (ראו עניין אופיס טקסטיל, בפסקה 15; ערעור אזרחי 3999/12 אלצר בערעור מיסים נ' LINAK A/S, פסקה כ (2014); ערעור אזרחי 3908/08 תיקו בערעור מיסים נ' FOREM BAGCO INC., פסקה 17 (26/8/10); רשות ערעור אזרחי 1739/17Flacks נ' Bisk (31/12/17)).
מן הכלל אל הפרט:
- אקדים אחרית לראשית, לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה, בתגובה לתשובה, וכן בתגובה לתגובה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. זאת הואיל ולא מצאתי כי הנתבעים הצליחו להרים את הנטל ולהוכיח כי הפורום הישראלי הוא בלתי נאות.
- כך וראשית, יישום מבחן מירב הזיקות בענייננו מוביל למסקנה כי אין פורום טבעי אחד אשר לו קשר "טבעי" לעניין, אלא שקיימות זיקות הן לישראל, הן לארצות הברית והן לגיברלטר. בהקשר לכך יוזכר, כי מרבית ההתקשרות בין הצדדים נעשתה באמצעות הוואטסאפ ובשיחות ZOOM וכי בין הצדדים לא נכרת כל הסכם בכתב. לפיכך, על פניו אין ראייה כתובה מובהקת (כגון הסכם) המלמדת זיקה לפורום אחד על פני משנהו.
ביתר פירוט, בכל הנוגע לזיקות הקיימות למדינת ישראל - הרי שהתובעים והנתבע 1 הם אזרחים ישראליים; ההתכתבויות בין הצדדים נעשו כאשר התובעים בישראל ובשפה העברית, שיחת ה - ZOOM מיום 11/4/22 עם משקיעים נוספים התקיימה בעברית; וכן כספי ההשקעה עברו מישראל. בצד זאת, אמנם קיימות גם זיקות אף לארצות הברית - בהינתן שהנתבע 1 מתגורר מזה שנים רבות בארצות הברית ופועל משם (במאמר מוסגר אציין כי לא הובהר מעמדו של הנתבע בארצות הברית- קרי האם תושבתו היא כדין אם לאו); הנתבעת 2 היא חברה אמריקאית; ההתכתבויות בקבוצת הוואטסאפ עם כל המשקיעים התקיימו בשפה האנגלית ובעת שהנתבע 1 היה בארצות הברית; החווה הסולרית שתוכננה הייתה צריכה להיבנות במדינת ארקנסו בארצות הברית; המטבע החדש היה מתוכנן להיות מונפק או מיוצר בארצות הברית; ולבסוף אף אף קיימות זיקות לגיברלטר - בהינתן שהנתבעת 3 היא חברה הרשומה בגיברלטר; כל האישורים הרגולטוריים ניתנו בגיברלטר; וכן המטבע החדש הונפק שם. לכך יש להוסיף כי על פניו נוכח היותן של החברות - חברות זרות, הרי שיכול שתנאי להטלת אחריות לפתחן תותנה בקביעת הדין הזר החל עליהן וגם בכך ניתן לראות זיקה אשר אינה קשורה לישראל.