מלשון התקנה עולה כי המועד להעלות בקשה הנסבה על פורום בלתי נאות הוא במועד הגשת כתב התביעה ואולם, אין בכך שהבקשה מועלית בשלב מאוחר יותר כדי להוביל לדחייתה של הבקשה, אלא שבית המשפט מוסמך לדון בה תוך פסיקת הוצאות.
- לגופה של בקשה, נקבע בפסיקה כי על בית המשפט לשקול את נאותות הפורום ולהימנע מלדון בתובענה, אם מצא שישנו פורום "טבעי" זר שהוא בעל סמכות לדון בתובענה ומשכך על בית המשפט הישראלי להימנע מהפעלת סמכותו (ערעור אזרחי 2547/23 אופיס טקסטיל בערעור מיסים נ' Broklinen Inc Delaware co 5469940 (28/12/23) (להלן: "עניין אופיס טקסטיל"); רשות ערעור אזרחי 8854/22 The Dow Chemicals Company נ' סוכנויות יעקבזון בע"מ, פסקה 35 (27/3/23)) - דוקטרינת הפורום הנאות.
כבר בשלב זה אציין כי בשנים האחרונות חל פיחות במעמדה של דוקטרינת הפורום הבלתי נאות, וזאת בעקבות התפתחותם של אמצעי התקשורת והתחבורה הבינלאומיים (רשות ערעור אזרחי 2705/97 הגבס א' סיני (1989) נ' The Lockformer Co., נב(1) 109, 114 (1989)).
- על מנת לקבוע מהו הפורום הנאות, על בית המשפט להידרש לשלושה מבחנים עיקריים: מבחן מירב הזיקות; מבחן ציפיותיהם הסבירות של הצדדים; ומבחן השיקולים הציבוריים (רשות ערעור אזרחי 1785/15 ALISON TRANSPORT INC נ' COSCO CONTAINER LINES CO LTD (15/7/15) פסקה 12 וההפניות שם).
לצד זאת, נקבע כי רק כאשר האיזון בין הזיקות לפורום הישראלי לבין הזיקות לפורום הזר נוטה בבירור, באופן משמעותי לפורום הזר, יחליט בית המשפט הישראלי כי על אף שהוא מוסמך לדון בתביעה, הוא אינו הפורום הנאות לדון בה (ראו רשות ערעור אזרחי 928/18 De Neef Construction Chemicals BVBA נ' גילאר בערעור מיסים (15/5/18); רשות ערעור אזרחי 2737/08 ארבל נ' TUI AG, פסקה 17 (29/1/09) (להלן: "עניין ארבל"); ערעור אזרחי 3999/12 אלצר בערעור מיסים נ' LINAK A/S, פסקה כ"א (20/1/14); וסרשטיין פסברג, משפט בין-לאומי פרטי (2013) בעמ' 419-418; א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, בעמ' 82).
אשר למבחן מירב הזיקות, הדגיש בית המשפט העליון לאחרונה בעניין אופיס טקסטיל, כי לבית המשפט הבוחן את סוגית נאותות הפורום מסור שיקול דעת רחב והוא רשאי לבחון גורמים מגוונים הנוגעים לקשר של התובענה הנדונה לפורום העומד לבחינה, ליעילות ניהול ההליך ולאינטרסים שיש לפורומים עצמם לדון בהליך (פסקה 18 וההפניות שם).