בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
תלה"מ 24-02-66823 פלונית נ' פלוני
תיק חיצוני:
לפני כבוד השופטת אליה נוס
תובעת פלונית ע"י ב"כ עוה"ד ד"ר אליעד שרגא ועו"ד יובל בר דב
נגד
נתבע פלוני ע"י ב"כ עוה"ד ד"ר רונן דליהו ועו"ד הדס זלקוביץ
פסק דין
האם יש להורות על ביטול הסכם ממון שנכרת בין הצדדים טרם נישואיהם?
רקע
1. התובעת והנתבע נישאו ביום 7.12.00, ולהם ארבעה ילדים, שניים מהם קטינים.
2. ביום 13.7.00, כ- 5 חודשים טרם נישואיהם, חתמו הצדדים על הסכם אשר הוכתר כ"הסכם יחסי ממון" (להלן:" הסכם הממון”). הסכם הממון נערך בידי עו"ד יורם ירקוני ואושר ביום חתימתו בידי הנוטריון יהודה פרץ.
3. ההליכים בין הצדדים החלו ביום 7.2.23, בבקשה ליישוב סכסוך שהגישה התובעת. בהמשך ,הגישה התובעת נגד הנתבע תביעה למזונות ותביעה רכושית, ואלו הנתבע הגיש תביעה בנוגע לקטינים, ותביעה לפירוק שיתוף.
4. בין הטענות אשר העלתה התובעת בתביעתה הרכושית, עלתה טענה כי יש להורות על ביטול הסכם הממון. התובעת פעלה בהתאם להנחיית בית המשפט והגישה תביעה נפרדת בסוגיה זו ,היא התביעה נשוא פסק דין זה.
5. להשלמת התמונה נוסיף, כי הצדדים עודם מתגוררים תחת קורת גג משותפת, כי הם באו לכלל הסכמה בעניין חלוקת השהות של הקטינים במחיצת כל אחד מהם, וכי ביום 31.3.24 ניתן ,לבקשת הנתבע, צו לפירוק השיתוף בבית הצדדים בXXX, כאשר ביסוד הצו שניתן, בין היתר ,הימשכות ההליכים בעניין האיזון הרכושי בעטיה של התביעה לביטול הסכם הממון. על פסק הדין תלוי ועומד ערעור שהגישה התובעת.
טענות התובעת
6. הנתבע בעל השכלה אקדמאית, המשמש כדירקטור ובעל אחזקות בחברות בארץ ובחו"ל .הנתבע היה דירקטור בבנק, מנהל השקעות, והוא בעל חשבונות בנק בארץ ומחוצה לה, הכל במסגרת עסקי משפחתו. הנתבע בחר, בין היתר, להעביר נתח נכבד מהכנסותיו לחברה המשפחתית, תוך שהוא מקבל מן החברה שכר נמוך, ואלו את יתר הכנסותיו העלים מפני התובעת. הנתבע צבר נכסים וכספים במהלך חייהם המשותפים של הצדדים, ואותם יש לחלק בין הצדדים.
7. הצדדים התנהלו ברמת חיים גבוהה, וכל בני הבית נהנו מרווחה כלכלית ומחיי מותרות .
הכנסותיו הגבוהות של הנתבע, וכספים במזומן בהחזיק, הם שאפשרו זאת.
8. הצדדים הסכימו לקיים חיי שיתוף מלאים, ובכלל זאת באו לכלל הסכמה כי כאשר ירכשו בית, יירשמו הזכויות בו בחלקים שווים על שם שניהם. לצד הסכמה זו, ביקש הנתבע מן התובעת לחתום על הסכם, לפיו רכושו של אבי הנתבע - יוותר לאב, ואלו יתר הרכוש שיצברו - יהיה לצדדים.
9. חודשים ספורים טרם נישואיהם, ביקש הנתבע מן התובעת להתלוות אליו למשרדו של אדם אשר הוצג בפניה כנוטריון. על השולחן במשרד הונח מסמך, עליו התבקשה התובעת לחתום ,בלא שהמסמך הוקרא לה או הוסבר לה, ובלא שניתנה לה שהות לעיין במסמך. בסיכומיה ,טענה התובעת כי הנוטריון נטל מידי הצדדים את תעודות הזהות שלהם, ויצא מן המשרד .
התובעת הדגישה כי היא אינה משפטנית, והיא חסרת ידע וניסיון בהבנת מסמכים משפטיים .הנתבע מסר לתובעת כי המסמך מעגן את הסכמת הצדדים בדבר החרגת רכושו של אביו מן הרכוש המשותף, ותו לא. התובעת, אשר נתנה אמון מלא בנתבע, חתמה על המסמך, הוא הסכם הממון. לאחר החתימה על ההסכם לא קיבלה התובעת לידיה העתק מהסכם הממון ,ולא ניתנה לה האפשרות לקבל ייעוץ משפטי לגביו. בדיעבד, הבינה התובעת כי הסכם הממון אינו תואם את המצג שהציג לה הנתבע לגבי תוכנו.
10. רק במהלך גישור שניהלו הצדדים, הציג הנתבע לתובעת את הסכם הממון. הסכם, אשר נטען כי הוכן בידי עו"ד יורם ירקוני, מי שהתובעת אינה מכירה ולא פגשה בו מעולם. עו"ד ירקוני ייצג את הנתבע בלבד והוכח מתוך המסמכים שהמציא עו"ד ירקוני לתיק, כי הוא פגש רק בנתבע טרם שערך את ההסכם, ובתובעת לא פגש כלל.
11. מאחר שההסכם לא הוסבר לתובעת כנדרש, נעדר ההסכם תוקף, ודינו ביטול. מעבר לכך ,מדובר בהסכם שנערך בידי עורך דינו של הנתבע, ותנאיו מקפחים את התובעת. הנתבע הגדיל עשות והפר את הסכם הממון, בכך שהסתיר מפני התובעת את חלק הארי של הכנסותיו, וקבע באופן מכוון כי יקבל הכנסה נמוכה אשר אינה הולמת את המשרות בהן החזיק, במטרה להבריח הכנסות מפני התובעת.
12. הנתבע הוסיף והציג בפני התובעת מסמך נוסף מיום 3.6.06, בו הסכימו הצדדים כי הזכויות בביתם בXXX יירשמו בחלקים בלתי שווים (להלן:" המסמך”). מסמך זה נחתם מתוך הונאה מצדו של הנתבע, ואף אם לא יבוטל הסכם הממון, יש בכל מקרה להורות על ביטולו של המסמך.
13. יש להורות אפוא על ביטול הסכם הממון ועל איזון כלל הרכוש הכספים והזכויות שצברו הצדדים במרוצת חייהם המשותפים.
14. בסיכומיה, העלתה התובעת טענה חלופית, לפיה יש להורות על ביטול סע '4 ו-5 להסכם הממון, מחמת סתירה פנימית, וכן בשל טעות, הטעייה וחוסר תום לב. התובעת הוסיפה, כי דין ההסכם להתבטל בשל עושק .
טענות הנתבע
15. עסקינן בתביעה מופרכת, במסגרתה העלתה התובעת טענות מטענות שונות, מתוך מטרה לפסול הסכם ממון אשר נחתם ואומת כדין. מדובר בתביעה אשר הוגשה מתוך שיהוי, שכן
התובעת הודתה עוד בתביעה הרכושית שהגישה בחודש 23/5 כי הייתה מודעת לקיומו של הסכם הממון, אולם לא הגישה תביעה לביטולו.
התובעת גם העלתה טענות סותרות, כאשר מחד טענה בתביעה הרכושית שהגישה כי הנתבע הפר את הסכם הממון, ומאידך טענה כי יש להורות על ביטול הסכם הממון. כמו כן, טענה התובעת תחילה כי התוודעה לראשונה להסכם הממון במהלך מו"מ שניהלו הצדדים, ובהליך הנוכחי הודתה כי חתמה על הסכם הממון בפני הנוטריון.
16. לגופו של עניין, הסכם הממון נחתם ואושר כדין בידי הנוטריון עו"ד פרץ, והוא עומד בתוקפו .כך תקף גם המסמך מיום 3.6.06, אשר ערכה התובעת בכתב ידה, ובו הסכימו הצדדים כי הבית אשר רכשו הורי הנתבע יירשם על שם הצדדים בחלקים בלתי שווים.
17. הנתבע התנגד מכל וכל לעריכת איזון אשר יכלול כספים, נכסים וזכויות אותם קיבל מהוריו במתנה או בירושה, ואשר לא נטמעו בחשבון המשותף ולא הייתה כוונת שיתוף לגביהם.
18. הצדדים שניהם בוגרי תואר ראשון ושני במנהל עסקים, ושניהם גם גדלו במשפחות אמידות .
לאורך נישואיהם, הייתה זו התובעת אשר בחרה שלא לשוב למעגל העבודה לאחר הולדת בנם השני של הצדדים, בעוד הנתבע היה ועודנו שכיר בחברה המשפחתית" XXX בע"מ" ומשמש מטעמה כדירקטור במספר חברות נוספות. אבי הנתבע הלך לעולמו בשנת 2018 ובשנת 2022 ירש הנתבע 6/1 מן הנכסים המשפחתיים. שכרו של הנתבע הועבר במלואו לחשבון המשותף של הצדדים, ואין לו הכנסות נוספות אותן הסתיר מפני התובעת. ברשות הנתבע חשבונות בנק אשר נפתחו עוד טרם נישואי הצדדים, כפי שלתובעת חשבון בנק נפרד אשר נפתח טרם הנישואים.
הנתבע הדגיש, כי בניגוד לטענת התובעת, לא חיו הצדדים ברמת חיים גבוהה.
19. הצדדים הסכימו טרם נישואיהם, בהחלטה הדדית ומשותפת, כי יחתמו על הסכם ממון, כזה אשר יבטיח רכוש, זכויות וכספים אשר אינם שייכים להם, כי אם להוריהם. מדובר בהסכם שוויוני, אשר אינו מקפח איש מן הצדדים.
התובעת הייתה שותפה לגיבוש הסכם הממון, והיא אף דרשה להכניס בו את אחד מסעיפיו.
גם הוריה של התובעת ידעו על ההסכם. התובעת הייתה רשאית לשנות את נוסח ההסכם ,ולקבל ייעוץ משפטי בנוגע אליו, אולם בחרה שלא לעשות זאת, לא טרם החתימה על ההסכם ולא לאחר מכן. התובעת גם מעולם לא ביקשה, לאורך 22 שנות נישואי הצדדים, לשנות את הסכם הממון.
התובעת והנתבע נפגשו במשותף ובנפרד עם עו"ד ירקוני, אשר לאיש מהם לא הייתה היכרות מוקדמת עמו, והוא ערך עבורם את ההסכם. עו"ד ירקוני מסר לצדדים הסבר בדבר תוכן הסכם הממון, והעביר את ההסכם לעו"ד פרץ, הנוטריון, אשר הקריא לצדדים את הכתוב בהסכם, והסביר להם את האמור בו .
הצדדים חתמו על שלושה עותקים, שנים מהם קיבלו לידיהם, ואילו השלישי נותר בידי עו"ד פרץ .
עו"ד ירקוני מסר העתק הסכם הממון אשר היה ברשותו, ולא זכר את הצדדים, בחלוף 25 שנה מעריכת ההסכם.
בכל הנוגע לנוטריון, חזקה כי עו"ד פרץ אכן הקריא לצדדים את ההסכם טרם שאישר אותו .
התובעת בחרה שלא להעיד את עו"ד פרץ בפני בית המשפט, והדבר נקף לחובתה.
20. על התובעת להרים נטל גבוה במיוחד על מנת להביא לביטולו של ההסכם, ולהוכיח כי חתמה על ההסכם שלא מדעת או בהעדר הסכמה. ואולם, לא עלה בידי התובעת להסביר מהי התרמית וההונאה מצד הנתבע, והיא אף הודתה כי בבסיס ההסכם הפרדה של נכסים וכספים שקיבלו הצדדים מהוריהם, בהתאמה ללשון ההסכם. מעבר לכך, עדותה של התובעת הייתה בלתי אמינה.
21. המסמך נערך כאמור בידי התובעת וכתוב בכתב ידה, והוא תואם את רישום הזכויות בבית מגורי הצדדים, בו 3/1 מן הזכויות בבית רשומות על שם התובעת, ו-3/2 על שם הנתבע .הרישום משקף את העובדה שהבית נרכש במימון מלא של הורי הנתבע. על כן, המסמך אינו עומד בסתירה להסכם הממון, כי אם משלים אותו בהתייחס לבית הצדדים. המסמך גם מפנה מפורשות להוראות הסכם הממון.
22. התובעת עושה שימוש לרעה בהליך, שכן מטרת התביעה הפעלת לחץ על הנתבע, על מנת שייאות לשפר את מצבה של התובעת. התובעת מבקשת להאריך את ההליכים בין הצדדים ,תוך גרימת עגמת נפש לילדי הצדדים, והוצאות לנתבע.
23. הטענה בדבר ביטול סעיפים בהסכם עלתה לראשונה בסיכומי התובעת, ומדובר בהרחבת חזית אסורה.
24. יש להורות על דחיית התביעה, תוך חיוב התובעת בהוצאות משמעותיות .
דיון
המסגרת הנורמטיבית
25. סע '2)ג'1( לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג - 1973, קובע מהי הדרך בה ניתן לאשר הסכם ממון בפני נוטריון:
"הסכם ממון שנכרת לפני הנישואין יכול שיאומת בידי נוטריון לפי חוק הנוטריונים ,התשל"ו-1976, ובלבד שהנוטריון נוכח שבני הזוג הניצבים בפניו עשו את ההסכם בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ותוצאותיו". האישור בדרך זו הוא חלופה לאישור ההסכם בבית המשפט או בבית הדין.
26. בחוק החוזים )חלק כללי(, התשל"ג-1973, נקבעו בפרק ב 'העילות הכלליות לביטול חוזה בשל פגם בכריתתו.
הפסיקה דנה רבות בביטול הסכם ממון וגירושין, כאשר נקבע כי על העותר לביטול ההסכם מוטלים נטל ראיה ושכנוע כבדים, שכן ראוי להקנות יציבות ואמינות להסדרים מוסכמים בין בני זוג ) ראו ע"א 4515/92 סילביה מרתה שטיין קומרוב נ' לדיסלאו שטיין )13.06.94((.
27. כאמור, הסכם ממון וגירושין מאושר על ידי בית המשפט לאחר שבית המשפט שוכנע כי מדובר בהסכם הנעשה מתוך רצון חופשי של הצדדים, וכאשר כל צד מבין את השלכות ההסכם )בג"צ
7947/06 קהלני נ' בית הדין הרבני הגדול ) 24.12.06((.
ועוד נקבע, כי אין להפריד בין חלקיו של הסכם ממון וגירושין ולבטלו ביטול חלקי )עמ"ש )תל אביב( 16-03-7907 פלונית נ' פלוני )25.7.17((.
אולם, אישור ההסכם בבית המשפט אינו מונע מאחד הצדדים לטעון לפגם בכריתתו בהתאם לעילות המנויות בחוק החוזים )חלק כללי(, ככל שאכן נפל פגם מהותי בעת כריתתו )ע"מ 1277/07 פלונית נ' פלוני ) 18.8.09((.
ואלו העילות הנוגעות לענייננו:
טעות
28. סעיף 14 לחוק החוזים )חלק כללי( קובע:
"14.)א(מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני ידע או היה עליו לדעת על כך, רשאי לבטל את החוזה.
)ב( מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני לא ידע ולא היה עליו לדעת על כך, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הצד שטעה, לבטל את החוזה, אם ראה שמן הצדק לעשות זאת; עשה כן, רשאי בית המשפט לחייב את הצד שטעה בפיצויים בעד הנזק שנגרם לצד השני עקב כריתת החוזה.
)ג( טעות אינה עילה לביטול החוזה לפי סעיף זה, אם ניתן לקיים את החוזה בתיקון הטעות והצד השני הודיע, לפני שבוטל החוזה, שהוא מוכן לעשות כן.
)ד( "טעות", לענין סעיף זה וסעיף 15 – בין בעובדה ובין בחוק, להוציא טעות שאינה אלא בכדאיות העסקה."
על הטוען לטעות להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין עצם הטעות לבין החתימה על הסכם הממון .
)ראו: ע"א 1581/92 ולנטין נ' ולנטין ) 13.4.95((.
הטעיה
29. בהתאם לסעיף 15 לחוק החוזים )חלק כללי:(
"15. מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה; לענין זה, "הטעיה "– לרבות אי-גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן."
כאשר מדובר בהסכם הנכרת בין בני זוג, מתקיימת חובת גילוי מוגברת, המתבטאת בהעברת מידע רחב, ואף למעלה מכך, חובה על הצד המודע לקיומה של טעות לתקנה )ראו: עמ"ש -790716-03 פלונית נ' פלוני )25.7.17((.
עושק
30. בסעיף 18 לחוק החוזים )חלק כללי( נאמר:
"18. מי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את מצוקת המתקשר ,חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר נסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, רשאי לבטל את החוזה."
כאן, יש להוכיח קיומם של שלושה יסודות מצטברים:
א. מצבו של העשוק )מצוקה, חולשה שכלית או גופנית או חוסר ניסיון.(
ב. התנהגות של העושק )ניצול מצבו של המתקשר(
ג. תנאי החוזה שנוצר כתוצאה מהניצול גרועים במידה בלתי סבירה מהמקובל.
יסודות עילת העושק שלובים זה בזה, כך, שככל שאחד מן התנאים יוכח בעוצמה גבוהה יותר ,כך יקטן הצורך בהוכחת היסודות האחרים )ראו: ע"א 3156/98 בן ישי נ' ויינגרטן )
.))30.12.99
"עילת העושק, הינה אחד הביטויים הברורים לתפיסה העכשווית של דיני החוזים המציבה גם את הדרישה לצדק והגינות חוזית לצד מתן ביטוי לרצון הצדדים. הרעיון הוא כי בהעדר רצון חופשי – החוזה פגום, כאשר "הדרישה לפגם ברצון בעילת העושק ובעילה של השפעה בלתי הוגנת היא מתונה ומרוככת יותר מזו הקיימת בעילות המסורתיות )טעות הטעיה כפיה( הצירוף של תנאים גרועים עם פגם ברצון ולו פגם מתון הוא המצדיק את קיומה של עילת הביטול" )שם, עמ '971(. החשיבות היא בעצם ההכרה ביסוד מצפוני מוסרי וערכי שלאורו צריך להיבחן החוזה )ולענייננו כתב הויתור( כאשר הקביעה היא כי בנסיבות מסוימות, על-פי המדדים שנקבעו בעילת העושק לבחינתו של יסוד זה – ניתן יהיה לבטל את החוזה". )ע"א 05-2041 מחקשווילי נ' מיכקשווילי ) 19.11.07((.
טענת "לא נעשה דבר"
31. נטל ההוכחה בטענה זו מוטל על הטוען לה, והוא כבד מהנטל הנדרש במשפט האזרחי. ראו:
ע"א 1548/96 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' זהבה לופו) 12.06.00(:
"הנטל להוכחת טענת "לא נעשה דבר" הוא כבד מן הנטל הנדרש להוכחת טענות אחרות במשפטים אזרחיים. שכן, "בדרך-כלל דין הוא, שאדם החותם על מסמך בלא לדעת תכנו, לא ישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב. חזקה עליו שחתם לאות הסכמתו, יהא תוכן המסמך אשר יהא."
תום לב במו"מ
32. סעיף 12 לחוק החוזים קובע, כי צדדים במשא ומתן חייבם לנהוג בתום לב:
"אמת הדבר, אין הצדדים לחוזים מלאכים זה לזה, אך שוב אל להם להיות זאבים זה לזה"
)בג"צ 80/59, שירותי תחבורה ציבוריים באר שבע בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה ) 4.9.80( וכן האמירה: "אדם לאדם – אדם" )ד"נ 82/22, בית יולס בע"מ נ' רביב משה) ,18.4.89((. משמעות הדברים היא שעל כל צד לחוזה לנהוג תוך שיתוף פעולה עם הצד האחר והתחשבות באינטרסים שלו, להגשמת כוונתם המשותפת של הצדדים, בהתאם לרוח העסקה )ע"א
5786/15 אזורים נ' חסן ) 3.9.17((.
בתמ"ש 27140/01 ר.י. נ' פ.ב .) 23.2.04( נאמר כי "במובחן מצדדים זרים לחוזה, ברור כי לאופי הצדדים בהסכם בו הצדדים הם צדדים קרובים, ובמיוחד איש ואישה, ובמיוחד כאשר האיש ניהל את עניניה הכלכליים של המשפחה ובמיוחד כאשר פעל כשליח של האישה ,וחלה עליו חובת נאמנות כלפיה – ברור כי בנסיבות אלה יש חובת תום לב מוגברת מצד האיש כלפי האישה, כלומר מצד הנתבע כלפי התובעת."
ומן הדין, לנדון:
33. ראשית, יוצגו להלן המסמכים הרלוונטיים, ככתבם וכלשונם:
הסכם הממון קובע כך:
34. ארבעה שותפים לו, להסכם הממון:
עו"ד ירקוני, אשר ערך את ההסכם,
עו"ד פרץ, הנוטריון, אשר אישר את ההסכם 5 חודשים טרם נישואי הצדדים, התובעת , והנתבע.
הכנת הסכם הממון בידי עו"ד ירקוני
35. עו"ד ירקוני פנה לבית המשפט טרם ישיבת ההוכחות, והודיע כך:
36. התובעת עמדה על חקירתו של עו"ד ירקוני, אשר התייצב בבית המשפט ושב על הדברים בחקירתו:
"עד היום אני לא זוכר את הזוג הזה" )עמ '14 ש '17(
"גם היום ראיתי אותם ולא הכרתי אותם" )עמ '14 ש '24-25(.
וכן:
"הם הלכו לנוטריון אחר, לא יודע מי היה אצלי. ההסכם פשוט מאד" )עמ' 15 ש '2(.
עו"ד ירקוני הוסיף:
"אני לא ראיתי אותם 25 שנים, וגם לא זיהיתי אותם היום ואין לי קשר אישי למישהו מהם"
)עמ '16 שו '29(.
הוא סיפר, כי על פי רישומיו, נערכה פגישה אחת בעניינם של הצדדים )עמ '17 שו '16( ביום
3.7.00 )עמ '18 שו '29(.
37. עו"ד ירקוני הכחיש לחלוטין את הטענה כי שימש במשך שנים עורך הדין של משפחתו של הנתבע וכי ייצג אותם לאורך שנים )ראו עמ '19 שו '3-5(. דברים דומים מסר גם הנתבע בחקירתו )עמ '48 שו '16-17(.
38. עו"ד ירקוני התייחס בעדותו גם לעו"ד פרץ:
"ש. אז אתה לא יכול לומר אם ההסכם הוקרא או הוסבר?
ת. יש נוטריון שאמר שעשה את זה והוא חייב לעשות לפי חוק הסכם ממון. אני מכיר את עורך דין פרץ והוא יסודי) "עמ '19 שו '32-34(.
39. עו"ד ירקוני נשאל שוב ושוב האם הסביר לתובעת את ההסכם, והשיב שוב ושוב כי אינו זוכר ,וכי ככלל נוהג הוא להסביר את תוכנו של הסכם ממון כאשר הוא עורך אותו )ראו עמ '21 שו '1-2, עמ '22 שו '25-26(. מדובר בעד ניטרלי, ולא מצאתי לפקפק בכך שזהו מנהגו של העד מימים ימימה.
40. לאחר הדיון, המציא עו"ד ירקוני את המסמכים שאיתר במשרדו ונוגעים לצדדים. וכך כתב עו"ד ירקוני:
41. הנתבע התייחס בתצהירו לעריכת ההסכם, וטען כי טרם עריכת ההסכם שוחחו הצדדים עם עו"ד ירקוני, גם בפגישות נפרדות )סע '19 לתצהירו של התובע( .
הנתבע מסר בעדותו כי הצדדים שניהם ביקשו להיפגש עם עו"ד ירקוני, ונכחו בפגישה עמו
)עמ '47 שו '20, 24, 26, 33(.
42. התובעת העידה כי לא פגשה בעו"ד ירקוני )עמ '29 שו '16, וכן עמ '38 שו '8(. דברים דומים עלו גם בסע '28 לתצהירה של התובעת:
"אני מעולם לא הכרתי ואיני מכירה את עו"ד יורם ירקוני, מעולם לא הייתי עמו בקשר ואני מעולם לא פגשתי בו, כל שכן מעולם לא שוחחתי עימו אודות מסמך יחסי הממון ותוכנו".
43. בעניין זה, תומכים המסמכים ת/'10 אשר המציא עו"ד ירקוני בטענתה של התובעת, כי היא לא פגשה בעו"ד ירקוני, וכי היה זה הנתבע בלבד אשר פגש בו, שכן ברישומיו של עו"ד ירקוני מופיע שמו של הנתבע בלבד, ואין זכר לתובעת.
עם זאת, והיות שאין חולק כי עו"ד ירקוני לא אישר את ההסכם, אין בכך כדי להועיל לתובעת בעתירתה לביטול ההסכם, שכן ככל שהנוטריון עו"ד פרץ מילא את תפקידו והסביר לצדדים את תוכן ההסכם טרם שאישר אותו, לא תוכל התובעת להיוושע מכך שלא פגשה במי שהיה אמון על הכנת ההסכם.
אישור הסכם הממון בידי עו"ד פרץ
44. בשלב הבא התקיים מעמד אישור ההסכם בפני עו"ד פרץ.
נקדים ונאמר, כי התובעת, אשר הנטל עליה להוכיח את תביעתה, נמנעה מלזמן את עו"ד פרץ לעדות בפני בית המשפט, דבר הפועל לחובתה, שכן כאשר צד נמנע מלהביא עד או ראיה הנמצאים בחזקתו, חזקה שהיו פועלים לחובתו ושאילו הובאו היה בהם כדי לתמוך בגרסת הצד האחר )ראו ע"א 793/89 גינדי נ' כלל, פד"י מ"ו 3, 324(.
בא כוחה של התובעת התעלם מן הנטל המוטל על מרשתו, ופנה דווקא אל הנתבע בשאלה:
"ש. לאור העובדה שיש סתירה בין גרסתך לגרסת עו"ד פרץ שאומר שאתה הקראת והוא אומר שהוא הקריא, תסביר לי למה לא הזמנתם את עו"ד פרץ לעדות."
והנתבע השיב: "הייתי צריך להזמין אותו? למה? אני תבעתי מישהו? אני כבר הבנתי שנטל ההוכחה עליכם ולא עלי ")עמ '52 שור '7-9(.
45. על גבי האישור הנוטריוני המצורף להסכם, כתב עו"ד פרץ כך:
46. התובעת טענה בחקירתה כי לא ראתה את הסכם הממון טרם המועד בו חתמה עליו )עמ '31 שו '6-7(.
היא סיפרה על נסיבות חתימת ההסכם:
"פלוני לקח אותי באוטו שלו מהדירה שגרנו בה. נסענו ברכב שלו שהוא נהג בו, באנו ברכב לנוטריון. הוא היה בתל אביב. נכנסנו והוא ביקש ת.ז. ונתנו ת.ז. היה לי כבר את המסמך על השולחן, מסמך קצר, לא ארוך. ישבנו ביחד. שנינו ישבנו. לא היה נוטריון, הוא לקח את הת.ז. ויצא מהחדר. נכנסנו והוא היה וביקש ת.ז. ונתנו והוא יצא מהחדר ")עמ '33 שו '-32
28(. וכן: " שהייתי עם פלוני אצל אותו בן אדם שבאתי לחתום, לא היתה חשיבות בעיניי למסמך .
באתי וחתמתי. אף אחד לא היה בחדר. הוא לקח את הת.ז. שלי ויצא. שאלתי את פלוני מה כתוב בסעיף הרביעי או החמישי, הוא אמר שזה מה שאמר לי בבית שכל מה ששייך של אבא שלי זה אבא שלי וגם הפוך ומה שעשינו ביחד זה שלנו. חתמתי והלכנו. לא היה הסבר" )עמ '32 שו '22-26(.
לטענתה, קרא כל אחד מן הצדדים את ההסכם וחתם עליו )עמ '34 שו '15(, ותוכן ההסכם לא הוסבר לצדדים בידי עו"ד פרץ.
47. לדברי הנתבע, ישבו הצדדים במשרדו של עו"ד פרץ, אשר הקריא להם את ההסכם:
"עברנו סעיף סעיף על ההסכם עם יהודה פרץ, הוא שאל קודם שאלות רקע עלינו" )עמ '50 שו '31( ועוד:
"קראנו במשותף את ההסכם" )עמ '51 שו '5(.
48. לאחר שהתובעת נמנעה לזמן את עו"ד פרץ לעדות, ולאור האמור באישור הנוטריוני אשר צורף להסכם הממון, לא ראיתי לסטות מן ההנחה שעו"ד פרץ אישר את ההסכם כנדרש, וכי האמור באישור הנוטריוני משקף את שאירע במשרדו עת אישר את הסכם הממון, ועומד בהלימה להוראת חוק יחסי ממון, אשר דרישתו מן הנוטריון היא: כי הנוטריון יווכח שבני הזוג הניצבים בפניו עשו את ההסכם בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ותוצאותיו. הריני מעדיפה אפוא את האמור באישור הנוטריוני על פני עדותה של התובעת בכל הנוגע להליך אישור ההסכם.
49. כאן המקום לציין, כי התובעת ביקשה להתעמק בשאלה האם הקריא עו"ד פרץ את ההסכם לצדדים, שמא קראו הצדדים את ההסכם לעו"ד פרץ על פי האמור באישור הנוטריוני, וכן בסוגיית מספר העותקים הקיימים להסכם המאושר ולמי נמסרו, האם רק לתובע או גם לנתבעת .
סבורני, כי מדובר בזוטות, וכי אין בינן ובין שאלת ביטול ההסכם דבר .מה לנו אם הנוטריון הוא שהקריא את ההסכם, או הצדדים הם שקראו אותו, האם מסר הנוטריון עותק אחד בלבד מן ההסכם לצדדים או שני עותקים ממנו. כל אלה אינם משפיעים כלל על השאלה האם אושר ההסכם כדין, ולאחר שמצאתי כי הנוטריון פעל כחוק והסביר לצדדים את משמעות ההסכם
– הרי לנו הסכם אשר לא נפל פגם באישורו.
50. על יסוד אלה, מצאתי לקבוע כי ההסכם אושר בידי עו"ד פרץ כדין. בכך, נדחות טענותיה של התובעת ככל שהן נוגעות למעמד אישור ההסכם, מעמד המעניק להסכם הממון את התוקף המיוחד, המשווה את מעמדו להסכם שאישר בית המשפט, על פי חוק יחסי ממון.
התקשרות הצדדים בהסכם הממון
51. מלשון ההסכם עולה, כי הצדדים ביקשו להחיל את הסדר איזון המשאבים הקבוע בחוק יחסי ממון, למעט במקרים בהם ישנה ההסכם מהוראות החוק )סע '2 להסכם(. הצדדים הוסיפו וקבעו, כי הכנסותיהם משותפות )סע '3א' להסכם(, כי בית המגורים שלהם יהיה משותף בחלקים שווים, אף אם המקורות לרכישתו לא באו באופן שווה משני הצדדים )סע '3ב 'להסכם( וכי חשבונות הבנק המשותפים לצדדים יהיו משותפים ללא קשר למקור הכספים בחשבונות אלה )סע '3ג' להסכם.(
במסגרת ההסכם, ביקשו הצדדים להחריג נכסים וזכויות הקשורים ונובעים מעסקי הוריהם ,בני משפחתם או חברות שבעלותם, ואשר יתקבלו מהם בכל דרך, וכך לגבי חובות מאותם נכסים אשר אינם ברי איזון ) סע '4 להסכם.(
52. על פני הדברים, מדובר בהסדר שוויוני, אשר אין בו כדי לקפח מי מן הצדדים, ואשר מטרתו לשמור על הפרדה בין נכסים משפחתיים לנכסים המשותפים לצדדים.
53. ואכן, התובעת בעדותה אישרה כי זהו הרציונל אשר עמד בבסיס ההסכם, כי היא הייתה מודעת לרצון לשמר הפרדה זו, הסכימה לכך וחתמה על ההסכם:
" אני מודעת שהלכתי וחתמתי. שאני ופלוני היינו חברים הוא בא אלי ואמר לי יום אחד שהוא מבקש שאבוא לחתום על כך שמה ששייך לאבא שלו שייך לאבא שלו. הוא מגיע ממשפחה עשירה ואבא שלו הה בעלי נכסים רבים. אני סיימתי את הלימודים וחיפשתי את העבודה. גרנו בדירה שכורה בתל אביב. אמרתי לו ברור אני מתחתנת איתך ואמרתי שנעשה הכל כמו שדיברנו. לכן הלכתי וחתמתי על המשמעות) "..עמ '23 שו '23-27(.
"אמרתי לו שכמובן אני חותמת כי אין לי רצון לקחת שום כסף של ירושה של אבא שלו ושל אבא שלו. חתמתי שמה שיש להורים שלנו נשאר של ההורים שלנו. אני אמרתי לו שלאבא שלו יש כ"כ עסקים. הוא הטעה אותי, שיקר לי. הוא הטעה אותי. הוא אמר לי שאני חותמת על זה שכל מה של ההורים שלנו הוא של ההורים שלנו ומה שאנחנו עושים ביחד זה שלנו ")עמ '24 שו '8-12(.
לטענת התובעת, שיקר לה הנתבע והטעה אותה, שכן בכוונתו להותיר אותה בלא כלום )עמ 'עמ '24 שו '14, 21(, אף ש "אני לא רוצה דבר שייך להוריו" )עמ '24 שו '27(.
54. התובעת תיארה, כי" הוא אמר לי לחתום וחתמתי.. הוא שיקר ורימה אותי והטעה אותי אז האמנתי לו בכל" )עמ '32 שו '1-2(. וכן:" אין לי בעיה עם הנוסח, יש לי בעיה עם הרמאות והשקרנות" )עמ '33 שו '23(.
בנוסף, הודתה התובעת כי ויתרה על הזכות להיוועץ במישהו מטעמה טרם החתימה על ההסכם או לאחר החתימה:
" למסמך הזה היה הצהרת כוונות שלי לנתבע שאני לא מעוניינת בשום כסף שלא שייך לנו .
ברגע שאני חותמת על מסמך כזה וזה מה שנאמר לי, אני לא צריכה להתייעץ עם אף אחד"
)עמ '35 שו '29-30(.
55. הנתבע סיפר, כי הסכם הממון נועד לשרת את שני הצדדים:
"המוטיבציה שהיתה הדדית בין שנינו, באנו מרקעים דומים. רצינו להגדיר את הנכסים של המשפחה וכו "')עמ '45 שו '9-10(.
הוא הסביר, כי הצדדים קבעו כי משכורות שיקבלו יהיו משותפות, בעוד מתנות ורכוש שיקבלו מהוריהם, ישמור כל צד לעצמו )עמ '45 שו '21-22(.
בהתייחס להסדר שנקבע בהסכם הממון בנוגע לבית הצדדים, אמר הנתבע:
"הסכמנו שהבית יירשם חצי חצי. ההבנה אז היתה בכל צד ייתן חלק מהבית. לפלונית היה חשוב להוסיף שגם אם לא כל צד ייתן כסף. לא רציתי להיות קטנוני" )עמ '57 שו '5-6(.
56. עת נחתם ההסכם, סיימה התובעת לימודים לתואר שני בשיווק ובמינהל עסקים )עמ '26 שו '
1-3( ועבדה בחברת טכנולוגיה, לטענתה כמזכירה )עמ '26 שו '4-6(.
התובעת חתמה על ההסכם, שהוא הסכם קצר ופשוט המנוסח בלשון בהירה, התואמת את האופן בו הבינה אותו התובעת, ואין לה להלין אלא עצמה כאשר היא טוענת חתמה על ההסכם בלא שקראה אותו, לא הבינה את הוראותיו או בחרה שלא להיוועץ במי מטעמה בנוגע לאמור בו.
57. לאור דברי התובעת עצמה בנוגע לאופן בו הבינה את ההסכם, אל מול הוראות ההסכם ,וההתאמה בין השניים, לא מצאתי כי התובעת הוכיחה כי הנתבע התנהל מולה בחוסר תום לב, וכי ההסכם נחתם מתוך טעות, הטעיה, או בהעדר גמירות דעת. בנוסף, לא מצאתי כי התובעת חתמה על הסכם הממון מתוך עושק, שכן לא התמלאו התנאים הנדרשים להוכחת טענה זו: קיומה של מצוקה או חולשה מצד התובעת, ניצול מצד הנתבע, והיות תנאי ההסכם גרועים מידה בלת סבירה מן המקובל .
טענת "לא נעשה דבר" שהעלתה התובעת, נדחית אף היא, בהתאם לאמור בסע '56 לעיל.
58. בסיכומיה, העלתה התובעת טענה כי אם לא יבוטל הסכם הממון במלואו, יש להורות על ביטול סע '4 ו-5 להסכם. מעבר לקושי בביטול סעיפים מתוך הסכם ממון, מדובר בטענה אשר עלתה לראשונה בסיכומי התובעת, ואך מטעם זה יש לדחותה.
המסמך
59. לאחר שנקבע כי הסכם הממון עומד בעינו ואין לבטלו, יש לתת את הדעת למסמך אשר חתמו הצדדים ביום 3.6.06, ואשר תוכנו הובא לעיל.
מדובר במסמך הכתוב בכתב ידה של התובעת, ובו הסכימו הצדדים כי הזכויות בבית הצדדים יהיו לשני הצדדים, אולם לא יהיו שוות.
בסע '6 להסכם הממון, קבעו הצדדים כי כל שינוי בעקרונות האיזון שנקבעו בהסכם הממון ייעשה בכתב ובדרך בה נעשה ואושר הסכם הממון. אין חולק כי המסמך לא אושר על פי חוק יחסי ממון, וכי יש בו כדי לשנות מהוראות הסכם הממון, בהן נקבע כי בית הצדדים יירשם בחלקים שווים על שם הצדדים, אם כי בפועל נרשמו הזכויות בבית הצדדים בחלקים בלתי שווים.
60. בהתייחס למסמך, טענה התובעת כי" בעלי ביקש ממני שארשום את זה ואני כתבתי את זה כי המצב של החברה לא טובה, מיסים לא יודעת מה.." )עמ '40 שו '20-21( "הוא ניסח לי מה שכתוב פה...וכתבתי אותו ללא דאגה" )עמ '40 שו '26-27(.
התובעת לא ידעה להשיב לשאלה מדוע נרשמו הזכויות בבית בהתאם למסמך, ובחלקים בלתי שווים )עמ '41 שו '19-21(.
61. הנתבע נשאל אודות המסמך:
"ש. למה כשאתה מגיע לכאלה הסכמות משמעותיות אתה דואג שישורבטו בכתב יד ולא עושה הסכם מסודר כפי שאתה יודע? למה אתה לא הולך לעורך דין נדל"ן ולא עושים הסכם מסודר?
ת. זה לא אתה, זה אנחנו .פלונית ואני סיכמנו בינינו שנרשם את הבית בחלקים לא שווים ,העלינו את זה על הכתב, כי הבנו, וגם בהסכם ממון כתוב שצריך להעלות על הכתב הסכמות כאלה, וכך העלינו את ההסכמה על הכתב, שבועות ארוכים לפני שנקנה הבית, ואז כל המסמכים של פלונית ושלי, הכל נכתב 3/2 ו-3/1. הבית בבעלות של שנינו ולא בחלקים שווים. לא חשבנו שצריך ללכת לנוטריון" )עמ '59 שו '9-12(.
לדברי הנתבע, אביו סייע ברכישת הבית והתנה זאת בכך שזכויות הצדדים יירשמו בחלקים בלתי שווים )עמ '59 שו '14-19(.
62. החתימה על המסמך, המפנה להוראת הסכם הממון: "למרות ההסכם שחתמנו עוד לפני החתונה".. מעידה על היכרות עם תוכן הסכם הממון, והיא עומדת בניגוד לטענות התובעת ביחס להסכם הממון. מעבר לכך, לא ניתן לקבל גם כאן את טענת התובעת כי כתבה את המסמך על פי דרישת התובע ובלא להבין או להסכים לאמור בו. משכך, אין להורות על ביטול המסמך, אך לצד זאת, אין חולק כי המסמך לא אושר כדין, בניגוד להוראות הסכם הממון, על ההשלכות שיש לכך.
63. מכיוון שמלאכת האיזון הרכושי בין הצדדים שמורה להליכים אשר הגישו הצדדים, הליכים אשר הושהו עד להכרעה בהליך דנן, יידרש בית המשפט במסגרת הליכים אלה לשאלת חלוקת הרכוש בין הצדדים, ליישום הסכם הממון ולפרשנותו. במסגרת זו תתברר גם שאלת זכויות הצדדים בבית המגורים, אשר נרשמו בחלקים בלתי שווים. טענות אשר העלתה התובעת בהליך כאן להברחת רכוש יידונו אף הן בהליכים אלה, ומקומן אינו בתביעה לביטול ההסכם.
סיכום
64. מכל האמור לעיל, הריני מורה על דחיית התביעה.
התובעת תישא בהוצאות ההליך ובשכ"ט עו"ד בסך של 60,000 ₪.
פסק הדין מותר לפרסום ללא שמות הצדדים ופרטים מזהים.
המזכירות תסגור את התיק.
ניתן היום ,ה' אדר תשפ"ה, 05 מרץ 2025, בהעדר הצדדים.
פסק דין
ניתן היום ,ה' אדר תשפ"ה, 05 מרץ 2025, בהעדר הצדדים.
חתימה