תיק עזבונות (נצרת) 19103-02-20 פלוניות נ' פלונית

פ

השאלות שבמחלוקת בהליכים שבכותרת הינן :

האם המצווה הייתה בעלת כשירות משפטית להבחין בטיבה של צוואה והאם הצוואה שקיומה מבוקש כ"צוואת שכיב מרע" תקפה על פי הוראות החוק.

א.          העובדות הרלוונטיות

1. המנוחה ...  ז"ל (להלן: "המנוחה" או "המצווה") נפטרה ביום 9.6.19 בבית חולים רמב"ם בחיפה בהיותה בת 81 שנים.
2. המנוחה אלמנה אם לחמישה ילדים ביניהם שתי בנותיה המתנגדות, הבת פ' שהייתה עדה לצוואה המאוחרת שקיומה מבוקש כצוואת שכיב מרע (להלן: "פ'") הבן המנוח ...  ז"ל אביהן של שתי המבקשות שהן נכדותיה של המנוחה ובן נוסף.
3. המנוחה הינה בעלת זכויות בעלות של 1/12 חלקים מהמקרקעין היודעים כחלקה 6 בגוש 17527 מאדמות הכפר ...  (להלן : "החלקה").
4. המנוחה חתמה על צוואה קודמת ביום 24.11.12 שנערכה בפני הנוטריון עו"ד דיאב חורי (להלן: "הנוטריון" ו"הצוואה הקודמת").

בסעיף 3 לצוואה הקודמת, ציוותה המנוחה מתוך זכויותיה בחלקה 1/48 חלקים לכל אחת משתי בנותיה המתנגדות ולבת פ' ו-1/96 חלקים לכל אחת משתי נכדותיה (המבקשת ואחותה להלן : "הנכדות").

1. ביום 6.6.19 שלושה ימים לפני פטירתה, נטען כי ציוותה את דבריה שקיומם מתבקש כצוואה בעל פה בביתה של המתנגדת 2, בפני הנוטריון שבפניו ערכה את הצוואה הקודמת ובנוכחות ביתה פ' (להלן "הצוואה המאוחרת" או "הצוואה בעל פה").
2. תוכנה של הצוואה המאוחרת כפי שעולה מזיכרון הדברים שהוגש על ידי הנוטריון ופ' והופקד ברשם הירושה ביום 19.9.19 הינו בתמצית כדלקמן: הנוטריון מציין כי הוא הוזמן לביתה של מתנגדת 2, על ידי פ' לבקשת המנוחה.  הנוטריון רושם כי הוא ניהל עם המנוחה שיחה קצרה כדי לוודא את מצבה השכלי.  המנוחה אמרה לו שהיא רוצה לשנות את צוואתה הקודמת, ונימקה זאת בכך, שהיא מודעת כי שעתה מתקרבת וכי היא רוצה לעזוב עולם זה במצפון נקי כלפי אלמנתו של בנה ...., אשר לדבריה התאמצה לגדל את שתי נכדותיה, ולכן היא מצווה מחצית מזכויותיה בחלקה לאלמנת בנה ולשתי בנותיו בחלקים שווים ואת המחצית השנייה של זכויותיה בחלקה לשלושת בנותיה בחלקים שווים.
3. בסמוך לאחר אמירת דברי המנוחה בצוואה המאוחרת, בערב של אותו היום, הועברה המנוחה לבית החולים בנצרת, וביום 7.6.19 לאור החמרה במצבה הרפואי היא הועברה לבית חולים רמב"ם, שם היא נפטרה יומיים לאחר מכן ביום 9.6.19.
4. ביום 19.6.21 הוגשה חוו"ד המומחה לגבי הערכת מצבה הנפשי של המנוחה וכשירותה ויכולתה להבחין בטיבה של צוואה נכון ליום 6.6.19.

בחוו"ד נקבע כי לאחר קבלת אנמנזה ועיון בתיעוד הרפואי, במועד עריכת הצוואה המאוחרת המנוחה הייתה כשירה מבחינה קוגניטיבית ונפשית להבין את מהות הצוואה ולערוך אותה עם שיפוט, שיקול ותפקוד קוגניטיבי שמור, ובצורה אשר מאפשרת יכולת להבחין בטיבה של צוואה.