"על-כן חלה התיבה "קניין", לצורך הנושא שלפנינו, לכאורה, הן על זכות in rem והן על זכות .in personam לעניין מניעת שלילתה של זכות קניינית של הפרט, אין נפקא מינה אם שוללים זכות בנדל"ן או בזכויות ראויות, אם שוללים זכות חפצית, או אם מפקיעים זכותו של אדם כלפי חייב מוגדר בלבד. כפי שציין חברי הנכבד, השופט חשין, ברשות ערעור אזרחי 7112/93 דודלר ואח' נ' ש' יוסף ואח' [30], ה"קניין" שבחוק היסוד מתפרש אף על זכויות שאינן זכויות קניין במובן הקלאסי (ראה מחקרו המקיף והמאלף של פרופ' י' ויסמן, "הגנה חוקתית לקניין" הפרקליט מב (תשנ"ה) 258, 267). הדגש הוא כאמור על התכלית, והיא בעיקרה מניעת שלילתו של מה שיש לאדם; זאת הפגיעה שחוק היסוד מבקש למנוע. על-כן, המונח "קניין" חורג, לצורך ההגנה החוקתית, מן ההגדרה הנוהגת מישורים אחרים של דיני הקניין (ראה פרופ' י' ויסמן עיוני משפט טז (תש"ן) 53). הוא כולל לטעמי גם שלילת זכויות אובליגטוריות".
כדברי כב' השופט א' ברק בקשות עירייה אחרות 6821/93 בנק המזרחי המאוחד בערעור מיסים נגד מגדל כפר שיתופי, פ''ד מט(4) 221:
"למושג "קניין" משמעויות שונות, על פי ההקשר בו הוא מופיע. דומה כי במישור החוקתי מונחת ביסוד הזכות ההגנה על הרכוש. קניין הוא כל אינטרס, אשר יש לו ערך כלכלי. על-כן, משתרע הקניין לא רק על "זכויות קנייניות" (במובן שניתן להן במשפט הפרטי - כגון, בעלות, שכירות וזיקת הנאה) אלא גם על חיובים וזכויות בעלי ערך רכושי שנרכשו על-פי המשפט הציבורי".
- בטרם הדיון בשאלה אם חומר מסויים הוא רכוש או ראיה, כאשר מדובר בחומרים המתקיימים במרחב הווירטואלי, להבדיל מזה הממשי, יש לפתוח באזהרה עצמית. אם בעבר ההבחנה בין חומר ראיות ומידע מתיק החקירה לבין רכוש הייתה דיכוטומית, פשוטה וגלויה לעין, הרי שההתפתחויות הטכנולוגיות המואצות בדמות עולם שלם ומקביל המתקיים במרחב הווירטואלי מחייבות התייחסות שונה. מושגים "קלאסיים" מהעולם הפיזי-ממשי לא תמיד יהיו ישימים בעולם הווירטואלי ולהיפך. לכן, נדרשת התייחסות לשאלה האם גרעיני השחזור מהווים 'רכוש דיגיטלי'. הבחינה חייבת להיות מותאמת להקשר הרלוונטי.
- קיימות מספר תכונות שהן הכרחיות לעצם הגדרתו של הביטקוין, בלעדיהן אין- אלו הם מאפיינים מכוננים או תכונות מגדירות. התכונות המרכזיות של הביטקוין הן: ביזור רישומי ואנונימיות יחסית. אפנה בעניין זה למאמרו של המלומד יונתן יובל "מטבעות קריפטוגרפיים: אתגרים מושגיים, משפטיים ורגולטוריים", דין ודברים, כרך טז (להלן: המאמר של יובל). לפי יובל: "למטבע קריפטוגרפי מבוזר, כביטקוין , אין שרת , מרכזי הרשת היא PTP , אין לו סליקה , ריכוזית והמרשם מבוזר" (עמ' 472). עם זאת, הוסבר מיד כי אין מדובר בביזור ברמת הכוח והשליטה. על אף שהבלוקצ'יין גלוי לחלוטין, וניתן לעקוב עליו אחר כל עסקה שאי פעם התבצעה בו, הבלוקצ'יין אינו מתעד את זהות הגורם המחזיק במפתח (עמ' 476), מכאן עולה גם האקסקלוסיביות של האוחז במפתח, לצד רמת מיזוג גבוהה בין המכשיר הדיגיטלי עצמו לבין ערכו.
- במאמרו, יובל נדרש הן להתייחסות למטבעות עצמם, אך גם למפתחות הגישה, ולשיטתו:
"אם כן , ההתייחסות המדויקת למטבעות קריפטוגרפיים בעת הזו אינה באופן קטגורי כאל "מטבע או לא מטבע", אלא כאל אגד של זיקות קנייניות, התחייבותיות ורגולטיביות המקיימות דרגה גבוהה מאוד, ייתכן שקרובה למוחלטת, של מיזוג בין הארטיפקט (במקרה זה הדיגיטלי) לערך שהוא מייצג. "דרגה גבוהה מאוד" היא בין השאר משפטית: האוחז במטבע (או האוחז האקסקלוסיבי במפתח או בארנק או בקוד אחר), או הרשום כבעליו, נהנה מדרגה קרובה לאפס של סיכון משפטי במטבע".
- לפי סעיף 1 לחוק עזרה משפטית (סעיף ההגדרות):
"חפץ" - לרבות מסמך, כספים, חומר מחשב כהגדרתו בחוק המחשבים, תשנ"ה-1995, ובעל חיים;