ערר אחר (תל אביב) 7916-03-25 מיכאל פן נ' מפלג הונאה

1. לפניי ערר על החלטת בית המשפט קמא (כבוד השופט אור ממון, סגן הנשיאה) לדחות בקשה להחזרת תפוס לאחר שמשטרת ישראל העבירה אותו זה מכבר לרשויות החקירה בארה"ב. נטען כי בהליך ההעברה של התפוס נפלו פגמים רבים, ולכן יש להשיבו לעורר, בעין או לפי שוויו.  התביעה מצידה טענה שאין מדובר בתפוס כלל אלא בחומר ראיות שהועבר כדין.
2. לצורך הדיון אסתפק בכך שאומר שהתפוס המבוקש הוא מטבעות ביטקוין שנתפסו לאחר שמידע אודותיהם נשאב מתוך מחשבו של העורר, במסגרת מימוש צו חיפוש שניתן על ידי בית משפט השלום בשנת 2019 (במקרה, על ידי מותב זה). החומר שהופק מהמחשב הועבר לרשויות בארה"ב, ואלה באמצעות המידע הצליחו לתפוס את המטבעות הדיגיטליים לצורך חילוטם בהמשך ההליך בארה"ב.  למען הדיוק, המדובר "בגרעיני שחזור" של ארנקי ביטקוין שנמצאו במחשבו של העורר והועברו כפי שהם לרשויות החקירה בארה"ב.  באמצעות אותם גרעיני שחזור, הרשויות בארה"ב "השתלטו" על המטבעות, כפי שיפורט בהרחבה בהמשך.

הקדמה

3. המחלוקת בין הצדדים חוזרת לשאלת הגדרת חומרים מסוימים שהופקו ממחשבו של העורר (גרעיני השחזור של ארנק הביטקוין). הערר עוסק בשאלה האם גרעיני השחזור הם בגדר מסמכים גרידא, קרי ראיות בלבד, או שמא מדובר בחפצים או אף רכוש בר חילוט, ומדוע תשובה לשאלה זו חשובה לדיון. 

החומרים הועברו לארה"ב מכוח הוראות חוק עזרה משפטית בין מדינות, תשנ"ח-1998 (להלן: "חוק עזרה משפטית" או "החוק").  לפי חוק זה, קיימים מסלולים שונים והוראות מיוחדות ושונות בהתאם לטיב החומר.  דין אחד להעברת העתקי ראיות, דין שונה להעברת חפצים, ודין נפרד לתפיסת רכוש בר חילוט.

4. תחילה אעיר שאין פסיקה קודמת שמתייחסת לשאלה המשפטית הנ"ל והדיון להלן מתקיים בשדה לא חרוש בפסיקה.
5. לטענת העורר גרעיני השחזור הם בגדר "רכוש הנמצא בישראל" וככזה לא ניתן היה להעבירו לארה"ב. ואכן, הגדרת גרעיני השחזור כרכוש מונעת העברתם לארה"ב, משלא ניתן לפי חוק עזרה משפטית להעביר רכוש ישראלי לחו"ל.  נטען כי העברת גרעיני השחזור בניגוד למסלול המתאים לכך לפי הוראות החוק הרלוונטיות, היא העברה בלתי-חוקית שמחייבת השבת הרכוש לידי העורר.
6. אעיר עוד כי הטענה של התביעה לפיה מדובר במעשה עשוי ומכאן שאין לדון בו בגדרי החזרת תפוס (בפרט כאשר הרכוש מצוי כעת בחזקת מדינה זרה), איננה מתיישבת לכאורה עם פסיקתו של בית המשפט העליון הנכבד בבקשות שונות פלילי 555/07 יחיא נגד משטרת ישראל (2007) (להלן: עניין יחיא). בעניין יחיא נדחתה הגישה האינטואיטיבית לפיה לא ניתן להחזיר תפוס שעבר לידיים אחרות.  נפסק כי כאשר קיימת טענה שהמשטרה חרגה מסמכויותיה בעת העברת תפוס לאחר, על בית המשפט לדון בטענה בגדרי ההליך של החזרת תפוס ואין לאלץ את הנפגע לכאורה "ליזום הליך אזרחי מורכב ויקר כדי לזכות ביומו בבית המשפט לטעון לזכותו לחפץ".

השתלשלות העניינים בתיק

7. השתלשלות האירועים בקשר עם הליך זה מורכבת ובעניין זה די אם אפנה לתיאור בית המשפט הנכבד קמא בפרקים ב' עד ד' להחלטה מושא הערר.

בתמצית, בשנת 2019 נוהלה כנגד העורר חקירה משותפת ישראלית-אמריקאית שהתמקדה בפעילות של אתר אינטרנטי הקשור לעורר, אשר פרסם לפי החשד בתמורה לעמלות, קישורים שאפשרו למשתמשים בו גישה למסחר ברשת האפלה.