| "תובע 4: | היא [הנתבעת] פרסמה שם בצורה מאוד רחבה שאני מוכר חיתולים. אני איש עסקים מכובד ואני פתאום מתעורר בוקר ואני מתחיל לקבל עשרות טלפונים והודעות מאנשים: ׳איפה המבצע? איך קונים את זה?׳. שמע, יש לי מוניטין, אני מוּכַּר כאיש חינוך ואני לא מוכר חיתולים. |
| בית-המשפט: | אם היה כתוב שם שאדוני מוכר תפוזים לדוגמה, אדוני היה רואה בצורה אחרת את הפרסום הזה? כלומר, זה עניין החיתולים שאדוני רואה אותו פוגעני? |
| תובע 4: | אם זה היה 'תפוזים' זה עדיין היה פוגע בי. אני מניח שאם זה היה 'תפוזים' הייתי אולי נפגע פחות, אבל זה עדיין פוגע. |
| בית-המשפט: | מה בזה הוא לשון הרע? מה בדבר הזה פגע, לפי דעתו, בשמו הטוב? עניין החיתולים או עניין אחר? |
| תובע 4: | אני יזם הייטק, יש לי מאות תלמידים בכל העולם, הם מכירים אותי [כ]כזה. וברגע שמתפרסם שאני בן-אדם שאני מוכר חיתולים, הדבר הזה זה פשוט לשקר על מי שאני. פתאום [אנשים] צריכים לשמוע שעמי דרור הוא גם מוכר חיתולים. אני רואה בזה לשון הרע. אני מניח [שאם] זה היה משהו כמו 'תפוזים', זה גם היה פוגע, אבל אולי בזווית יותר קטנה..." (שם, מעמ' 13, ש' 10). |
תובע 2, מר שביל, השמיע דברים דומים: "הציוץ מציין שאני עוסק בדברים שהם לא העיסוק האמיתי שלי. זה לא המקצוע שלי, אני לא עוסק בזה, זה מוחק את העיסוק והמעמד שיש לי ומשנה אותו למשהו שאני לא עוסק בו" (שם, בעמ' 26, ש' 17-1). "[הפרסום] אומר שאני מוכר טיטולים ומגבונים", העיד גם תובע 3, מר רדמן אבוטבול, "[נעשה] שימוש בשם שלי יחד עם מקצוע שהוא לא המקצוע שלי, שכמובן אין שום דבר וחצי דבר רע בו, כל עבודה מכבדת את בעליה כמובן [אך] זו לא העבודה שלי" (שם, בעמ' 40, ש' 16-7).
- שקלתי את הדברים לעומקם. הגעתי לכלל-מסקנה כי פרסומיה של הנתבעת אכן פגעו בשמם הטוב של התובעים. מסקנתי זו נשענת על שני טעמים ואבקש לבארם כעת. טעם ראשון מצוי בכך שהפרסומים, שיסוד-מוסד בהם הייתה התייחסות לתחומי-עיסוק, התעלמו התעלמות מופגנת מן ההיבטים, המגדירים את עיסוקם של התובעים ואת אישיותם. הם החליפו את ההיבטים הללו בדברים, שבמובהק אינם ממן הענין. הנתבעת לא הקדישה שום חלק מן הביטויים שפרסמה לתיאורם של התובעים לפי האופן, שבו הם תופסים את עצמם. דבריה התעלמו מן האופן, שבו נתפשים התובעים בעיניו של אדם "סביר", כלומר בהתבוננות אובייקטיבית. הדברים חטאו, אפילו, לאופן שבו רואה הנתבעת עצמה כל אחד מהתובעים, שהרי גם לשיטתה ברי כי אין הם מוכרים ביצים, חיתולים או גדרות-תיל.
תכליתו של הפרסום, זולת הטרדתם של התובעים, הייתה הבעתו של זלזול בתובעים ובעיסוקים שבחרו הם לעצמם. מסכים אני, אפוא, לכך שאין זה משנה באורח מהותי לו נכתב היה "ביצים", "חיתולים" או "תפוזים". עיקר הוא כי לא נכתב, שיש להתקשר לתובעת 1 על מנת לברר עמה שאלות מן התחום של פיזיקת-החלקיקים, גם לא שאלות בקשר למחאה שהיא מעורבת בה. לא נכתב, ולו במטרה לפגוע בפרטיות, כי אפשר להטריד את תובע 2 בשאלות על אודות תפקידיו במילואים. לא הוצע להתקשר למי מתובעים 3 ו-4 כדי להתעניין ביוזמותיהם החברתיות, העסקיות או הפוליטיות, בישראל או בעולם. בזלזול זה, בהתעלמות זו מהאופן שבו מגדירים התובעים את עצמם ובהחלפתה של ההגדרה במשהו אחר, רחוק מלבם של התובעים - מצויה, להשקפתי, פגיעה בשמם הטוב.