תיק אזרחי (תל אביב) 2810-08-23 פרופ' שקמה ברסלר-שוורצמן נ' רונית לוי

עיקריו של פסק-דין זה

• בשלושה פרסומים, שהעלתה הנתבעת לחשבונה ברשת-החברתית "X", הופיעו מספרי-הטלפון הנייד של התובעים. הנתבעת דרבנה את קוראיה ליצור קשר - בשיחות ובהודעות - עם התובעים ולרכוש ממי מהם מוצרי-קמעונות שונים: ביצים, שמן, דבש, חיתולים, מגבונים לתינוקות או שירותים של אבטחה, ניקיון ותחזוקה.  הנתבעת הפליגה בשבחם של המוצרים הללו והם טריים מאד, מוצעים במבצע ומחיריהם זולים.
• התובעים, שאינם עוסקים באספקה של מוצרים ושירותים - חטאם הוא בחלקם המרכזי במחאות נגד מדיניותה של הממשלה, מצאו את עצמם מוטרדים קשות, וגם מבוזים, בעשרות ואולי יותר של שיחות-טלפון ושל הודעות שקיבלו.
• ג. בתביעתם זו עתרו התובעים להטיל על הנתבעת אחריות בנזיקין, בעוולות של פגיעה בפרטיות ושל הוצאה של לשון-הרע.  הם תבעו פיצוי כספי, במסלולי-הדין שאינם מחייבים הוכחה של פרטי-הנזק ושל שיעורו וכן צווים להסרת-הפרסומים ולמניעתם בעתיד.
• יש מקום לקבל את התביעה לפי עילותיה. הפרסומים פגעו בזכויות מן המעלה הראשונה - הזכות לפרטיות והזכות לשם טוב.  הם עשו כן ללא כל צידוק ומתוך כוונה לפגוע בתובעים על רקע עמדותיהם.  הם לא שירתו ענין לגיטימי כלשהו של הנתבעת או אינטרס של הציבור.  הם לא העשירו את השיח הציבורי כי אם להפך.  כל מהותם הייתה ליבּויָם של מדון ושל איבה וגרימתה של הטרדה.  באיזון, שמחייב המשפט הפרטי, יש לבכר הגנה על זכויות-התובעים על פניו של חופש-הביטוי, הזה, של הנתבעת.
• אין מקום לקבל את הטענה כי התובעים הם "אנשי-ציבור" ובשל כך יש לראותם מי שוויתרו על זכויותיהם לפרטיות ולשם טוב. התובעים, ודאי, אינם "אנשי-ציבור" יותר מן הנתבעת.  גם אם מי מהם נתן פומבי, במקומות אחרים, למספר-הטלפון שלו, הוא לא עשה כן במטרה לחשוף את עצמו להודעות של לעג ושל בוז, אף לא להטרדתו בדל"ת-אמותיו.
• ו. אין התביעה נגועה בהיעדרו של תום-לב. יש מקום להבחין בין התנהלותה של הנתבעת, שפגעה בפרטיותם של התובעים שלא בקשר לעשייתם הפומבית, לבין קריאות של מי מהתובעים לפקוד את מעניהם של נבחרי-ציבור ופרנסיו ולמחות לפניהם על עמדותיהם.  ממילא מיישם הדין כלים מן המשפט הציבורי להגנה על אנשי-הציבור הללו.
• ז. בהיבטי-הסעד, היות שהפרסומים כבר הוסרו, אין צורך לצווֹת על הסרתם. בית-המשפט אינו מוסמך לחיֵיב אדם להתנצל על דברים שפרסם או להורות לו שלא לשוב ולפרסמם.  סכומה של התביעה גבוה מדי ואינו הולם את אמות-המידה שבפסיקה.  על הנתבעת לפצות כל אחד מהתובעים בגין הפגיעה בו ובגין הוצאות-ההליך בסך של כ-35 אלף שקלים.

ההליך והפרסומים

1. ארבעת התובעים לוקחים, כל אחד בדרכו, חלק במחאה, הפוקדת בשנים האחרונות רחובות בישראל נגד מרכיבים שונים במדיניותן של ממשלות בישראל ובאופן-התנהלותן, שהתובעים רואים אותם פסולים. תובעת 1, פרופסור שקמה ברסלר-שוורצמן, מומחית לפיזיקה של חלקיקים ממכון ויצמן למדע, העידה על עצמה שהיא "יוזמת ומובילת מחאת 'הדגלים השחורים'" (הפִּסקה השנייה לתצהיר-עדותה הראשית).  תובע 2, המהנדס, סגן-אלוף אורן שביל, הוא מפקד-גדוד במילואים בחטיבת-האש המיוחדת של צה"ל ו"ממובילי מחאת המילואימניקים - 'אחים לנשק'" (הפִּסקה השנייה לתצהירו).  בחייו האזרחיים הוא מהנדס בחברה, העוסקת בייצור של מוצרים לענף-הבנייה (פרוטוקול, בעמ' 21, ש' 29-27).  תובע 3, מר משה רדמן אבוטבול, יזם של טכנולוגיה עלית (או תעשייה עלית - המונחים העבריים ל"הייטק"), מומחה לבינה מלאכותית, "ממובילי מחאת ההייטקיסטים" (הפִּסקה השנייה לתצהירו).  באולם-הדיונים הוא הוסיף: "אני פעיל בעמותה שנקראת: 'יוצאים לדרך חדשה'" (שם, בעמ' 42, ש' 19).  "ממובילי מחאת ההייטקיסטים", סיפר על עצמו (בפסקה השנייה לתצהירו) גם התובע הרביעי, מר עמי דרור - יזם של טכנולוגיה עלית, איש חינוך ומוביל של מיזמים חברתיים בישראל ובעולם.
2. ענין הוא לתביעה בשלושה פרסומים, שפרסמה הנתבעת, גב' רונית לוי, בחשבונה ברשת החברתית "טוויטר", בשבוע הראשון של חודש יולי 2023 (שבועות ספורים לאחר מכן שוּנה שֵׁם-הפלטפורמה ל-"X"). "אני", הציגה את עצמה הנתבעת לפניו של בית-משפט זה, "אזרחית מן השורה שכל חטאי שאני מביעה דעתי מעת לעת ו/או מגיבה לפרסומים שעל סדר היום הציבורי" (פסקה 23 לתצהיר-עדותה הראשית).  הנתבעת מזוהה ברשתות החברתיות בכינוי: "רונית הביביסטית".  פעילותה קנתה לה מעמד של אישיות-רשת מוכרת ויש שיאמרו גם בת-השפעה.
3. בתאריך 7.7.2023 "צייצה" הנתבעת, בכינוי "רונית הביביסטית" ולצדו תמונתה המוקטנת, את הרשומה הבאה:

"מי שצריך ביצים טריות, שמן זית