תיק עזבונות (ירושלים) 22123-09-23 ט. מ נ' א.מ

התנגדות לבקשה למתן צו ירושה לאחר המנוח מר ד.מ.  ז"ל, שהוגשה על ידי בתו - הגב' א.מ., כנגד אמה, אלמנת המנוח - הגב' ט.מ., בטענה כי אין לראות בה "בת זוג" היורשת על פי דין את המנוח, בנסיבות בהן היא והמנוח נפרדו וניהלו הליכים משפטיים מספר שנים קודם לפטירתו.

רקע עובדתי

1. מר ד.מ.  ז"ל (להלן-"המנוח"), הלך לבית עולמו ביום 6.2.23 בעת שהיה נשוי לגב' ט.מ.  (להלן- "המשיבה").בני הזוג נישאו בשנת 1984 ולהם שישה ילדים בגירים.
2. הגב' א.מ.  (להלן- "המתנגדת"), היא בתם של המנוח והמשיבה, ובמסגרת הליך זה התנגדה למתן צו ירושה על פי דין אחר המנוח.  על פי הנטען בכתב התביעה מערכת היחסים בין המתנגדת לאמה - המשיבה - מעורערת מזה שנים והקשר ביניהן נותק.
3. בין המנוח למשיבה התנהלו הליכים קודם לפטירתו בבית משפט זה, עת המשיבה עתרה כנגד המנוח בתביעה רכושית (תביעות לאחר הסדר התדיינויות 1124-03-20), שלדבריה לא התקדמה לנוכח התנגדות המנוח והיעדר שיתוף הפעולה מצדו.
4. בין בני הזוג לא התנהל הליך גירושין בבית הדין הרבני וזאת על אף שהמשיבה והמנוח היו פרודים משך מספר שנים קודם לפטירתו (סע' 20 לכתב ההגנה; עדות המשיבה בעמ' 15 ש' 1-3 לפרוט' מיום 6.1.25).
5. כחמישה חודשים לאחר פטירתו, עתרה המשיבה בבקשה למתן צו ירושה על פי דין אחר המנוח, שהוגשה ביום 6.6.23 לרשם לענייני ירושה, לפיו היא יורשת מחצית מזכויות עיזבונו, ואילו ששת ילדיו (וביניהם המתנגדת) יורשים את המחצית האחרת (1/12 לכל אחד מהם).
6. בחודש 9/23 עתרה המתנגדת לרשם לענייני ירושה בהתנגדות למתן צו ירושה בטענה כי המנוח היה פרוד מאשתו- המשיבה - מזה 4.5 שנים, ובנסיבות אלה, על אף שלא התגרשו רשמית, אין לראות בה כבת זוגו של המנוח.
7. לטענתה, הבית המשותף של הוריה עמד למכירה במסגרת הליך פשיטת רגל ובידי בא כוחו של המנוח באותו הליך מצוי מכתב לפיו אביה המנוח העביר לה את המשק; לפיכך עתרה להאריך את המועד עד שיהא בידה ליטול ייצוג משפטי.
8. בשים לב להודעה זו הועבר התיק לפתחי על ידי הרשם לענייני ירושה שהודיע על כוונתו שלא להתערב בהליכים דנן.  (ראו: החלטתי מיום 13.9.23 , וכן הודעת ב"כ היוערעור משפחה מיום 5.12.24).
9. להשלמת התמונה, במקביל לבקשה האמורה הוגשה התנגדות מטעם נושה של עיזבון המנוח, אולם זו נמחקה על פי הסכמתו בהחלטה מיום 29.10.23, זאת בהמשך להחלטה מיום 13.9.23, ומשהובהר כי טענותיו מתייחסות להיקף העיזבון ולא לזהות היורשים ולפיכך הן אינן מהוות טעם ענייני להתנגדות למתן צו ירושה אחר המנוח (תיק עזבונות 22310-09-23).
10. כמו כן במסגרת הליך נוסף שנקט הנושה של העיזבון, נעתרתי לבקשתו למינוי מנהל עיזבון זמני אחר עיזבון המנוח, אשר יוסמך לנהל את נכסי העיזבון ולכנסם וכן לנהל את ההליך בו נקט הנושה כנגד עיזבון המנוח בלשכת ההוצל"פ (אשר עוכב לנוכח היעדר צו ירושה אחר המנוח וכל עוד לא מונה מנה"ע זמני).  ראו החלטתי מיום 30.4.24 בהליך הקשור (תיק עזבונות 68492-05-23).  תוקף מינויו של מנה"ע הזמני הוארך על פי הסכמת הצדדים בהחלטתי מיום 17.12.24 וזאת למשך 6 חודשים.
11. ההתנגדות שלפני הוגשה לבסוף, אך ביום 3.3.24, לאחר שניתנו למתנגדת מספר הארכות מועד לשם הגשת התנגדותה.
12. הליך מהו"ת אליו הופנו הצדדים לא צלח, כמו גם ניסיון להפנותם לגישור.
13. בהחלטתי מיום 22.10.24 נעתרתי לבקשת המתנגדת לגילוי מסמכים אודות ההליכים המשפטיים שהתקיימו בין המנוח למשיבה בבית משפט זה ובבית הדין הרבני שנתבקשו על מנת לבסס את טענתה כי אין לראות במשיבה "בת זוג" של המנוח, על מנת ליתן למתנגדת יומה בהליך זה; כן נעתרתי לבקשתה לקבלת חומר רפואי בעניין טיפול נפשי שעבר המנוח והקלטת שיחות שמסר המנוח למשטרה במסגרת תלונות שהגיש כנגד המשיבה.
14. תצהירי המשיבה הוגשו במועדם ואילו תצהירי המתנגדת הוגשו באיחור של כחודש ימים.  בדיון מיום 6.1.25 הסבירה המתנגדת את מחדלה בכך שהמתינה לאיסוף כלל המידע מבית הדין הרבני ומהמשטרה (ראו עמ' 6-7 לפרוט' מיום 6.1.25).
15. ביום 6.1.25 התקיים דיון ההוכחות, בסופו נשמעו סיכומים בעל פה, ולפיכך התיק בשל להכרעה.
16. לאחר שנשמעו סיכומי הצדדים עתרה המתנגדת בבקשה מטעמה להורות לעו"ד י.פ.  להמציא לידי ביהמ”ש או לידי המתנגדת את כל החומר המצוי בידו בעניינו של המנוח לרבות המסמך שנטען כי נחתם על ידי המנוח והנתבעת בפניו.
17. בהחלטתי מיום 8.1.25 נעתרתי לבקשה על פי הסכמת המשיבה תוך קציבת פרק הזמן להמצאת המבוקש, וזאת על מנת שלא יהא בהמצאת המידע המבוקש לעכב את מתן פסק הדין בהליך דנן.
18. אולם, חרף האמור, כל מידע נוסף מטעם עו"ד י.פ.  לא הוגש לתיק עד למועד זה, ואף לא הוגשה בקשה כלשהי מטעם המתנגדת לעניין זה.

טענות המתנגדת

1. באמתחת המתנגדת שתי טענות עיקריות, לפיהן עתרה לקבל ההתנגדות, להורות על דחיית הבקשה לצו ירושה ולקבוע כי היא היורשת של המנוח וכי אלמנתו אינה זכאית לכל חלק מעיזבונו.
2. טענתה הראשונה - עניינה קיומה של "צוואה" כביכול, שערך המנוח לטובתה.  לשיטתה, בשיחות שערך עמה המנוח, בפרט טרם מותו, הוא הבטיח לה כי כל עיזבונו יעמוד לזכותה, והיא זו שתירש את משק ** במושב **, ותגור בו.  לדבריה, המנוח הביע רצון זה אף בשיחה עם העו"ס שהגיעו לבקרו ביום 15.1.24 (שתמליל שלה צורף כנספח 1 להתנגדות).  המתנגדת טענה כי לאביה המנוח לא הייתה כל כוונה להוריש למשיבה מחלקו בנכסים, אלא לכל היותר הסכים כי תקבל את חלקה במשק (מחצית) במסגרת פירוק שיתוף ביניהם בעת שיימכר המשק, בשים לב להסדר הלוואה בינו לבין הרוכש הפוטנציאלי (שלא השתכלל לסיום העסקה עקב פטירתו).
3. טענתה השנייה - נוגעת לבחינה מהותית של המונח "בן זוג" על פי חוק הירושה, התשכ"ה-1965(להלן- "חוק הירושה").  לטענתה, המנוח והמשיבה חיו בנפרד מזה כ- 4.5 שנים (החל מ 2019) והיו מצויים בהליכי גירושין, כך שהלכה למעשה המשיבה אינה יכולה להיחשב לבת זוג שיורשת אותו על פי החוק ותכליתו (סעיף 10 לחוק הירושה), על פי תחושת הצדק הטבעית לאור נסיבות חריגות המלמדות, לטענתה, על משך הפרידה ועצמת הקרע בין הצדדים; מכח ההרמוניה החקיקתית וכפי שעולה גם מתזכיר דיני הממונות (2006); ועל פי הגישה המהותית שננקטה בפסיקה לעניין זה (תיק משפחה 3668-09-18; ערעור אזרחי 247-97; תיק עזבונות 108091-08).

טענות המשיבה

1. ביחס לטענה הראשונה של המתנגדת - טענה המשיבה כי המתנגדת לא הביאה כל ראיה ואף לא טענה כי המנוח ערך צוואה, ולא ניתן ללמוד מתמליל שיחת הטלפון אליו הפנתה המתנגדת על רצון כזה או אחר של המנוח, וממילא תמליל ההקלטות אינו מהווה צוואה על פי הדין (סעיף 18 לחוק).  יכול היה המנוח לכתוב צוואה ומשלא עשה כן הרי העיד על רצונו.
2. בנוגע לטענתה השנייה - טענה המשיבה כי היא מנוגדת להוראות החוק (סעיפים 10 ו-11 לחוק הירושה), ולפסיקה שקבעה כי הבחינה של המנוח בן זוג לעניין חוק הירושה היא פורמלית, וכל עוד קיימת זיקה של קשר נישואין בין המוריש לבן הזוג - בן הזוג יירש את המוריש, כאשר ה"תרופה" למקרים בהם לא מתקיימים יחסים בין בני הזוג מצויה באפשרות של כל אחד מהם לערוך צוואה (ערעור משפחה 38845-10-12; תיק עזבונות 54778-12-13; תיק עזבונות 108091-08; תיק משפחה 50714-04-17).  שלל טענות המתנגדת והפנייתה לפסיקות שונות עוסקות במקרי קיצון שהובאו בפסיקה ואילו המקרה דנן אינו נכלל בגדרם.
3. להשלמת התמונה טענה המשיבה כי היות ומדובר בנחלה בהסכם משולש, ככל שלא מונה בן ממשיך, בהתאם להסכם הנחלה עוברת בירושה לבת הזוג.

דיון והכרעה