מר קיסלוביץ: נכון אני לא התווכחתי ועשינו את זה.
...
ש: גם אמרת מקודם אישרת מקודם שאתה יכול להכין מכונה כזאת שזה מה שאמרת לזיו.
מר קיסלוביץ: מה זאת אומרת אני לא מבין אותך אתה חושב שאני אסכים להיכנס לתוך פרויקט ולהגיד לו שאני לא יודע מה לעשות אז איך אני נכנס לזה? ודאי שאני יודע אני יודע להכין מכונות.
(ראו: פרוטוקול הדיון מיום 1.12.2024; עמ' 141, שורות 13-11, 25-23)
- 46. מן האמור לעיל עולה כי אף לשיטת קיסלוביץ עצמו, הצדדים יצאו מנקודת הנחה כי הנתבעת תוכל לייצר את המכונה מושא ההסכמים, וכי במסגרת ההסכמים הנתבעת אף התחייבה לייצר את המכונה, ולא רק להשתדל לייצר אותה.
- שנית, אף מהתנהלות הצדדים לאחר שהיחסים עלו על שרטון עולה כי הנתבעת הכירה בכך שהתחייבותה במסגרת ההסכמים הייתה לייצר את המכונה ולספקה לתובעת, וכי משכשלה לעשות זאת - היא נדרשת להשיב לתובעת את הסכומים ששולמו על ידי התובעת מכוח ההסכמים.
- כך למשל, בתכתובת דואר אלקטרוני שנשלחה על ידי גב' דפנה קיסלוביץ, אחת מבעלות הנתבעת ואשתו של קיסלוביץ, לחממי ביום 31.12.2018 היא ציינה כי: "... בכל מצב אתה צודק ואנחנו נחזיר סכום של 1,588,170 ... מקווה שבזה נסיים את הסגה הזאת"; ובהמשך: "זיו אני רוצה לסגור את הנושא. ולהחזיר לך את כל הסכום ששילמת עד האגורה האחרונה. אתה חייב לקחת בחשבון שגם ליד נפגעה מההשקעות הרבות שעשינו פה וההשלכות בגינן" (ראו: נספח 9 לתצהיר המשלים של חממי מיום 15.3.2023). מדברים אלה עולה כי הגב' דפנה קיסלוביץ הכירה בחובת הנתבעת להשיב לתובעת את הסכומים ששולמו על ידי התובעת מכוח ההסכמים, וכי עצם ההשקעה והמאמץ של הנתבעת בפרויקט אינו מוליך למסקנה כי היא עמדה בחיוביה החוזיים.
- בנוסף לכך, בתכתובת דואר אלקטרוני מיום 28.6.2016 כתב קיסלוביץ לחממי "נכון הבטחתי לך זמנים ואני לא עומד בהם" (נספח 6 לתצהירו הראשון של חממי מיום 17.8.2020). כלומר, לשיטת קיסלוביץ עצמו הוא התחייב לספק תוצאה בטווח זמנים מוסכם, ולא רק להשתדל לספקה או לעשות מאמץ לעמוד בזמנים.
- כמו כן, בשיחה שהתנהלה בין עו"ד שמואל להב (בא כוחו דאז של חממי) לבין קיסלוביץ מיום 9.12.2018, אשר הוקלטה ותומללה, אמר קיסלוביץ את הדברים הבאים:
"...תראה זה שבית משפט יגיד לו שהוא צודק, אני בכלל לא, אין לי קייס פה, אני לא בקייס. אם היה לי קייס עוד הייתי אומר, בונא יש פה איזה קייס. איזה קייס? מה אני אתחיל עכשיו לריב איתו? לא יצא מזה כלום, אני יודע מזה. בכלל שטכנית הוא צודק, הוא שילם כסף עבור תמורה מסוימת ולא קיבל אותה נקודה. אז נכון שאני יכול לבוא ולהגיד, תשמע עובדה שהוא הסכים לזה ועובדה שהוא היה איתי ביחד והוא היה שותף לזה והתחייבתי שזה פרויקט שלו ואני מפתח את זה רק בשבילו והוא לקח חלק, כאילו לצורך העניין, יש לו חלק מהסיכון והוא לא אפשר לי למכור לאף אחד אחר. הכל אני יכול לבוא ואתה יודע ואנחנו יכולים למרוח את המשפט הזה לאלוהים גדול, אני לא יודע לאן. אני לא רוצה להגיע למקום הזה, בגלל שאני חושב שהוא היה פייר איתי. זה הכל. ובגלל שהוא היה פייר איתי, כואב לי הלב להיות מניאק. אבל אני לא כזה, אני לא באופי שלי כזה...