בית משפט השלום בראשון לציון
ת"א 54046-02-19 קיוסקאי שיווק ( 2004 ) בע"מ נ' ליד טכנולוגיות בע"מ
תיק חיצוני: קיים תיק עזר
לפני כבוד השופטת ליאור משאלי-שלומאי
תובעת קיוסקאי שיווק ( 2004 ) בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד גל ליפשיץ ועוה"ד מאור גריאני
נגד
נתבעת ליד טכנולוגיות בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד חי מיכאל
פסק דין
1. חברה המייצרת באופן ידני ערכות לגלגול סיגריות ומשווקת אותן, מבקשת לרכוש מכונה שתייצר את הערכות באופן מכני לצורך שיווק תעשייתי. לצורך כך, היא מתקשרת בהסכם עם חברה שמומחיותה היא ייצור מכונות אריזה. בחלוף כשלוש שנים מכריתת ההסכם, נטען כי יצרנית המכונות כשלה מלייצר את המכונה כפי שהוסכם. על רקע האמור, הוגשה התביעה דנא. השאלה העומדת בבסיס פסק דין זה עוסקת במהות ההתחייבות בהסכם – האם ההסכם כלל התחייבות לייצר את המכונה ("חיוב תוצאה") או רק להשתדל לייצר אותה ("חיוב השתדלות")? כמו כן, פסק הדין דן בשאלה האם החוזה הופר על ידי מי מן הצדדים, ובשאלה מהם הסעדים להם זכאי הנפגע במקרה הנדון.
רקע
2. התובעת, חברת קיוסקאי שיווק (2004) בע"מ, היא חברה פרטית אשר בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה עסקה בייבוא, שיווק והפצה של ניירות לגלגול טבק ופילטרים מקרטון. התובעת נמצאת בבעלותו של מר זיו חממי (להלן: חממי).
3. הנתבעת, חברת ליד טכנולוגיות בע"מ, היא חברה העוסקת בייצור ובפיתוח מכונות אריזה ואשר נמצאת בבעלותם של מר יעקב קיסלוביץ (להלן: קיסלוביץ) ושל גברת דפנה קיסלוביץ (להלן: דפנה קיסלוביץ).
4. לטענת התובעת, בתקופה שקדמה להתקשרות בין הצדדים, היא ייצרה באופן ידני ערכה להכנה עצמית של סיגריות לעישון טבק, אשר יוצרה על בסיס מדגם שפיתח חממי. הערכה כללה שני מארזים שלובים – האחד – מארז גיליונות נייר לגלגול סיגריות הנשלפים בנוחות בדומה לממחטות נייר (להלן: אריזת ניירות הגלגול); והשני – מארז פילטרים לסיגריות המסודרים בצורה של "אקורדיון", אשר ניתנים אף הם לתלישה נוחה (להלן: מארז הפילטרים).
5. התובעת, לטענתה, שיווקה את הערכה האמורה (להלן: הערכה הכוללת), ומאחר שראתה כי יש ביקוש לערכה זו, ביקשה להרחיב את היקף הייצור באמצעות רכישת מכונה שתהווה קו ייצור תעשייתי לייצור הערכה הכוללת.
6. על רקע האמור, התובעת והנתבעת התקשרו בשורה של הסכמים שבהם, בעיקרו של דבר, הוסכם כי הנתבעת תספק לתובעת מכונה לייצור מוצריה.
המערכת ההסכמית בין הצדדים
7. ההסכם הראשון בין הצדדים נחתם ביום 3.10.2013, וכותרתו היא "הסכם הזמנה מס R6476A פרוטוטייפ למנגנון לקיפול קרטונים לפילטרים לסיגריות" (להלן: הסכם הפרוטוטייפ; ראו: נספח 1 לתצהירו הראשון של חממי מיום 17.8.2020). במסגרת הסכם זה הסכימו הצדדים כי הנתבעת תפתח מנגנון ראשוני ניסיוני (אב טיפוס) לייצור מארז הפילטרים בלבד. בהסכם הפרוטוטייפ צוין כי המחיר שתשלם התובעת לנתבעת עבור ייצור המנגנון יהיה סך של 110,000 ש"ח בתוספת מע"מ; כי המטרה היא להגיע לסדר גודל של 150-100 קיפולים של המארז לדקה; כי המנגנון שייבנה יהיה קנין של הנתבעת; כי החומרים יהיו שייכים לתובעת; וכי ככל שהתובעת תוותר על הסכם פעילות עתידי, המנגנון יישאר בבעלותה, אך לא הסרטוטים והתוכנה.
8. בהסכם הפרוטוטייפ נכללה גם "הצעת מחיר המשך למכונה לאריזת פילטרים", וזאת, כך נראה, מתוך הבנה כי ככל שהמנגנון הראשוני (אב הטיפוס) יענה על ציפיות הצדדים, הם יוסיפו ויתקשרו בהסכם נוסף לייצור מכונה תעשייתית לייצור מארז הפילטרים.
9. נראה כי בין הצדדים אין מחלוקת על כך שהמנגנון שפותח בהתאם להסכם הפרוטוטייפ הוביל את הנתבעת לסבור כי קיימת היתכנות לייצור מכונה שתייצר באופן תעשייתי את מארז הפילטרים, ומשכך, בחלוף כשנתיים, הצדדים שבו והתקשרו בהסכם לייצור מכונה כאמור. ואולם, כפי שיפורט להלן, מערכת ההסכמים הנוספת לא צמצמה עצמה למכונה שתכליתה היא אך ייצור תעשייתי של מארז הפילטרים, אלא עסקה בייצור מכונה בת חמישה מכלולים (להלן: המכונה), שתייצר את הערכה הכוללת, אשר תכלול הן את מארז הפילטרים והן את אריזת נייר הגלגול.
10. ההתקשרות בהסכם לייצור המכונה התבצעה בכמה שלבים. יצוין כבר עתה כי בין הצדדים הוחלפו הצעות מחיר והסכמים שונים, ואף גרסת התובעת עצמה בעניין זה התפתחה והשתנתה לאורך ההליך. חרף האמור, מן המסמכים שצורפו לכתבי הטענות עולה כי השלבים העיקריים במערך ההסכמי בין הצדדים היו כלהלן:
א. הצעת המחיר לייצור המכונה – ביום 8.3.2015 העבירה התובעת לנתבעת הצעת מחיר לייצור המכונה, אשר כותרתה היא "הצעת מחיר מס R6941B קו ייצור קומפלוט (כך במקור, למ"ש) לאריזת נייר גלגול לסיגריות + מארז פילטרים BOOKLET + FILTERS PACK" (להלן: הצעת המחיר לייצור המכונה).
במסגרת הצעת המחיר האמורה צוין כי הקו כולל חמישה מכלולים:
מכלול א' – מערך הפרדה, קיפול וחיתוך נייר לגלגול סיגריות, שעלותו 516,000 ש"ח.
מכלול ב' – קרטונטה – אריזת נייר הסיגריות בקרטון, שעלותו 765,000 ש"ח.
מכלול ג' – יחידת הפרדה והדבקת אריזת הפילטר למערכת קיפולי הנייר, שעלותו – 249,000 ש"ח .
מכלול ד' – מערכת קיפול מארז פילטרים.
מכלול ה' – מערכת קיפולים, כולל TUCK IN לאריזה הסופית. עלות מכלולים ד'-ה' ביחד – 620,000 ש"ח.
הצעת המחיר לייצור המכונה כוללת פירוט ביחס לכל מכלול לרבות קצב הייצור המוסכם. כן צוין כי המחיר אינו כולל מע"מ והובלה, פורטו תנאי התשלום וצוין כי מועד האספקה של המכונה הוא כ-8 חודשים מיום קבלת ההזמנה, מקדמה ודוגמאות.
[הערה: בסעיף 16 לכתב התביעה המתוקן צוין כי הצעת המחיר לייצור המכונה נשלחה מהנתבעת לתובעת ביום 8.3.2015, אך התאריך האמור אינו מופיע על גבי המסמך. כמו כן, לכתב התביעה המתוקן צורף נספח ג' אשר נטען כי הוא הצעת המחיר שנשלחה ביום 8.3.2015, ואולם מדובר בנספח שנראה קטוע. נראה כי המסמך המלא הוא 3 העמודים הראשונים לנספח 4 לתצהירו הראשון של חממי מיום 17.8.2020).
ב. ההסכם להזמנת מכלול א' – ביום 12.3.2015 התקשרו הצדדים בהסכם לייצור מכלול א' כמפורט בהצעת המחיר לייצור המכונה. כותרת ההסכם האמור היא "הסכם הזמנה מס R6946 מערך הפרדה, קיפול וחיתוך נייר לגלגול סיגיריות INTERLEAVING AND CUTTING UNIT" (ראו: נספח ד' לכתב התביעה המתוקן). בהתאם להסכם האמור, הנתבעת התחייבה לייצר את המכלול הראשון במכונה, שנועד לייצר באופן תעשייתי את אריזות נייר הגלגול, וזאת בתמורה לסך של 516,000 ש"ח. בהסכם האמור נקבעו תנאי תשלום התמורה – 50% מן התמורה במועד ההזמנה; 40% מן התמורה במועד האספקה; ו-10% נוספים לאחר ההתקנה וההדרכה של מכלול א' אצל התובעת. כן נקבע בהסכם האמור כי אספקת מכלול א' יתבצע בתוך "כ 4 חודשים מיום קבלת ההזמנה, מקדמה, ודוגמאות". לבסוף, בהסכם האמור צוין כלהלן: "מערך הקיפול וחיתוך נייר הגלגול לפי הזמנה R6949 הינו חלק ראשון מקו קומפלט לאריזות נייר גלגול לסיגריות לפי הצעה R6941B וייוצר באופן שיוכל להתחבר בעתיד למכלולים נוספים כמפורט בהצעה R6941B".
ג. נספח ההבנות – ביום 24.11.2015 נחתם בין הצדדים "נספח הבנות להסכם". נספח זה מופיע כהמשך של הצעת המחיר לייצור המכונה מיום 8.3.2015, ובו מפורטים "עדכונים להצעת מחיר לקו קומפלט לאריזת נייר גלגול לסיגריות + מארז פילטרים".
נראה כי מוסכם על הצדדים כי נספח ההבנות הוא, בסופו של דבר, ההסכם המחייב בין הצדדים, ובגדרו סוכמו התחייבויות הצדדים ביחס לאספקת מכונה לייצור הערכה הכוללת הן את אריזת ניירות הגלגול והן את מארז הפילטרים (ראו: סעיף 11 לתצהירו הראשון של חממי מיום 17.8.2020; סעיף 27 לתצהירו הראשון של קיסלוביץ מיום 27.10.2020; סעיף 8 לתצהירו השני של קיסלוביץ מיום 21.6.2021).
במסגרת נספח ההבנות צוינו, בין היתר, הפרטים הבאים:
"המכונה מורכבת משתי יחידות: יחידה 1 – יחידה לייצור פנקס ניירות לסיגריות (בוקלטים) ויחידה 2 – יחידה להדבקת בוקלט וקיפול מארז פילטרים + סגירה.
הערות ליחידה 1: (יחידה לייצור פנקס ניירות לסיגריות (בוקלטים)
המערכת של יחידה מספר 1 כוללת 2 יחידות מכלול א ו מכלול ב בהסכם
מכלול א מחולק ל2 מנגנונים,
...
מחיר יחידה 1 ... 1,281,000 ש"ח
זמן אספקה: 30.11.15
...
קצב: 120-140 בדקה.
מחיר יחידה 2: 1,041,000 ש"ח. סכום זה כולל תוספת בסך 172,000 ש"ח בגין הגדלת המהירות לקצב של 120 עד 140 בשלב זה בהתאם להסכם.
זמן אספקה: 31.01.15. עקב שינויי הדרישה לקצב הגבוה
...
תנאי תשלום:
50% מיחידה 1 – 640,500 ש"ח – שולם.
50% מיחידה 2 – 520,500 ש"ח – בהתאם להסכם חתום עם ההזמנה.
40% מיחידה 1 + 2 – 928,800 ש"ח – ישולמו באספקה – בבדיקת שלב 1 ו-2 במפעל ליד טכנולוגיות בהתאם למפרט.
10% מיחידה 1 + 2 – 232,200 ש"ח – ישולמו לאחר התקנה והדרכה אצל קיוסקאי.
סה"כ: 2,322,000".
מנספח ההבנות עולה כי הצדדים הסכימו כי המכונה מורכבת, למעשה, מחמישה מכלולים הנחלקים לשתי יחידות: יחידה 1 – שתפקידה לייצר את אריזת ניירות הגלגול – הכוללת את מכלולים א+ב; ויחידה 2 – שתפקידה לייצר את מארז הפילטרים וסגירת המארז כולו – הכוללת את מכלולים ג+ד+ה.
עוד סוכם במסגרת נספח ההבנות כי יחידה 1, כלומר – מכלולים א+ב – תסופק עד ליום 30.11.2015 (שישה ימים בלבד לאחר החתימה על נספח ההבנות); וכי יחידה 2 – מכלולים ג+ד+ה – תסופק עד ליום 31.01.2015. זה המקום לציין כי לטענת התובעת, הכוונה הייתה כי יחידה 2 תסופק עד ליום 31.01.2016, ואך בשל פליטת קולמוס נכתבה שנת 2015 במקום 2016. התובעת מוסיפה וטוענת כי נספח ההבנות סוכם כאמור בחודש נובמבר 2015, ומשכך אין זה הגיוני כי מועד האספקה המוסכם יהיה 11 חודשים קודם לכן. יצוין כי הנתבעת לא חלקה על האמור.
11. כפי שיפורט להלן, טענתה המרכזית של התובעת היא כי חרף כל מערך ההסכמות המפורט לעיל, וחרף התחייבויותיה המפורשות של הנתבעת, המכונה, על כל יחידותיה ומכלוליה, מעולם לא סופקה לתובעת, וזאת על אף שהתובעת שילמה לנתבעת סכומים משמעותיים בהתאם להסכמים האמורים.
על רקע האמור הוגשה תביעה זו.
טענות התובעת
12. התובעת טוענת כי הנתבעת לא עמדה בהתחייבויותיה מכוח ההסכמים, וכי למעשה התובעת מעולם לא קיבלה כל תמורה עבור התשלומים ששילמה. על כן, לטענת התובעת, על הנתבעת להשיב לה את הסכומים האמורים. בהקשר זה, טוענת התובעת כי בשום שלב הנתבעת לא ציינה בפניה כי פיתוח המכונה אינו ודאי או כרוך בסיכון כלשהו, וטענה זו אף לא נזכרה בשורת ההסכמים שנוסחו על ידי הנתבעת עצמה. כן נטען כי להבנת התובעת, מדובר היה בפיתוח מכונת אריזה ולא בפיתוח מוצר חדשני.
13. התובעת מוסיפה וטוענת כי הנתבעת, באמצעות קיסלוביץ, הציגה מצגי שווא והתנהלה בחוסר תום לב תוך מתן הבטחות שלא מומשו. לטענת התובעת, הנתבעת אף עושה שימוש לרעה בהליכי משפט על מנת להימנע מהשבת הכספים.
14. לטענת התובעת, היא שילמה לנתבעת סך של 1,588,170 ש"ח בתקופה בה נחתמו ההסכמים השונים המפורטים לעיל. לטענת התובעת, היא אף רכשה גלילי נייר במידות שונות לשם ייצור ניירות הגלגול במכונה בסך של 248,592.54 ש"ח, וכי מדובר במוצר שפג תוקפו זה מכבר, ועל כן היא זכאית להשבת סכום זה בנוסף לסכומים ששולמו על ידה ישירות לנתבעת.
15. עוד נטען בכתב התביעה המתוקן כי הפרת ההסכמים מצד הנתבעת הובילה להפסדים כספיים משמעותיים ביותר לתובעת, בין היתר, בשים לב להסתמכותה של התובעת על קיומם של ההסכמים. לטענת התובעת, לאחר ההתקשרות החוזית בינה לבין הנתבעת, התובעת הפסיקה את פעילותה בייבוא ניירות גלגול ומארזי פילטרים וייצור ידני של הערכות, מתוך ציפייה להמשיך ולייצר את הערכה הכוללת באופן תעשייתי.
16. לטענת התובעת, לא היה באפשרותה להקטין את נזקיה בתקופה שחלפה מאז הפרת ההסכמים על ידי הנתבעת ועד למועד הגשת התביעה, שכן הנתבעת שבה והבטיחה לה כי המכונה צפויה להיות מוכנה בקרוב, באופן שמנע מהתובעת להשקיע את המשאבים לשם חזרה לעסקיה הקודמים או לשם התקשרות עם יצרן אחר לייצור הערכה.
17. לשם תמיכה בטענותיה בדבר ההפסדים שנגרמו לה כתוצאה מהסתמכותה על קיומה של המערכת ההסכמית בינה לבין הנתבעת, צירפה התובעת חוות דעת כלכלית שנערכה על ידי רו"ח צור פניגשטיין (להלן: רו"ח פניגשטיין) ובה נטען כי הנזק שנגרם לתובעת בשל הפרת ההסכמים הנטענת מצד הנתבעת עומד על סך של בין 10.7 מיליון ש"ח לבין 74.6 מיליון ש"ח. חרף הערכה זו, ובשים לב לסמכותו העניינית של בית משפט זה, העמידה התובעת את סכום התביעה על סך כולל של 2,500,000 ש"ח – הכוללים הן את סכומי ההשבה והן את פיצויי ההסתמכות.
טענות הנתבעת
18. הנתבעת טוענת כי יש לראות במערכת ההסכמית שבין הצדדים כ"הסכם פיתוח", שכן המכונה מושא ההסכם היא מוצר חדש שיש לפתחו, ואשר לא קיים כ"מוצר מדף". משכך, לטענת הנתבעת, בהתאם לפסיקה ביחס ל"הסכמי פיתוח", מדובר בהסכם שיש לו מאפיינים של "חיוב השתדלות", ואין הכרח לקבוע כי החוזה הופר על ידי המפתח רק משום שהתוצאה המבוקשת לא הושגה או בשל חריגה מלוחות הזמנים או מהתקציב. למעשה, לטענת הנתבעת, התובעת נתנה הסכמתה במפורש או בהתנהגות להארכת המועדים עד תום הפיתוח שהתארך בשל דרישותיה המשתנות של התובעת עצמה ואי שיתוף הפעולה מצדה במהלך הפיתוח. עוד נטען כי התובעת והנתבעת השקיעו יחד בפרויקט והן היו שותפות בסיכונים הכרוכים בו.
19. לטענת הנתבעת, התובעת הוסיפה במהלך הליך פיתוח המכונה דרישות משתנות אשר האריכו את משך הפרויקט והכשילו את הפיתוח. בהקשר זה נטען כי התובעת הייתה שותפה מלאה לכל ההחלטות בדבר הפיתוח, פיקחה בשלבים שונים על הפרויקט בהתאם לדרישתה ונכחה במשך שעות ארוכות במפעלה של הנתבעת. לטענת הנתבעת, התובעת היא אשר הכתיבה את הדרישות והמאפיינים של הפרויקט לכל אורכו, וסירבה לקבל שינויים שנדרשו או התאמות בהתאם להצעות מהנדסי הנתבעת. כתוצאה מכך, לטענת הנתבעת, התארך הפרויקט עד שלהי שנת 2018. בתוך כך נטען כי התובעת דרשה במהלך הפרויקט כי קצב קיפול מארז הפילטרים יעמוד על 120 קיפולים לדקה בעוד שהדגם שנבנה בהתאם להסכם הפרוטוטייפ פעל בקצב של 40 קיפולים לדקה. כן נטען, כי לנוכח קשיים שהתעוררו במהלך הפיתוח הציעה הנתבעת לשלב חיתוך נייר באמצעות לייזר במכונות ייעודיות, ואולם התובעת סירבה לפתרון זה ולפתרונות נוספים שהוצעו על ידי הנתבעת לאורך הפרויקט. הנתבעת טוענת כי אם התובעת לא הייתה מכבידה בדרישות, שינויים ואי שיתוף פעולה עם ההתאמות הנדרשות – הרי שהפרויקט היה מסתיים לפני זמן רב.
20. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי הסכמות הצדדים היו לפיתוח וייצור של מספר מכלולים, כאשר כל מכלול עומד בפני עצמו, ויחד הם יכולים להרכיב מערך ייצור כולל. לטענת הנתבעת, מכלולים א+ב הושלמו ויוצרו על ידי הנתבעת זה מכבר, אך התובעת בחרה שלא לקבלם.
21. עוד טוענת הנתבעת, כי התובעת לא מסרה הודעת ביטול של ההסכם בהתאם לדין ולא צירפה הודעה כאמור לתביעתה. כן נטען, כי לנתבעת נגרמו נזקים משמעותיים והוצאות רבות בשל פיתוח המכונה – לרבות שעות עבודה ואובדן רווחים בסך של מיליוני ש"ח. בהתאם לכך, נטען, יש להורות על השבה הדדית, לרבות השבת הכספים שהוצאו על ידי הנתבעת בפרויקט.
22. לטענת הנתבעת אין להשיב לתובעת את המע"מ ששילמה לנתבעת, שכן מדובר בסכומים שהתובעת הזדכתה עליהם מול רשויות המס. כמו כן, הנתבעת טוענת כי אין מקום להורות על השבת התמורה ששולמה במסגרת הסכם הפרוטוטייפ, שהיה הסכם עצמאי אשר בוצע במלואו כשנתיים לפני ההתקשרות החוזית של הצדדים לייצור המכונה.
23. לבסוף, לטענת הנתבעת יש לדחות את טענת התובעת לעניין נזקיה הנוספים. בהקשר זה נטען כי הנתבעת אינה אחראית להחלטתה של התובעת לחדול מעיסוקה הקודם טרם אספקת המכונה וכי גורמים אחרים – ובהם תקופת הקורונה – פגעו בעסקי התובעת.
הערות דיוניות
24. הליך זה נפתח בשנת 2019, לפני למעלה משש שנים, והתנהל ברובו בפני מותב אחר. התובעת הגישה לאורך ההליך בקשות לתיקון כתבי טענות, להגשת תצהירים משלימים ולהוספת ראיות בשלבים מאוחרים (בקשה אחרונה להוספת ראיה הוגשה כשבוע לפני המועד שנקבע להגשת הסיכומים). יצוין כי בקשות אלה נבעו, בין היתר, משינויים רבים ותכופים בייצוגה של התובעת בהליך. בית המשפט נענה, ככלל, לבקשותיה של התובעת, וזאת על מנת לברר את המחלוקות לגופן, ועל מנת לאפשר את בירור כלל טענות התובעת כלפי הנתבעת במסגרת הליך זה (ראו למשל החלטת בית המשפט מיום 12.5.2022 ביחס לבקשת התובעת להתיר פיצול סעדים). מכל מקום, התנהלותה הדיונית של התובעת כמתואר לעיל הובילה לעיכוב בירורו של ההליך ולסרבולו.
25. לאחר שהוגשו כלל כתבי הטענות ותצהירי הצדדים, לרבות התצהירים המשלימים, התקיים בפניי ביום 1.12.2024 דיון הוכחות. מטעם התובעת העידו מר חממי, מר דוד מנשה – מהנדס מכונות בהכשרתו, מר ישראל גושן – אשר שימש כמנהל פרויקטים אצל התובעת בתקופת הרלוונטית לתביעה ורו"ח פניגשטיין, אשר כאמור הגיש חוות דעת מטעם התובעת בעניין נזקיה. מטעם הנתבעת העידו מר קיסלוביץ ומר שחר אורי – חתנו של מר קיסלוביץ שכיהן כסמנכ"ל אצל הנתבעת.
26. הצדדים הגישו סיכומיהם, וכעת הגיעה העת להכריע במחלוקות שבמוקד ההליך.
דיון והכרעה
27. בין הצדדים קיימות מספר מחלוקות, כמפורט להלן:
א. מהות ההסכם – האם יש לסווג את המערכת ההסכמית שבין הצדדים כ"חוזה פיתוח" כמשמעותו בפסיקה, והאם החיוב העומד ביסוד ההסכמות בין הצדדים הוא "חיוב תוצאה" או "חיוב השתדלות"?
ב. הפרת ההסכם – האם הנתבעת סיפקה לתובעת את התמורה שאליה התחייבה בהסכמים שנכרתו בין הצדדים?
ג. טענת האשם התורם – האם האחריות לעיכובים (ואף לכשל) בייצור המכונה מוטלת כולה על הנתבעת, או שחלק מן האחריות מוטלת על התובעת, בשל אי שיתוף פעולה, הוספת דרישות לאורך תקופת הפיתוח והערמת קשיים?
ד. סעדים ותרופות – בשים לב לכלל ההכרעות במחלוקות לעיל – מהם הסעדים שלהם זכאית התובעת?
אדון במחלוקות השונות לפי סדרן.
א. מהות ההסכם
28. אחת מהטענות המרכזיות של הנתבעת היא כי את המערכת ההסכמית בין הצדדים יש לסווג כ"הסכם פיתוח" – הסכם שמטרתו ותכליתו היא ייצור מוצר חדש "יש מאין". להסכם כזה, לטענת הנתבעת, ישנם מאפיינים ייחודיים, ובעיקרם – הדינאמיות המאפיינת אותו והיעדר האפשרות להתחייב מראש להשגת התוצאה. על כן, לטענת הנתבעת, במסגרת "הסכמי פיתוח", ההתחייבות המרכזית של המפתח היא "חיוב השתדלות", כלומר – חיוב לנקוט באמצעים המתאימים למען השגת המטרה, מבלי להתחייב להשגתה (בהקשר זה הפנתה הנתבעת לפסק הדין בת"א (חיפה) 660/03 פיליפס מדיקל סיסטמס טכנולוג'יס בע"מ נ' דן רז בע"מ [נבו] (23.6.2008) (להלן: עניין פיליפס)).
29. הפסיקה והספרות אכן מבחינות בין "חיוב תוצאה" לבין "חיוב השתדלות" ביחסים חוזיים: חיוב השתדלות הוא חיוב התנהגותי במהותו, והוא כולל את התחייבות לפעול במקצועיות, במיומנות ובשקידה הראויה להשגת התוצאה המיוחלת, אך הוא אינו כולל התחייבות להשיג תוצאה זו. חיוב תוצאה, לעומת זאת, הוא חיוב שעניינו בהשגת תוצאה מסוימת המוגדרת בחוזה (ראו: ע"א 2887/91 גול נ' אוריעל, פסקה 7 [נבו] (28.9.2002); ע"א 7664/00 אברהם רובינשטיין ושות' חברה קבלנית בע"מ נ' עיריית חולון, פ"ד נו(4) 117, 132 (2002) (להלן: עניין רובינשטיין); ת"א (חי') 382-07 הוכמן נ' גורדי פרויקטים (1995) בע"מ, פסקאות 40-39 [נבו] (3.3.2010) (להלן: עניין הוכמן)).
30. ככלל, השאלה אם חוזה כולל חיוב תוצאה או חיוב השתדלות מוכרעת בהתאם לכללים הידועים של פרשנות החוזה (ראו: גבריאלה שלו ויהודה אדר דיני חוזים – התרופות, לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי 120-118 (2009)).
31. הנפקות של ההבחנה בין חוזה הכולל חיוב תוצאה לבין חוזה הכולל חיוב השתדלות היא השפעתה על קביעת ממצאים בעניין הפרת החוזה. כך, בעוד שהטוען להפרת חוזה הכולל חיוב תוצאה יידרש להוכיח כי התוצאה שהושגה בסופו של דבר אינה תואמת את התוצאה עליה הסכימו הצדדים, הרי שהטוען להפרת חוזה הכולל חיוב השתדלות יידרש להוכיח כי קיים פער בין התוצאה שהושגה לתוצאה שניתן היה לשער כי הייתה מושגת אלמלא התרשלותו של המפר ואם היה פועל בשקידה הראויה (ראו: ע"א 1546/16 עפו סעיד ביסאן נ' מדינת ישראל רשות הפיתוח וקק"ל, פיסקה 39 לפסק דינו של כב' השופט א' שטיין [נבו] (16.9.2020); עניין הוכמן, פסקאות 45-43).
32. יישום הכללים האמורים על ענייננו מוליך למסקנה כי ההסכם שבין הצדדים כלל חיוב תוצאה, והוא אינו מסתפק בחיוב השתדלות כטענת הנתבעת. אני סבורה כי מלשון ההסכמים שבין הצדדים, כמו גם מיתר הראיות, עולה כי הנתבעת סברה שהיא יודעת ויכולה לייצר את המכונה, על אף שמדובר היה בייצור של מוצר חדש, וכי היא אף התחייבה לעשות כן – כלומר התחייבה לייצר את המכונה (ולא רק להשתדל לייצר אותה) ולספקה לתובעת, וזאת כמפורט להלן.
33. בפתח הדברים אציין כי אני נכונה לצאת מנקודת הנחה כי כפי שטוענת הנתבעת, הצדדים התקשרו בהסכמים לפיתוח מכונה ייחודית, לצורך ייצור תעשייתי של הערכה הכוללת. עובדה זו עולה מלשון ההסכמים, הכוללים הוראות שמהן ניתן להבין כי בין הצדדים הוסכם על פיתוח מוצר חדש וכי מדובר בפיתוח סודי (ככל הנראה לנוכח חדשנותו והפוטנציאל הכלכלי הגלום בו). כך לדוגמא, כוללים ההסכמים תניות כלהלן:
"הקו כולו ו/או חלק ממנו ... יפותח וייוצר בלעדית עבור קיוסקאי שיווק (2004) בע"מ ע"י ליד טכנולוגיות בע"מ. מכירת הקו ו/או כל חלק ממנו תהייה (אם תהייה) באמצעות קיוסקאי שיווק 2004 בע"מ או מי מטעמה בלבד" (פסקה 2 לקראת סופה של הצעת המחיר לייצור המכונה).
"ליד טכנולוגיות בע"מ.... מתחייבים בזה לשמור סודיות על כל מידע בקשר לפרוייקט ו/או חלק ממנו לרבות עצם ביצוע הפרוייקט, התכנון, החומרים, הטכנולוגיה, הספקים, הלקוחות.... ולא להעביר כל מידע בקשר לכך לצד ג' כלשהוא ללא הסכמה בכתב ומראש של קיוסקאי שיווק (2004) בע"מ".... (סעיף 2 לפרק הערות כלליות בנספח ההבנות).
"קו הייצור קומפלט... כולו או חלק ממנו ... יפותח וייוצר בלעדית עבור קיוסקאי שיווק (2004) בע"מ..." (סעיף 4 לפרק הערות כלליות בנספח ההבנות).
34. מעבר לכך, עצם העובדה שהצדדים התקשרו בהסכם הפרוטוטייפ, אשר נועד לבחון את ההיתכנות לפיתוח המכונה, מלמדת כי הצדדים ידעו שמדובר בפיתוח של מכונה חדשה, וכי טרם התקשרות בהסכם לייצור המכונה הכוללת, יש לוודא כי הנתבעת אכן יודעת לייצר את המכונה המבוקשת ומצליחה לעשות זאת. בנוסף, אף לשיטת התובעת עצמה, פיתוח המכונה היה חדשני, ומדובר היה בפרויקט שנועד לייצר מוצר חדש (ראו: עדותו של חממי, פרוטוקול הדיון מיום 1.12.2024, עמ' 34 שורות 6-5; עמ' 41 שורות 10-7).
35. על רקע האמור, יש מקום לקבל את טענת הנתבעת כי מדובר בהסכם שנועד לפתח וליצור מוצר חדש, יש מאין, ולא בהסכם לייצור "מוצר מדף". ואולם, כפי שיובהר להלן, אין בידי לקבל את טענתה הנוספת של הנתבעת בהקשר זה, שלפיה עצם הקביעה כי ההסכמים שבין הצדדים נועדו להביא לייצורה של מכונה ייחודית מובילה למסקנה גורפת כי מדובר בהסכמים שבגדרם חיובה המרכזי של הנתבעת היה חיוב השתדלות (ראו: סעיף 28 לתצהירו הראשון של קיסלוביץ מיום 27.10.2020). למעשה, עיון בלשון ההסכמים וביתר הראיות המלמדות על אומד דעת הצדדים מוביל למסקנה כי חיובה המרכזי של הנתבעת היה "חיוב תוצאה", בגדרו היא התחייבה לספק את המכונה לתובעת בתוך פרקי זמן קצרים.
36. מסקנה זו נובעת, בראש ובראשונה, מלשון ההסכמים שבין הצדדים.
37. עיון במערך ההסכמים שבין הצדדים מעלה כי כותרות המסמכים ותוכנם מאפיינים וזהים לכותרות ותוכן של הסכמי קבלנות סטנדרטיים מסוג של הצעות מחיר והסכמי הזמנה. במסגרת ההסכמים השונים שבין הצדדים צוין, בעיקרו של דבר, מחיר המוצר המוזמן, מאפייניו, זמן האספקה המוסכם והאחריות על המוצר. הצדדים לא כללו בהסכמים השונים ביניהם תניה כלשהי המלמדת על הסתייגות הנתבעת מאספקת המכונה במועד הקבוע בהסכמים או על הסכמת הצדדים או הבנתם כי מדובר בחיוב השתדלות מצד הנתבעת.
38. כך לדוגמה, כותרת הצעת המחיר לייצור המכונה היא, כאמור "הצעת מחיר... קו ייצור קומפלט לאריזת נייר גלגול סיגריות + מארז פילטרים...". בהמשך לכך, כבכל הצעת מחיר סטנדרטית, מפורט המפרט הטכני של המכונה על מכלוליה השונים עם אפשרויות שונות, לרבות קצב התפוקה של המכונה, וכן תמחור של כל אחד מן המכלולים. הצעת המחיר כוללת גם תניה בנוגע למועד האספקה, כלהלן: "מועד אספקה: כ 8 חודשים מיום קבלת ההזמנה, מקדמה, ודוגמאות".
39. בדומה לכך, גם בהסכם להזמנת מכלול א', כותרת המסמך היא "הסכם הזמנה ... מערך הפרדה, קיפול וחתוך נייר לגלגול סיגיריות (כך במקור)...". גם הסכם זה כולל מפרט טכני, תנאי תשלום, מועד אספקה ("כ-4 חודשים מיום קבלת ההזמנה, מקדמה, ודוגמאות") ותניה בדבר אחריות הנתבעת למוצר.
40. נספח ההבנות כולל אף הוא הוראות טכניות שונות בדבר מחירי המכלולים השונים; תנאי התשלום; עדכון זמני האספקה; וקצב הייצור.
41. הנה כי כן, הלשון בה נקטו הצדדים במערך ההסכמים ביניהם מלמדת על הבנתם כי הנתבעת תספק את המכונה בהתאם למפרט הטכני המפורט, במועדים המוסכמים ובתמורה לסכומים הנקובים בהסכמים. זאת, בדומה לכל הסכם קבלנות סטנדרטי. בכלל ההסכמים שנכרתו בין הצדדים לא נכלל שום ביטוי לשוני מפורש המעיד על כך שמדובר בהסכם שבגדרו החיוב המרכזי של הנתבעת הוא חיוב השתדלות בלבד (ראו והשוו: עניין הוכמן, פסקה 42 – במקרה זה ציינו הצדדים בחוזה כלהלן: "אושרה תכנית הבינוי ע"י רשויות התכנון המוסמכות יעשה פלד... כל דבר על מנת שהיתר הבנייה... יימסר לפלד מוקדם ככל האפשר" – לשון כאמור מלמדת כי ההתחייבות היא לעשות מאמצים ("כל דבר") לשם השגת התוצאה, ולא כבענייננו – שההתחייבות הייתה לספק את המכונה עצמה. כן השוו לעניין רובינשטיין, בו ההתחייבות הייתה כי העירייה "תעשה כל אשר ביכולתה על מנת לגבות מכל בעלי המקרקעין" – ניסוח שגם הוא מלמד כי ההתחייבות היא להשתדל להשיג את התוצאה ולא להשיגה).
42. במצב דברים זה, בו הנתבעת, אשר היא זו שניסחה את ההסכמים, נמנעה מלעגן באופן מפורש בלשון ההסכמים כי התחייבותה היא אך לפעול בשקידה ראויה לייצור המכונה, להבדיל מן החיוב לייצרה ממש ולספקה לתובעת, יש להעדיף את הפרשנות שלפיה חיובה של הנתבעת היה "חיוב תוצאה", שכן פרשנות זו עולה בקנה אחד עם לשון ההסכמים.
43. בנוסף לאמור, נראה כי גם נסיבות כריתת החוזה מוליכות למסקנה כי הצדדים סברו שהנתבעת מתחייבת לייצר את המכונה ולא רק להשתדל לייצר אותה.
44. ראשית, במסגרת הליך זה טענה הנתבעת כי היא "חברה ותיקה, עתירת ניסיון, ידע ומוניטין העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של מערכות אריזה אוטומטיות. במהלך שנים רבות של פעילות כחברה המובילה בתחומה ייצרה החברה אלפי מכונות אריזה. למהנדסי החברה ניסיון רב בפיתוח וייצור מגוון מכונות אריזה המיועדות לארוז מגוון רחב של קרטונים, אריזות..." (כתב ההגנה המתוקן, סעיף 12; סעיף 3 לסיכומי הנתבעת; וראו גם סעיף 10 לתצהירו הראשון של קיסלוביץ מיום 27.10.2020). טענת הנתבעת כי עיסוקה המרכזי הוא בפיתוח וייצור של מערכות אריזה אוטומטיות, וכי היא בעלת ניסיון רב שנים ומגוון בתחום זה, היא זו שהובילה את התובעת להתקשר עמה בהסכמים (ראו: סעיף 6 לתצהירו הראשון של חממי מיום 17.8.2020).
45. מעבר לכך, בחקירתו אישר קיסלוביץ כי הנתבעת הציגה בפני התובעת מצג שלפיו היא יכולה לייצר את המכונה ויודעת לעשות זאת:
ש: לזיו אמרת שאתם יודעים לייצר מכונה כזאת.
מר קיסלוביץ: נכון אני לא התווכחתי ועשינו את זה.
...
ש: גם אמרת מקודם אישרת מקודם שאתה יכול להכין מכונה כזאת שזה מה שאמרת לזיו.
מר קיסלוביץ: מה זאת אומרת אני לא מבין אותך אתה חושב שאני אסכים להיכנס לתוך פרויקט ולהגיד לו שאני לא יודע מה לעשות אז איך אני נכנס לזה? ודאי שאני יודע אני יודע להכין מכונות.
(ראו: פרוטוקול הדיון מיום 1.12.2024; עמ' 141, שורות 13-11, 25-23)
46. מן האמור לעיל עולה כי אף לשיטת קיסלוביץ עצמו, הצדדים יצאו מנקודת הנחה כי הנתבעת תוכל לייצר את המכונה מושא ההסכמים, וכי במסגרת ההסכמים הנתבעת אף התחייבה לייצר את המכונה, ולא רק להשתדל לייצר אותה.
47. שנית, אף מהתנהלות הצדדים לאחר שהיחסים עלו על שרטון עולה כי הנתבעת הכירה בכך שהתחייבותה במסגרת ההסכמים הייתה לייצר את המכונה ולספקה לתובעת, וכי משכשלה לעשות זאת – היא נדרשת להשיב לתובעת את הסכומים ששולמו על ידי התובעת מכוח ההסכמים.
48. כך למשל, בתכתובת דואר אלקטרוני שנשלחה על ידי גב' דפנה קיסלוביץ, אחת מבעלות הנתבעת ואשתו של קיסלוביץ, לחממי ביום 31.12.2018 היא ציינה כי: "... בכל מצב אתה צודק ואנחנו נחזיר סכום של 1,588,170 ... מקווה שבזה נסיים את הסגה הזאת"; ובהמשך: "זיו אני רוצה לסגור את הנושא. ולהחזיר לך את כל הסכום ששילמת עד האגורה האחרונה. אתה חייב לקחת בחשבון שגם ליד נפגעה מההשקעות הרבות שעשינו פה וההשלכות בגינן" (ראו: נספח 9 לתצהיר המשלים של חממי מיום 15.3.2023). מדברים אלה עולה כי הגב' דפנה קיסלוביץ הכירה בחובת הנתבעת להשיב לתובעת את הסכומים ששולמו על ידי התובעת מכוח ההסכמים, וכי עצם ההשקעה והמאמץ של הנתבעת בפרויקט אינו מוליך למסקנה כי היא עמדה בחיוביה החוזיים.
49. בנוסף לכך, בתכתובת דואר אלקטרוני מיום 28.6.2016 כתב קיסלוביץ לחממי "נכון הבטחתי לך זמנים ואני לא עומד בהם" (נספח 6 לתצהירו הראשון של חממי מיום 17.8.2020). כלומר, לשיטת קיסלוביץ עצמו הוא התחייב לספק תוצאה בטווח זמנים מוסכם, ולא רק להשתדל לספקה או לעשות מאמץ לעמוד בזמנים.
50. כמו כן, בשיחה שהתנהלה בין עו"ד שמואל להב (בא כוחו דאז של חממי) לבין קיסלוביץ מיום 9.12.2018, אשר הוקלטה ותומללה, אמר קיסלוביץ את הדברים הבאים:
"...תראה זה שבית משפט יגיד לו שהוא צודק, אני בכלל לא, אין לי קייס פה, אני לא בקייס. אם היה לי קייס עוד הייתי אומר, בונא יש פה איזה קייס. איזה קייס? מה אני אתחיל עכשיו לריב איתו? לא יצא מזה כלום, אני יודע מזה. בכלל שטכנית הוא צודק, הוא שילם כסף עבור תמורה מסוימת ולא קיבל אותה נקודה. אז נכון שאני יכול לבוא ולהגיד, תשמע עובדה שהוא הסכים לזה ועובדה שהוא היה איתי ביחד והוא היה שותף לזה והתחייבתי שזה פרויקט שלו ואני מפתח את זה רק בשבילו והוא לקח חלק, כאילו לצורך העניין, יש לו חלק מהסיכון והוא לא אפשר לי למכור לאף אחד אחר. הכל אני יכול לבוא ואתה יודע ואנחנו יכולים למרוח את המשפט הזה לאלוהים גדול, אני לא יודע לאן. אני לא רוצה להגיע למקום הזה, בגלל שאני חושב שהוא היה פייר איתי. זה הכל. ובגלל שהוא היה פייר איתי, כואב לי הלב להיות מניאק. אבל אני לא כזה, אני לא באופי שלי כזה...
וזה אני חשבתי ואמרתי לעצמי, זיו אני חושב, אני בטוח, אני יכול, אני מאמין שזה אפשרי. אוקי? ונכשלתי בחלק הזה, אוקי? יכול להיות שהוא לא היה עוד חודש, עוד חודשיים תלוי כמה אני אשקיע בזה. אבל האנרגיה שזה צורך ממני, ההשקעות שזה צורך ממני, הן ענקיות הן גומרות אותי נפשית, פיזית נפשית..." (ראו נספח 7 לתצהירו הראשון של חממי, עמ' 8-7; ההדגשות הוספו, למ"ש).
51. מדברים אלה של קיסלוביץ עצמו עולה כי אכן אומד דעת הצדדים במועד החתימה על החוזה הייתה כי הנתבעת מתחייבת לספק "תמורה מסוימת", אך תמורה זו (המכונה) לא סופקה בסופו של דבר. עוד עולה מדבריו של קיסלוביץ כי הוא אכן סבר, ונראה כי אף אמר לחממי, שבכוחו להביא לתוצאה אליה התחייב, ומשלא הצליח לספק את התוצאה האמורה בחלוף תקופה כה ממושכת – המשמעות היא כי הוא נכשל.
52. [במאמר מוסגר אציין כי בשלבים מאוחרים של ההליך טענה הנתבעת טענות שונות באשר לקבילות תמלול ההקלטה האמורה. כך למשל, בדיון ההוכחות נטען על ידי ב"כ הנתבעת כי מדובר בהקלטת סתר שבוצעה על ידי עורך דין, ומשכך נטען כי אין לקבל את הראיה האמורה. ואולם, בשום שלב דיוני לא הוגשה בקשה מסודרת ומנומקת של הנתבעת לפסילת הראייה, ולמעשה טענה זו נזנחה במסגרת סיכומיה של הנתבעת. במצב דברים זה, לא מצאתי להידרש לטענות הנתבעת בנדון ולהכריע בהן].
53. לסיכום: מלשון ההסכמים ומיתר הראיות המלמדות על אומד דעת הצדדים במועד ההתקשרות, עולה כי חיובה המרכזי של הנתבעת במסגרת ההסכמים היה חיוב תוצאה, במסגרתו היא התחייבה לייצר את המכונה ולספקה לידי התובעת. הצדדים לא התכוונו להסתפק בחיוב השתדלות, כפי שטוענת הנתבעת כעת.
54. על רקע האמור, השאלה אותה יש לבחון כעת היא האם ההסכמים הופרו על ידי הנתבעת בכך שלא סיפקה את התוצאה האמורה, כלומר – האם הנתבעת ייצרה את המכונה כפי שהתחייבה בהסכמים וביקשה לספק אותה לתובעת, או שמא כשלה מלעשות כן?
ב. הפרת ההסכם
55. כפי שיובהר להלן, נראה כי בין הצדדים אין מחלוקת כי הנתבעת לא הצליחה לייצר את המכונה בכללותה. כלומר, גם לשיטת הנתבעת, בשום שלב המכונה על שתי יחידותיה וחמשת מכלוליה לא הייתה מוכנה למסירה לתובעת. כך למשל, בפסקה 9 לתצהירו השני של קיסלוביץ מיום 21.6.2021 צוין כי "מכלול א' ו ב' היו מוכנים למסירה לידי התובעת", כאשר לגבי יתר המכונה לא צוין כי הייתה מוכנה. כמו כן, בפסקה 22 לתצהירו השלישי של קיסלוביץ מיום 24.7.2023 הוא ציין כי "יתרה ששולמה עבור מקדמה מכלולים ג' ד' ה' קוזזה ולא נדרש תשלום עבורם אפילו שהיו בתהליך מתקדם מאוד" – כלומר לא היו מוכנים למסירה.
56. ואולם, בפי הנתבעת שתי טענות מרכזיות בעניין עצם ההפרה ועוצמתה:
57. הטענה הראשונה היא כי הסכום ששולם על ידי התובעת הוא המחיר הכולל עבור מכלולים א+ב, המרכיבים את היחידה הראשונה במכונה השלמה, וכי התובעת לא שילמה כלל עבור יתר המכלולים המרכיבים את המכונה בכלותה. טענתה השנייה של הנתבעת היא כי מכלולים א+ב יוצרו על ידי הנתבעת טרם הגשת התביעה, והיו מוכנים להימסר לתובעת, אך היא סירבה לקבלם. המסקנה הנובעת משילוב טענות אלה של הנתבעת, לשיטתה, היא כי הנתבעת לא חייבת להשיב לתובעת כל סכום ששולם, מאחר שסכום זה שולם עבור מכלולים א+ב (היחידה הראשונה), ויחידה זו יוצרה והתובעת רק הייתה צריכה להסכים לקבלה (ראו: סעיפים 48-40 לסיכומי הנתבעת).
58. אבחן את שתי טענותיה האמורות של הנתבעת.
האם סך התשלומים ששילמה התובעת לנתבעת מכוח ההסכמים היו תמורה עבור מכלולים א+ב בלבד, או שמא מדובר בתמורה (חלקית) עבור המכונה בכללותה?
59. כפי שיובהר להלן, אני סבורה שיש לדחות את טענת הנתבעת שלפיה התשלומים ששולמו על ידי הנתבעת היו תמורה עבור מכלולים א+ב בלבד, ויש לקבל את טענת התובעת, כי הסכום ששולם היה חלק מהתמורה עבור המכונה בכללותה.
60. ראשית, עיון בנספח ההבנות מעלה כי תכנית התשלומים הייתה כלהלן:
"50% מיחידה 1 – 640,500 ש"ח – שולם.
50% מיחידה 2 – 520,500 ש"ח – בהתאם להסכם חתום עם ההזמנה.
40% מיחידה 1 +2 – 928,800 – ישולמו באספקה – בבדיקת שלב 1 ו-2 במפעל ליד טכנולוגיות בהתאם למפרט.
10% מיחידה 1 + 2 – 232,200 ש"ח – ישולמו לאחר התקנה והדרכה אצל קיוסקאי.
סה"כ: 2,322,000 ש"ח" (ראו: נספח ההבנות, נספח 4 לתצהירו הראשון של חממי).
61. לוח התשלומים, שצורף כנספח 5 לתצהירו הראשון של חממי מיום 17.8.2020, אשר על פי הנטען תואם לכרטסת של הצדדים, מעלה כי עד ליום 9.9.2015 שולמו 50% מהמחיר של יחידה 1 (מכלולים א+ב) בסך של 640,500 ש"ח; וכי ביום 26.11.2015 (יומיים לאחר החתימה על נספח ההבנות) שילמה התובעת לנתבעת סך נוסף של 520,500 ש"ח שהם 50% מיחידה 2 (מכלולים ג+ד+ה).
62. לוח תשלומים זה תואם את לוח הזמנים לתשלום ואת הסכומים כמפורט בנספח ההבנות, ועולה ממנו כי התובעת שילמה לנתבעת 50% מהתמורה הכוללת עבור המכונה בכללותה, על שתי יחידותיה ועל כל מכלוליה.
63. יתר על כן, לאחר דיון ההוכחות ובטרם הוגשו הסיכומים בהליך זה, ביקשה התובעת להגיש ראיה נוספת – חשבונית מס מספר 3082 מיום 29.12.2015 של הנתבעת הממוענת לתובעת, ובה מצוין כי שולם סך של 1,161,000 (לפני מע"מ) וכי סך זה שולם עבור "50% קו ייצור קומפלוט לאריזת גלגול לסיגריות + מארז פילטרים BOOKLET + FILTERS PACK" עוד צוין כי המע"מ בסך 197,370 ש"ח ישולם עד ליום 15.1.2016. הבקשה לצירוף הראיה התקבלה בהחלטתי מיום 16.2.2025.
64. ראיה זו מלמדת כי גם בזמן אמת הובן על ידי הצדדים כי התשלום בסך של 1,161,000 ש"ח בוצע עבור 50% מהמכונה בכללותה – מקו הייצור כולו – ולא כפי שטוענת הנתבעת כעת, כי מדובר בתשלום מלא עבור מכלולים א+ב בלבד. מה גם, שתשלום מלא עבור מכלולים אלו בהתאם למסמך ההבנות עומד על סך של 1,280,000 ש"ח, ולא על סך של 1,161,000 ש"ח.
65. קביעה זו היא בעלת חשיבות מאחר שהיא מלמדת כי הצדדים התכוונו לקיים את ההסכם במלואו ולא לקיימו באופן חלקי או בשלבים שאינם תלויים האחד בשני, כטענת הנתבעת. התובעת שילמה מחצית מעלות המכונה בכללותה, וזאת לנוכח התחייבותה הנגדית של הנתבעת לספק את המכונה השלמה. מכאן, שאף אם מכלולים א ו-ב (המרכיבים את היחידה הראשונה) אכן היו מוכנים למסירה בעת הגשת התביעה, הרי שבכך לא די כדי לקבוע שהנתבעת לא הפרה את ההסכם, שכן מדובר בביצוע חלקי בלבד של התחייבותה. ואולם, לא ראיתי צורך לקבוע מסמרות בשאלה זו, כיוון שכפי שיובהר להלן, לא מצאתי לקבל את טענת הנתבעת כי היחידה הראשונה אכן הייתה מוכנה למסירה בהתאם להתחייבות החוזית של הנתבעת במועד הגשת התביעה.
האם היחידה הראשונה (מכלולים א+ב) היו מוכנים למסירה בעת הגשת התביעה?
66. טענתה הנוספת של הנתבעת היא כי בשלב שבו הוגשה התביעה מכלולים א+ב עבדו והיו מוכנים להימסר לתובעת, אך התובעת סירבה לקבלם. נראה כי בכך בעצם מבקשת הנתבעת לטעון את הטיעון הבא: גם אם המכונה מעולם לא יוצרה בכללותה בהתאם להתחייבות הנתבעת בהסכמים, הרי שהיא יוצרה באופן חלקי – שכן היחידה הראשונה במכונה הושלמה. מכאן, לטענת הנתבעת, ההפרה שיש לייחס לה אינה הפרה מוחלטת.
אין בידי לקבל טענה זו.
67. ראשית, המועד לאספקת יחידה 1 (מכלולים א+ב) היה, בהתאם לנספח ההבנות, ביום 30.11.2016, אך נראה כי אין מחלוקת בין הצדדים כי במועד זה יחידה 1 לא הייתה מוכנה.
68. שנית, אף לשיטת הנתבעת עצמה, יחידה 1 לא עמדה בכושר הייצור עליו הוסכם בנספח ההבנות – ייצור של 120-140 בדקה (ראו: פסקה 21 לתצהירו הראשון של קיסלוביץ מיום 27.10.2020). כמו כן, בתצהיר נוסף ציין קיסלוביץ כלהלן:
"העבודה על מכלול א' הושלמה, כאשר הגיע צוות של קיוסקאי לראות את המכונה בפעולה, נראה בבירור כי המכונה פעלה... ובשל תקלה בסוג ובטיב הנייר שסיפקה קיוסקאי עצמה, בשל שהיה פג תוקף ולא נשמר בהתאם לדרישות היצרן, לא הצליחה להשלים את מיועדה ולא ניתן היה לעבוד עם הנייר הספציפי. כך גם הנייר לא עמד בדרישות הראשוניות ולא התאים לצרכיה של קיוסקאי ולייצור במכלול שיוצר. הבעיה אף התעוררה ביחס לקרטון שסופק, הוא אינו תואם את הדרישות בנוגע לעומקם של קווי הקיפול ומשכך, מקשה על העבודה עם הקרטון וקיפולו כנדרש" (פסקה 18 לתצהירו השלישי של קיסלוביץ מיום 24.7.2023; ההדגשה הוספה, למ"ש).
מדברים אלה עולה בבירור כי בשלב בו הוגשה התביעה, ועל אף שחלפו שלוש שנים מהמועד המוסכם למסירת היחידה הראשונה, יחידה זו לא הצליחה לייצר את המוצר כנדרש וכמוסכם. הנתבעת אמנם מייחסת את חוסר ההצלחה לסוג הנייר והקרטון שסופקו על ידי התובעת, ואולם לא ברור מדוע הנתבעת, כבעלת המומחיות והידע בתחום הנדסת מכונות האריזה, לא מצאה פתרונות מתאימים, או הגדירה מבעוד מועד את סוגי הנייר והקרטון הנדרשים לשם ייצור המכונה כמוסכם.
69. שלישית, וזה העיקר, ראיות התובעת מעלות כי חודשים ספורים לפני הגשת התביעה, וכשנתיים מהמועד המוסכם למסירת היחידה הראשונה במכונה, המכונה לא הייתה מוכנה להימסר באופן מתפקד ובהתאם למפרט המוסכם. למעשה, ספק רב אם המכונה הצליחה לייצר מוצר כלשהו בשלב זה.
70. כך, התובעת צירפה סרטון ותמלול שתי פגישות שנערכו בין הצדדים – האחת ביום 6.11.2018 והשנייה ביום 22.11.2018, חודשים ספורים לפני הגשת התביעה. הפגישות נערכו במפעל של הנתבעת, בנוכחות קיסלוביץ, חממי ובא כוחו הקודם (עו"ד להב). הסרטון תומלל (ראו נספחים 5 ו-7 לתצהיר המשלים של חממי מיום 15.3.2023). עיון בסרטון ובתמלולים מעלה כי בשלב שבו הפגישות נערכו, כשנתיים לאחר מועד האספקה המוסכם, היחידה הראשונה (מכלולים א+ב) לא הייתה מוכנה ולא פעלה כנדרש ובהתאם למוסכם.
71. כך למשל, ראו הדברים שנאמרו בפגישה מיום 6.11.2018:
"יעקב קיסלוביץ: אם זה עובד, כן.
עו"ד להב: רק שניה, זה מיוצר בקצב של 100 120 לדקה?
(מדברים ביחד)
יעקב קיסלוביץ: כרגע, כרגע אני הצלחתי להגיע ל-100 120 ונקרעים לי הניירות..." (ראו: נספח 5 לתצהירו המשלים של חממי, עמוד 36 שורות 13-10).
72. בהמשך לכך, ציין קיסלוביץ כי ככל שחממי יביא לו את גלילי הנייר שהזמין, יהיה ניתן להפעיל את המכונה ("גלילי נייר. אני אשמח מאוד שתביא לי אותם ונריץ את הגלילי, עם הגלילי נייר שלך" ראו: נספח 5 לתצהירו המשלים של חממי, עמוד 36 שורה 18). משכך, נקבעה פגישה נוספת בנוכחות הצדדים ובא כוחו הקודם של חממי ליום 22.11.2018.
73. בפתח הפגישה השנייה ציין חממי כי מטרת הפגישה היא בדיקת קו הייצור של ניירות לגלגול סיגריות, ובחינה האם קו הייצור עובד. בהמשך, נראה קיסלוביץ מנסה להפעיל את היחידה הראשונה של המכונה במשך דקות ארוכות. המכונה נראית פועלת, אך הניירות המוזנים לתוכה נתקעים ונקרעים. עו"ד להב מציין בהמשך הסרטון כלהלן:
"אנחנו נמצאים במפעל של ליד. המכונה, קו הייצור נראה ברקע... אנחנו נמצאים פה מהשעה 11, עד עכשיו, במשך שעה וחמש דקות, המכונה עדיין לא פועלת. ברקע רואים את יעקב מליד טכנולוגיות כשהוא מנסה להפעיל את המכונה ולהביא אותה למצב שבו ניתן יהיה לעשות את הפעלת הניסיון, עד עכשיו ללא הצלחה..." (ראו: נספח 7 לתצהירו מהשלים של חממי, עמוד 46 שורות 11-6).
74. בהמשך לכך נשמע קיסלוביץ מסביר מדוע המכונה (בשלב זה, כאמור, מדובר רק על היחידה הראשונה – מכלולים א+ב) אינה מצליחה לייצר את אריזת ניירות הגלגול:
"יעקב קיבלוביץ: כן, זה נכנס. אתה רואה איך זה נכנס? זה נכנס לשם, אבל מה שקורה. ה-, אני לא מצליח להגיע. אתה רואה? זה האינטרפול, זה מה שיוצא בעצם. מה שקורה, בגלל שאני לא מצליח להגיע למרכוז, ... ואז הם מתקפלים לא יפה, ... ברגע שהם מתקפלים לא יפה הם לא נכנסים לי לקרטון כבר כמו שאני רוצה. זה, זה בעצם העניין. (ראו: נספח 7 לתצהירו מהשלים של חממי, עמוד 46 שורות 24-18).
ובהמשך:
"עו"ד להב: עוד כמה זמן לדעתך זה עוד ייקח?
יעקב קיסלוביץ: אתה רואה אני עושה, אני לא נחתי רגע, אני מעשר אני משחק איתה" (שם, עמוד 48 שורות 15-14).
ולאחר מכן:
"עו"ד להב: השעה 12 וחצי, בהמשך לתיעוד הקודם, מודיע כרגע יעקב שהמכונה לא עובדת בגלל שהוא לא מצליח לסנכרן את הדפים, את הגיליונות, באופן שאפשר להפעיל בהם את המכונה. יעקב אומר שנדרש לו לפחות עוד שעה כדי לנסות ולהביא את המכונה למצב שבו היא תעבוד. אנחנו מחכים כבר מהשעה, המהנדס דוד הגיע לפה מהשעה 10 וחצי. במשך שעתיים כאמור, המכונה לא עובדת ולא מצליחה לייצר את הקרטונטות. בשלב הזה, עורך דין להב, אני עוזב את המקום. וגם המהנדס דוד. יישאר פה זיו לעוד פרק זמן של שעה, לפי הדברים של יעקב. ובשעה הזאת אולי יצליח להעמיד את המכונה למצב שהיא תעבוד ו-, ולפי הצרכים יימשך התיעוד" (שם, עמוד 49 שורות 22-14).
75. בהמשך לכך, מתועד חממי מציין כי גם בחלוף שעתיים נוספות "המכונה לא עובדת. לא מוכנה למסירה ולא מתפקדת כלל". יצוין כי קיסלוביץ נכח בשלב זה, ולא התנגד לדבריו המצולמים והמתועדים של חממי (ראו: שם, עמוד 49 שורות 23-27 ועמוד 50).
76. אל מול ראיות אלה לא הובאה כל ראיה נוגדת מצד הנתבעת. הנתבעת לא צירפה צילומי וידאו של המכונה, על איזה מיחידותיה או מכלוליה, אשר עולה מהם כי המכונה אכן מצליחה לייצר את המוצר כמוסכם, לא בתפוקה המוסכמת ולא בתפוקה פחותה, לא עם ניירות שסופקו על ידי התובעת ולא עם נייר או קרטון אחרים. הנתבעת אף לא צירפה חוות דעת מומחה שממנה עולה כי המכונה יוצרה בהתאם להסכם. למעשה, לא צורפה ראיה כלשהי אשר יש בה כדי לתמוך בטענתה הכללית של הנתבעת כי היחידה הראשונה הייתה מוכנה למסירה לתובעת, כשהיא מייצרת את מארזי ניירות הגלגול (מטרתה היחידה), וזאת בעיקר בשים לב לראיות שהובאו בעניין זה מטעם התובעת, כמפורט לעיל.
77. מכל האמור לעיל עולה כי המכונה, על כל מכלוליה ויחידותיה, לא הייתה מוכנה למסירה כשהיא מייצרת את הערכה הכוללת או איזה מחלקיה, בהתאם להסכמות בין הצדדים, ואף לא הייתה מוכנה למסירה במועד מאוחר למוסכם או בתפוקה פחותה מהמוסכם.
78. סיכום ביניים: סיכום הדברים עד כה מעלה כי בין התובעת לנתבעת נכרת הסכם, בגדרו התחייבה הנתבעת לספק לתובעת מכונה המורכבת משתי יחידות לייצור ערכה הכוללת אריזת ניירות גלגול סיגריות ומארז פילטרים, וזאת בתמורה לתשלום בסך של 2,322,000 ש"ח.
79. ואולם, בעוד שהתובעת שילמה סך של 1,161,000 ש"ח לפני מע"מ (50% מהתמורה המוסכמת), הנתבעת כשלה מלספק את המכונה כמוסכם בין הצדדים. למעשה, הנתבעת לא הוכיחה כי הצליחה לספק את המכונה, או את אחת מיחידותיה, באופן שמאפשר את ייצור הערכה או חלקה, גם במועד מאוחר מן המועד המוסכם.
80. על רקע האמור, יש לקבוע כי הנתבעת הפרה את ההסכם שבין הצדדים וכי הפרה זו הייתה "הפרה יסודית", כמשמעותה בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 (להלן: חוק התרופות), שכן מדובר בחיוב היסודי והעיקרי של הנתבעת במסגרת ההסכם.
81. לטענת הנתבעת, יש לייחס לתובעת אשם תורם בכל הנוגע להפרת החוזה. בתוך כך, הנתבעת טוענת כי התובעת הוסיפה דרישות שונות במהלך הפרויקט אשר מנעו את השלמתו וסירבה להתאמות שהציעה הנתבעת לשם ייצור המכונה. בטענות אלה אדון להלן, ולאחר מכן יידונו הטענות בעניין הסעדים שתבעה התובעת.
ג. טענות בדבר אשם תורם שיש לייחס לתובעת בעת קיום החוזה
82. כאמור, לטענת הנתבעת, התובעת הערימה קשיים על קיום החוזה אשר מנעו או עיכבו את האפשרות להשלימו. לטענתה, התובעת הקשתה על קיום החוזה בשלושה מישורים: הראשון – העלאת דרישת קצב הייצור ביחידה המייצרת את מארז הפילטרים מקצב של 40 לדקה כפי שהיה בדגם האב-טיפוס לקצב של 120 לדקה; השני – התעקשותה של התובעת על התקשרות עם יצרן מקומי של קרטון חלף יצרן תורכי שהוצע על ידי הנתבעת; והשלישי – סירובה של התובעת לפתרון המשלב חיתוך נייר בלייזר.
83. כבר בפתח הדברים אציין כי טענות הנתבעת בעניין זה נטענו באופן לקוני בלבד מבלי שפורטו די הצורך (ראו למשל: סעיפים 19-18 ו-33-30 לתצהירו הראשון של קיסלוביץ מיום 27.10.2020; סעיפים 25-26 לתצהירו השלישי של קיסלוביץ מיום 24.7.2023) ונטענו באופן חלקי בלבד בסיכומיה (ראו: סעיפים 26 ו-29 לסיכומי הנתבעת).
84. כך, בכל הנוגע לטענות בעניין הקשיים שהערימה התובעת לגבי הקרטון, הנייר ופתרון החיתוך בלייזר – בכתבי הטענות ובתצהירים מטעם הנתבעת לא פורט כיצד "התעקשותה" או "סירובה" של התובעת להתקשר עם ספק קרטון או נייר המצוי בתורכיה מנע את השלמת המכונה; לא פורט מדוע הנייר והקרטון שנרכש וסופק על ידי התובעת לנתבעת לא התאימו למכונה; לא הובהר מדוע הנתבעת לא פעלה לרכישת נייר מתאים, לשם הקטנת הנזקים ולשם השלמת המכונה; לא הובהר דבר בעניין פתרון החיתוך בלייזר – איזו בעיה הוא נועד לפתור, מה היו הפתרונות האחרים האפשריים וכיצד בסופו של דבר סברה הנתבעת שיש להתמודד עם הבעיה.
85. מעבר לאמור, ולגופם של דברים, יצוין כי בעדותו הבהיר חממי כי סירב להצעת הנתבעת להתקשר באופן בלעדי עם יצרן מתורכיה מאחר שסבר כי מדובר בסיכון עסקי, וזאת על רקע אי וודאות בעניין האפשרות לקיים הסכמי סחר יציבים עם השוק התורכי (ראו: עדות חממי; עמ' 57 שורות 22-17 לפרוטוקול הדיון). כמו כן, בכל הנוגע לחיתוך בלייזר טען חממי כי אישר לנתבעת לעשות שימוש בפתרון זה (ראו: עדות חממי; עמ' 71 שורות 6-5 לפרוטוקול הדיון).
86. אשר לטענת הנתבעת כי התובעת באופן מפתיע "החליטה" להגביר את קצב הייצור של היחידה לייצור מארז הפילטרים פי 3 מזה שיוצר במסגרת הסכם הפרוטוטייפ – אף דינה להידחות. למעשה, כלל לא ברורה טענת הנתבעת כי מדובר ב"החלטה של התובעת", שכן אין מדובר בהחלטה חד צדדית, אלא בתניה המופיעה בנספח ההבנות המוסכם על שני הצדדים. יתר על כן, בנספח ההבנות הוסכם באופן מפורש כי בגין הגדלת קצב הייצור מהסכם הפרוטוטייפ – תשלם התובעת תמורה נוספת לנתבעת ("מחיר יחידה 2: 1,041,000 ש"ח. סכום זה כולל תוספת בסך 172,000 ש"ח בגין הגדלת המהירות לקצב של 120 עד 140 בשלב זה בהתאם להסכם"; ראו: נספח 4 לתצהירו הראשון של חממי). משעה שהגברת קצב הייצור הייתה מוסכמת על הצדדים בעת עריכת ההסכם (ואף הוחלט כי תינתן לנתבעת תוספת תשלום עבורה), כלל לא ברור כיצד ניתן לייחס לתובעת מחדל או אשם תורם בנדון.
87. לאור כל האמור, לא מצאתי כי הנתבעת הרימה את הנטל המוטל עליה כדי להוכחת קיומו של אשם תורם מצד התובעת כנטען על ידה. לכל היותר, מטענות הנתבעת עולה כי לאורך תקופת הייצור התעוררו קשיים שונים בייצור המכונה אשר דרשו מציאת פתרונות והובילו לעיכוב (ואולי אף לכשל) בייצור המכונה. ואולם, לא ברור מדוע לשיטת הנתבעת יש להטיל את האחריות להתמודדות עם הקשיים האמורים ולמציאת הפתרונות לפתחה של התובעת ולא לפתחה של הנתבעת – שהיא כזכור היצרנית, המומחית, ובעלת הידע בייצור מכונות (כפי שהעידה על עצמה בכתבי הטענות). בהקשר זה יודגש, כי בתור המומחית ובעלת הידע והניסיון הרלוונטי, הנתבעת הייתה יכולה להכניס את אופן הייצור והחומרים בהם ייעשה שימוש במסגרת ההסכם (שהיא עצמה ניסחה), או לפעול לביצוע תיקונים להסכם – ככל שהדבר היה נדרש – במהלך תקופת ביצועו ובהתאם לדין. בכתבי הטענות ובתצהירי הנתבעת אין כל טענה בעניין זה, ואף לא נטען האם בשלב מסוים הבהירה הנתבעת לתובעת כי סירובה או דרישותיה המשתנות יובילו לכך שלא יהיה ניתן לייצר את המכונה או שייגרם עיכוב ממשי בייצורה.
88. על רקע האמור, דין טענות הנתבעת לקיומו של אשם תורם מצד התובעת להפרת ההסכם על ידי הנתבעת – להידחות.
אפנה עתה לדון בטענות הצדדים לעניין הסעדים הנתבעים על ידי התובעת.