וזה אני חשבתי ואמרתי לעצמי, זיו אני חושב, אני בטוח, אני יכול, אני מאמין שזה אפשרי. אוקי? ונכשלתי בחלק הזה, אוקי? יכול להיות שהוא לא היה עוד חודש, עוד חודשיים תלוי כמה אני אשקיע בזה. אבל האנרגיה שזה צורך ממני, ההשקעות שזה צורך ממני, הן ענקיות הן גומרות אותי נפשית, פיזית נפשית..." (ראו נספח 7 לתצהירו הראשון של חממי, עמ' 8-7; ההדגשות הוספו, למ"ש).
- מדברים אלה של קיסלוביץ עצמו עולה כי אכן אומד דעת הצדדים במועד החתימה על החוזה הייתה כי הנתבעת מתחייבת לספק "תמורה מסוימת", אך תמורה זו (המכונה) לא סופקה בסופו של דבר. עוד עולה מדבריו של קיסלוביץ כי הוא אכן סבר, ונראה כי אף אמר לחממי, שבכוחו להביא לתוצאה אליה התחייב, ומשלא הצליח לספק את התוצאה האמורה בחלוף תקופה כה ממושכת - המשמעות היא כי הוא נכשל.
- [במאמר מוסגר אציין כי בשלבים מאוחרים של ההליך טענה הנתבעת טענות שונות באשר לקבילות תמלול ההקלטה האמורה. כך למשל, בדיון ההוכחות נטען על ידי ב"כ הנתבעת כי מדובר בהקלטת סתר שבוצעה על ידי עורך דין, ומשכך נטען כי אין לקבל את הראיה האמורה. ואולם, בשום שלב דיוני לא הוגשה בקשה מסודרת ומנומקת של הנתבעת לפסילת הראייה, ולמעשה טענה זו נזנחה במסגרת סיכומיה של הנתבעת. במצב דברים זה, לא מצאתי להידרש לטענות הנתבעת בנדון ולהכריע בהן].
- לסיכום: מלשון ההסכמים ומיתר הראיות המלמדות על אומד דעת הצדדים במועד ההתקשרות, עולה כי חיובה המרכזי של הנתבעת במסגרת ההסכמים היה חיוב תוצאה, במסגרתו היא התחייבה לייצר את המכונה ולספקה לידי התובעת. הצדדים לא התכוונו להסתפק בחיוב השתדלות, כפי שטוענת הנתבעת כעת.
- על רקע האמור, השאלה אותה יש לבחון כעת היא האם ההסכמים הופרו על ידי הנתבעת בכך שלא סיפקה את התוצאה האמורה, כלומר - האם הנתבעת ייצרה את המכונה כפי שהתחייבה בהסכמים וביקשה לספק אותה לתובעת, או שמא כשלה מלעשות כן?
ב. הפרת ההסכם
- כפי שיובהר להלן, נראה כי בין הצדדים אין מחלוקת כי הנתבעת לא הצליחה לייצר את המכונה בכללותה. כלומר, גם לשיטת הנתבעת, בשום שלב המכונה על שתי יחידותיה וחמשת מכלוליה לא הייתה מוכנה למסירה לתובעת. כך למשל, בפסקה 9 לתצהירו השני של קיסלוביץ מיום 21.6.2021 צוין כי "מכלול א' ו ב' היו מוכנים למסירה לידי התובעת", כאשר לגבי יתר המכונה לא צוין כי הייתה מוכנה. כמו כן, בפסקה 22 לתצהירו השלישי של קיסלוביץ מיום 24.7.2023 הוא ציין כי "יתרה ששולמה עבור מקדמה מכלולים ג' ד' ה' קוזזה ולא נדרש תשלום עבורם אפילו שהיו בתהליך מתקדם מאוד" - כלומר לא היו מוכנים למסירה.
- ואולם, בפי הנתבעת שתי טענות מרכזיות בעניין עצם ההפרה ועוצמתה:
- הטענה הראשונה היא כי הסכום ששולם על ידי התובעת הוא המחיר הכולל עבור מכלולים א+ב, המרכיבים את היחידה הראשונה במכונה השלמה, וכי התובעת לא שילמה כלל עבור יתר המכלולים המרכיבים את המכונה בכלותה. טענתה השנייה של הנתבעת היא כי מכלולים א+ב יוצרו על ידי הנתבעת טרם הגשת התביעה, והיו מוכנים להימסר לתובעת, אך היא סירבה לקבלם. המסקנה הנובעת משילוב טענות אלה של הנתבעת, לשיטתה, היא כי הנתבעת לא חייבת להשיב לתובעת כל סכום ששולם, מאחר שסכום זה שולם עבור מכלולים א+ב (היחידה הראשונה), ויחידה זו יוצרה והתובעת רק הייתה צריכה להסכים לקבלה (ראו: סעיפים 48-40 לסיכומי הנתבעת).
- אבחן את שתי טענותיה האמורות של הנתבעת.
האם סך התשלומים ששילמה התובעת לנתבעת מכוח ההסכמים היו תמורה עבור מכלולים א+ב בלבד, או שמא מדובר בתמורה (חלקית) עבור המכונה בכללותה?
- כפי שיובהר להלן, אני סבורה שיש לדחות את טענת הנתבעת שלפיה התשלומים ששולמו על ידי הנתבעת היו תמורה עבור מכלולים א+ב בלבד, ויש לקבל את טענת התובעת, כי הסכום ששולם היה חלק מהתמורה עבור המכונה בכללותה.
- ראשית, עיון בנספח ההבנות מעלה כי תכנית התשלומים הייתה כלהלן:
"50% מיחידה 1 - 640,500 ש"ח - שולם.