50% מיחידה 2 - 520,500 ש"ח - בהתאם להסכם חתום עם ההזמנה.
40% מיחידה 1 +2 - 928,800 - ישולמו באספקה - בבדיקת שלב 1 ו-2 במפעל ליד טכנולוגיות בהתאם למפרט.
10% מיחידה 1 + 2 - 232,200 ש"ח - ישולמו לאחר התקנה והדרכה אצל קיוסקאי.
סה"כ: 2,322,000 ש"ח" (ראו: נספח ההבנות, נספח 4 לתצהירו הראשון של חממי).
- לוח התשלומים, שצורף כנספח 5 לתצהירו הראשון של חממי מיום 17.8.2020, אשר על פי הנטען תואם לכרטסת של הצדדים, מעלה כי עד ליום 9.9.2015 שולמו 50% מהמחיר של יחידה 1 (מכלולים א+ב) בסך של 640,500 ש"ח; וכי ביום 26.11.2015 (יומיים לאחר החתימה על נספח ההבנות) שילמה התובעת לנתבעת סך נוסף של 520,500 ש"ח שהם 50% מיחידה 2 (מכלולים ג+ד+ה).
- לוח תשלומים זה תואם את לוח הזמנים לתשלום ואת הסכומים כמפורט בנספח ההבנות, ועולה ממנו כי התובעת שילמה לנתבעת 50% מהתמורה הכוללת עבור המכונה בכללותה, על שתי יחידותיה ועל כל מכלוליה.
- יתר על כן, לאחר דיון ההוכחות ובטרם הוגשו הסיכומים בהליך זה, ביקשה התובעת להגיש ראיה נוספת - חשבונית מס מספר 3082 מיום 29.12.2015 של הנתבעת הממוענת לתובעת, ובה מצוין כי שולם סך של 1,161,000 (לפני מע"מ) וכי סך זה שולם עבור "50% קו ייצור קומפלוט לאריזת גלגול לסיגריות + מארז פילטרים BOOKLET + FILTERS PACK" עוד צוין כי המערעור מיסים בסך 197,370 ש"ח ישולם עד ליום 15.1.2016. הבקשה לצירוף הראיה התקבלה בהחלטתי מיום 16.2.2025.
- ראיה זו מלמדת כי גם בזמן אמת הובן על ידי הצדדים כי התשלום בסך של 1,161,000 ש"ח בוצע עבור 50% מהמכונה בכללותה - מקו הייצור כולו - ולא כפי שטוענת הנתבעת כעת, כי מדובר בתשלום מלא עבור מכלולים א+ב בלבד. מה גם, שתשלום מלא עבור מכלולים אלו בהתאם למסמך ההבנות עומד על סך של 1,280,000 ש"ח, ולא על סך של 1,161,000 ש"ח.
- קביעה זו היא בעלת חשיבות מאחר שהיא מלמדת כי הצדדים התכוונו לקיים את ההסכם במלואו ולא לקיימו באופן חלקי או בשלבים שאינם תלויים האחד בשני, כטענת הנתבעת. התובעת שילמה מחצית מעלות המכונה בכללותה, וזאת לנוכח התחייבותה הנגדית של הנתבעת לספק את המכונה השלמה. מכאן, שאף אם מכלולים א ו-ב (המרכיבים את היחידה הראשונה) אכן היו מוכנים למסירה בעת הגשת התביעה, הרי שבכך לא די כדי לקבוע שהנתבעת לא הפרה את ההסכם, שכן מדובר בביצוע חלקי בלבד של התחייבותה. ואולם, לא ראיתי צורך לקבוע מסמרות בשאלה זו, כיוון שכפי שיובהר להלן, לא מצאתי לקבל את טענת הנתבעת כי היחידה הראשונה אכן הייתה מוכנה למסירה בהתאם להתחייבות החוזית של הנתבעת במועד הגשת התביעה.
האם היחידה הראשונה (מכלולים א+ב) היו מוכנים למסירה בעת הגשת התביעה?
- טענתה הנוספת של הנתבעת היא כי בשלב שבו הוגשה התביעה מכלולים א+ב עבדו והיו מוכנים להימסר לתובעת, אך התובעת סירבה לקבלם. נראה כי בכך בעצם מבקשת הנתבעת לטעון את הטיעון הבא: גם אם המכונה מעולם לא יוצרה בכללותה בהתאם להתחייבות הנתבעת בהסכמים, הרי שהיא יוצרה באופן חלקי - שכן היחידה הראשונה במכונה הושלמה. מכאן, לטענת הנתבעת, ההפרה שיש לייחס לה אינה הפרה מוחלטת.
אין בידי לקבל טענה זו.
- ראשית, המועד לאספקת יחידה 1 (מכלולים א+ב) היה, בהתאם לנספח ההבנות, ביום 30.11.2016, אך נראה כי אין מחלוקת בין הצדדים כי במועד זה יחידה 1 לא הייתה מוכנה.
- שנית, אף לשיטת הנתבעת עצמה, יחידה 1 לא עמדה בכושר הייצור עליו הוסכם בנספח ההבנות - ייצור של 120-140 בדקה (ראו: פסקה 21 לתצהירו הראשון של קיסלוביץ מיום 27.10.2020). כמו כן, בתצהיר נוסף ציין קיסלוביץ כלהלן:
"העבודה על מכלול א' הושלמה, כאשר הגיע צוות של קיוסקאי לראות את המכונה בפעולה, נראה בבירור כי המכונה פעלה... ובשל תקלה בסוג ובטיב הנייר שסיפקה קיוסקאי עצמה, בשל שהיה פג תוקף ולא נשמר בהתאם לדרישות היצרן, לא הצליחה להשלים את מיועדה ולא ניתן היה לעבוד עם הנייר הספציפי. כך גם הנייר לא עמד בדרישות הראשוניות ולא התאים לצרכיה של קיוסקאי ולייצור במכלול שיוצר. הבעיה אף התעוררה ביחס לקרטון שסופק, הוא אינו תואם את הדרישות בנוגע לעומקם של קווי הקיפול ומשכך, מקשה על העבודה עם הקרטון וקיפולו כנדרש" (פסקה 18 לתצהירו השלישי של קיסלוביץ מיום 24.7.2023; ההדגשה הוספה, למ"ש).