אשר-על-כן ונוכח מכלול הטעמים שהובאו הערעור נדחה. המערער יישא בהוצאות המשיבה בהליך זה בסך 20,000 ש"ח.
השופטת מ' נאור
- אני מסכימה.
- המימצאים שבעובדה שקבעה הערכאה הראשונה ב"סיבוב האחרון" מחייבים את המסקנה שדין הערעור להידחות. גם אם נניח שמקום מושבם של בני-הזוג בעת הנישואין היה בהולנד, וגם אם נניח כי המערער היה הבעלים של הנכס בעת הנישואין – עם נטילת המשכנתה נוצר בין הצדדים הסכם מאוחר יותר בדבר שיתוף בנכס, ואין מדובר, מבחינת המשיבה, בהסכם למראית עין.
השופטת ע' ארבל
אני מסכימה.
לפיכך הוחלט כאמור בפסק-דינה של השופטת ביניש.
ניתן היום, ז' באדר א' תשס"ה (16.2.2005).