(מתוך סעיפים 5, 6, 63 ו- 70 לסיכומי המשיב)
אשר לעמלת המט"ח (המכונה בפי המשיב "עמלת המרה"), נטען כי:
"מדובר בשירות שניתן ע"י המערערות בישראל, שמקום עסקן בישראל. עמלה זו נגבית מהלקוח הישראלי, מחשבון הבנק בישראל, שלגביו נתן הלקוח הרשאה לחיוב. כרטיס האשראי הונפק ללקוחות ע"י המערערות בישראל, לפי הסכם ביניהם. עמלת ההמרה נגבית מכוח ההסכם שנחתם בישראל, לפי תעריפונים המפורסמים, ובהתאם לכללי הבנקאות. באמצעות השירות, שניתן ע"י המערערות בישראל, מתאפשר ללקוח הישראלי, מחזיק כ"א, לבצע עסקאות מול בתי עסק בחו"ל באמצעות כרטיס האשראי שהונפק לו, במקום בכסף מזומן ו/או ביצוע המרה של שקלים למט"ח לצורך ביצוע העסקה.
...
יודגש כי שירות המרת מט"ח חייב במע"מ בשיעור מלא, בין אם תושב ישראל נמצא בישראל בעת ביצוע העסקה, ובין אם הוא נמצא בחו"ל. שכן השירות ניתן ע"י המערערות, שעסקן בישראל, במערכותיהן בישראל, תוך ביצוע המרה לשקלים, וחיוב חשבון הבנק של הלקוח בישראל, לפי הסכמים ותעריפונים."
(מתוך סעיפים 4 ו- 45 לסיכומי המשיב).
בנוסף לכך, המשיב סבור כי המערערות נכשלו בנסיונן להראות כי ניתן לדעת, על פי נתוני המערכת, אם מחזיקי הכרטיסים נכחו בחוץ לארץ בזמן ביצוע עסקת היסוד – בכלל, ובפרט לגבי עסקה במסמך חסר:
"המערערות לא הוכיחו, שהלקוחות הישראלים, מחזיקי כ"א, צורכים את השירותים בעת שהותם בחו"ל.
...
ממצאי הביקורות מעלים, שאין ודאות לגבי הנתונים המתקבלים, שאינם בהכרח מדויקים, ושלא ניתן לדעת – ודאי לא בוודאות – שמחזיק כ"א נמצא בחו"ל בעת צריכת השירות."
(מתוך סעיפים 132 ו- 138)
המשיב אף ממשיך וקובע כי:
"יש לדחות את הטענות לאבחנה בין עסקאות במסמך חסר למסמך מלא – המערערות טוענות, כי מיקום מחזיק כ"א בחו"ל נלמד מפיצול בין עסקאות במסמך מלא (הוצג כ"א בבית העסק) לעסקאות במסמך חסר (לא הוצג כ"א בבית העסק). אולם, ענייננו בשירותים שניתנו לתושבי ישראל בישראל, בנוגע לנכס בישראל.
אף אם תושב ישראל שהה בחו"ל בעת השימוש בכ"א (דבר שלא הוכח בראיות), עדיין חל על השירותים שנתנו המערערות בישראל מע"מ בשיעור מלא. לפיכך, אין חשיבות למקום הימצאו של מחזיק כ"א הישראלי."
(סעיף 149)
להלן נדון בטענות הצדדים השונות.
מיסוי העמלה הצולבת
שיעור אפס על פי סעיף 30(א)(5) לחוק
מערכת כרטיסי האשראי מְחַבֶּרֶת כאמור בין חמישה "שחקנים" שונים, והיא פותחה ונועדה לאפשר מכירה ורכישה של מוצרים ושירותים בין צדדים שאינם מכירים זה את זה – בית העסק מחד ומחזיק הכרטיס מאידך – ללא צורך בשימוש במזומן או בשיק. הזכרנו לעיל חלק מן היתרונות הטמונים במערכת זו.