לא יכול להיות ספק שגם מחזיקי הכרטיסים נהנים מעצם קיום המערכת כולה: היא מאפשרת להם לרכוש מוצרים ושירותים אף באספקה מידית – ללא שימוש במזומן ובכל רחבי תבל, הכל באופן מהיר ופשוט. המערכת אף מציעה להם אפשרות לקבל אשראי, תמורת תשלום ריבית, למימון רכישותיהם.
כתיאור כללי של המערכת מצינו, למשל, את הדברים הבאים בטופס ה- K-10 השנתי של הארגון הבינלאומי MasterCard Incorporated ליום 31.12.2015 (במהלך התקופה הנדונה – ראו עמוד 6 שם)[8]:
"…our unique and proprietary global payments network that links issuers and acquirers around the globe to facilitate the processing of transactions, permitting MasterCard cardholders to use their cards and other payment devices at millions of merchants worldwide. Our network facilitates an efficient and secure means for merchants to receive payments, as well as convenient, quick and secure payment method for consumers and businesses that is accepted worldwide. We process transactions through our network for our issuer customers in more than 150 currencies in more than 210 countries and territories."
אולם המערערות שבות ומדגישות כי זכותו של מנפיק לעמלה הצולבת נובעת מדבר ממוקד יותר: אותו שירות כפול שהמנפיק מעניק לסולק ולבית העסק (בלבד), קרי פעולת אישור העסקאות (לאחר בדיקתן) ופעולת הבטחת תשלום מחיר עסקת היסוד כלפי הסולק (שהוא עצמו מחויב כלפי בית העסק). לפיכך, לדידן, אין מחזיק הכרטיס בבחינת "מקבל" או "מקבל נוסף" של שירות זה.
לדעתי, הסתכלות זו של המערערות היא צרה מדי ואיננה מביאה בחשבון את מלוא ההנאה ההדדית הגלומה במערכת כרטיסי האשראי כולה - מערכת המושתתת על מנגנון מתוחכם, והמשלבת היבטים טכנולוגיים, משפטיים, פיננסיים ומסחריים רבים.
על פי ההלכה המחייבת, המבארת את אופן היישום הראוי של הוראות סעיף 30(א)(5) לחוק, "ההטבה תישלל מכוח הסייג כל אימת שהשירות ניתן גם לתושב ישראל, יהיה חלקו בעסקה אשר יהיה... תיקון זה [תיקון מס' 23 לחוק מס ערך מוסף – ה"ק] נועד כאמור למנוע את הצורך בבחינת היקף המעורבות של גורמים שונים בעסקה..." (מתוך סעיפים 20 ו- 27 לפסק דינו של כבוד השופט מינץ בע"א 8556/21 מנהל מס ערך מוסף תל אביב מרכז נ' ג'י אף איי סקיוריטיס למיטיד, ניתן ביום 26.2.2024). עוד קודם לכן, בע"א 8726/06 וידאו אינטרנשיונל י.ג. פרסום בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף תל אביב, ניתן ביום 27.4.2009, נאמר על ידי כבוד השופט גרוניס (כתוארו אז) כי "התוספת שהוספה [בתיקון מס' 23 – ה"ק] מביא לכך שאם מדובר בשירות הניתן גם לתושב ישראל לא יחול מס בשיעור אפס. הדגש הוא על התוספת 'גם'" (כל ההדגשות במקור). להבנתי, על פי אמות מידה אלה, מחזיק הכרטיס הוא מקבל שירות (נוסף), גם בכל הקשור לעמלה הצולבת (הרי אין כל ספק כי המחזיק מקבל שירות מן המנפיק במובנים רבים אחרים, לרבות עצם הנפקת הכרטיס ותפעולו השוטף).