במובן זה, בסופו של דבר דין עמלת המט"ח יהיה כדין העמלה הצולבת, אך לא מן הטעם שהועלה על ידי המערערות.
עמלת המט"ח אצל ישראכרט
בנוסף לאמור לעיל, [...] ישראכרט מעלה לגבי עמלת המט"ח טיעון דומה לזה שנדון בסעיפים 70 עד 80 לעיל בהקשר של שיתוף הבנקים בעמלה הצולבת.
הטיעון האמור מתבסס בעיקר על האמור בסעיף 21.1 להסכם ____, לפיו [...] (הוראה זו, לפי לשונה, איננה חלה על העמלה הצולבת, הנגבית כמוסבר מידי סולקים, ובעקיפין מידי בתי עסק). על פני הדברים יש משקל לטענה זו. אולם, בסופו של דבר הגעתי למסקנה כי אין מקום לקבלה (ונזכיר כי ממילא חלק מעמלת המט"ח יהיה חייב במס בשיעור אפס בשל המסקנה אליה הגעתי בסעיף 109 לעיל).
ראשית, ישראכרט, כמנפיקה, היא זו שמוציאה למחזיקי הכרטיסים (הלקוחות) חשבוניות מס הכוללות, בנסיבות המתאימות, עמלות מט"ח. כלומר, העמלה מדווחת לרשות המסים כתמורה בשל עסקה הנערכת על ידי ישראכרט. לפי הטיעון הנ"ל, אופן הדיווח האמור, של המערערת עצמה, איננו נכון.
שנית, בהסכמים שנחתמים עם המחזיקים במקרה של כרטיס בנקאי (נספח 3ב לתצהיר גב' חכם מטעם ישראכרט), הותנה בסעיף 25 לאמור:
"המנפיקה [ישראכרט] ו/או הבנק יהיו רשאים מעת לעת לחייב את הלקוח בעמלות שיקבעו על ידם בקשר לשימוש בכרטיס, לרבות ... בגין חידוש הכרטיס, החלפתו, ביטולו, חסימתו ו/או בגין המרת מט"ח... כל מס ותשלום אחר שיש לשלמו על פי כל דין בקשר לשימוש בכרטיס, לרבות אך מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, בגין המרת מט"ח, הפרשי שער ומשיכת כספים ו/או בגין מתן שירותים שונים ללקוח, ובכלל זה הסדרי האשראי, יחול על הלקוח וישולם על ידיו."
דהיינו, ההסדר עם הלקוח צופה מצב בו ייווסף מס על העמלה (דבר שלא אמור לקרות אם הבנק, כמוסד כספי, יחייב את המחזיק במישרין).
שלישית, על פי סעיף 21.1 להסכם, ישראכרט מחויבת להעביר [...] עמלות לידי הבנק "בניכוי המע"מ". הוראה זו מכירה אפוא בכך שגביית העמלות מידי המחזיקים [...] היא בבחינת עסקה בין ישראכרט ובין המחזיקים, וכתוצאה מכך עשוי להיווסף מע"מ לסכום העמלה.
והנה [ההעברה] לידי הבנק נעשית ב"ניכוי המע"מ", וזאת, יש לשער, על מנת לאפשר לישראכרט לשלם את המע"מ לרשות המסים כנדרש על פי דין.
ורביעית, כאשר מתווסף לעמלה מס ערך מוסף, אזי ככל שמחזיק הכרטיס הוא "עוסק" לצורך החוק, הוא זכאי (בכפוף לתנאי החוק) לנכות את מס התשומות הכלול בחשבונית שהוא קיבל מידי ישראכרט.