על בסיס תיאור זה טוענת פרימיום כי על עמלה זו, המשולמת כאמור לידיה על ידי ארגון Amex, חל סעיף 30(א(5) הנ"ל לחוק.
בסיכומי המערערות הוטעם:
"... הסכמות לאשר, או לדחות, משיכת מזומנים על ידי מחזיק כרטיס של מנפיק בחו"ל, היא של המנפיק הזר. על מנת לאפשר למנפיק הזר את היכולת לבחון את הבקשה למשיכת מזומן (לאשר או לדחות אותה) נדרשת מערכת מחשב היודעת לחבר בין המנפיק לכל אחד מהכספומטים הפזורים בעולם.
...
ויודגש, התייר כלל איננו צד לתהליך העברת המידע כאמור; אין לו הסכם כלשהו עם המערערת 4; הוא אינו הנהנה משירות העברת המידע (שנועד כאמור לשרת את האינטרסים של מנפיק הכרטיס בחו"ל); וממילא התייר אינו משלם למערערת את העמלה שבנדון."
(סעיפים 27.13 ו- 27.15 שם)
הטיעון האחרון הובא על רקע הוראות תקנה 12א(ג) לתקנות, הקובעות כדלקמן:
"לענין סעיף 30(א)(5) לחוק לא יחול שיעור אפס על שירות שניתן לתושב חוץ כאשר נושא ההסכם הוא מתן שירות לתושב חוץ אחר בעת שהותו בישראל והשירות איננו מסוג השירותים המפורטים בסעיף 30(א)(8) לחוק ובתקנה 12ב..."
ראשית, אומר כי אני נוטה להסכים עם המערערת כי אין לקבל את טענת המשיב לפיה "פרימיום ... מספקת שירותי גישה למכשירים לשם משיכת מזומן בישראל" (סעיף 268 לסיכומי המשיב: קו ההדגשה איננו במקור). כפי שפרימיום מדגישה, היא איננה הבעלים של מכשירי הכספומט ואיננה מתפעלת אותם (אם כי, יש לה הסכמים עם בעלי המכשירים, לפיהם השימוש בכספומטים יתאפשר לבעלי כרטיסי אמריקן אקספרס). לצורך העניין אני מוכן לאמץ את עמדת המערערת כי העיקר כאן איננו עצם הגישה לכספומט אלא תפקידה בשרשרת העברת המידע הדו-כיוונית אשר מאפשרת ביצוע המשיכה – תפקיד שמזכה אותה בעמלה.
אולם, כלל אינני יכול להסכים עם פרימיום כי הסייג הקבוע בתקנה 12א(ג) איננו חל. לדעתי נושא ההסכם בין ארגון Amex ובין פרימיום בהיבט זה הוא אכן "מתן שירות לתושב חוץ אחר בעת שהותו בישראל" – דהיינו, מתן שירות לתייר. התייר הוא זה שניגש למכשיר הכספומט בישראל ועל ידי הכנסת כרטיס האמריקן אקספרס שלו מבקש למשוך מזומנים, כל המשך התהליך מתבצע עבורו ולבקשתו (ואמנם למנפיק הזר אינטרס נוסף, דהיינו לבדוק את הבקשה שמא נסיון המשיכה נגוע בהונאה או בפגם אחר). וכאשר הבקשה מתאשרת והמזומנים יוצאים מפי המכשיר, הנהנה מן השירות הוא התייר, השוהה כאמור בישראל.
אוסיף התייחסות קצרה לטיעונים נוספים שהועלו בעניין זה על ידי פרימיום (יוער כי החיוב במס בגין סוגיה זו , במונחי קרן, הוא 82 אלף ש"ח, ומשום מה המערערות מצאו לנכון להקדיש לה כמעט שישה עמודים מתוך סיכומיהן).