עוד ציינה הנתבעת כי תלויה ועומדת בקשת רשות ערעור בבית המשפט העליון ביחס לסוגיה דנן.
דיון
- המחוקק הישראלי טרם הסדיר בחקיקה את סוגית ההורות של האם הגנטית במקרים של פונדקאות חו"ל. גם בפסיקה לא נמצאה, בשלב זה, הלכה מחייבת.
לאחרונה ניתנו מספר פסקי דין בסוגיה זו על ידי בתי המשפט לענייני משפחה, כאשר מרבית פסקי הדין שניתנו ופורסמו נעתרו לבקשת התובעים והורו על מתן פסק דין הצהרתי הקובע את הורותה של האם הגנטית על הקטין/נה:
תמש (פ"ת) 18205-05-24 פלוני נ' היועצת המשפטית לממשלה מיום 2.12.2024
תמש (פ"ת) 49750-04-24 י' נ' נ' היועץ המשפטי לממשלה מיום 28.11.2024
תמש (ת"א) 55647-04-24 ג' נ' היועץ המשפטי לממשלה מיום 24.11.2024
תמש (חי') 23772-05-24 אלמונית נ' מדינת ישראל משרד הפנים רשום האוכלוסין וההגירה מיום 10.11.2024
תמש (ב"ש) 42196-10-23 פלוני נ' היועצת המשפטית לממשלה מיום 1.10.2024
ועוד...
כמו כן, ערעורים אשר הוגשו ע"י הנתבעת לבית המשפט המחוזי בחיפה (עמ"ש 34979-02-25) ולבית המשפט המחוזי בבאר שבע (עמ"ש 22394-10-24) נדחו. כאשק, כאמור, בקשות רשות ערעור (אשר אוחדו) תלויות ועומדות בבית המשפט העליון.
- לאחר עיון בטענות הצדדים וכן בפסיקה הרלוונטית, מצאתי לקבל את התביעה למתן פסק דין הצהרתי, הקובע את אימהותה של התובעת על הקטינה על יסוד הבדיקה הגנטית הן מהנימוקים המפורטים בפסקי הדין לעיל והן מהנימוקים המפורטים להלן.
כבר מקדמת דנא נקבע בפסיקה כי הזיקה הגנטית נחשבת לבסיס המרכזי להכרה בהורות (בע"מ 1118/14 פלונית נ' משרד הרווחה( (1.4.15) וזכותה של האם הגנטית להכרה משפטית באימהות נחשבת ל"זכות טבעית בעלת ממד חוקתי". משהוכח הקשר הגנטי בין האם ליילוד, האם הגנטית זכאית באופן טבעי ואינהרנטי להכרה משפטית מתאימה באימהותה המשקפת את המצב העובדתי נכוחה.
- צו הורות פסיקתי הינו יציר הפסיקה ונועד למקרים בהם אין קשר גנטי בין המבקש את צו ההורות ובין הקטין או הקטינה. שעה שיש קשר גנטי בין ההורה המיועד לקטין אין מקום למתן צו הורות פסיקתי קל וחומר צו אימוץ.
יפים לעניין זה דבריה של כב' השופטת שירלי שי:
"הליך פונדקאות אינו הליך קל ולא נוצר יש מאין. מדובר בהליך מורכב, אישית, משפחתית, רגשית, נפשית ואף כלכלית. הליך שנולד ממצוקה. ההליך מאלץ את העוברים אותו, להתגבר על משוכות רבות. הטלת משוכה נוספת, כפי שנדרש על ידי הנתבעת, הינה בגדר דרישה מיותרת, לא נכונה, לא מתחשבת, ופוגעת בזכות הטבעית של הורה עם צאצאו הביולוגי. ככל שהמחוקק סבור כי אין הדבר כך, מוטב שיגיד את דברו בדבר חקיקה, ויפה שעה אחת קודם."