תמש (ת"א) 79206-01-25 פלונים נ' משרד המשפטים

1. התובעים הינם בני זוג נשואים, אזרחי ותושבי ישראל, אשר פנו לביצוע הליכי פונדקאות במדינת גיאורגיה.

ביום 11.7.2025 נולדה בשעה טובה, ...., בתם הקטינה של התובעים (להלן: "הקטינה").

1. עם הולדת הקטינה ערכו התובעים בדיקה גנטית ותוצאותיה, עפ"י חוות הדעת מהמעבדה לסיווג רקמות בביה"ח "שיבא" בתל השומר, אשר הוגשה לתיק בית המשפט ביום 22.7.2025, מלמדות כי התובע הוא האב הגנטי של הקטינה והתובעת היא אמה הגנטית.  ביום 27.7.2025 ניתן פסק דין הצהרתי הקובע כי התובע הינו אבי הקטינה.
2. בכל הנוגע לתובעת, מתנגדת הנתבעת למתן פסק דין הצהרתי הקובע את אימהותה של התובעת כלפי קטינה ועומדת על כינון הורותה של התובעת באמצעות צו הורות פסיקתי או צו אימוץ, אשר במסגרתו תקבע בלעדיות האימהות של התובעת, תוך ניתוק הקשר המשפטי בין האם היולדת ובין הקטינה.

לטענת הנתבעת, הבאת ילדים לעולם באמצעות הליך פונדקאות מחייבת מעורבות אקטיבית של גורמים שלישיים והליך פונדקאות כרוך מעצם טבעו בהסדרה חיצונית.  סוגיית פונדקאות המתבצעת בחו"ל ומעמד היילוד שנולדת כתוצאה מהליך זה, מצריכה התחשבות במגוון שיקולים ואינטרסים.  יש לבחון את חוקיות הליך הפונדקאות שהתבצע בחו"ל וכן את טובת הקטינים שנולדו בהליך ואף את טובת הפונדקאית.  לפיכך, לא די בהוכחה, כי הקטין נולד מביצית של התובעת, שאינה האם היולדת, לצורך קביעת הורותה מהטעמים המפורטים בתמצית כדלהלן:

א.   החשש הטבוע לניצולה של אשה, המאפשרת לאחרים להשתמש באיבר מאיברי גופה (הרחם) על מנת להגשים את מאווייהם של אותם אחרים, מחייב בחינה קפדנית ורגישה.  במסגרת הליך משפטי, אשר ייצור את קשר האימהות, ובמסגרתו יינתן צו הורות, תוך בחינת עמדתה של האם-הנושאת-היולדת וטובתו של הקטין.

ב.   קביעת אימהות משפטית באופן אוטומטי, על סמך הקשר הגנטי לאם המיועדת, ללא כל הליך משפטי לניתוק הקשר ההורי עם האם הפונדקאית, מעלה חשש לקיומם של שלושה הורים פוטנציאלים לילד בה בעת, באופן המנוגד לדין הישראלי, ואינו עולה בקנה אחד עם ההסדר הקבוע בחוק הפונדקאות, אשר ממנו יש לשאוב השראה.  צו הורות פסיקתי נועד, אם כן, לשרת את טובת הקטין.

ג.    הולדת ילד באמצעות הליכי פונדקאות מחייבת מעורבות אקטיבית של גורמים שלישיים מעבר לבני הזוג ומצריכה התחשבות במגוון של שיקולים ואינטרסים אף מעבר לאלו הנגלים לעין.  מתן סעד הצהרתי, אשר עניינו קביעת אימהות לאחר הליך פונדקאות בחו"ל, יביא לכך שלא ניתן יהיה לבחון טובת צדדים שלישיים, חשש ממצב של שלושה הורים וטובתו של הילד, אל מול הליך הצהרתי למתן צו פסיקתי שבמסגרתו נעשית בחינה מקיפה טרם הינתנו.

1. בנסיבות אלו, ועל מנת שלא ייווצר מצב שבו לילוד שלושה הורים בו זמנית, טוענת הנתבעת כי יש לקבוע בהליך שיפוטי את בלעדיות ההורות.  יש לכונן את הורותה של התובעת במסגרת צו הורות פסיקתי או צו אימוץ, במסגרתו תקבע בלעדיות האימהות של התובעת על הקטינה וכך למעשה ינותק הקשר המשפטי בין האם הנושאת (הפונדקאית) לבין הקטינה.
2. עמדת הנתבעת מתבססת על המלצות הצוות המקצועי לבחינת תנאים למתן צו הורות פסיקתי, אשר פורסמו לציבור ביום 21.10.2021 ואומצו כעמדת מדיניות ע"י שר הרווחה והביטחון החברתי ושר המשפטים.  לאחר שהובאה עמדת היועמ"ש נקבע, כי ניתן להציגן כעמדת המדינה בערכאות משפטיות (להלן: "המלצות הצוות המקצועי").

בהתאם להמלצות הצוות המקצועי במקרה של פונדקאות חו"ל ניתן יהיה להצהיר על אבהות בלבד על בסיס בדיקה גנטית ואילו ביחס לאימהות יש להגיש בקשה לכינון הורותה ביחס לקטין – בין על ידי צו אימוץ או צו הורות פסיקתי.  בהתאם להמלצות הצוות המקצועי, ככל ותוגש בקשה לקבלת צו הורות – היא תבחן על ידי משרד הרווחה, וזאת באמצעות "תנאים מרוככים".

1. המלצות הצוות המקצועי פורסמו ביום 21.10.2021 והוחלט כי המלצה זו תבוא לידי ביטוי בעמדת היועמ"ש לממשלה בהליכים המתייחסים ללידות שיתרחשו החל מיום 1.4.2024.  ממועד פרסום ההמלצות ועד לכניסת המלצות הצוות המקצועי לתוקף נקבעה הוראת מעבר ובהתאם לאותה הוראה צוין כי בנסיבות בהן שני בני הזוג הם בעלי קשר גנטי ליילוד, מתייתר הצורך למתן צו הורות פסיקתי עבור כינון ההורות של בת הזוג ודי בבדיקת רקמות והצהרת הפונדקאית.

תוקפה של הוראת המעבר פקע ביום 1.4.2024.  על כן, הנתבעת עומדת על כך שההליך המתאים בו תכונן ההורות הוא במסגרת הליך של צו הורות פסיקתי, ולא במסגרת פסק דין הצהרתי.