נחקר: מניד בראשו בשלילה" (ת/201ד עמ' 5, שורה 12, עד עמ' 6, שורה 11).
- מדברים אלה עולה, כי רפי וקנין ציין בפני נאשם 9 שתי עובדות עובר להודאתו: האחת, כי קיימות ראיות רבות המפלילות אותו בעבירת שוחד, ובין היתר עדה שמסרה את כל המידע בדבר עבירת השוחד עליה הוא נחקר, והשנייה, כי ככל שיהיה צורך לבצע פעולות חקירה נוספות כגון עימותים, יהיה מקום להאריך את מעצרו.
איני סבורה, כי יש באמירות כלליות אלה, שנאמרו לנאשם 9, מספר שעות בלבד לאחר שהחלה חקירתו, כדי להוות הבטחה כלשהי, בוודאי שלא ממשית ומוחשית. ואולם, העיקר הוא, כי אף אם מן הראוי היה שלא לומר דברים אלה, הרי שכפי שפורט בהרחבה לעיל, עולה בבירור מצפייה בדיסק המתעד את החקירה, כי למרות שבעקבות דבריו אלה של החוקר הודה הנאשם 9 בפרטים מסוימים, רוחו לא נשברה, הוא מסר רק את שבחר למסור והודה רק במה שבחר להודות, תוך שיכולת הבחירה שלו נשארה בשלמותה. כאמור, הרושם העולה הוא, כי הסיבה שבגללה הודה בעקבות דברים אלה, הינה דווקא העובדה שרפי וקנין אמר לו כי "כרגע דניאלה יושבת בחדר ליד והיא הודתה בכל השוחד שהיא קיבלה כולל הכל והיא אומרת שהיא בחיים לא ראתה אותך ובחיים לא חתמת בפניה על יפויי כוח, אז מה אתה משקר?" וכן "הכל כל המסמכים הכל תפוס האמת שכבר ידענו את זה כבר לפני כן כי היינו בהאזנה לטלפונים שלכם".
- נוכח כל האמור, איני מוצאת כי יש לפסול את הודאת הנאשם 9 או להפחית ממשקלה מטעם זה.
העמימות בדבר החשד המיוחס לנאשם 9
- לטענת הנאשם 9, החוקרים הזהירו אותו כי מיוחס לו חשד עמום של קשירת קשר לביצוע פשע, ובהמשך ביצוע "דברים לא תקינים", וזאת למרות פניותיו ובקשותיו החוזרות ונשנות, כי יבהירו לו מה בדיוק החשד המיוחס לו.
- אכן, מעיון בתמליל החקירה וצפייה בדיסק המתעד אותה, עולה כי בתחילת החקירה צוין בפני הנאשם 9 כי הוא חשוד בקשירת קשר לביצוע פשע בלבד, ולמרות בקשותיו ופניותיו לקבל מידע נוסף בדבר החשדות המיוחסים לו, לא נמסר לו פירוט נוסף.
- עם זאת, לא מצאתי כי אף בכך יש כדי לפסול את הודאתו או להפחית ממשקלה.
תכלית האזהרה, על פי הפסיקה, היא להעמיד את החשוד על "זכות השתיקה" הקיימת לו ועל כך שאיננו חייב לומר דבר. זכות השתיקה מכוונת להבטיח שניים: שהנחקר ידע שהוא חשוד וכל מה שיאמר עשוי לשמש ראיה לחובתו, וכי יש לו אפשרות ממשית לבחור למסור גרסה או לשמור על זכותו לא לומר דבר (יעקב קדמי, על סדר הדין בפלילים, חלק ראשון, כרך ב', עמ' 789-90 (מהדורה משולבת ומעודכנת), תש"ע - 2009).