ט. התובעים טענו כי מאחר ולפעילות האוניברסיטה יש גם היבטים ציבוריים חשובים ומאחר ולמוסדות להשכלה גבוהה שזכו להכרה לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה יש מונופול על הענקת תארים אקדמיים, יש לאפשר את התערבות בית המשפט בהליכים המתקיימים בטריבונלים של האוניברסיטה. בהקשר זה הפנו התובעים, בין היתר, לה"פ (חי') 1393/93 הישאם נפאע נגד אוניברסיטת חיפה ואח'.
י. התובעים הוסיפו וטענו כי הואיל והליך משמעתי הוא הליך פלילי הרי שיש חובה לאפשר להם ייצוג הולם.
יא. בסיכומי טענותיהם עתרו התובעים לסעד נוסף על אלה שלהם עתרו בכתב התביעה והוא ")...) מבוקש כי יינתן פסק דין הצהרתי שיקבע שהליכים ספציפיים אלו שמנהלת הנתבעת מול התובעים יהיו בבית משפט רגיל".
- טענות האוניברסיטה
א. האוניברסיטה טענה כי השתלשלות העניינים שתוארה לעיל מוכיחה כי התובעים פנו לבית המשפט בטרם מיצו את הליך הערעור ברשויות המשמעת של האוניברסיטה. זאת, משום שעד היום לא הגישו התובעים הודעת ערעור מנומקת על החלטת רשויות המשמעת.
ב. האוניברסיטה הוסיפה וטענה כי-
"אילו היו התובעים ממצים את ההליכים הפנימיים, רב הסיכוי כי תביעה זו היתה מתייתרת, ובזבוז זמנו היקר של בית המשפט ושל הצדדים היה נחסך.
(...)
ייתכן והתובעים היו מצליחים לשכנע את הערכאות הפנימיות הנ"ל של הנתבעת בטיעוניהם ו/או כי ההליך המשמעתי בעניינם היה מגיע לקיצו בדרך אשר היתה מקובלת על דעת התובעים - וכל ההליך שבפנינו היה נחסך".
ג. לטענת האוניברסיטה וועדות המשמעת של מוסד להשכלה גבוהה הינן "טריבונל משמעתי פנימי של גוף וולנטרי" ואין בית המשפט יושב כערכאת ערעור על החלטות של טריבונלים משמעתיים פנימיים, וכי קודם לפנייתם לבית המשפט היה על התובעים למצות את כל ההליכים העומדים לזכותם בפני אותו טריבונל. בהקשר זה הפנתה האוניברסיטה, בין היתר, לע"א 50/89 ליטן נגד אילתה, פד"י מה(4) 18.
ד. האוניברסיטה טענה כי נטל השכנוע שההליך המשמעתי נשוא דיוננו נוהל באופן המצדיק את התערבות בית המשפט מוטל על התובעים והם לא הרימו נטל זה.
ה. האוניברסיטה טענה כי בהליך המשמעת המתקיים באוניברסיטה נשמר איזון ראוי בין שמירה על הליך הוגן מחד גיסא ויעילות הדיון מאידך גיסא. לטענת האוניברסיטה קיימים בתקנון מספר כלים להבטחת שמירת ההליך ההוגן וביניהם: זכותו לסטודנט העומד לדין להיעזר בסטודנט אחר או עובד אקדמי שייצגו אותו בדיון. אין מניעה שסטודנט זה או העובד האקדמי יהיו עורכי דין; התובע מוסמך, על פי שיקול דעתו, לגנוז את התלונה שהוגשה נגד הסטודנט; אפשרות הצדדים לבחור בהליך גישור ליישוב המחלוקת; לסטודנט העומד לדין קיימת זכות לעיין בהחלטות קודמות שניתנו על ידי וועדות המשמעת בשנתיים שקדמו לדיון.