ו. האוניברסיטה הוסיפה וטענה כי עיקרון השמירה על יעילות הדיון יהא קשה ליישום באם הסטודנטים העומדים לדין ייוצגו על ידי עורכי דין חיצוניים. שכן ייצוג על ידי עורכי דין חיצוניים יביא לסירבול ההליך.
ז. האוניברסיטה טענה כי אין מקום לבקשת התובעים לקיים בבית המשפט את הדיון בעניינם בגין האירועים שהתרחשו ביום 25.1.06 שכן -
"בירור ההליכים המשמעתיים בעניינם של התובעים בפני בית המשפט הרגיל, יהא בבחינת התערבות בוטה וחסרת תקדים בהליכים המשמעתיים הפנימיים של האוניברסיטה, אשר חורגת מההלכה הפסוקה, אשר קבעה כי התערבות בית המשפט בהליכי משמעת פנימיים בארגונים וולונטריים הינה החריג. התובעים לא הצביעו על כל הצדקה לא כל שכן ביסוס בדין המצדיק נקיטת צעד מרחיק לכת וחסר תקדים שכזה".
ח. האוניברסיטה טענה כי לאור התיקון שערכה בתקנונה לפיו ")...), מאפשרת הנתבעת את ייצוג העומד לדין משמעתי, על ידי עורך דין כרצונו, במקרה בו האוניברסיטה עצמה מיוצגת על ידי עורך דין או כאשר ההרשעה בעבירה שבה הסטודנט מואשם עשויה לגרור עונש של הרחקה בפועל מהאוניברסיטה", הרי שדין התביעה לקבלת פסק דין הצהרתי המתיר באופן גורף ייצוג ע"י עו"ד חיצוני- להידחות.
- דיון
א. בפתח חלק זה של פסק הדין ראוי לציין כי האוניברסיטה הינה מוסד שלו מאפיינים פרטיים וציבוריים כאחד. דואליות זו של האוניברסיטה מעמידה אותה תחת שבט ביקורתו של בית המשפט ומביאה עמה את החלתם של הדינים החלים על רשויות שלטוניות וציבוריות גם על האוניברסיטה והגופים והרשויות הפועלים בה. זאת, במקביל לכפיפות האוניברסיטה למערכת הדינים הפרטית.
מנקודת מוצא זו אצא לבחון את העניין שלפני.
ב. הלכה היא כי התערבות בתי המשפט בהחלטותים של טריבונלים פנימיים תהא במקרים של חריגה מסמכות ובמקרים של פגיעה בכללי הצדק הטבעי. אלה הם המקרים "הטיפוסיים" להתערבות בית המשפט בהחלטותים של טריבונלים פנימיים, אולם הם אינם בלעדיים. לבית המשפט תהא סמכות להתערב בהחלטות הטריבונלים הפנימיים במקרים נוספים בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה: ראו לעניין זה את ע"א 7162/06 צבי שטרן נגד אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ, [פורסם בנבו], בסעיף 20 לפסק הדין. פסה"ד מיום 17.2.08 (פורסם בנבו); ע"א 2211/96 חיים כהן נגד שמואל כהן, פד"י נ(1) 629, 634).
ג. זכותו של אדם לשמירה על כבודו היא אבן יסוד בשיטת המשפט והיא מעוגנת כזכות יסוד בסעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.