במאמר מוסגר אציין כי גם אם הייתי מקבלת את אותן הקלטות של הלילה לפני קרות התאונה והשיחות של הנאשם עם אחיו, לא היה די כדי לקבוע כי הנאשם נרדם בעת התאונה. מדובר בהקלטות בהם נשמעים צלילים ודברי הנאשם בלבד, ולא שומעים את האדם איתו הנאשם משוחח, כך שאין ללמוד את הקשרן של המילים שנאמרו על ידי הנאשם, מבלי לדעת מה נאמר על ידי מי מהצדדים.
הודעות הנאשם
בזירת התאונה:
המאשימה מבקשת לקבל את תגובת הנאשם כפי שנרשמה על ידי עת/5 אביעד אפל, בדו"ח פעולה ת/49 ובדו"ח מעצר ת/50.
לחיזוק בקשתה מפנה המאשימה לתיעוד מצלמת גוף של השוטר אורי גרודינסקי ת/55, שם מספר עת/5 את אשר מסר לו הנאשם.
ההגנה מתנגדת וטוענת כי מדובר במסמכים שאינם קבילים הן מכוח היעדר עמידה בתנאי ה"חופשי ומרצון" והן מכוח כלל הפסילה הפסיקתי כי הנאשם לא הוזהר בדבר זכות השתיקה והזכות להיוועץ בעורך דין.
בהחלטתי בעמ' 82 ש' 15-16 לפרוטוקול, התקבלו וסומנו המסמכים כדי לברר את טענת ההגנה .
עת/5 העיד כי קיבל הנחיות ממפקד תחנת מודיעין אלעד קליין לעצור את הנהג שהועבר אליו ממעוז חן ציון, שמר עליו כ -20 דקות ברכב לאחר שאזק אותו, אך לפני כן הזהיר אותו שהוא שוטר וכל מה שיגיד יכול לשמש כנגדו (עמ' 86 ש' 16-18).
העד הוסיף ואמר כי שאל את הנאשם מה הוביל לנסיבות התאונה תוך שציין בפניו כי אינו חייב להשיב על נסיבות קרות התאונה, אך לא ציין זאת בדוח הפעולה. (עמ' 86 ש' 16-18).
בת/49 כתב העד כי שאל את הנאשם מה קרה, והנאשם השיב: "כנראה נרדם והתעורר רק אחרי המכה של הרכב " ו "שהוא בצום הרמדאן", ובתגובת העצור בסע' 5 לת/50 נרשם "כנראה נרדמתי".
שני המסמכים נערכו ביום התאונה, ת/49 בשעה 15:46 ו-ת/50 בשעה 16:00.
מעיון בת/49 עולה כי אימרות הנאשם, לפיהן, "כנראה נרדם והתעורר רק אחרי המכה של הרכב " ו "שהוא בצום הרמדאן " נרשמו לאחר ש-עת/5 רשם שהזהיר את הנאשם שהוא שוטר וכל מה שיגיד יכול לשמש נגדו. כך גם אישר העד בחקירתו (עמ' 86 ש' 16-18). כמו כן אישר העד בחקירתו שהוא היה לבוש מדים ושאמר לנאשם כי הוא לא חייב להשיב (עמ' 86 ש' 10-15).
לא נשמט מעיוני כי השוטר מסר בחקירתו: "אני לא זוכר. יכול להיות שאמרתי לו את זה במלל ולא ציינתי את זה בדו"ח הפעולה" (עמ' 86 ש' 19-21), אולם, מעיון בת/49 עולה כי השוטר רשם שהזהיר את הנאשם בטרם מסר הנאשם את אמרתו בת/49, ו- 14 דקות לפני שהנאשם נתן את תגובתו בדו"ח מעצר ת/50.