בע"פ 1094/07 "יצחק דדון נ' מדינת ישראל" נקבע על ידי כבוד השופט רובינשטיין :
"אין גם מקום להיעתר לטענה בדבר הפרת זכותו החוקתית של המערער להיוועץ בעורך דין טרם חקירתו, כעילה לפסילת ההודאה. אכן, זכותו של עצור להיות מיוצג על ידי עורך דין ולהיוועץ בו הוכרה כזכות יסוד בשיטתנו, ואף זכתה לעיגון סטטוטורי מפורש בהוראת סעיף 34(א)לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות-אכיפה מעצרים), התשנ"ו- 1996 (להלן חוק המעצרים). מקובל כי זכות הייצוג והיוועצות בעורך דין מסייעת לשמירה על זכויותיו של הנחקר, ומונעת ניצול לרעה של פערי הכוחות בין הנחקר לחוקריו. מזכות זו נגזרת זכותו של העצור לקבל הודעה לעניין זה מגורמי החקירה (ראו בג"צ 3412/91 סופיאן נ' מפקד כוחות צה"ל, פ"ד מז(2) 843 (1993), וגם עניין סמירק, 545) והיא מעוגנת כיום במפורש בהוראות סעיף 32 לחוק המעצרים והוראת סעיף 19 לחוק הסנגוריה הציבורית, תשנ"ו-1995. עם זאת, פגיעה בזכות ההיוועצות אינה מובילה בהכרח לפסילת קבילותה של ההודאה שנמסרה לחקירה, ויש לבחון בנסיבותיו של כל מקרה את השפעת הפגיעה בזכות זו על חופשיות רצונו של הנחקר ועל משקל הודאתו (עניין יששכרוב, פס' 26)."
זכותו של הנאשם להיוועץ בעורך דין טרם מתן תגובתו לשוטר בעת שנעצר, אכן נפגעה. עם זאת, הפרת זכות ההיוועצות אינה בהכרח פוסלת את הודאתו של הנאשם, שכן, על פי כללי הדוקטרינה הפסיקתית לפסילת ראיה, על בית המשפט לבדוק ולאזן בין האינטרס לשמור על זכויות הנאשם לבין גילוי האמת.
במקרה זה אין מדובר במצב שהשוטר כלל לא הודיע לנאשם על מעטפת זכויותיו גם אם באופן חלקי. השוטר בדק עם הנאשם האם הוא זקוק לטיפול רפואי, הציג עצמו כשוטר ואמר לנאשם שדבריו יכולים לשמש נגדו. הנאשם מסר לשוטר את תשובתו לאירוע בתוך שעה מעת התאונה הקשה וכן אמר שיודע על נפגעים והרוגים ובכך למעשה ידע הנאשם מה היקפה ומשמעותה של תגובתו.
מהמסמכים עולה כי תשובתו של הנאשם לשוטר ניתנה ללא שימוש בלחץ .
יתרה מכך הנאשם נשאל בחקירתו במשטרה מיום 13.5.19:
"ש: למה אמרת לשוטר אביעד אפל בשעה 15:46 שסיפרת לו מה קרה אמרת לו שכנראה נרדמת והתעוררת רק אחרי המכה של הרכב?"
והשיב: "אני לא אמרתי כלום מה שאני זוכר שאחרי התאונה הייתה לי סחרחורת והלכתי לבית חולים וזה." (ש'146-148).
בחקירתו מיום 30.6.19 נשאל שוב הנאשם :
ש:... האם היה שוטר בזירה שדיבר איתך וסיפרת לו על האירוע?