אשר לטענות של חסינות משפטית לנאשמת, מכוח הסכמי עד המדינה שנערכו עם האורגנים בסימנס ישראל, ולטענה לפיה העמדתה לדין של הנאשמת פוגעת בזכותה להליך הוגן ומהווה אכיפה בררנית, עמד ב"כ הנאשמת על כך שמדובר בטענות משפטיות, שניתן לטעון על סמך העובדות הנטענות בכתב האישום (כמובן מבלי שהנאשמת מודה בנכונותם). לאור האמור נקבע מועד בו השלימו הצדדים את טענותיהם בנוגע לטענות מקדמיות אלו (ביום 7.6.17). עניינה של החלטה זו בשלש טענות מקדמיות שהעלתה הנאשמת. האחת, כי החסינות שניתנה לעדי המדינה, שהיו נושאי משרה ואורגנים בסימנס ישראל, צריכה לחול גם על החברה הנאשמת, השנייה, כי לא ניתן יהיה לעשות שימוש בהודעות שנגבו מהאורגנים, עדי המדינה, משום שתהיה בכך פגיעה בזכותה של הנאשמת להליך הוגן (ובכלל זה זכות השתיקה והזכות לחיסיון מפני הפללה עצמית העומדות לה), והשלישית, כי בהעמדת סימנס ישראל לדין לצד מתן פטור לנושאי המשרה בסימנס ישראל יש משום אכיפה בררנית.
הדיון יערך בהתבסס על עובדות כתב האישום המתוקן (מיום 26.6.17), שתוקן לאחר הרשעת חמשת הנאשמים מקבלי השוחד. כתב אישום זה מתייחס למספרי הסעיפים בכתב האישום המתוקן מיום 12.3.17, להלן: כתב האישום). אם לא יבוטל כתב האישום, תוכל הנאשמת לכפור בכל העובדות והטענות שבו, כפי שהודיעה שבכוונתה לעשות. על כן אבחן תחילה את תמצית האישומים וכן את העובדות הרלבנטיות לטענות המקדמיות כפי שהן עולות מכתב האישום.
1.2 תמצית עובדות כתב האישום
כיון שחלק מהשיקולים הנשקלים במסגרת הטענות המקדמיות שהעלתה הנאשמת נוגעים לחומרת העבירות ונסיבות ביצוען, אביא להלן בקצרה את העובדות הנטענות בכתב האישום. החלטה זו ניתנת, בהנחה שעובדות אלו יוכחו.
על פי כתב האישום המתוקן, חברת סימנס (Siemens AG), חברה בתחום האלקטרוניקה והחשמל, שמרכז עסקיה בגרמניה (להלן: סימנס העולמית), השתתפה בין השנים 1995-2005 במכרזים שונים של חברת החשמל. סימנס העולמית היתה צד למו"מ שונים ולהתקשרויות בהיקפים כספיים ניכרים בינה לבין חברת החשמל. סימנס העולמית הייתה ועודנה ספק מרכזי של חברת החשמל. סימנס ישראל היא חברה בת של סימנס העולמית ושימשה כזרוע המקומית של סימנס העולמית בישראל (כאשר אתייחס לשתי החברות הן יכונו: חברות סימנס). הנאשמים 2-7 היו נושאי משרה בחברת החשמל, וככאלה הם עונים על הגדרת עובדי ציבור. נושאי המשרה בסימנס ישראל שהיו מעורבים במעשים המיוחסים לנאשמת בכתב האישום היו, כאמור, שלושה: אורן אהרונסון; גונתר וייס ויצחק הירש. מר וייס כיהן כמנכ"ל סימנס ישראל עד לשנת 2003. קודם לתפקידו זה וכן לאחריו, מילא מר וייס תפקידים שונים בסימנס העולמית. מר אהרונסון כיהן כמנהל חטיבת האנרגיה בסימנס ישראל בין השנים 2002-1999. לאחר שנה בה עבד בסימנס הולנד, באוקטובר 2003 מונה אהרונסון למנכ"ל סימנס ישראל במקום מר וייס. מר הירש, היה מחליפו של אהרונסון כמנהל חטיבת האנרגיה בסימנס ישראל החל משנת 2002. ה"ה אהרונסון והירש עמדו בקשר עם עובדים רבים בחברת החשמל והיו בקשרי ידידות עם חלקם (סעיפים 22-1 לכתב האישום).